חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 4
הישראלי כל העולם ידע באותה שעה כי השלישיה הקובעת בישראל — אריאל שרון, מנחם בגין ורפאל איתן, לפי סדר זה — יושבת מזה חודשים בטאנק, וממתינה רק לתירוץ מתאים כדי לשעוט קדימה, אל תוך המיני־מדינה הפלסטינית בדרום־לבנון. מי שהחליט להתנקש כחיי השגריר בלוג* דון — הוא שהחליט לספק לשלישיה את התירוץ המבוקש. … בין השאר: • סוריה מאמינה כי בסופו של דבר תקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אין היא רוצה שזו תהיה . … לפי התיאוריה של שרון, סוריה תצטרך להע ביר אותם לירדן, וכך תהיה ירדן למדינה פלסטינית. ואילו אסד שמח לקראת התפתחות אשר תסגיר בידיו את כל היסודות הפוליטיים של העם הפלסטיני, ותהפוך אותם בני־ערובה לשאיפותיו.
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 9
הוא היר־פה מן הנושא, העלה הצעה נועזת ביותר: קליטת הפליטים במדינה פלסטינית שתוקם בירדן וברצועת עזה. דיעה אחרת :״פתרון פוליטי אין פירושו כניעה. … יכול להיות רק הסבר אחד: בגלל דרישתו להקים מדינה פלסטינית עצמאית. הרופא האמיד אינו מוכן להאמין, שטרוריסטים ערביים עשו זאת . … הוא חיבר מינשר ארוך, שקרא להקמת מדינה פלסטינית — על־פי החלטת החלוקה של האו״ם ,״תוך הכנסת השינויים המחוייבים לאחר 20 שנה.״ כפתח לשיתוף־פעולה אפשרי בין שתי המדינות הציע להעניק מעמד מיוחד לירושלים: היא תהיה מחולקת לשתי ערים, אבל תהיה פתוחה בכללותה לאזרחי שתי המדינות.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 5
אך אין אף פלסטיני אחד בירדן הרואה בירדן מדינה פלסטינית. אריאל שרון רוצה לעזור לאש״ף לחולל מהפכה בירדן ולמנות את ערפאת כנשיא המדינה ההיא. … והמסקנה: צריכש לנהל משא־ומתן עם המדינה הפלסטינית הקרוייה ירדן, ולא עם אש״ף, המייצג לכל היותר את ״ערביי יש״ע״. … ארצות־הברית פתחה ב״דו־שיח״ .אש״ף הכריז על מדינה פלסטינית, שזכתה בהכרה, בצורה זו או אחרת, מצד רוב מדינות־העולם.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 5
. ** משלת״שמיר מתחילה את דרכה ברגע שבו הולך ונשלם ^/קונסנזוס כלל־עולמי למען נסיגת ישראל מכל השטחים שכבשה ב־ , 1967 ולמען הקמת מדינה פלסטינית בראשות אש״ף. העולס אינו עוצר את מהלכו מפני שישראל אינה רוצה לזוז. … לולא השיתוק המוחלט של ממשלת יצחק שמיר ושימעון פרס לא היתה פורצת האינתיפאדה בדצמבר . 1987 ^ מיתולוגיה העברית מי שמתחיל להגיד ליאסר ערפאת ״היום יום נאה״ ,סופו שיגיד לערפאת ״אני מאחל לך יום נאה במדינה הפלסטינית״. לפי שיטתו של שמיר, מוטב לריב עם האמריקאים עכשיו, כאשר כל השטחים בידינו, מאשר לריב איתם מחר, כשנהיה יותר חלשים. … על אחת כמה וכמה אסור לדבר עם אש״ף, כי כל שיחה עם אש״ף יכולה להוביל רק ליעד אחד: נסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים, והקמת מדינה פלסטינית בהם. אמונה מיסטית ביכולתנו לעצור את העולם.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 11
אורי אבנרי: השאלה הזאת מתייחסת לוויכוח שאני מקווה כי הוא יתקיים מחרתיים, כאשר תעלה הצעתי לסדר־היום על הקמת מדינה פלסטינית. אולם היום אני מדבר על תהליך חד־צדדי. … אפילו קיבלנו, לרגע קט, את הריעה שאני שולל אותה, את דעתם של הסבורים שנצטרך להחזיר את הגדה לירדן ואת עזה למצריים, תחת להקים בהן מדינה פלסטינית — גם אז הייתי שואל: עד אז, איזו תמונת־עולם ננחיל לילדים אלה?
