נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"

פלד וסאלים אחרי הפגישה לסמוך על היריבז ביוני, והכרה במדינה פלסטינית שתקום בגדה וברצועה, תוך משא־ומתן ישיר ובמיסגרת שלום־אמת.

היא יכולה להשיג שוויון של ממש במדינה, ושלום אמיתי בין המדינה והפלסטינים. זה מפחיד — בצדק — את כל הכוחות המתקיימים על המצב הנוכחי של חוסר־שלום וחוסר* שיוויון, את מרוויחי-המילחמה וספסרי־ההתנחלות, את סוחרי־הנשק ומפקיעי־הקרקעות, את ותיקי השב״ם ויועצי־הסתר למיניהם.

אם אזרחי ישראל יסרבו לקבל על עצמם איחוד עם הפלסטינים במיסגרת מדינה חילונית אחת, מוכן יגאל לכינון שתי מדינות, פלסטינית וישראלית לא״ציונית. מבחינה אידיאולוגית הוא רואה בציונות תפיסה גזענית, ובתנועה הציונית סופרמרקט, הכולל יסודות פאשיסטיים רבים.

פלסטינית עצמאית באמת, אלא-לכל היותר במדינה פלסטינית שתהיה אז, כמו לבנון ויררן.

אנחנו חותרים לשלום בין מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין ושלום בגבולות הקו הירוק. אנחנו חותרים לחוקה דימוקרסית, לאומישתבטיח שיוויון-זכויות מלא ואזרחי -לכלל אזרחי ישראל.

לא היה עולה על הדעת כי יוזמנו שלוש נשים כאלה כדי להטיף, למשל, למדינה פלסטינית, מה גם שה״איזון״ המקודש נעלם כליל, ולא היה שום מישקל נגדי.

יש לפרק את כל ההתנחלויות, לתת לפליטים אפשרות בדוירה בין קבלת פיצויים או בנייה מחדש של ביתם במדינה הפלסטינית או בישראל. בזמן המילחמה הראו בטלוויזיה פלסטיני שהציל חייל ישראלי.

בעיני רוחו ראה מרחב חדש, גדול ומאוחד, ובו משולבות מדינת־ישראל ומדינת פלסטין במערכת חדשה של רווחה, פריחה וביטחון.

• יש להניח שתושכי ישראל מעוניינים לדעת אם שכנתם תהיה ירדן, כראשותו של המלך חד סיין, או פלסטין כראשותו של יאסר ערפאת. מת ד6י. מי יהיה מנהיגה של המדינה הפלסטינית שתקום? ערפאת או המלך חוסיין?

כעכור כמה דקות חזר• הטכסט החדש הסתיים במילים :״מוקדם יותר מכפי שסבורים אויבינו, יקום וישרור השלום כין המדינה הפלסטינית ומדינת־ישראל, ועמיהן.״ קראנו את ההצהרה הזאת לים — הישראלי והפלסטיני.

מדוע שאעשה זאת?! אין צורך בכך! ירדן היא הרי המדינה הפלסטינית וגם אתה, חוסיין ידידי, פלסטיני.

. • העם הפלסטיני תובע לעצמו את הזכות להגדרה עצמית, אך מוכן להגביל אותה מראש בקונפדרציה של המדינה הפלסטינית וירדן. • העם הפלסטיני מביא קורבן גדול בכך שהוא מוכן לוותר על 8056 ממולדתו ההיסטורית, ולהסתפק במדינה קטנה ב־&׳סב של פלסטין

לערפאת יש כוונות טובות, הוא ניסה בכל כוחו להשיג פיתרון בדרכי״ שלום. הוא הסכים למדינה פלסטינית קטנה בגדה המערבית וברצועת־עזה.

הם יצטרכו לדחוף אותם דרומה, אל תוף ירדן, ושם ישתלט אש״ף על המדינה. ירדן תהיה למדינה פלסטינית, בהנהגת אש״ף, וישראל תוכל סוף־סוף לשאת ולתת עימה.

אני כבר לא מתכוון שאם המדובר בקרקעות, הרי מי שהפקיע, יכול לבטל את ההפקעה: יישובים ואנשים אפשר לפנות(ואת זה ראינו יפה מאוד בצפון־סיני) .ולא שאני רואה אסון גדול, שבתנאי שלום, יחיו יהודים, אם ירצו בכך, במדינה פלסטינית. אבל עיקרו של עניין: רענן וייץ הוכיח שוב שלא צריך לקבל כל בירבור אקדמי ממוספר כתורה למשה מסיני.

ושעם ידידיה נמנים גם ציונים מובהקים, רחמנא ליצלן. אם וכאשר תקום המדינה הפלסטינית, יקראו בה ודאי רחוב על שמה של לאה צמל בעיר הבירה, ובה ישתלו עץ על שמה בשדרת חסידי אומות העולם.

משמע: ההחלטה נותנת את הלגיטימציה לקיומה של מדינת־יש־ראל ולהקמתה של מדינת פלסטינית לצידה. ההחלטה בדבר פיתרון בעיית־הפליטים ( 11 בדצמבר :)1948 החלטה זו מעניקה לפליטי פלסטין את הזכות לבחור באופן חופשי בין שיבה לבתיהם ובין קבלת פיצויים.

. • הנ״ל, על עתיד ערביי ישראל :״אני מוכן לעורר אותם, כשתקום המדינה הפלסטינית, אז אוכל לומר להם: תראו 15 , דקות מכאן נמצאת המדינה שלכם, הדגל שלכם.

מדינה דמוקרטית בכל ארץ־י שראל תהיה במיקרה הטוב ביותר מדינה דו־לאומית, ואחר זמן־מה תהיה למדינה פלסטינית. שוחרי־אוטופיה יכולים להאמין כי באחד הימים יקום בה מישטר חדש — סוציאליסטי, אל־לאומי, חילוני־דמוקרטי.

בנאומו הגדול בפברואר , 1986 שבו הודיע על ביטול ההסכם שבינו ובין יאסר ערפאת, קבע את מהות חילוקי־הדיעות בין השניים כך: ערפאת טוען שקודם־כל צריכים להחזיר את הגדה לעם הפלסטיני. אחרי שתקום המדינה הפלסטינית, היא תכונן איחוד קונפדרטיבי עם ירדן.

ב־ 21 בדצמבר אמר כי צה״ל מסוגל להשליט סדר בכל המצבים, ״השאלה היא רק המחיר. הואיל ואינני תומך במדינה פלסטינית, אין לצאת ממחנות־הפליטים, מכיוון שאש״ף ישתלט אז עליהם.״ ראשית כל, הוא לא תפס את מהות האינתיפאדה.

היום לפני 40 שנה ה חלי ט ה עצרת האדם על הק מ ת שתי מדינות, יהודית וערבית, בארץ הזאת. מדינת ישראל קמח. המדינה הפלסטינית, שעל הקמתה הוחלט, לאקמה עד היום.

לפחות לדעת שולמית אלוני, יוסי שריד וחבריהם, רעיון המשא־ומתן עם אש״ף והקמת המדינה הפלסטינית לצד ישראל מקובל כיום על ציבור גדול, באגף השמאלי של הקונסנזוס.

כמו חמור אחרי בן״אדם גוד לשיטה הקבועה, לא נחטפה גופתו באישון לילה ונק מצעידים אותנו חסידי המדינה הפלסטינית השניה לעבר ברה בחוג המישפחה.