גליון 2444, 4 ביולי 1984, עמוד 15
העולם הזה. :האם תסכים, בתנאים כלשהם, למדינה פלסטינית עצמאית?״
אבן. :המציאות הנוכחית אינה מאפשרת זאת, מכיוון שאש״ף לא שינה את
עמדותיו ופועל נגד ישראל.
גליון 2418, 4 בינואר 1984, עמוד 9
לפי תוכנית־החלוקה של האדם,
היה חלק מן הנגב צריך להשתייך
למדינה הפלסטינית הערבית, אך הוא
נרכש על-ידי ישראל.
גליון 2334, 26 במאי 1982, עמוד 33
.״
צית הנהר,״ ומסכם, כי בקמם־דייוויד
על טענתו של מנחם בגין, השואל:
הונחה אבן־הפינה למדינה הפלסטינית.״
דוע מותר ליהודים להתיישב בניו־יורק
הרכבי מציג את קברניטי המדיניות ה ישראלית
כמאחזי־עיגיים, ואת תושבי ישר ואסור להם להתיישב בגדה המערבית?
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 38
בנאומי הסברתי שאני רואה בירושלים המיזרחית את
בירת המדינה הפלסטינית שתקום.
לאחר מכן הודעתי לא פעם שאני מתחרט על הצבעה
זו — אולי ההצבעה החשובה היחידה שלי בכנסת שאני
מצטער עליה בדיעבד.
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 5
במדינה
פלסטינים
העם
פגי שהב טנ רזיו
נמאס!
גליון 2367, 12 בינואר 1983, עמוד 13
אחד מהם הוא הנשיא יצחק נבון, שאמר השבוע
מד, שאמר על הנסיגה, המדינה הפלסטינית ואש״ף. הוא
יודע היטב שאלד.
גליון 2665, 28 בספטמבר 1988, עמוד 4
בר־לב
התדיין האדמוני הראשוז
עובדות גיאוגרפיות מסו״מות
אני מבקש להסב את תשומת ליבו של כבוד
שר־המישטרה לעובדות גיאוגראפיות מסויימות,
שאותן ניתן לאמת בכל אטלס: כבר כיום מחולק
העם הפלסטיני בין שתי מדינות (ישראל וירדן)
ואם, כפי שכולנו מקווים, תקום המדינה הפל סטינית,
אז הוא יהיה מחולק בין שלו ש מדינות
(פלסטין, ישראל, ירדן).
ומה בכך? האם העם היהודי אינו מחולק בין
עשרות ארצות?
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 7
סאדאת האמין
כי האוטונומיה היא פרוזדור המוביל למדינה
הפלסטינית. בגין התכוון למעיו בנטוסתאן ).מיל־חמת־הלבנון
קוממה את המצרים.
גליון 2651, 22 ביוני 1988, עמוד 16
חוזה שרום
מה שהביא לבית־העיתונאים על־שם אגרון
בירושלים את כל צבא העיתונאים, הכתבים והצלמים
המקומיים והזרים ורשתות הטלוויזיה
הזרות היה כמובן טכס חתימתו של ״הסכם שלום״
סימלי בין ישראל לבין מדינת פלסטין העתידה
לקום בינינו ובין הירדן, במוקדם או במאוחר, אם
נרצה ואם נמאן.
גליון 2679, 4 בינואר 1989, עמוד 26
והנה כבר מלאו שישה חודשים
מן היום שבו חתמו בירושלים עשרות חברי
ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים על חוזה־השלום
הסימלי שניסחו בין מדינת ישראל,
בגבולותיה שלפני ה־ 5ביוני , 1967 לבין מדינת
פלסטין העתידה לקום בכל השטחים הכבושים,
כולל ירושלים המיזרחית.
גליון 2701, 7 ביוני 1989, עמוד 49
משבוע הבא כל מי
שיוצא מהרצועה ונכנס לישראל חייב לקבל ויזה(אישור־כניסה) .מדינת
ישראל עשתה עוד צעד להקמת מדינת פלסטין ...לא רק עזה גועשת, גם
הדרום הישראלי נלחם.
גליון 2723, 8 בנובמבר 1989, עמוד 44
אש״ף יכנס לתמונה
ושמיר יספר לי שזה רק פוטו״מונטאז׳.
מדינת פלסטין תקרום עור וגידים ומקורבי
רה״מ ילחשו באוזני כינויי־גנאי נגד ״החי־שוקים״
.ירושלים תחולק שנית כשהשרים־
הנסיכים יהיו עסוקים בזריקת בוץ ורפש פוליטי
על לוי, שרון ומודעי.
גליון 1911, 17 באפריל 1974, עמוד 12
החלק המרכזי של
התנועה, בהנהגת עראפאת, מוכן למדינה
פלסטינית בחלק !מן הארץ, תוך הכרה
בישראל.
