נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"

חוקת הקונפדרציה והחוק הבינלאומי יבטיחו למדינה הפלסטינית מעמד אוטונומי מוכר, אך לא ריבונות.

הרעיון מתחיל להכות גלים בחוגים הרציניים בכל הבירות הידידותיות לישראל. שמו: מדינת פלסטין. שום גורם בינלאומי אינו מאמין כי ישראל תוכל להחזיק בגדה ובעזה בכוח הכיבוש, נגד דעתו המאוחדת של העולם.

זוהי הדרך להחזרת שלמות הארץ, לאיחוד ארץ־ישראל על־ידי שותפות חופשית של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין ערבית. הוא היה חוזר ואומר שוב בי טעות נוראה היא להופיע על כמות בינלאומיות יחד עם נציבים עליונים צרפתיים, בשעה שנציבים אלה מדכאים אומות ערביות משתחררות.

.״ המשיך בוצי לפרט את תכנית הצעירים, בהסבירו את ההצעה להקמת פדרציה י עם המדינה הפלסטינית שתקום במקום ממלכת ירדן• :״כשאנו אומרים השתלבות במרחב, אין אנו משתמשים בו כמושג שבאופנה.

מטרת האנגלים: לשדל את ישראל להתנגד לתוכנית המתגבשת במערב, המכודנת לחלק את ירדן, לצרף את עבר־הירדן ל־סעודיה או לרע״ם, להפוך את מערב הירדן למדינה פלסטינית עצמאית בפיקוח האו״ם. האנגלים, החוששים להשפעתם, מתנגדים לחלוקה גולדה באה, שמעה, שוחחה.

־ אכן, אילו היו כל המושלים הצבאיים, יחד עם המתנחלים, שכירי החזית העממית לשיחרור פלסטין, לא יכלו לפעול בצורה מוצלחת יותר לטיפוח תשתית נפשית ומדינית למדינה הפלסטינית בדרך. ן* כלה להיות רק תשובה אחת על מעשים אלה — תשובה ישראלית, תשובה יהודית, תשובה ציונית.

וממילא: דחיית הסיסמה ש״מה שנלקח בכוח מוכרח להיות מוחזר בכוח״ ,ודחייה מכל וכל של סיסמת הפידאיון בדבר המדינה הפלסטינית ה״דמוקרטית״ האיחודית, ש בה יחיו ״מוסלמים, נוצרים ויהודים״ זה בצד זה. ..שיבוא אפילו ד״ך כר כאותה שיחה היה ברור בי המאורעות בלבנון.

״אתם לא מסוגלים להקשיב — איך אפשר לשבת ולדבר עם חרש?!״ הטיח עורך־הדין הפלסטיני, הד״ר מאזאוואי. ״איך אפשר לדבר איתכם כשאתם לא מוכנים לומר שום דבר — אי־אפשר לנהל דו־שיח עם אילם!

הוא שלל כל אפשרות של משא־ומתן עם הפלסטינים, אפילו היו מסכימים מראש להכיר במדינת־ישראל ולהסתפק במדינה פלסטינית לצידה. הוא לא השמיע אף רמז דק של הצעה למלך חוסיין.

שליחי פלסטין באו לראבאט במגמה לדרוש כי העולם הערבי יחליט לשלול את החלטת מועצת־הביטחון, ולהתנגד סופית לכל אפשרות של הסדר מדיני( .הפלסטינים מתנגדים, כמובן, לכל הסדר שיחזיר את השטחים לירדן, ויוריד את פלסטץ שוב מן המפה).

אמנם יש עוד לוחמה זעירה ברצועודעזה, אבל דיין מקווה לחסלה באמצעים הברוטא־ליים הנקוטים בידו עתה. 9האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית אמנם מוכנה עכשיו להקים מדינת פלסטינית תוך הסכם עם ישראל — אבל אין לה הכוח להגשים שאיפה זו, מול התנגדותם הטוטאלית של גולדה ודיין. 9ברית-חמדעצות מאבדת את עמ דותיה במרחב.

לדברי רנדל, פירוש ההודעה הוא כי אש״ף ויתר על רעיון ״המדינה הדמוקרטית החילונית״ ,מוכן עתה להקים מדינת פלסטינית לאומית לצד מדינת ישראל׳ ולהכיר בישראל בתוך גבולות בטוחים ומוכרים ,״כנראה גבולות 1967״.

