חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 14
עיקרו: הכרה ביישות הפלסטינית, ודרישה להקמת מדינה פלסטינית, כחלק ממדיניות שלום. גו לדה מזו ״זעת. … הכוונה הברורה: לקבוע כי הפלסטינים יוכלו להגדיר את עצמם כפלסטינים• נובע מכך ממילא שיוכלו לקיים יישות פלסטינית ומדינה פלסטינית. נוסח הפשרה. חשובים מן הנוסח היו יחסי־הכוחות.
גליון 1995 (26 בנובמבר 1975), עמוד 32
הלום • הפסקת המאבק המזויין, אם ישותך אש״ף כמשא־־ומתן לשלום. • הקמת מדינה פלסטינית כשטחים שיוחזרו עד־ידי ישראל, כתוצאה מהסדר שלום. • גבולות פתוחים כין מדינת־ישראל ומדינת-פלפטין, כדי ״לעודד״ השפעת־גומדין תרבותית וכלכלית. • מתן היתר ליהודים ישראליים לחיות כפלפטין, תמורת ההיתר למיספר מתאים של ערכים פלסטיניים לחזור לישראל. 0ערובות־כיטחון למדינה. … אשתו הירושלמית ושני ילדיו הקטנים שותפים לגעגועים אלה. אולם חמאמי יודע שאם תקום המדינה הפלסטינית, לצד ישראל, הוא לא יחיה ביפו, אלא בה.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 27
.״ ועיצאם חייל ממושמע — סתם פיו וחזר וגם זד, חחזיר את שעון מדינת פלסטין כמה שנים לאחור. בלי הכרה הדדית לעולם לא תיכון מדינה פלסטינית! אשב שיבעד, על מדינת פלסטין אשר מתה בחודש השמיני להריון — אבל אני מאמין בתחיודהמתים, אם ילכו בדרך הנכונה.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 35
היום אנחנו משתמשים בעצם באותם הנימוקים כלפי כוונות הפלסטינים׳ בזמן שיחסי־הכוחות הפיזיים, הכל כליים והצבאיים מפריכים מן היסוד את החשש שכוונות אלו דווקא יקבעו את דרכה של המדינה הפלסטינית• ברור לגמרי שמדינה פלסטינית, אם תקום, אפילו תדגול ברעיון של החזרת שלמות פלסטין, לא תהווה סכנה צבאית שישראל לא תוכל להתמודד איתה. מדינה פלסטינית שלא תפתור את בעיית העם הפלסטיני, זאת אומרת בעיית הפליטים, בעיית ריכוז הגלויות שלהם, קליטת האינטליגנציה שהתפזרה במזרח הקרוב, באירופה וארה״ב, מדינה כזאת לא תהיה פתרון. … אלף ואחד מישורים של התקשרות שייווצרו כאשר ייפתח הגבול בין שתי המדינות — פלסטין וישראל. אט־אט ייווצר מצב שבו ייעלם רצון ההשמדה.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 33
למעשה דרש כי אש״ף יפרק את כוחותיו המזויינים, שיוותר על רעיון המדינה הפלסטינית, ו־שיהווה מעין נציגות של הפליטים לשם שיקום הפליטים מחוץ לגבולות הארץ. … הוא חזר מוועידה ברומא, שבה נפגש בידידות עם מישלחת מישראל, החליף עימה דברים פומביים ופרטיים, והשמיע הצהרות שלא הותירו ספק כי אש״ף מוכנה לשלום עם ישראל, תמורת הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה (ראה עמודים .)43 — 45 הדברים גרמו סנסציה עולמית, פורסמו בהרחבה גם בעולם הערבי ובביירות. … לא רק ידידי ישראל, אלא גם ידידי הפלסטינים מייחלים ליום, שבו יכריז אש״ף בגלוי ובפירוש כי הוא מוכן להכיר בישראל ולחיות עימה בשלום, אם תקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. תשוקה זו כה עזה, עד כי ועידה כמו זו שנערכה ברומא מקבלת מומנטום עצמאי.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 12
נאמר בו כי אורי אבנרי כתב את מיב־תבו המפורסם ללוי אשכול, בו תבע לה ציע לפלסטינים מייד את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, נכתב בתוך המילחמה (הדגשה במקור) ,והו- ספתם בסוגריים: יום .14.6.67 אם זיכרוני אינו מטעני, ששה הימים התחילו ביום ,5.6.67 ונסתיימו ביום . 10.6.67 חנן גבריהו, ירושלים • בתשובה הקודמת חל שיבוש.