גליון 2054, 12 בינואר 1977, עמוד 4
פירוש הדבר — הכרה
הדדית בין ישראל והמדינה הפלסטינית
העתידה.
נדמה כי מאורעות לבנון תרמו גם ל התפתחות
ההשקפה הישראלית.
גליון 1983, 3 בספטמבר 1975, עמוד 17
לפי רבץ, הבעייה היא לעבור את שבע השנים הרזות,
מבלי לאבד את התמיכה האמריקאית, ומבלי להיענות
לשתי דרישות־היסוד של הערבים: נסיגה לגבולות ה4-
ביוני ,1967 והכרה במדינה פלסטינית שתקום.
#ספטמבו שחוו ולבן
בוושינגטון התייחסו אל ישראל כאל המדינה
ה־ 51 של ארצות-הברית, ובירושלים התייחסו
אל ארצות-הבדית כאל מושכה ישראלית.
גליון 2075, 8 ביוני 1977, עמוד 36
הם העריכו מאד את המצרים,
שהתגברו על יצר-השילסון שלהם
והשאירו את הרצועה בחזקת אופציה פתוחה
למדינה פלסטינית. העזתים דאו עצמם
תמיד עליונים על בני הגדה שסופחהלירדן, סלדו מחוסיין וחתמו ״פלסטין״ על
בולי־הדואר שלהם.
גליון 2446, 18 ביולי 1984, עמוד 20
הוא אישר אותו במלואו, ואף הוסיף על כך: אילו היתה באה
תשובה חיובית מישראל, היו הפלסטינים פורקים מעליהם את
עולו של עבדאללה, מכריזים על עצמאותם ומקימים את המדינה
הפלסטינית בגדה וברצועה תוך שותפות עם ישראל.
גליון 2385, 17 במאי 1983, עמוד 12
פת״ח הוא הגוף
הפלסטיני המייצג את האינטרסים הלאומיים
03 וה נדעונית
ך דעתי, המדינה הפלסטינית, שאליה אנו
/שואפים, אינה מטרה מקומית בלבד, אלא
היא גם מטרה כל־ערבית, כי היא תהווה את
קו־ההגנה מפני ההתפשטות הישראלית לעבר
המיפרץ הערבי.
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 35
הוא אמר לנו שלום והחליף עימנו דיברי נימוסין, גם בפומבי, ומסר
כמה הצהרות חשובות בזכות השלום והדו־קיום של ישראל והמדינה הפלסטינית שתקום בגדה
וברצועה. ואילו אבו־שראר נהג בצניעות מוזרה.
גליון 2518, 4 בדצמבר 1985, עמוד 9
היו בה
שלושה חברים, ובפיה היתה הצעה
מדהימה: העם הפלסטיני מוכן לכרות
שלום עם ישראל, ואילו ישראל תכיר
במדינה הפלסטינית שתקום בגדה
המערבית וברצועת־עזה.
גליון 2514, 6 בנובמבר 1985, עמוד 18
למעשה אין זו קונסוליה כלל, אלא מיני־שגרירות
במדינה הפלסטינית שאינה קיימת. הדבר היה תמיד
לצנינים בעיני ממשלת־ישראל, והיא דרשה לא פעם להכפיף את
הקונסוליה לשגרירות בתל־אביב.
גליון 2689, 15 במרץ 1989, עמוד 11
הרי לשם כך עורכים
מחקר. אין לי ריב עם המסקנה כי המדינה הפלסטינית היא האופציה
היחידה שנשארה בשטח.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 5
מכיר אני סטודנטים יהודים לא
מעטים ואחרים בקרב האוכלוסיה היהו דית,
המסכימים לרעיון הקמת המדינה
הפלסטינית. אם כך, יש להוקיע את כל
אלה.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 55
מבעד
לערפל המידע אין לדעת אם מדובר בהשמדה ממש של קבוצה
לאומית, כלומר בירי ובהפגזה של ישובים פלסטיניים בלבנון
על כל יושביהם, או בגירוש המוני של פלסטינים לעבר סוריה
(במטרה שהנדודים, מכיוון שהחלו שוב מקץ יותר מ 30-שנה,
יימשכו עד ירדן, כדי להגדיל שם עוד יותר את התאחוז
הפלסטיני כדרך להפיכת ירדן למדינה פלסטינית מוצהרת,
או שניהם גם יחד — או אולי לא זה ולא זה) .אבל דומה
שכבר ברור לחלוטין, שבלבנון נוצר מכוח מילחמת 1982
מצב חדש לגמרי — הפלסטינים שהיו גורם של ממש במדינה
המיוסרת ששמה לבנון איבדו את מעמדם זה לגמרי.