חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 4
אין מתנדבים בעם טול קזו־ה חרר חברון על יתרונות נוספים של מדינה פלסטינית (ראיון עם אברהם שריר, העולם הז ה )19.7.89 מנכ״ל־לשעבר טמיר בקדזציה הקודמת השלם הזה, כי מחפשים ג׳וב לאברהם טמיר, ״מי שהיה מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה בקדנציה הקודמת״? … הרי במקרה שיוזמת־שמיר תביא, בכל זאת, להקמת מדינה פלסטינית, תיפתח בכך עוד אפשרות להוספת חותמות־יציאה בדרכונו של שריר.
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 24
״אש״ף מכיר ״.אמר אל־בדוגותי, בין השאר : • הפיתיון היחידי לסיכסוך הוא מקיום של מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית. נכונותו של אש״ף להשתתף בוועידת דנבה היא, למעשה, הכרה במדי- נת־ישראל, שהיא צד דישמי בוועידה. • על־ידי שלילת כל אפשרות של הידברות עם אש״ף, וכן על-ידי הכרזתה שלא תחזיר את הגולן גם במיסגרת חד רקות לצרכן ל״י לי,״נ 4.20 עגבניות משובחות 1.40 גזר 1.00 צנון 0.95 כרוב 1.80 תפוא״ד חדשים תפוא״ד חדשים ארוזים 2.05 (אריזח צחוכה) 1.40 תפוא״ד בתפזורת תפוא״ד ארוזים (אריזה אדומה) 1.65 בצל 2.75 בצל ארוז (ירושלים) 2.95 סלק 1.50 פירות תפוזים אשכוליות לימונים בננות אגסים ספדונה 5.5 אגסים ספדונה 5.0 גרנד אלכסנדר 7.0 גרנד אלכסנדר 6.5 גרנד אלכסנדר 6.0 ביצים עופות בכל הגדלים הוזלה של 8.0אגורות לצרכן יאסר עראפאת 1.35 1.30 הכרה למעשה 2.10 זזדשלום רישמי, מחבלת ממשלת רבין בשלום. … הוא טען כי המימשל הצבאי הישראלי אוסר באופן שיטתי את העסקנים בגדה המדברים על שלום בין ישראל ומדינה פלסטינית. אפילו אנשים המבקשים להקים בכפרי ה גדה ועדים תרבותיים ״לשמירה על המורשת הפלסטינית״ נקראים אל המושל הצבאי, המאיים עליהם במעצר ובגירוש.
גליון 1987 (1 באוקטובר 1975), עמוד 11
אם לא תתקבל תביעת אש״ף שכל הארץ תהפוך ביום מן הימים מדינח אחת, ערבית״ישראלית (תביעה ששום מעצמה גדולה לא תמכה בה, ושארצות־חברית וברית־המועצות דחו אותה בפירוש) ,ואם תהיה התנגדות להחזרת השטח לירדן, הרי אז האפשרות שנותרה היא כינון מדינה פלסטינית נפרדת. למרות המימדים הקטנים והמחסור במשאבים (ואם לא תהיה הסכמה על פרוזדור לעזה, גם חוסר גישה לנמל) הרי הרעיון, אחרי שהושמע, הוא בעל כוח- משיכה בולט. … יתר על כן, הארצות השכנות — ירדן, סוריה ולבנון — יתנו, בלי ספק, גישה קלח לנמלים של ביירות ועקבה. המדינה הפלסטינית החדשה תהיה בעלת סיכוי טוב להתקיים, לפחות כמו שיש לירדן, שהחזיקה מעמד במשך 50 שנה, למרות חוסר־משאבים וכל מיני תהפוכות נוראות בארצות השכנות. * בין השאר בשיחה עם אורי אבנרי ביוני ( 1969 העולם הזד ,) 1660 ,שבה ניסה אבנרי לשכנע את הלורד, אז ראש המישלחת הבריטית באדם, לקבל רעיון זה. •* שהלורד קאראדון היה מנסחה ויוזמה העיקרי. … לאיש אין הזכות להחליט, מילבד לפלסטינים עצמם.״ אם תקום מדינה פלסטינית יהיו לח, בלי-ספק, קשרים הדוקים במיוחד עם ירדן (בירדן יש יותר פלסטי נים מאשר ירדנים) וייתכן כי תיווצר פדרציה.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 14
ה 1ולחדל הגורל להשגת שלום אשר יכלול את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הצעה כזאת היתד, מעניקה כוח־מחץ רב ליסודות־השלום באש״ף ולמנהיגות המר כזית, המתונה, של פת״ח. … היא מדברת על שלום ודו־קיום בין ישראל ומדינה פלסטינית שתקום. אך בריודד־,מועצות לא עשתה דבר וחצי דבר כדי לעודד מגעים בין ישראלים לא־קומוניסטיים ובין אש״ף.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 6
