נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"
גליון 2557, 3 בספטמבר 1986, עמוד 11
מה שהמצרים רוצים באמת זה ליצור תנאים מדיניים ואחרים שישכנעו את ישראל בכורח לסגת לקווי .1967 המצרים רוצים בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית ביהודה, שומרון וחבל־עזה, ובירתה ירושלים. … מה עוד שעצם המאבק למען הקמתה של מדינה פלסטינית עשוי, כך הם מקווים, לנקותם במעט, בעיני הערבים האחרים, מחטא החתימה על חוזה־השלום עם ישראל.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 10
אילו צורף אש״ף למשא־ומתן, היה עולה בהכרח הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בשטחים אלה. שלילת הלגיטימיות של אש״ף היא, על כן, יעד מדיני סביר. … שמעתי הרבה פעמים מפי פלסטינים ״מתונים״ ,המוכנים בהחלט לדדקיום עם ישראל אחרי הקמת מדינה פלסטינית: ״ברגע שנפסיק את המאבק המזויין, ישראל והעולם כולו פשוט יתעלמו מקיומנו.
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 7
הוא ויתר גם על הקונפדרציה. קודם כל צריכה לקום המדינה הפלסטינית, ורק אחר־כך אפשר לדון על טיב יחסיה עם ירדן. … לכך נוסף החשש שמא תקדם ישראל את התהליך הזה. הדיבורים על כך ש״ירדן היא המדינה הפלסטינית״ מובילים בכיוון זה. האיום של אריאל שרון שישראל תעזור לאש״ף לכונן בעבר־הירדן את המדינה הפלסטינית, בהנהגת יאסר ערפאת, הדאיג אותו מאוד. … הוא התמלא מזמן על־ידי אש״ף. בשטחים הכבושים קיימת זה־כבר מדינה פלסטינית. זוהי מדינה כבושה, אבל היא קיימת.
גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 19
בשבוע הראשון של תשמ״ח, שלושה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה, התגלה כי עסקן זוטר של הליכוד, משה עמירב, בא בדברים עם פייצל אל־חוסייני, הראש הבלתי־מוכתר של המחנה הלאומי בשטחים הכבושים, והגיע עימו להסכם על תוכנית פוליטית, שהובילה לעבר מדינה פלסטינית. הגילוי הסנסציוני המוקדם חיסל מגמה זו באיבה. … באוזני מישלחת רמת־דרג של אש״ף, שביקרה בעמאן אחרי הניתוק, חזר על החשד שמא מנסה הליכוד לעשות קנוניה עם אש״ף לכינון מדינה פלסטינית, תוך חיסול ירדן. כל התיקוות/החששות האלה היו מופרכים — לפחות בתשמ״ח.
גליון 2660, 24 באוגוסט 1988, עמוד 6
יש לו עניין רב בסיכול התוכניות של אש״ף להקמת מדינה פלסטינית וממ משלהב את הרוחות ומרחיק את סיכויי־השלום. … מכיוון שאבו־נידאל ממשיך לדגול במילחמת־נצח, עד לחיסול מדינת־יש־ראל, הוא ״מתנגד עקרונית לכל צעד, שיש בו הכרה בישראל והבעת נכונות להגיע עימה לידי שלום. ברור כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, גם על הנייר בלבד, כרוכה בהכרה כזאת.
גליון 2629, 20 בינואר 1988, עמוד 40
משמע: רבין מחפש ״פארטנר״ פלסטיני, בדמות מנהיגות מקומית, כדי לספח לישראל חלק מן הגדה (״פשרה טריטוריאלית״) ולמסור את השאר לממלכת־ירדן, בתנאי שלא תקום מדינה פלסטינית, ושלא ישונה הסטאטוס קוו בירושלים (אחרת, לשם מה הדגש על עמאן?). … בהחלטות אלה ויתר חוסיין במפורש וסופית על כל נכונות לנהל משא־ומתן נפרד עם ישראל. נקבע שוב נחרצות כי יש להקים מדינה פלסטינית, ושאש״ף הוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני.
