חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 11
המראיין: מר חאלד, האם אינך חושב שבתנאים אלה, ובמיקרה שהפלסטינ ם הערבים יהוד מיעוט במדינה פלסטינית, אפשר יהיה, כפתרון ביניים, להקים בכל זאת שתי. … התנגדתי אפילו לחלוהה של שנת .1947 מדינת־ישראל ומדינת-פלסטין אני מאמין שהדרך המציאותית היחידה שבה אפשר להגיע לאיחוד הארץ \ 4ולסיום המלחמה, היא קיום שתי יחידות לאומיות נפרדות. … אנו מאמינים שירושלים חייבת להיות גם בירת המדינה הפלסטינית וגם בירת המדינה הישראלית וגם סמל לאחדות הארץ.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 13
האמריקאים הם ידידינו, והסובייטים הם אויבינו• איזה עניין יש לנו להפיל את שילטונו של חוסיין? איזה עניין יש לנו בהקמת מדינה פלסטינית, העלולה להיות פרדסובייטית? להיפך: לעולם לא ננהל משא־ומתן עם אש״ף. … אבל אין אף פלסטיני אחד בעולם החולם על הקמת מדינה פלסטינית שאינה כוללת את פלסטין, ושאין לה אחיזה בירושלים — כשם שאין אף ציוני אחד בימינו המוכן להקים את המדינה היהו דית באוגנדה או בבירובידז׳אן.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 15
המלך חוסיין (בתא הנהג של טאנק) רת הסכם־שלום עם מדינה פלסטינית שתקום. לעומת זאת סבורה ממשלת רבין, על כ ל חלקיה, שכדאי להחזיר את השטחים האלה לממלכת חוסיין. על בל מעשי הממשלה יש לדון, איפוא, על פי גישתה זו, שעליה היא הבריזה כאופן חגיגי בהחלטות רשמיות. י שרואה בהקמת מדינה פלסטינית ( 1סכנה נוראה לישראל, ומי שרואה באירגון לשיחרור פלסטין אוייב נצחי של המדינה, מוכרח להיות מעוניין בחיזוקו של חוסיין.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 13
חוזי־השלום בין ישראל ומצריים, סוריה, ירדו ו/או פלסטין יפתרו את הבעיות המעשיות באורח מעשי. למשל: אם תקום מדינה פלסטינית בגדה, האם יהיה מותר לה לרכז בתחומה טור משוריין? … הנשיא סאדאת מכריז, וחוזר ומכריז, בעקשנות מר גיזה, שהוא מוכן לכרות שלום עם ישראל, אם זו תח זיר את השטחים ותסכים להקמת מדינה פלסטינית. הנשיא אסד חולל לאחרונה מהפכה בעמדה הסורית, והכריז בצורה חד-משמעית שסוריה מוכנה לחתום על חוזה־שלום עם ישראל, באותם תנאים.