הקונסנזוס בימין הוא שהמשמעות של ן תחילת המשא־והמתן המדיני היא אחת: נסי! גה ממרבית שטחי יש״ע ומדינה פלסטינית. יושב־ראש התחייה, הפרופסור יובל נאמן, התנבא מעל דפי נקזדהל ״הערבים לא יוותרו על ההזדמנות שנתן להם שמיר לזנק לעבר מדינה פלסטינית באמצעות בחירות פוליטיות ביש״ע ...הפלסטינים תובעים ריבונות.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 39
(ג) העיר ירושלים תישאר מאוחדת, כבירת ישראל ובבירת המדינה הפלסטינית כאשר תקום. עד אז יינתן בה לערבים מעמד מדיני שיספק את תביעותיהם הצודקות. … על כן קוראת הוועידה לממשלה לפעול למען שיתוף הפלסטינים במשא־ומתן ובהסדר, למען הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ארץ־ישראל שיפונו. הוועידה קוראת לממשלה לחתור להסדר־שלום באמצעות ה* שיחות כהנהלת השגריר יארינג, על פי העקרונות הבאים: (א) גבולות המדינה, שהיו קיימים ביום ה־ 4ביוני , 1967 כם לפעול למען שלום,״ קרא ראש עיריית שכם הנוכחי, מעזוז אל מצרי .
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 27
ואילו העם הפלסטיני עצמו — אותם ״תושבים״, שראש־הממשלה רוצה להעניק להם אוטונומיה של ביו ב ושל הדברת־עכברים — אינו מוכן לתת יד לאוטונומיה שלא תבטיח לו את הדרך להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הרעיון שהאוטונומיה תייושם תחילה בעזה, ורק אחר־כך בגדה — הוא בלתי־רלוונטי בשעה זו. … אבל הבה נדבר על הדברים ה״גדולים״: ראש־הממשלה ניסה כאן היום לספר לאמריקאים, שאש״ף תומך בחומייני ובפלישה הסובייטית לאפגניס- תאן, ומכאן הקריאה לאמריקה: תמכו בנו במאבקנו נגד אש״ף, נגד מדינה פלסטינית ונגד אוטונומיה שתוביל למדינה פלסטינית.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 36
במדינה י (המשך מעמוד )35 אולם אותו קונסנזוס עולמי דוגל גם בהמשך קיומה של ישראל ובשלום בינה ובין המדינה הפלסטינית. ואילו הממשלות הערביות, בסיחרור של הרגשת־כוח, ניסי להתעלם מקונסנזוס זה. … אך היה בה אות־אזהרה: שלו שת ה״לאווים״ של מנחם בגין, שימעון פרם ויצחק רבץ (לא נסיגה לגבולות , 1967 לא מדינה פלסטינית, לא משא־ומתן עם אש״ף) יוצרים מצב שבו מתקבלת גישה שלילית הפוכה: מדינה פלסטינית בלי שלום עם ישראל ובלי הכרה בה.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 15
אחרי ישנה או חמש או עשר ישנים ישתלטו והפלסטינים על המדיינה שימשני-עברי- הירדן, אז נעמוד מול מדינה פלסטינית שתשתרע מטול־בדם עד יגבול עיראק, ו־שממשלתה תתכחש — •בצדק — לכל דר הסכומים שנחתמו על־ידי מלך זר, בלי השתתפותו של העם הפלסטיני עצמו. … שימעון פרם אמר שה״איוטונוט־יה״ תכיא כהכרח למדינה פלסטינית, כהנהגת אש״ף. גם בכך צודק. … החלטתה של ממשלת־ישראל למנוע כל השתתפות של אש״ך במהלכים המדיניים לקראת השלום, ולפסול מכל ובל בל אפשרות שתקום מדינה פלסטינית, דוחקת את המחנה הפלסטיני לעמדות קיצוניות יותר ויותר.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 8
רבים מאמינים כי הולכת ומתגבשת מציאות בינלאומית, שתאפשר לאש״ף לקדם את עניין המדינה הפלסטינית. הנסיבות החדשות: • מדינאים אמריקאיים רמזו לערסאת כי ממשלה ישראלית, בראשות שימעון פרם, תשוב־נע, כסופו שזי דבר, להסכים לסיתרון שיוצע על-ידי האמריקאים: הקמת מדינה פלסטינית שתהיה חלק מקונפדרציה עם ירדן. • בעולם הערבי מתגבש גוש־כוח חדש, המורכב ממצריים, ירדן, עיראק, ואולי גם סעודיה, המוכן לפתור את הבעיה הפלסטינית בשותופות עם אש״ף, בהנהגת ערפאת. גם גוש זה דוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שתהיה קשורה עם ירדן.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 74