גליון 2674, 30 בנובמבר 1988, עמוד 11
א ס רי: ז מצריים הכירה במדינה הפלסטינית. זה היה מובן מאליו. לא היתה בכלל קיימת אפשרות אחרת. … המצרים טענו שההסכם קובע קו ישר: תחילה מימשל־עצמי פלסטיני, בשלב־מעבר, ואחרי חמש שנים מדינה פלסטינית. ממשלת־בגין טענה כי ההסכם נותן ל״תושבים המקומיים״ את הזכות לנהל את ענייניהם בעצמם, מבלי לתת להם כל זכות על השטח. … ואילו עמדה ממשלת־בגין מנגד, היתה קמה המדינה הפלסטינית כבר לפני כמה שנים. זוהי אומה גאה מאוד.
גליון 2711, 16 באוגוסט 1989, עמוד 4
אין מתנדבים בעם טול קזו־ה חרר חברון על יתרונות נוספים של מדינה פלסטינית (ראיון עם אברהם שריר, העולם הז ה )19.7.89 מנכ״ל־לשעבר טמיר בקדזציה הקודמת השלם הזה, כי מחפשים ג׳וב לאברהם טמיר, ״מי שהיה מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה בקדנציה הקודמת״? … הרי במקרה שיוזמת־שמיר תביא, בכל זאת, להקמת מדינה פלסטינית, תיפתח בכך עוד אפשרות להוספת חותמות־יציאה בדרכונו של שריר.
גליון 1959, 19 במרץ 1975, עמוד 24
״אש״ף מכיר ״.אמר אל־בדוגותי, בין השאר : • הפיתיון היחידי לסיכסוך הוא מקיום של מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית. נכונותו של אש״ף להשתתף בוועידת דנבה היא, למעשה, הכרה במדי- נת־ישראל, שהיא צד דישמי בוועידה. • על־ידי שלילת כל אפשרות של הידברות עם אש״ף, וכן על-ידי הכרזתה שלא תחזיר את הגולן גם במיסגרת חד רקות לצרכן ל״י לי,״נ 4.20 עגבניות משובחות 1.40 גזר 1.00 צנון 0.95 כרוב 1.80 תפוא״ד חדשים תפוא״ד חדשים ארוזים 2.05 (אריזח צחוכה) 1.40 תפוא״ד בתפזורת תפוא״ד ארוזים (אריזה אדומה) 1.65 בצל 2.75 בצל ארוז (ירושלים) 2.95 סלק 1.50 פירות תפוזים אשכוליות לימונים בננות אגסים ספדונה 5.5 אגסים ספדונה 5.0 גרנד אלכסנדר 7.0 גרנד אלכסנדר 6.5 גרנד אלכסנדר 6.0 ביצים עופות בכל הגדלים הוזלה של 8.0אגורות לצרכן יאסר עראפאת 1.35 1.30 הכרה למעשה 2.10 זזדשלום רישמי, מחבלת ממשלת רבין בשלום. … הוא טען כי המימשל הצבאי הישראלי אוסר באופן שיטתי את העסקנים בגדה המדברים על שלום בין ישראל ומדינה פלסטינית. אפילו אנשים המבקשים להקים בכפרי ה גדה ועדים תרבותיים ״לשמירה על המורשת הפלסטינית״ נקראים אל המושל הצבאי, המאיים עליהם במעצר ובגירוש.