גליון 2060 (23 בפברואר 1977), עמוד 21
אמנם, הם היו תמימי־דיעים לגבי הצורך לכונן מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וב־רצועת־עזה, באמצעות הסדר שיושג בפד שא־ומתן בז׳נבה, אך הם היו חלוקים לגבי שיחות ישירות עם ישראלים. … אחרי מילח• מת ששית־ הימי פ נטש• את הקאריירה ה רפואית, חזר למרחב והקים בפברואר 19*9אירגון-פידאיון כשם ״אירגון ה פעולה למען שיחדור פלסטין״ .אירגון זה הלונדוני, בנובמבר ובדצמבר . 1973 במא מרים אלה דיבר נציג אש״ף בפעם הרא שונה על נכונות האירגון לקבל, במיסגרת הסדר־שלום כולל, את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וב- רצועת־עזה.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 19
יש לנו ברירה היסטורית בין סוריה־רבתי לבין מדינה פלסטינית ,׳שתחצוץ בינינו ובין סוריה. חשבון קר, אובייקטיבי, כלי רגשות וכלי יצרים, מוברח להוביל למסקנה כי מדינה פלסטינית עצמאית עדיפה אדן! מונים על סוריה גדודה וחזקה, שתהיה כהכרה לאומנית, תוקפנית וקנאית.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 21
. • מאחר שגם לפי הדגם האמריקאי אין בל סיכוי שישראל תחזיק לאורך ימים כשטחים שכבשה במידחמת ששת-הימים, מוטב לישראל לתפוס את השור בקרניו ולנצל את החזרת השטחים כמכשיר להתפייסות. י• הוא הדין לגבי הקמתה של מדינה פלסטינית, שגם היא הפכה בלתי־נמנעת. מוטב שישראל עצמה תציע אותה, במקום לקבלה בכפייה מבחוץ. הדגם שהיה מוצע על־ידי קיסינג׳ר, אילו היה ישראלי, היה נראה, על כן, כך : 0ישראל תכריז מייד, באופן עצמאי וחד־צדדי, כי היא מוכנה במיסגרת השלום לחזור לגבולותיה הקודמים (או לקירבתם) ,ולעזור בהקמת מדינה פלסטינית בחלקים הערביים של הארץ. • ישראל תפנה כמחווה דרמאתית אד מדינות ערב ואל העם הפלסטיני, כהצעה לפתוח מייד במשא־ומתן ישיר ומזורז להשגת השלום על בסים זה.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 17
שלום בין מדינות ריבוניות פירושו — הזכות של כל מדינה לעשות בגבולותיה כאוות נפשה. כאשר תקום המדינה הפלסטינית, לא נוכל אנחנו, הישראלים, לצוות עליה באילו מנהיגים לבחור, באיזו אידיאולוגיה לדגול, ואיזו מדיניות לנהל. … נראה מה יקרה אז: למחרת היום פיתח-סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, את חזון הפדרציה הישראלית־פלסטינית שתקום, תוך הסכמה הדדית ,״בעוד שניים־שלושה דורות״ ,אחרי תקופה של דו־קיום של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית. חמאמי הדגיש כי זהו חזונו הפרטי, וכמה מחבריו הבהירו בי אינו משקף את מדיניות אש״ף. … הוא היה הפלסטיני הראשון שהעז לקום, ולדבר בגליוי על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ועל דו־קייום בינה ׳ובין מדי׳נ׳ת־יש׳ראל.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 25
עצם הופעתה של מישדחת כזאת כז׳נכה, תהווה סימן־דרד היסטורי בנתיבי־היסודים של העם הפלסטיני. זוהי ראשית ההכרה הבינלאומית כמדינה פלסטינית — וכל הצדדים מכינים •זאת. אחרי הנסיגה הטאקטית שלה השבוע, תצטרך ממשלת־בגין לבלוע גם צפרדע זו. … אם תקבל אד תו, או רעיון דומה, יתחיל הדיון המהותי — ויעלה בלי כיל ספק רעיון המדינה הפלסטינית בגדה וברצועה. כך או כך, שעת-האמת קרוכה. … על ירדן יופעל לחץ ערכי ככיר להצטרף לקונסנזוס הערכי (והעולמי) ,למען הקמת מדינה פלסטינית כגדה וברצועה, תוך קיום קשר כלשהו כינה ובין ירדן.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 48
ובעיקר: היא קבעה כי ״מועצת־הביטחון תערוב לשלום בין כל המדינות באיזור״ י -כלומר, לשלומן של ישראל והמדינה הפלסטינית העצמאית, שתקום בגדה המערבית, ברצועת־עזה ובירושלים המיזרחית. … הכין: העולם הערכי מוכן עתה להסדר מדיני עם ישראל, שיהיה מכוסם על דדקיום כין ישראל ומדינה פלסטינית. חלוץ התוכנית הזאת הוא יאסר ערפאת עצמו … בניגוד לרצונם של אנשי־הסירוב, שנשארו בדמשק, הוחלט להמשיך בקו שנקבע על־ידי ערפאת בביירו ת: הנכונות להכרה הדדית עם ישראל ולכינון שלום המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. בכל ויכוח על דרכה של התנועה הלאומית הפלסטינית מכאן והלאה, ייזכר גורם זה וישפיע.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 9
לאחר מכן קיבלה המועצה החלטה מפורשת למען הקמת מדינה פלסטינית בחלק של הארץ. לאחר מכן קיבלה את ״תוכנית ברז׳נייב״ ,שדיברה בפירוש על קיומה וביטחונה של ישראל, ואת תוכנית־השלום של ועידת פאס, שדגלה במדינה פלסטינית בגדה וברצועה. … הוא בהחלט מקבל את הצורך בפיתרון מדיני, שיהיה מבוסס על דו־קיום בשלום של ישראל ומדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הוא לא גינה את עיצאם סרטאווי, ואף הביע הערצה אישית כלפיו.