גליון 1990 (22 באוקטובר 1975), עמוד 14
האם לא פועל- יוצא מכך הוא, כי מדינת ישראל חייבת לתרום סכום־כסף מסויים לשם שיקומם הכלכלי של הפליטים הפלסטיניים ז כמדכן יש לדרוש שחברות־הנפט, הפד עלות בשיתוף עם ארצות־ערב, תעברנה י אחוז מסויים מתגמולי־הנפט למישרדי אונר״א, לשם שיקומם הכלכלי של הפליטים הערביים. אשר לרעיון של מדינה פלסטינית, יש להתנגד מכל־וכל לשם ״פלשתין״ .מה לערבים ולשם ״פלשתין״ ז האם הם צא צאי הפלישתיטז מדינות-ערב יכולות להתלכד ולהתפצל לכמה מדינות ותת־מדינות, כל עוד זה לא מזיק למדינת־ישראל.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 14
הוא בעד פשרה טריטוריאלית ורואה-בחיוב קיום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. קולו הוא קול בודד בין מי שמדברים על ארץ־ישראל השלמה.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
הוועידה מביעה התנגדות חריפה לשיטת ה עונשים הקולקטיביים בשטחים המוחזקים, ההצבעה המכרעת נערכה על מילה אחת :״בתנאי״ .ברוב מכריע קיבלה הוועידה את עמדת ההנהלה, שקבעה כי ישראל תעודד את הקמת המדינה הפלסטינית ״בתנאי״ שזו תהיה קשורה מראש באמנה בטחונית, מדינית וכלכלית עם ישראל, בניגוד לדיעה שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית בלי כל תנאי כזה, תוך נסיגה של כוחות צה״ל מתוך השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
גליון 1754 (13 באפריל 1971), עמוד 4
לאחר מכן, עלולים הסובייטים להפסיק את העלייה, או להתיר עלייה כחלק מהסדר־שלום במרחב. הסובייטים תומכים במדינה פלסטינית קבוצה אלימה חדשה בירושלים קבוצה אלימה המכנה עצמה בשם ה מ צפון הלאומי, הוקמה בירושלים. … סימנים שונים מעידים כי ארצות־הברית הצליחה לשכנע את ברית־המועצות, לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית, במיסגרת של הסדר השלום, לכשיושג, בין ישראל לבין ארצות־ערב.
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 23
אץ חשיבות רבה לשאלה אם דוגל שלמה אבינרי במדינה פלסטינית או לא, אם הוא רוצה לנטוש את הקו הפרו־ירדני של ממשלת־ישראל, או אם הוא מוכן להכיר בנסיבות כלשהן באש״ף. … גם עתה מייצג אבינרי את הקונסנזוס של החלק היוני של המימסד, שהוא עדיין רחוק מקבלת הצורר להידבר עם אש״ף על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, אך המוכן עתה לקבל את נוס חות אהרון יריב ויהושפט הרכבי.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 29
רווסל את הנר׳ להגיד רק: לא. לא לנסיגה כוללת. לא למדינה פלסטינית. לא להזמנת אש״ף. הצעותיה הנגדיות לא יזכו לדיון רציני, מפני שאין גוף ערבי בעולם המוכן להסכים לתוכנית שתשאיר בידי ישראל חלק ניכר מן השטחים המוחזקים. … בוועידת-ז׳נבה תעמוד על הפרק רק תוכי נית־שלום אחת: שלום רישמי, תמורת נסיגת ישראל מכל השטחים המוחזקים, ו- הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. תוכנית זו, על כל חלקיה, פסולה לחלוטין בעיני ממשלת ישראל.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 23
יאיר צבן, מוותיקי מק״י, היה קי צוני ביותר בדרך זו, סבר כי המדינה הפלסטינית שוב אינה הפיתרון היחידי הבא בחשבון, וכי אש״ף הוציא את עצמו מן המישחק. … על המחנה לומר בפירוש כי אין פיתרון לבעייה מילבד הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה. פה אחד.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 13