יתכן שנכוו היהיפך: עצם קיומה של המיני- מדינה בלבנון — על צבאה הכמעט־סדיר, המינהל האזרחי שלה ושאר האביזרים ה- סבסדו־ממלבתיים — הסיח את דעתו וכוחו של האירגון מן התפקיד העיקרי, שהוא הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וברצועה. היא העסיקה את האירגון בחלו־מות־סרק שלא היה להם שחר. … הראשונים דרשו להצהיר על הנכונות להכיר בישראל ולעשות עימד, שליום, תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. האחרונים יתבעו להתמיד ב״סירוב״ ולהתרכז בלחימה. … ואילו הדרך המדינית — ביטול האמנה הפלסטינית, הצהרת ברורה על הנכונות להכרה הדדית ולהקמת מדינה פלסטינית במיסגירת של שלום — תזכה בתמיכת העולם.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 15
מי שרוצה בהגשמת חלק זה של החלטת האו״ם, אינו יכול לשלול את הגשמת החלק השני. כלומר: מי שרוצה בהקמת מדינה פלסטינית לאומית, חייב להסכים לקיומה של מדינה יהודית לאומית. הסכמה זו אינה נוגדת במאומה את הדרישה לשיוויון־זכויות •חברתי ומדיני׳ של המיעוט הערבי בישראל, או של מיעוט יהודי במדינה הפלסטינית, אם יהיה בה כזה. אלה הם שני מישורים שונים. … בשני המישורים האלה נטושים מאבקים. במישור האחד: המאבק להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, והמאבק להבטחת קיומה של מדינת־ישראל.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 8
באיגרת ארוכה ששוגרה מתונים, וש־הועברה לישראל דרך צרפת, קרא אבו־מאזן ״לכל הכוחות הדמוקרטיים הישראליים והיהודים״ לתמוך במאבק הפלסטיני נגד הכיבוש, ובכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית. הוא איחל לצירים הצלחה בוועידתם ובמאמציהם ״לקידומו של שיתוף הפעולה הערבי־יהודי למען השלום.״ נשיא המדינה לא הוזמן, כנהוג בוועידות מיפלגתיות, להיות נוכח בערב־הפתיחה. … המדינה הערבית עדיין לא קמה, ומן הדין להקימה — היא המדינה הפלסטינית. ועוד נאמר במיסמך :״על המדינה להבטיח שיוויון גמור וצדק סוציאלי, להלכה ולמעשה, לכל אזרחיה — ללא הבדל לאום, דת, גזע, מין, עדה והשקפה. … רעם מחיאות־הכפיים, שליווה את קריאת הברכות בערב־הפ־תיחה, לא היה עניין של נימוס 260 : צירים ערביים ו־ 60 צירים יהודיים נתנו ביטוי לשימחתם למשמע התמיכה של האישים הפלסטיניים בעלי המעמד בשלום המבוסס על כינונה של מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל. אבו־לוע׳וד וסעיד, חברי המועצה הלאומית הפלסטינית ומרצים בכירים באוניברסיטות יוקרתיות בארצות־הב• רית, נועדו לא מכבר עם שר־החוץ האמריקאי ג׳ורג׳ שולץ, לשיחה שעוררה זעם ודאגה בלישכתו של ראש־ אך בהיותו נאמן לקו מיפלגתו הקומוניסטית — לנהל מילחמת־חורמה טוטאלית נגד הרשימה המתקדמת — התעלם זאייד מן ההזמנה ולא הופיע; גם לא שיגר בירכת־נימוס.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 6