גליון 2459 (16 באוקטובר 1984), עמוד 8
מטרת המשא-ומתן מצד הערבים: הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, במיסגרת במדינה (המשך מעמוד )7 מישטר השתיקה. … המערך ריבר ערב הבחירות על הצורך למשוך את חוסיין לתהליך־השלום. היעד הסופי — הקמת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה בירדן — שתוכל להתפרש על־ידי ממשלת־ישראל כוויתור מצד אש״ף על הקמת מדינה עצמאית, שהרי מדינה הכלולה בפדרציה אינה, להלכה, מדינה ״עצמאית״ לגמרי.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 9
מבחינת המערך יהיה צורך לעטוף את המשא־ומתן באיצטלה של ״האופציה הירדנית״ ,תוך שימת הדגש על כך שערפאת וחוסיין הסכימו לכינון מדינה פלסטינית שתקיים ״איחוד קונפדרטיבי״ עם ירדן. • תמיכת רו ב העם הפלסטיני לא רק בהנהגתו האישית של ערפאת, אלא גם במדיניות חד־משמעית של שלום ישראלי־פלסטיני. • הסכמה אמריקאית־סובייטית כלשהי, שתנטרל את התנגדות כוחות־הסירוב בעולם הערבי. … • מבחינת אש״ף, ארצות־הברית היא עתה המיכשול העיקרי להתקדמות בדרך לשלום, שבמיסגרתו תקום מדינה פלסטינית הקשורה בירדן. בלי שינוי העמדה האמריקאית לא תיתכן ועידת־שלום בינלאומית או כל תהליך אחר לקראת השלום. • ההכרה האמריקאית באש״ף לא תיתכן אלא בשלבים.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 16
״יש להבחין בין הגדרה עצמית לעם לבין הגדרה עצמית •טפירושה מדינה פלסטינית, שאפילו ירדן מתנגדת לה.״ זוהי מלאכת־מחשבת של התחכמות. … תוכנית־פאס קובעת בסיס ברור לחוזה־שלום: מצד אחד — הכרה בישראל וערוכות לביטחונה: מצד שני — נסיגה לגבולות 1967 והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. היא גם קובעת כי אש״ף לבדו מייצג את העם הפלסטיני.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 6
השבוע התפרסם כי בית־המישפט שתי אופציות בתום החודש השביעי של האינתיפאדה ברור: או גירוש הערבים. או מדינה פלסטינית. שתי מיפלגות קבעו השבוע את מצי עיהן לקראת הבחירות. … שתי האופציות: גירוש הערבים מן הארץ או הקמת מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים. שתי המיפלגות הגדולות, התופסות את מרכז הבימה, אינן מסוגלות להתאים את עצמן למציאות זו.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 7
הוא נפגש עם יאסר ערפאת ותומך בתוקף במשא־ומתן עם אש״ף ובפיתרון של ״שתי מדינות״ (מדינה פלסטינית לצד מרינת־ישראל). סיגל עורר תשומת־לב מפני שהציע לאש״ף מדיניות חדשה לגמרי. בין השאר: הכ ריז לאלתר על קיומה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובר־צועת־עזה, ולבקש את הכרת האומות • לבטל את קיום אש״ף, ולהקים במקומו ממשלה זמנית למדינה החדשה.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 5
לכן נגזר עליהם להידחך צעד אחרי צעד — בכוח הדחך הפנימי שלהם עצמם — לעבר הקמתה של מדינה פלסטינית. ף 9ורת ז׳בוטינסקי מתה. תורת בן־גוריון מתה. נותרה 4 1המציאות: יש מדינת־ישראל, קמה מדינה פלסטינית, מדינת־האינתיפאדה, וממשלת־ישראל קבעה השבוע את הגבול ביניהן.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 13