גליון 1987, 1 באוקטובר 1975, עמוד 11
אם לא תתקבל תביעת אש״ף שכל הארץ תהפוך ביום מן הימים מדינח אחת, ערבית״ישראלית (תביעה ששום מעצמה גדולה לא תמכה בה, ושארצות־חברית וברית־המועצות דחו אותה בפירוש) ,ואם תהיה התנגדות להחזרת השטח לירדן, הרי אז האפשרות שנותרה היא כינון מדינה פלסטינית נפרדת. למרות המימדים הקטנים והמחסור במשאבים (ואם לא תהיה הסכמה על פרוזדור לעזה, גם חוסר גישה לנמל) הרי הרעיון, אחרי שהושמע, הוא בעל כוח- משיכה בולט. … יתר על כן, הארצות השכנות — ירדן, סוריה ולבנון — יתנו, בלי ספק, גישה קלח לנמלים של ביירות ועקבה. המדינה הפלסטינית החדשה תהיה בעלת סיכוי טוב להתקיים, לפחות כמו שיש לירדן, שהחזיקה מעמד במשך 50 שנה, למרות חוסר־משאבים וכל מיני תהפוכות נוראות בארצות השכנות. * בין השאר בשיחה עם אורי אבנרי ביוני ( 1969 העולם הזד ,) 1660 ,שבה ניסה אבנרי לשכנע את הלורד, אז ראש המישלחת הבריטית באדם, לקבל רעיון זה. •* שהלורד קאראדון היה מנסחה ויוזמה העיקרי. … לאיש אין הזכות להחליט, מילבד לפלסטינים עצמם.״ אם תקום מדינה פלסטינית יהיו לח, בלי-ספק, קשרים הדוקים במיוחד עם ירדן (בירדן יש יותר פלסטי נים מאשר ירדנים) וייתכן כי תיווצר פדרציה.
גליון 2317, 27 בינואר 1982, עמוד 14
ה 1ולחדל הגורל להשגת שלום אשר יכלול את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הצעה כזאת היתד, מעניקה כוח־מחץ רב ליסודות־השלום באש״ף ולמנהיגות המר כזית, המתונה, של פת״ח. … היא מדברת על שלום ודו־קיום בין ישראל ומדינה פלסטינית שתקום. אך בריודד־,מועצות לא עשתה דבר וחצי דבר כדי לעודד מגעים בין ישראלים לא־קומוניסטיים ובין אש״ף.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 39
(ג) העיר ירושלים תישאר מאוחדת, כבירת ישראל ובבירת המדינה הפלסטינית כאשר תקום. עד אז יינתן בה לערבים מעמד מדיני שיספק את תביעותיהם הצודקות. … על כן קוראת הוועידה לממשלה לפעול למען שיתוף הפלסטינים במשא־ומתן ובהסדר, למען הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ארץ־ישראל שיפונו. הוועידה קוראת לממשלה לחתור להסדר־שלום באמצעות ה* שיחות כהנהלת השגריר יארינג, על פי העקרונות הבאים: (א) גבולות המדינה, שהיו קיימים ביום ה־ 4ביוני , 1967 כם לפעול למען שלום,״ קרא ראש עיריית שכם הנוכחי, מעזוז אל מצרי .
גליון 2212, 23 בינואר 1980, עמוד 27
ואילו העם הפלסטיני עצמו — אותם ״תושבים״, שראש־הממשלה רוצה להעניק להם אוטונומיה של ביו ב ושל הדברת־עכברים — אינו מוכן לתת יד לאוטונומיה שלא תבטיח לו את הדרך להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הרעיון שהאוטונומיה תייושם תחילה בעזה, ורק אחר־כך בגדה — הוא בלתי־רלוונטי בשעה זו. … אבל הבה נדבר על הדברים ה״גדולים״: ראש־הממשלה ניסה כאן היום לספר לאמריקאים, שאש״ף תומך בחומייני ובפלישה הסובייטית לאפגניס- תאן, ומכאן הקריאה לאמריקה: תמכו בנו במאבקנו נגד אש״ף, נגד מדינה פלסטינית ונגד אוטונומיה שתוביל למדינה פלסטינית.