מדינות אחרות פתחו בהידברות רישמית, רבות הכירו במדינה הפלסטינית, ניתן מעמד חדש לנציגי אש״ף בבירות רבות, על ערפאת עצמו ירד מטר של הזמנות לביקורים ממלכתיים. … כל החלופות האחרות נעלמו. • נקבע כי כבר קיימת מדינה פלסטינית תחת הכיבוש הישראלי, וכי גבולותיה הם הגבולות של ה־ 4ביוני . 1967 • נקבע כי המשא־ומתן לשלום צריך להתנהל על בסיס קיומה של מדינה זו לצד ישראל, תוך הכרה הדדית וביטחון הדדי. … על רקע ההתפתחויות הבינלאומיות, היא היתה נראית בהכרזת־מילחמה על הקהילה הבינלאומית הסכנות שהיו צפויות ממנה הקמתן הסיטונית של התנחלויות, כפי שהובטח לשלוש סיעות הימין הקיצוני ולמפד״ל, היתה התגרות בוטה בדעת־הקהל העולמית, התובעת כמעט פה־אחד כינון שלום ישראלי־פלסטיני, המבוסס על החזרת השטחים הפלסטיניים וכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. • תיקון החוק ״מיהו יהודי״ היה גורם לכריתת גט בין ישראל וחלק גדול מן היהדות האמריקאית, דווקא בשעה שתמיכת הקהילה היהודית היתה דרושה כדי למנוע תמיכה אמריקאית מאסיבית באש״ף. • המשבר הצפוי במשק היה פורץ ביתר שאת, מבלי שממשלה כזאת יכלה להושיע.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 5
עד שישראל תשנה את עמדתה לחלוטין, תסכים למשא-ומתן עם אש״ן! ולכינון מדינה פלסטינית לצידה. ״משא־ומתן בינינו יהיה כמשא־ומתן בין פיל וזבוב. … ישראל לא הכירה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית. לא ידובר על מדינה פלסטינית. הצבא הישראלי יישאר בשטח, ויחד עימו המימשל הצבאי והשב״ב. … לשם השגת שלום, אשר יתבסס על דו-קיום של מדינת-ישראל ומדינת- פלסטין, זו לצד זו. הפלסטינים מקווים כי האינתיפאדה תשכנע את רבץ ואת חבריו, במוקדם או במאוחר.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 6
אל־חוסייני נעצר פעם לחצי שנה, יצא מן הכלא, המשיר בגלוי בפעילותו הפוליטית, קיים מסיבות־עי־תונאים, חשף את שיטת־העינויים הנהוגה בחקירת העצירים הפלסטיניים, השתתף בניסוח ההכרזה על כינון המדינה הפלסטינית, ניהל שיחות עם חוגים ישראליים שונים, ולבסוף נעצר ^ ךךך2 בשנית לחצי־שנה— . … האם זוהי תוכנית, שנועדה להוות התחלה של תהליך שיוביל למי שא־ומתן עם אש״ף ולכינון מדינה פלסטינית? האם זהו רק תרגיל כדי לאחז את עיני הפלסטינים ולהביא אותם להפסקת האינתיפאדה, בלי תמורה? … מבחינה מעשית זהו צעד לקראת הפיתרון המדיני, שיוביל בהכרח בלי כל ספק, להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 13
יש להניח, והדבר ייתכן בהחלט, כי מדינת פלסטין הריבונית, אשר תקום כתוצאה מיישומה של זכות זו, תקים מערכת־יחסים מייוחדת מאד עם הממלכה ההאשמית. … בחודשים נובמבר ודצמבר של אותה שנה פירסם סעיד חמאמי, נציגו הרישמי של אש״ף בלונדון, סידרה של מאמרים שהצהירו על נכונותו של אש׳׳ף להסכים להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית על חלק מאדמת פלסטין. ביוני 1974 פירסטה המועצה הלאומית הפלסטינית את ״תוכנית 10 הנקודות״ ,שהיוותה את הבסיס החוקי להקמת המדינה הפלסטינית על חלק מן המולדת הפלסטינית.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 50
אותה ההחלטה אושרה וחוזקה שוב על־ידי המועצה הלאומית הפלסטינית כ־ ,1977 כאשר זו החליטה להקים מדינה פלסטינית כשטחים הפלסטינים שמהם תאו• לין ישראל להימוג. … עקת התאווה־אוהרה הוא הצכיע על כך שאחרי שהמדינה הפלסטינית תוקם, היא תרגול כהקמת מדינה דמוקרטית חילונית כדרכי שלום.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 24
באותה עת לא הסתייג אלון מרעיון המדינה הפלסטינית העצמאית, בתנאי שחגורת־ההתייש־בות הישראלית תנתק אותה מן העולם הערבי. … הוא הגיש תוכנית של התיישבות, שנמנעה מחדירה לאיזורים המאוכלסים, וקבע כי הדבר משאיר פתוחות את שלוש האופציות: מסירת הגדה ועזה לירדן, צירופה לישראל, או כינון מדינה פלסטינית בה. זה היה הגיון פשוט. אך בישראל של 1978 אין עוד מקום להגיון פשוט. … ברגע שפורסמו ה דברים חסרי־החידוש, נפתחה סערה כבירה. כי רעיון המדינה הפלסטינית, שהיה כשר למהדרין ב־ ,1968 הפך בינתיים לממלכת שדים ורוחות רעות.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 12