הוא חולם, כמו מרבית חבריו, על המדינה הפלסטינית שתקום, ומודע לעובדה שאש״ף, בניגוד לרוב המישטרים הערביים האחרים, הוא אירגון דמוקרטי .״מדינה פלסטינית״ ,הוא אומר בשיא הרצינות, כמעט בכעס, ״צריכה להיות מדינה של העם, ולא של איזו קבוצה שלטת.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 14
מהי התמורה ש־ כית־שאן: שריפת הגופות ירושלים גרועה יותר נתנו הסובייטים לאמריקאים 1 ברית־המועצות היתה בין התומכות ה עיקריות בהחלטה ההיסטורית שנתקבלה השבוע באו״ם, הקוראת להקמת מדינה פלסטינית ולשיבת הפלסטינים לבתיהם, מבלי להזכיר כלל את קיומה של ישראל ואת זכויותיהם. … בצד איזכור זכויות ״העם הפלסטיני״ בהודעה המשותפת, דובר על ״זכות כל המדינות באמור״ להתקיים, והוזכרה בפירוש החלטת מועצת-ד,ביטחון ( 338 שלאחר מילחמת יום-הכיפורים) ,ה כוללת את החלטת המועצה .242 המסקנה המעשית, הטמונה בדארגון דיפלומטי מסובך זה: קיום מדינת-ישראל ומדינה פלסטינית, זו בצד זו, והתחייבות סובייטית ללחוץ על אש״ף בכיוון זה.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 8
הדרך היחידה לשלום היא דו־קיום של שתי מדינות ריכוניות, שכל אחת מהן תהיה כית לאומי לעמה — מדינת ישראל מזה ומדינת פלסטין מזה. בי בינון מדינת פלסטין הריכונית לצד מדינת ישראל יהיה פרי משא־ומתן כין ממשלת ישראל וכין האירנון ל־שיחדור פלסטין, בהיותו הנציגות הלאומית המוכרת של העם הפלסטיני. … בי הטראגדיה הלאומית טינים תבוא עד פיתדונה תוך קליטת מיספר פכיד וכמיסגרת סיוע בינלאומי והאנושית של הפליטים הפלסכתנועת־שכות למדינת פלסטין, ומוסכם מהם כמדינת ישראל, דחכ-היקף. … מדינת ישראל תשמור על זיקתה לעם היהודי כרחכי העולם, ומדינת פלסטין עד זיקתה לעולם הערכי. 44 בי שתי המדינות תשאפנה לקיום דו-שיח רצוף להעמקת היחסים ביניהן דפיתרון בעיות משותפות, לטוכת שני עמי הארץ.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 14
הגוש המרכזי של העם הפלס טיני מבין עכ שיו שאי־אפשד לחסל את ישראל, והוא ׳מאמץ לעצמו את התוכנית של מדינה פלסטינית ׳בגדה המערבית וב רצועת עזה.״ הקהל ב״הייד פארק״ בכן־שמן יש רכיבת שנייה כינוסים סנונית ראשונה בחורשה מאחורי המטרה הנלוייה הסתתרה מטרה שנייה : להשכין שלוס בין שוחרי־השלום י• ח״ב מאייר פעיל :״אומרים שה פלסטינים ׳איחרו את הרכבת כשלא הקימו את מדינתם. … אמיר יאחר השומעים ,׳בתום הכנס :״׳אילו רשמו מראש את כל הנאומים ומסרו לכל נואם את הנאום של הבא אחריו, לא היק זה משנה, במאומה.״ ואכן, הנאומים הצ־ ההנהגה הישראלית ולא ההנהגה הפלסטי נית ע שו, די כדי לשכנע את הצד השני שהיא רוצה באמת בשלום.״ • הפרופסור אורי ראיפ :״יש רק שלוש אפשרויות — מדינה קולוניאלית, :מדינה דו־לאומית או חלוקת הארץ בין ישראל ומדינה פלסטינית.״ ערב לפני־כן עו ד טילפנו היוזמים ׳איש לרעהו, שאלו בדאגה: אולי פראי לדחות 1 האם אפשר להמשיך בעניין אחרי מה שקרה י מה שקרה היה, כמובן ,׳מעשה־הזוועה בקריית־־שימונח• ,שבוצע ׳בידי פלסטינים, יד שקו׳רבנותייו הובאו לקבורה באותו בוקר.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 12
אך ערפאת לא רצה להגביל את הגדרתו לשמאל, אלא לכלול את כ ד הכוחות הישראליים התומכים בדו־קיום בין מדינת-ישראל ומדינה פלסטינית. יש להניח כי נוסחה זו תתקבל כוועידת־אלג׳יר. … שיש לו מצע מפורש וידוע להבטחת ביטחן־ ישראל ולהקמת מדינה פלסטינית לצידה), שהיעד הוא שלום צודק ובר־קיימא, שיש תפקיד חשוב לכוחות־השלום הישראליים במאבק על השלום. .