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 31
״ קרא פרס• ״אנחנו מסכימים על הכל — נגד מדינה פלסטינית, נגד שיבה לגבולות ,1967 בעד פשרה טריטוריאלית, בעד התנחלות ברוב המקומות, בעד המדיניות הכלכלית והחברתית הישנה של המערך,״ פירט רבץ. … בכל הז דמנות מדגישים שימעון פרס ויצחק רבץ, פה אחד, כי המערך שותף לשלושת ה״לאווים״ של הליכוד: לא נסיגה לגבולות 67׳ ,לא מדינה פלסטינית, לא הידברות עם אש״ף. בשאלות חברה וכלכלה אין הדברים נאמרים כל־כך בפירוש, אך מי שמקשיב לכל הנאומים לא ימצא אלא הבדלים זעירים בין דיברי הליכוד ודיברי המערך.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 6
11ו *ובץ 05111:1 מכחכים 2250 (המשך מעמוד )4 לות: התביעה לחזרה לגבולות ה־4 ביוני, הקמת מדינה פלסטינית וכד. אירית ריינהר, צתח־תקווה 9הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל, תוך הכרה הדדית והסכם שלום, אינה מחלישה את ישראל ואינה מזמינה תוקפנות.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 11
א ך ברור עתה בי גמאל עבד־אל־נאצר הציע ליאסר עראפאת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת-עזה, ופיתרון בעיית־הפליטים על-ידי החזרת חלקם ומתן פיצויים לנותרים. … אם אי-פעם תוצע לערביי פלסטין מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת-עזה, ב- תר־אביב 29 ,בנובוזבר ד94ג הצבעה ברגליים גדול מאוד של הציבור.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 22
אני סבור שהם רוצים בהסדר שיכלול מדינה פלסטינית, ויש להם השגות שדנות לגבי המקום בו עליה להימצא. רק חבש לא רצה לדבר על מדינה פלסטינית לצד ישראל. חבש הביע את ההתנגדות החריפה ביותר לדעה שמדינה כזו תוכל להתקיים כיישות נפרדת, מבחינה כלכלית או צבאית, או מכל בחינה אחרת.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 13
מצריים, סוריה, סעודיה, ירדן וגם אש״ף מוכנים עתה לקבל חסות אמריקאית, בתנאי שהאמריקאים יכפו על ישראל הסדר כולל, נסיגה מן השטחים המוחזקים והקמת מדינה פלסטינית. לאמריקאים זה כדאי. כך יסלקו סופית את ההשפעה הסובייטית מן המרחב, ויבטיחו לעצמם את הנפט הערבי לשנים רבות. … הן מסכימות לכל היותר לקשר פורמלי רופף בין מדינה פלסטינית עצמאיו״בין ירדן. לכן, מי שד^ן^הענקת תפקיד מרכזי למלך חוסיין ב־ .1977 הוא אולם בעלי גישה זו הם במיעוט בוושינגטון.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 15
מצריים, סוריה, סעודיה, ירדן וגם אש״ף מוכנים עתה לקבל חסות אמריקאית, בתנאי שהאמריקאים יכפו על ישראל הסדר כולל, נסיגה מן השטחים המוחזקים והקמת מדינה פלסטינית. לאמריקאים זה כדאי. כך יסלקו סופית את ההשפעה הסובייטית מן המרחב, ויבטיחו לעצמם את הנפט הערבי לשנים רבות. … הן מסכימות לכל היותר לקשר פורמלי רופף בין מדינה פלסטינית עצמאיו^בין ירדן. אולם בעלי גישה זו הם במיעוט בוושינגטון.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 26