במעגל הפנימי, המצומצם, פועלות עשרות תנועות קטנות וקטנטנות, הקוראות בפירוש להידברות עם אש״ף ולכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. במעגל החיצוני פועלת שלוס עכשיו, המשתפת פעולה עם מיפלש־העסרה 1המער חדלת לפשל במיסנרת הקונסנזוס הלאומי. … להערכתו, בחירות בשטחים על רקע האינתיפאדה יביאו באופן בלתי־נמנע להקמת מדינה פלסטינית. אם לא יגיעו מתנגדי התוכנית להסכמה ביניהם — ייקשה עליהם מאור לנהל את המאבק בראש־הממשלה ובתומכיו.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 44
•ואתה חושב שבסיד הליכוד יצטרך לבלוע מדינה פלסטינית? ישראל היא מעצמה צבאית מתוחכמת, יש לה חיל־אוויר חזק, צבא מיומן ומצוייר, ברית אסטרטגית עם ארצות״הברית, אז איך יכולה מדינה פלסטינית קטנה לאיים על ישראל?
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 14
הוא קבע בו כמה הנחות־יסוד, שנראו לו מובנות־מאליהן: • אין פיתרון לבעייה אלא הקמת מדינה פלסטינית. • מדינה זו קום תקום בכל מיקרה, אך חשוב מאוד לישראל איד תקום. • אם תקום בעיקבות תהליך ארוך של ישראלים ששמעו סיפורים אלה לא האמינו להם. … דיכוי, התקוממות ומעשי־זוועה, ייווצר מיש־קע כה עמוק של שינאה, עד כי הדבר יאפיל על כל דבר אחר. הקמת המדינה הפלסטינית תיראה לערבים כניצחון מוחץ על ישראל, ותעודד אותם להמשיך במאבק גם לאחר מכן. • לכן מחייבן האינטרס הישראלי שמדינה הפלסטינית תקום בדרך של הסכמה בין ישראל והפלסטינים, כך שהקמתה תביא לביסוס מצב של שלום והתפייסות. • הדבר יכול להיעשות רק תוך הידברות עם אש״ף.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 10
$על מדינת ישראל להכיר ביישות הפלסטינית ולעזור לערבים בשטחים המוחזקים להקים מדינה פלסטינית בתנאי שתהיינה ערובות בטחו- ניות על פי הסבם.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 11
אולם נראה נומיה ;המינחלית לא תקו ם מדינה פלסטינית, אולם לי כי בהגיע מנהיג פוליטי נוקשה אך אינטליגנטי בעצם השמעת הטיעון המופרך הז ה ׳אין יותר מהבעה למרום המעמד של הנהגה לאומית עליונה, אין לו של ;מישאלת״לב בלתי־מציאותית. … נותרו, אם כן, שני עקרונות״יסוד לפתרון הסיכסוך ( :א) הגדרה לאומית עצמית לערביי ארץ־ישראל ; כלומר : זכותם המל אה לכונן מדינה פלסטינית עצמאית במרבית השטחים של יהודה, שומרון ורצועת־עזה, עם או בלי קשר כלשהו עם ירדן, לפי רצונם שלהם( .ב) פשרה טריטוריאלית סבירה והוגנת, שתיתן להם ׳שליטה מדינית מלאה בשטחים בעלי אוכלוסייה ערבית המונית וצפופה, ותתחשב, יחד עם זאת, בצרכי בטחון חיוניים שיל ישראל, לאורך גבולה המזרחי. … ואף־על-פי״בן :״אין קושי״ .לשם מה, אם בן, ההפתעה ן התשובה (שלי) פשוטה: כדי של- עמידרור יהיה סוף״סוף היכן לנפנף בשד האש״פי ובסכנת המדינה הפלסטינית /שהוא מועיד להם תפקיד בהש מדתה החזויה של מדינת ישראל• (ז לכל אורך דיונו של עמידרור מועמדות ארצות אירופה המערבית כמשרתות הערבים, ישראל ואמריקה ממלאות באופן קבוע את תפקידו של ״שוטה הכפר״, ברית״המועצות פשוט נמחקו^ ממפת העולם, והערבים הם כל-יכולים, כל-יודעים, וחמור מכל: לערבים יש פיקסציה, אולי פסיבוסומאטית, של השמדת ישראל, בבל מחיר ובבל הנסיבות.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 25