אם תפרוץ מלחמה רביעית, תהיה זו מלחמה אכזרית ביותר.״ מדינה פלסטינית. לא היה זד, הנושא היחידי בו הבהיר השייך את עמדתו ועמדת בני־עמו . … על ישראל לעשות את הצעד הראשון לעיבוד תוכנית לפיתרון בעיית הפליטים.״ שייך אל-עטאונה גם לא היסס להסיק מסקנות מדבריו :״אם תיכשלנה שיחות הארבע — שלא באשמת ישראל — חייבים המדינאים הישראליים לפנות ישירות אל העם הפלסטיני שבתחומי השלטון הישראלי, ולפעול להקמת מדינה פלסטינית. מוטב ישראל קטנה עם שלום, מאשר ישראל גדולה בלי שלום.״ בימים אלו, נוכח פצצוודתופת בלב תל־אביב, היתה לדברים אלו משמעות מיוחדת.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 9
האיש שמשמיע — בצד שאר הצהרותיו הסותרות — הכרזות נועזות על הסדר עם העם הפלסטיני, ורמזים ברורים על האפשרות להקים מדינה פלסטינית תוך שותפות עם ישראל. מה קרה למשה דיין ״החדש״ הזה? … הוא סתם את הגולל על כל תקחה שהוא חותר להסכם־ אמת בין ישראל והעם הפלסטיני, הסכם האפשרי רק בדרך של כינון מדינה פלסטינית תוך ברית ביטחונית וכלכלית עם ישראל.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 19
אין ספק שרבין דוחה את השקפת המומחים בעניין זה (כולל בני שיחו בניו־אאוטלוק, הפרופסורים אמנון סלע ויאיר עברון) ,משום שהיא מפריעה לו להפחיד את הציבור הישראלי באיום הסובייטי, אם תקום מדינה פלסטינית. אשר לערב־ד,סעודית, המאורעות בשבוע שעבר חשפו את הגיחוך בטענתו של רבץ שמדינה זו היא ״קיצונית״ בכל הנוגע לסיכסוך המיזרח־תיכוני. … קיצוני ביחס למד,י ההשקפה שלישראל יש זכות לשלום ולקיום ריבוני תמורת החזרת כל השטחים וכינון מדינה פלסטינית בגדה, ברצועה ובמזרח־ירושלים, מאחדת את כל הזירה הבינלאומית.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 29
.״ (הרמז: החלטות המועצה הפלסטינית בחלק בזכות הקמת מדינה פלסטינית מהארץ, הן הקובעות, ולכן אין צורך לש נות את האמנה, האומרת את ההיפך). … יש כאן שני פסוקים : הראשון מכיל לכאורה שלילה מוחלטת של רעיון שינוי האמנה, אך מסוייג במלים ״כל עוד לא יחול שינוי״ .הפסוק השני קובע כי יש נכונות לוותר על ״השאיפות הנעלות והנשגבות״ אם התמורה תהיה מתאימה (והכוונה היא, כמובן, להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה) .בכך מבטא מזאווי, בסיגנון שלו, את אשר אמרו כל האחרים, כל אחד בסיגנונו
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 34
. • מי ששולל באופן מוחלט את החזרת השטחים הכבושים בגדר, וברצועה, וממילא גם את הקמתה של מדינה פלסטינית, לא יכול לראות כל תועלת בפגישה כזאת. … • מי שרוצה להישאר ב״קונסנזוס הלאומי״ (״לא מדינה פלסטינית, לא חזרה לגבולות ה־ 4ביוני, לא הידברות עם אש״ף״) מוכרח להתנגד לפגישה כזאת, המהווה ״תקיעת סכין בגב״.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 16
לא חיה כוח בעולם שיבול חיה לבלום את הישראלים ב ,1948-באשר הבריזו על עצמאותם, חרף הנתונים העובדתיים: היה זה ציבור של 600 אלף איש, שלא היה משופע בנשק רב. והוא הדין עם הפלסטינים. מדינה פלסטינית קום תקום, ואין כוח בעולם שיבול למנוע זאת. … או שתיזום הידברות עם אש״ף ותסייע להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, שתחיה בשלום עם שבנתה, ישראל, או שתיכנע סופית לגוש־אמונים ושות׳ ,ותגרור את כולנו למילחמה חדשה.