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 43
כפי שהנרי קיסינג׳ר, מזכיר-המדינה האמריקאי לשעבר, חוזר ואומר בכל הזדמנות פומבית ופרטית :״בכל מקום שבו תערכנה הבחירות, שם תקום מדינה פלסטינית ...הקמתה בגבולות 1967 תהווה סכנה לקיומה של מדינת ישראל.״ למעשה, שגרירות לצרכי העם הפלסטיני. … הישוארים וצים רשגויו האמריקאי ננד להזין אוחו במידע ובעצות כלומר, לוושינגטון זרם כל המידע על המאבק בישראל סביב ״תוכנית־הבחירות לפלסטינים״ .כי בעיניה תוכנית זו היא ״היסטורית בפעם הראשונה זה שנים שממ כלומר ארצות־הברית הבינה היטב מה שלא סופר לציבור בישראל ש״התוכנית״ הפעם פירושה מבוא למדינה פלסטינית (אש״פית) ביו״ש ובחבל־עזה. זה מה שהפך אותה ל״היסטו־רית״. … מאז 1967 לא פסקה ארצות-הברית להתייחם לארץ ישראל המערבית כאל זירה שבה צריכות להתקיים שתי מדינות. יו״ש וחבל עזה מיועדים למדינה פלסטינית שבירתה מיזרח״ירושלים. הקונסוליה האמריקאית שם היא, ג׳יימם בייקר הם יודעים הכל, אבל לא מבינים כלום!
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 37
בראיון זה צוטט וייצמן באומרו : ״אם הוועדה להכוונה לאומית לא תטיף לאלימות פיסית ולא תיטען שיש להקים מדינה פלסטינית במקום ישראל — היא יכולה להיות הגוף הפוליטי, שיהיה הפרטנר ׳ שלנו להידברות ולמשא־ומתן.״ למרות שווייצמן הגדיר דברים אלה כ״שקר״ ,הופנו שוב הזרקורים אל הוועדה הזו ואל האישים העומדים בראשה.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 45
אפילו הדגלים הפלסטינים שהונפו אל מול פני אל- סאדאת, והקריאות שהחזרת אל־עריש היא רק הצעד הראשון בדרך להקמתה של מדינה פלסטינית, לא כוונו נגד אל־סא- דאת, אלא ניסו ליצור אצלו מחוייבות.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 19
הוא גינה לא רק את שיטות אל־פתח, אלא גם את מטרתו המוצהרת: חיסול ישראל והקמת מדינה פלסטינית בכל הארץ, שבה יחיו יהודים וערבים, כביכול, במשותף. … והיא מתנגדת באותה חריפות לרעיון הקמתה של מדינה פלסטינית חדשה, שתכרות שלום עם ישראל.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 18
היתה זאת ההרצאה החשובה ביותר בסיורי, כש־אלופי חיל־היבשה וחיל־הים, פקידים בכירים של משרד־החוץ, נשיאי־אירגונים ואילי־נפט שואלים אותי ארוכות לפרטי התוכנית להקמת מדינה פלסטינית). העיתונות חד הכרגים החשובים ביותר של מכונה אימתנית ובעלת ההשפעה הרבה היא העיתונות. … נציג זה של משרד־החוץ הישראלי השתדל להוכיח לקהל כי חלק גדל והולך של הציבור הישראלי דוגל עתה בהקמת מדינה פלסטינית, לפי הנעתנו! האסון בא עם התועמלן הציוני.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 31
היה ברור שהשייח׳ בז להם, שהוא מתמרמר על אי־יכולתם או אי־רצונם להגן על העם הפלסטיני, ושהוא מאמין שעל הפלסטינים לקחת את גורלם בידיהם. דיברתי עימו על ההצעה להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, לצד ישראל (רעיון שאש״ף התנגד לו אז בחריפות) ולא הופתעתי כאשר הביע תמיכה נלהבת ברעיון זה. … יותר מכל אדם אחר, הוא שיכנע אותי שיש עם פלסטיני, ושזהו גורם מרכזי ונפרד, שעימו עלינו לעשות שלום. אם אני דואג מאז 1948 בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום וכבוד הדדי, הרי זה במידה רבה תודות (אד באשמת) אהרונצ׳יק.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 30
פעמים ללא־ספור טען בוויכוחים פומביים כי האוטונומיה של בגין מובילה להקמת מדינה פלסטינית, ואילו האופציה הירדנית של המערך תמנע זאת. … נשארה בעינה מח לוקת יסודית לגבי שני הנושאים המהותיים: הנסיגה לגבולות ה־4 ביוני ,1967 והנכונות להקמת מדינה פלסטינית. ועוד מחלוקת: מיפלגת־העבודה רוצה להקים את האוטונומיה ב־ ״עזה תחילה״ ,כדי להתחמק מן הצורך להשיג הסכם על הגדה.