הוא הפך את יאסר עראפאת דמות עול מית׳ המקובלת במוסדות העולמיים ובכלי־התיקשורת. כאשר תקום המדינה הפלסטינית, תחיה גולדה מאיר ראוייה לכך שפיסלה יעמוד לפני דישכת ראש־ממשדתה.

לא היה שום איום על חופש־השייט! אם במדינה פלסטינית מדובר — כי אז היו ד,מיצרים צריכים • מיגדל פיזר, בשנת אלפיים• יוסי שימחון, המאספים , 11ת״א • גורד-שחקים קצר־רואי, מחפש את הלירה שנפלה לו.

כדי להגיע להסכם בין מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, יצטרך להשלים עם גבולות ה־ 4ביוני .1967 אולם מיספר־הקסם 1947 דרוש לפלסטינים, כדי להחליק את המעבר הנפשי מאי־הכרה טוטאלית במדינה לעמדה של הכרה ודו־קיום 1947 .היא תחנת־ביניים בדרך ל־ .1967 זהו תהליך חשוב מאין־ כמוהו.

רשאד אל־ ש אוו ה ירדן? האם לישראל? האם למדינה פלסטינית חופשית? האם למדינה חופשית תוך פדרציה עם ירדן, או תוך פדרציה עם ישראל?

היא לא תישכח. דורות ילמדו אותה. במדינה הפלסטינית שתקום, ילדים ילמדו על אודותיה בשיעורי-ההיסטוריה.

האנד פריי קרא לבגין להעביר, אחרי תקופת־מעבר, את הריבונות המלאה על פיתחת- רפיח למצריים, כך שהמשך קיום היישו בים שם יהיה תלוי ברצון הטוב של ה מצרים; הוא גם קרא לוויתורים בגדה ה מערבית, אף כי הדגיש כי אינו תומך במדינה פלסטינית עצמאית לגמרי. אזהרה אחרונה.

היה מנוי וגמור עימו שלא לנהל לעולם משא־ומתן עם אש״ף, ולא להסכים לעולם למדינה פלסטינית. אך שלא במו אצל בגין, לא נבעה התנגדות זו אצל רבץ מן הרצון להחזיק בגדה המערבית בכל מחיר, מפני שהיא ״נחלת אבותינו״ .דכין היה מובן בהחלט להחזיר בימעט את כולה.

כאשר בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת־הימים העלה מחנה השלום בארץ את רעיון הפדרציה בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית, הוא נאלץ לוותר עליו מתוך חשש שהוא יתפרש אצל הערבים כמסווה להמשך הכיבוש.

החומרים ה דרו שי ם: כמה גיליונות של אד־אתחד, בטאון רק״ח, חמש-שש סיסמות מתוך המניפסט הקומוניסטי או מכיתבי מארצה טונג (להשיג ברוב הסיפריות); נאומים חוצבי־להבות בגנות הציונות ובזכות המ דינה הפלסטינית; השתתפות בשתי הפג נות של מצפן — רצוי בקירבת מצלמות הטלוויזיה — וזה הכל.

מעורר: חוסיין אגהא ,את השאלה איזה אופי יהיה למדינה הפלסטינית. את עמדותיו של גוש־אמונים ואת השקיפות חבריו בנושא ההתיישבות מעבר לגבולות הקו הירוק מתאר יואל גרינברג.

מדוע, למשל, מסרבת ישראל להכיר במדינה פלסטינית? מפני שהיא תהיה קטנה מדי, ולא תוכל להתקיים?

שום אמצעי־תיקשורת ישראלי, מילבד העולם הזה 2264 לא הזכיר את המאמר המהפכני בפלסטין אל־תורה (״פלסטין המהפכה״), ,שבו קבע סרטאווי כי יש עתה בתנועה הציונית מגמה חיובית, המכירה בזכויות הפלסטינים• גם המסר המהפכני שמסר סרטאווי למועצה הישראלית, שבו קבע כי יקום שלום ״בין המדינה הפלסטינית ובין מדינת ישראל״ לא הוזכר אלא בשני עיתונים, בידיעות זעירות.