גליון 2239, 30 ביולי 1980, עמוד 36
במדינה י (המשך מעמוד )35 אולם אותו קונסנזוס עולמי דוגל גם בהמשך קיומה של ישראל ובשלום בינה ובין המדינה הפלסטינית. ואילו הממשלות הערביות, בסיחרור של הרגשת־כוח, ניסי להתעלם מקונסנזוס זה. … אך היה בה אות־אזהרה: שלו שת ה״לאווים״ של מנחם בגין, שימעון פרם ויצחק רבץ (לא נסיגה לגבולות , 1967 לא מדינה פלסטינית, לא משא־ומתן עם אש״ף) יוצרים מצב שבו מתקבלת גישה שלילית הפוכה: מדינה פלסטינית בלי שלום עם ישראל ובלי הכרה בה.
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 15
אחרי ישנה או חמש או עשר ישנים ישתלטו והפלסטינים על המדיינה שימשני-עברי- הירדן, אז נעמוד מול מדינה פלסטינית שתשתרע מטול־בדם עד יגבול עיראק, ו־שממשלתה תתכחש — •בצדק — לכל דר הסכומים שנחתמו על־ידי מלך זר, בלי השתתפותו של העם הפלסטיני עצמו. … שימעון פרם אמר שה״איוטונוט־יה״ תכיא כהכרח למדינה פלסטינית, כהנהגת אש״ף. גם בכך צודק. … החלטתה של ממשלת־ישראל למנוע כל השתתפות של אש״ך במהלכים המדיניים לקראת השלום, ולפסול מכל ובל בל אפשרות שתקום מדינה פלסטינית, דוחקת את המחנה הפלסטיני לעמדות קיצוניות יותר ויותר.
גליון 2464, 21 בנובמבר 1984, עמוד 8
רבים מאמינים כי הולכת ומתגבשת מציאות בינלאומית, שתאפשר לאש״ף לקדם את עניין המדינה הפלסטינית. הנסיבות החדשות: • מדינאים אמריקאיים רמזו לערסאת כי ממשלה ישראלית, בראשות שימעון פרם, תשוב־נע, כסופו שזי דבר, להסכים לסיתרון שיוצע על-ידי האמריקאים: הקמת מדינה פלסטינית שתהיה חלק מקונפדרציה עם ירדן. • בעולם הערבי מתגבש גוש־כוח חדש, המורכב ממצריים, ירדן, עיראק, ואולי גם סעודיה, המוכן לפתור את הבעיה הפלסטינית בשותופות עם אש״ף, בהנהגת ערפאת. גם גוש זה דוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שתהיה קשורה עם ירדן.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 74
יתכן שנכוו היהיפך: עצם קיומה של המיני- מדינה בלבנון — על צבאה הכמעט־סדיר, המינהל האזרחי שלה ושאר האביזרים ה- סבסדו־ממלבתיים — הסיח את דעתו וכוחו של האירגון מן התפקיד העיקרי, שהוא הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וברצועה. היא העסיקה את האירגון בחלו־מות־סרק שלא היה להם שחר. … הראשונים דרשו להצהיר על הנכונות להכיר בישראל ולעשות עימד, שליום, תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. האחרונים יתבעו להתמיד ב״סירוב״ ולהתרכז בלחימה. … ואילו הדרך המדינית — ביטול האמנה הפלסטינית, הצהרת ברורה על הנכונות להכרה הדדית ולהקמת מדינה פלסטינית במיסגירת של שלום — תזכה בתמיכת העולם.
גליון 2642, 20 באפריל 1988, עמוד 15
מי שרוצה בהגשמת חלק זה של החלטת האו״ם, אינו יכול לשלול את הגשמת החלק השני. כלומר: מי שרוצה בהקמת מדינה פלסטינית לאומית, חייב להסכים לקיומה של מדינה יהודית לאומית. הסכמה זו אינה נוגדת במאומה את הדרישה לשיוויון־זכויות •חברתי ומדיני׳ של המיעוט הערבי בישראל, או של מיעוט יהודי במדינה הפלסטינית, אם יהיה בה כזה. אלה הם שני מישורים שונים. … בשני המישורים האלה נטושים מאבקים. במישור האחד: המאבק להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, והמאבק להבטחת קיומה של מדינת־ישראל.