יתכן פיתרון לבעייה הפלסטינית בלי הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, מדינה שבירתה בירושלים. … אומר זאת כקיצור נמרץ: לא יתכן שלום כדי פיתרון הכעייה ה כרצוני לומר דבר קיצוני: יהיה הישג זה בכיר בבד שיהיה, הוא כבל זאת פחות חשוב מאשר ההישג האחד שהוא מכריע — שיבנוע דעת-הקהד הישראלית שייתכן שלום עם העם הפלסטיני, שיש לכונן מדינה פלסטינית בגדה המערבית וכרצועת־עזה, ושפיתרון זה אינו רק נסבל מהבחינה הישראלית, אלא שהוא טוב לישראל כטווה הארוך.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 6
לפי עניות דעתי לא יהיה שלום בלי מדינה פלסטינית לצד מדינת-ישראל. יש למצוא פיתרון לבעיית הגבולות הבטוחים ובני־ההגנה לישראל וליתר המדינות ש באזור. … אינני מבין גם איך שלי ואורי אבנרי תמכו בשלום זה, שלא מימש את זכויותיו הצודקות של העם הפלסטיני? תמיד דגלתם ודרשתם מדינה פלסטינית: האם מדינה כזו קמה? עלי פוארסה, מג׳אר, טבריה של המאה העשרים: איינשטיין, מרקם ופרויד.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 43
בוועידת- הפיסגה בבגדאד נתקבלה החלטה שתואמה עם אש״ף, והמביעה את עמדתו הנוכחית: הסכמה לשלום כולל עם ישראל, תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הגוש הקומוניסטי, סין, אירופה המערבית, אפריקה, האו״ם והוועידה של המדינות הבלתי־מזדהות בהאוונה התייצבו כולם לימין הדרישה הזאת, במידה זו או אחרת־ של תקיפות מילולית. … הוא השתמש בכוח הנפט בצורה מחושבת, כשהוא מגביר את כמות האספקה ומקטינה, מעלה את המחיר ומקפיאו, מעביר רזרוות כספיות ממקום למקום — הכל כדי לשרת את המטרות של המדיניות הסעודית, הכוללת את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בהנהגת הצמרת המתונה והשמרנית של הזרם המרכזי באש״ף.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 27
היתד, זו מערכת בחירות סוערת ובעייתית, אך הפיקוח הבריטי, חרף העובדה שלא הצטיין באהדתו ללוחמי- פרופסור אדוארד סעיד לא יבגוד בבני-ענזו רונאלד רגן, אמויקן אנטרפרייז אינסטיטיוט, קבע כקווים מנחים למדיניות וושינגטון את העקרונות הבאים : • דא תקום מדינה פלסטינית. ישראל וירדן יכוננו מעין ״קונפדרציה״ ,שתעניק לישראל את השליטה הצבאית, ומה שחשוב יותר, תשאיר את המתנחלים בגדה המערבית הכבושה. … מכל מקום, ברור שארצות־הברית לוחצת על ישראל שלא לספח את הגדה המערבית, תוך הבטחה שלא תיתן ידה להקמת מדינה פלסטינית. אין לגרום שמדיניות זו תימשך לנצח, ויתכן לחץ נגדי של האירופים ושל חלק ממדינות־הנפט.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 42
אחרי שהגעתי למסקנה שהמוצא היחידי מהמצב הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל, וברית־שלום בין שתי המדינות. … איר אפשר לדחות תוכנית המבוססת על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל? הרי רק לפני כמה שנים דיברו רבים וטובים על הקו הירוק כעל קו של שלום!
