גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אני רוצה לבקש או תו בק שה צנועה — אם הוא רוצח להמ שיך ב או פן קבוע
להתווכח עם די עו תי הפו לי טיו ת על גורל ה שטחים ה מוחזקים, על המדינה
הפלסטינית, על דרכי ה שגת־ה שלום — שיעלה את דרגת הוויכוח מרמה של גן־
ילדים לרמה של כיתה א׳ .אינני רוצה לבקש שיעלה לרמה של כיתת ב , ,כי ז ה
אולי יותר מדי ב שבילו.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

אך המלך מעוניין מאד להבטיח כי המדינה
הפלסטינית שתקום לא תהיה אג-
טי־ירדנית, ושלא תשאף לספח את ירדן
אל עצמה — כפי שירח סיפחה אל עצ מה,
בשעתו, את הגדה.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

בשיחות של האמריקאים עם חוסיין, המתקיימות עתה
בלונדון, הם לוחצים עליו להסכים להסדר עם ישראל, כדוגמת
ההסדר עם מצריים, ומציגים לו פיתיון מבריק: תמורת ויתורו
על הגדה המערבית, המיועדת למדינה פלסטינית, רומזים לו
האמריקאים שהוא עשוי לזכות בסעודיה.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

במקום ״ארץ־ישראל המערבית, כמולדת
לשני עמים, באה ״ארץ־ישראל ההיסטורית״
— נוסחה התואמת את דרישת אבא
אבן שהמדינה הפלסטינית תקום בעבר־הירדן.
במקום התנגדות לכל התנחלות,
דובר רק על התנגדות להתנחלות ״קבועה״.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הדבר מג ביר
בהרבה את כוחו של יאסר עראפאת
לכפות על אירגון ר,שיחדור הפלסטיני הס כמה
להסדר עם ישראל, והקמת מדינת
פלסטינית בגדה וברצועה. דבר זה עשוי
לאלץ את קיסינג׳ר לשתף את הפלס טינים
במשא־ומתן.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

שהרי לא הולכים להקים התנחלויות למען מתנחלים
שיהיו מחר אזרחי ירדן, או מדינת פלסטין, או סוריה.
לא על כך מוציאים את המשאבים העצומים, המבוזבזים
על התיישבות זו, משאבים הנגזלים !
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הדבר מחליש עוד יותר את
היסודות המתונים באש״ף, שהיו מוכנים
לבדוק אם ניתן לנצל את האוטונומיה כדי
להגיע למדינה פלסטינית בדרכי־שלום.
פעולות ההתנחלות, וההכרזות התכופות
על התנחלויות נוספות, פעלו באותו כיוון.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה. :האם תסכים, בתנאים כלשהם, למדינה פלסטינית עצמאית?״
אבן. :המציאות הנוכחית אינה מאפשרת זאת, מכיוון שאש״ף לא שינה את
עמדותיו ופועל נגד ישראל.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

לפי תוכנית־החלוקה של האדם,
היה חלק מן הנגב צריך להשתייך
למדינה הפלסטינית הערבית, אך הוא
נרכש על-ידי ישראל.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

.״
צית הנהר,״ ומסכם, כי בקמם־דייוויד
על טענתו של מנחם בגין, השואל:
הונחה אבן־הפינה למדינה הפלסטינית.״
דוע מותר ליהודים להתיישב בניו־יורק
הרכבי מציג את קברניטי המדיניות ה ישראלית
כמאחזי־עיגיים, ואת תושבי ישר ואסור להם להתיישב בגדה המערבית?
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

בנאומי הסברתי שאני רואה בירושלים המיזרחית את
בירת המדינה הפלסטינית שתקום.
לאחר מכן הודעתי לא פעם שאני מתחרט על הצבעה
זו — אולי ההצבעה החשובה היחידה שלי בכנסת שאני
מצטער עליה בדיעבד.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

במדינה
פלסטינים
העם
פגי שהב טנ רזיו
נמאס!
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אחד מהם הוא הנשיא יצחק נבון, שאמר השבוע
מד, שאמר על הנסיגה, המדינה הפלסטינית ואש״ף. הוא
יודע היטב שאלד.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בר־לב
התדיין האדמוני הראשוז
עובדות גיאוגרפיות מסו״מות
אני מבקש להסב את תשומת ליבו של כבוד
שר־המישטרה לעובדות גיאוגראפיות מסויימות,
שאותן ניתן לאמת בכל אטלס: כבר כיום מחולק
העם הפלסטיני בין שתי מדינות (ישראל וירדן)
ואם, כפי שכולנו מקווים, תקום המדינה הפל סטינית,
אז הוא יהיה מחולק בין שלו ש מדינות
(פלסטין, ישראל, ירדן).
ומה בכך? האם העם היהודי אינו מחולק בין
עשרות ארצות?
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