גליון 2644, 4 במאי 1988, עמוד 8
באיגרת ארוכה ששוגרה מתונים, וש־הועברה לישראל דרך צרפת, קרא אבו־מאזן ״לכל הכוחות הדמוקרטיים הישראליים והיהודים״ לתמוך במאבק הפלסטיני נגד הכיבוש, ובכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית. הוא איחל לצירים הצלחה בוועידתם ובמאמציהם ״לקידומו של שיתוף הפעולה הערבי־יהודי למען השלום.״ נשיא המדינה לא הוזמן, כנהוג בוועידות מיפלגתיות, להיות נוכח בערב־הפתיחה. … המדינה הערבית עדיין לא קמה, ומן הדין להקימה — היא המדינה הפלסטינית. ועוד נאמר במיסמך :״על המדינה להבטיח שיוויון גמור וצדק סוציאלי, להלכה ולמעשה, לכל אזרחיה — ללא הבדל לאום, דת, גזע, מין, עדה והשקפה. … רעם מחיאות־הכפיים, שליווה את קריאת הברכות בערב־הפ־תיחה, לא היה עניין של נימוס 260 : צירים ערביים ו־ 60 צירים יהודיים נתנו ביטוי לשימחתם למשמע התמיכה של האישים הפלסטיניים בעלי המעמד בשלום המבוסס על כינונה של מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל. אבו־לוע׳וד וסעיד, חברי המועצה הלאומית הפלסטינית ומרצים בכירים באוניברסיטות יוקרתיות בארצות־הב• רית, נועדו לא מכבר עם שר־החוץ האמריקאי ג׳ורג׳ שולץ, לשיחה שעוררה זעם ודאגה בלישכתו של ראש־ אך בהיותו נאמן לקו מיפלגתו הקומוניסטית — לנהל מילחמת־חורמה טוטאלית נגד הרשימה המתקדמת — התעלם זאייד מן ההזמנה ולא הופיע; גם לא שיגר בירכת־נימוס.
גליון 2677, 31 בדצמבר 1988, עמוד 6
מדינות אחרות פתחו בהידברות רישמית, רבות הכירו במדינה הפלסטינית, ניתן מעמד חדש לנציגי אש״ף בבירות רבות, על ערפאת עצמו ירד מטר של הזמנות לביקורים ממלכתיים. … כל החלופות האחרות נעלמו. • נקבע כי כבר קיימת מדינה פלסטינית תחת הכיבוש הישראלי, וכי גבולותיה הם הגבולות של ה־ 4ביוני . 1967 • נקבע כי המשא־ומתן לשלום צריך להתנהל על בסיס קיומה של מדינה זו לצד ישראל, תוך הכרה הדדית וביטחון הדדי. … על רקע ההתפתחויות הבינלאומיות, היא היתה נראית בהכרזת־מילחמה על הקהילה הבינלאומית הסכנות שהיו צפויות ממנה הקמתן הסיטונית של התנחלויות, כפי שהובטח לשלוש סיעות הימין הקיצוני ולמפד״ל, היתה התגרות בוטה בדעת־הקהל העולמית, התובעת כמעט פה־אחד כינון שלום ישראלי־פלסטיני, המבוסס על החזרת השטחים הפלסטיניים וכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. • תיקון החוק ״מיהו יהודי״ היה גורם לכריתת גט בין ישראל וחלק גדול מן היהדות האמריקאית, דווקא בשעה שתמיכת הקהילה היהודית היתה דרושה כדי למנוע תמיכה אמריקאית מאסיבית באש״ף. • המשבר הצפוי במשק היה פורץ ביתר שאת, מבלי שממשלה כזאת יכלה להושיע.