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 18
אדם, ברגע שהוא לובש שכפ״ץ וקסדה ולוקח רובה, הוא לא מפסיק להיות אדם, והוא לא מתחיל להיות רובוט, ומפסיק לדבר על השאלה אם צריך או לא צריך לדבר עם אש״ף, כן מדינה פלסטינית או לא מדינה פלסטינית, מילחמה צודקת או לא צודקת.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 11
מה שהמצרים רוצים באמת זה ליצור תנאים מדיניים ואחרים שישכנעו את ישראל בכורח לסגת לקווי .1967 המצרים רוצים בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית ביהודה, שומרון וחבל־עזה, ובירתה ירושלים. … מה עוד שעצם המאבק למען הקמתה של מדינה פלסטינית עשוי, כך הם מקווים, לנקותם במעט, בעיני הערבים האחרים, מחטא החתימה על חוזה־השלום עם ישראל.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 10
אילו צורף אש״ף למשא־ומתן, היה עולה בהכרח הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בשטחים אלה. שלילת הלגיטימיות של אש״ף היא, על כן, יעד מדיני סביר. … שמעתי הרבה פעמים מפי פלסטינים ״מתונים״ ,המוכנים בהחלט לדדקיום עם ישראל אחרי הקמת מדינה פלסטינית: ״ברגע שנפסיק את המאבק המזויין, ישראל והעולם כולו פשוט יתעלמו מקיומנו.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 7
הוא ויתר גם על הקונפדרציה. קודם כל צריכה לקום המדינה הפלסטינית, ורק אחר־כך אפשר לדון על טיב יחסיה עם ירדן. … לכך נוסף החשש שמא תקדם ישראל את התהליך הזה. הדיבורים על כך ש״ירדן היא המדינה הפלסטינית״ מובילים בכיוון זה. האיום של אריאל שרון שישראל תעזור לאש״ף לכונן בעבר־הירדן את המדינה הפלסטינית, בהנהגת יאסר ערפאת, הדאיג אותו מאוד. … הוא התמלא מזמן על־ידי אש״ף. בשטחים הכבושים קיימת זה־כבר מדינה פלסטינית. זוהי מדינה כבושה, אבל היא קיימת.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 19
בשבוע הראשון של תשמ״ח, שלושה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה, התגלה כי עסקן זוטר של הליכוד, משה עמירב, בא בדברים עם פייצל אל־חוסייני, הראש הבלתי־מוכתר של המחנה הלאומי בשטחים הכבושים, והגיע עימו להסכם על תוכנית פוליטית, שהובילה לעבר מדינה פלסטינית. הגילוי הסנסציוני המוקדם חיסל מגמה זו באיבה. … באוזני מישלחת רמת־דרג של אש״ף, שביקרה בעמאן אחרי הניתוק, חזר על החשד שמא מנסה הליכוד לעשות קנוניה עם אש״ף לכינון מדינה פלסטינית, תוך חיסול ירדן. כל התיקוות/החששות האלה היו מופרכים — לפחות בתשמ״ח.
גליון 2660 (24 באוגוסט 1988), עמוד 6
יש לו עניין רב בסיכול התוכניות של אש״ף להקמת מדינה פלסטינית וממ משלהב את הרוחות ומרחיק את סיכויי־השלום. … מכיוון שאבו־נידאל ממשיך לדגול במילחמת־נצח, עד לחיסול מדינת־יש־ראל, הוא ״מתנגד עקרונית לכל צעד, שיש בו הכרה בישראל והבעת נכונות להגיע עימה לידי שלום. ברור כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, גם על הנייר בלבד, כרוכה בהכרה כזאת.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 40
משמע: רבין מחפש ״פארטנר״ פלסטיני, בדמות מנהיגות מקומית, כדי לספח לישראל חלק מן הגדה (״פשרה טריטוריאלית״) ולמסור את השאר לממלכת־ירדן, בתנאי שלא תקום מדינה פלסטינית, ושלא ישונה הסטאטוס קוו בירושלים (אחרת, לשם מה הדגש על עמאן?). … בהחלטות אלה ויתר חוסיין במפורש וסופית על כל נכונות לנהל משא־ומתן נפרד עם ישראל. נקבע שוב נחרצות כי יש להקים מדינה פלסטינית, ושאש״ף הוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 11
א ס רי: ז מצריים הכירה במדינה הפלסטינית. זה היה מובן מאליו. לא היתה בכלל קיימת אפשרות אחרת. … המצרים טענו שההסכם קובע קו ישר: תחילה מימשל־עצמי פלסטיני, בשלב־מעבר, ואחרי חמש שנים מדינה פלסטינית. ממשלת־בגין טענה כי ההסכם נותן ל״תושבים המקומיים״ את הזכות לנהל את ענייניהם בעצמם, מבלי לתת להם כל זכות על השטח. … ואילו עמדה ממשלת־בגין מנגד, היתה קמה המדינה הפלסטינית כבר לפני כמה שנים. זוהי אומה גאה מאוד.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 20
לכאורה הם סותרים זה את זה, למעשה הם משולבים זה בזה. קם עם. רצועת־עזה היא כיום מדינה פלסטינית לכל דבר, הנתונה תחת כיבוש זר, השילטון, השיפוט, השיטור, המשק, האירגון — כולם פלסטיניים. … ובאותה השעה: עזה דוגלת בהסדר מדיני, שיביא להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לצד ישראל. מעידה על כך חלוקת־הכוחות.