במשך השנים הארוכות שבהן התנהל הדיאלוג, על כל המכאובים והקורבנות שנילוו לו, צמח בישראל מחנה־שלום, הדוגל בנסיגה מלאה מן השטחים שנכבשו ב־ ,1967 בהכרה באש״ף כבנציגו הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני ובזכות העם הפלסטיני לכונן מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה בירושלים, נוסף על זכות־השיבה. … למעשה מקובלת ההצעה כי מיספר מוסכם, המקובל על שני הצדדים, יורשה לחזור לשטח ישראל, ואילו הרוב המכריע יקבל פיצויים וישוקם במדינה הפלסטינית שתקום). הווה אומר, זהו זרם הנאבק בתוך המימסד הישראלי נגד תוכנית־ד,התפשטות הציונית החותרת, כפי שציינתי, לכיבוש מקורות־הנפט ולבלקניזציה של העולם הערבי. … החלטה זו אוסרת מגעים עם כוחות ישראליים ״שאינם מתנגדים לתיאוריה ולפרקטיקה של הציונות ״.יאסר ערפאת עצמו פירש לאחרונה את ההחלטה לקולא, בטענו כי הגדרה זו אינה חלה על מי שמסכים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. סרטאווי טוען כי שום כוח- שלום ציוני לא יוכל לרכוש אמינות בישראל כל עוד תקפה החלטה זו, ועל כן הוא דורש רוויזיה שלה, באמצעות החלטה חדשה.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 5
כאשר יתכנס פורום כזה, יהיה קיים בו מלכתחילה קונסנזוס בסיסי לגבי הפיתרון הסביר והרצוי: הבטחת קיומה וביטחונה של ישראל מצד אחד, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית (ולכל היותר: כמיסגרת של קונפדרציה עם ירדן) מצד שני. … האם החליף הנמר את חברבורותיו והפרס את נוצותיו, ועכשיו הוא דוגל במדינה פלסטינית ובמשא־ומתן עם אש״ף? בוודאי שלא. … מי שחפץ בפיתרון אמיתי של שלום ישראלי־ערבי וישראלי־פלסטיני חייב לתמוך בכך, מפני שיביא בהכרח להידברות בין ישראל ואש״ף, ולפיתרון שיבטיח את קיום ישראל וביטחונה לצד מדינה פלסטינית. מי שאינו חפץ בכך, מוכרח להתנגד לרעיון הוועידה.
גליון 2488 (8 במאי 1985), עמוד 15
דווקא העוברות שנקבעו תחת שילטון ממשלת הליכוד יועילו כדי להגיע סוף־ סוף לפיתרון המעשי היחיד שלפיו יוכלו שני העמים הניצים לשכון בשלום — מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.״ לא בן־יונה. … רענן וייץ לא התרחק מכור מחצבתו הרעיוני. תמיכתו ברעיון המדינה הפלסטינית אינה מעידה כי חלה מהפכה בהשקפותיו או כי זז מהאגף המרכזי־ימני של המפה הפוליטית. עמדתו של וייץ היא רק הוכחה לעובדה, כי גם במרכז המפה הפוליטית מתרבים האנשים הסבורים כי הקמת מדינה פלסטינית בשכנות לישראל היא הפיתרון הריאלי היחיד לסיכסוך.