סאדאת האמין
כי האוטונומיה היא פרוזדור המוביל למדינה
הפלסטינית. בגין התכוון למעיו בנטוסתאן ).מיל־חמת־הלבנון
קוממה את המצרים.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

חוזה שרום
מה שהביא לבית־העיתונאים על־שם אגרון
בירושלים את כל צבא העיתונאים, הכתבים והצלמים
המקומיים והזרים ורשתות הטלוויזיה
הזרות היה כמובן טכס חתימתו של ״הסכם שלום״
סימלי בין ישראל לבין מדינת פלסטין העתידה
לקום בינינו ובין הירדן, במוקדם או במאוחר, אם
נרצה ואם נמאן.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

והנה כבר מלאו שישה חודשים
מן היום שבו חתמו בירושלים עשרות חברי
ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים על חוזה־השלום
הסימלי שניסחו בין מדינת ישראל,
בגבולותיה שלפני ה־ 5ביוני , 1967 לבין מדינת
פלסטין העתידה לקום בכל השטחים הכבושים,
כולל ירושלים המיזרחית.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

משבוע הבא כל מי
שיוצא מהרצועה ונכנס לישראל חייב לקבל ויזה(אישור־כניסה) .מדינת
ישראל עשתה עוד צעד להקמת מדינת פלסטין ...לא רק עזה גועשת, גם
הדרום הישראלי נלחם.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

אש״ף יכנס לתמונה
ושמיר יספר לי שזה רק פוטו״מונטאז׳.
מדינת פלסטין תקרום עור וגידים ומקורבי
רה״מ ילחשו באוזני כינויי־גנאי נגד ״החי־שוקים״
.ירושלים תחולק שנית כשהשרים־
הנסיכים יהיו עסוקים בזריקת בוץ ורפש פוליטי
על לוי, שרון ומודעי.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

החלק המרכזי של
התנועה, בהנהגת עראפאת, מוכן למדינה
פלסטינית בחלק !מן הארץ, תוך הכרה
בישראל.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

פירוש הדבר — הכרה
הדדית בין ישראל והמדינה הפלסטינית
העתידה.
נדמה כי מאורעות לבנון תרמו גם ל התפתחות
ההשקפה הישראלית.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

לפי רבץ, הבעייה היא לעבור את שבע השנים הרזות,
מבלי לאבד את התמיכה האמריקאית, ומבלי להיענות
לשתי דרישות־היסוד של הערבים: נסיגה לגבולות ה4-
ביוני ,1967 והכרה במדינה פלסטינית שתקום.
#ספטמבו שחוו ולבן
בוושינגטון התייחסו אל ישראל כאל המדינה
ה־ 51 של ארצות-הברית, ובירושלים התייחסו
אל ארצות-הבדית כאל מושכה ישראלית.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

הם העריכו מאד את המצרים,
שהתגברו על יצר-השילסון שלהם
והשאירו את הרצועה בחזקת אופציה פתוחה
למדינה פלסטינית. העזתים דאו עצמם
תמיד עליונים על בני הגדה שסופחהלירדן, סלדו מחוסיין וחתמו ״פלסטין״ על
בולי־הדואר שלהם.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הוא אישר אותו במלואו, ואף הוסיף על כך: אילו היתה באה
תשובה חיובית מישראל, היו הפלסטינים פורקים מעליהם את
עולו של עבדאללה, מכריזים על עצמאותם ומקימים את המדינה
הפלסטינית בגדה וברצועה תוך שותפות עם ישראל.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

פת״ח הוא הגוף
הפלסטיני המייצג את האינטרסים הלאומיים
03 וה נדעונית
ך דעתי, המדינה הפלסטינית, שאליה אנו
/שואפים, אינה מטרה מקומית בלבד, אלא
היא גם מטרה כל־ערבית, כי היא תהווה את
קו־ההגנה מפני ההתפשטות הישראלית לעבר
המיפרץ הערבי.