גליון 2236, 9 ביולי 1980, עמוד 11
רביו הוא אוייב העם הפלסטיני ומראשי אומרי
ה״לאו״ למדינה הפלסטינית, להסדר מדיני ישראלי״
פלסטיני, להסדר שלום כולל במזרח-התיכון.
גליון 2204, 28 בנובמבר 1979, עמוד 10
הוא ראה ב״שלום ה אמריקאי״
של סאדאת״קארטר את החסימה היחידה
שהיתה ברשותו בפני החלת התוכנית המדינית של
של״י על הפיתרון היחיד, בר הקיימא, לסיכסוך ה-
מיזרח־תיכוני: שלום ישראלי״פלסטיני ; מדינה יהודית
דמוקראטית בשטחים שבתוך הקו הירוק ; פירוז ה-
מיזרח-התיכון מנשק אטומי ן החלתם של פירוזים
הדדיים וסידורי ביטחון מוסכמים, תוך כדי פיקוח
וערבויות בינלאומיות על מדינת־ישראל ומדינת פלסטין
כאחד; שיתוף פעולה מדיני, כלכלי וחברתי בין כל
מדינות האיזור, לשיגשוגן ולרווחתן.
גליון 2275, 8 באפריל 1981, עמוד 13
פיתרון זה אפשרי רק על-ידי השתלבותה של ישראל
במרחב של המזרח התיכון, קודם כל על-ידי סיום
הסיכסוך עם העם הפלסטיני והכרה במדינה פלסטינית
ריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה.
גליון 2260, 24 בדצמבר 1980, עמוד 15
בהקשר
זה יש לראות, כמובן, את פירסומי מכון הובר, המקורב
לדגן, בענייו המדינה הפלסטינית. החוג הסובב את רגן
מורכב, ברובו הגדול, מאילי־הון, בעלי חברות־נפט
וחברות על-לאומיות הקשורות זו בזו בסבך אין־סופי של
אינטרסים משותפים.
גליון 2228, 14 במאי 1980, עמוד 4
לא נסכים
למעמד של גיטו יהודי במדינה
פלסטינית.״
תומס מפריק
17.5.1927
ארבעת ישובי הגוש — כפר
עציון, משואות יצחק, עין צורים
ורבדים — נהרסו עד ה יסוד.
1955
הוקמה ברית צב 14.5
אית
של הגוש המיזרחי, בני
17.5עם תום פגישותי־הם
של נשיאי מצריים וסוריה,
אנוואר אל־סאדאת וחאפז אל-
אסאד, נמסר, כי הושג תיאום
מדיני וצבאי בין שתי המדינות
הערביות, שיזמו וניהלו
את מילחמת יום־הכיפורים.
1978
0קורא 1קר
101
(המשך מעמוד )3
שהיה זה קילקול מיקרי, שלא ניתן
היה לתכננו מראש( .מימצא זה
הוסתר על־ידי המישטרה במשך
זמן רב).
גליון 2223, 9 באפריל 1980, עמוד 33
חבל שמר בגין אינו מקל עליהם, כשהוא
אומר: לעולם לא נכיר באש״ף, לעולם לא נסכים למדינה
פלסטינית.
פאדאת: אגיד לך, דיין באמת צדק כאשר אמר :
למה לנו לכפות את עצמנו על אחרים, שאינם רוצים
בנו?
גליון 1827, 6 בספטמבר 1972, עמוד 21
שמעון פרם קישט רעיון קולוניאלי מובהק
זה בקישוטים של ״פדרציה״ — מעין פארודיה •של רעיון
המדינה הפלסטינית — בעוד שאחרים העדיפו להשאיר
את המצב הנוכחי על כנו.
גליון 1922, 2 ביולי 1974, עמוד 11
ומפני שיצחק רבין
חוזר שוב ושוב שאין מקום למדינה פלסטינית, בשום
צורה ובשום מחיר. בקיצור: מפני שהממשלה החדשה
קיבלה, ללא עיריעור וללא ניסיון של מחשבה חדשה, את
הצוואה הפוליטית המטומטמת של גולדה מאיד.
גליון 1834, 25 באוקטובר 1972, עמוד 13
ובאותם הימים בהם הכריז אבן הכרזות
אלה, הכריזה גולדה מאיר שאין פלסטינים, ואין זכויות
לפלסטינים, ואין שום מקום למדינה פלסטינית.
מתקבל הרושם כאילו יש אצלנו מישהו המברך על
הטרור, מפני שהוא פוטר אותנו מהצורך לעסוק בשלום.
גליון 1743, 27 בינואר 1971, עמוד 7
מי שרוצה לשים קץ לטרור, חייב לבוא ולומר לאנשי־עזה:
בבוא השלום, תינתן לכם הזכות להחליט בעצמכם
מה יהיה גורלכם — לחזור למצריים, להצטרף לישראל,
להסתפח לירדן או למדינה פלסטינית. לכן, עד אז, כל
שפיכת־הדמים היא מיותרת וחסרת־תכלית.
גליון 1750, 17 במרץ 1971, עמוד 15
.״
#״תגובת הממשלה לא רק שהיא מוטעית
ובלתי שקולה, אלא היא מעידה כאלף
עדים על אי־רצון לראות את המציאות בעיניים
פקוחות
#״תחת לאסוף קבוצת פלסטינים בלתי
תלויים, להציע להם את הקמת המדינה הפלסטינית
בתנאים שיבטיחו את ביטחונה
של ישראל, ולהמתין לתשובתם, ממהרים
המתנגדים ליוזמה זו בתוכנו, ומשיבים בשם
הפלסטינים שאין הם מעוניינים בכך.
גליון 1688, 7 בינואר 1970, עמוד 15
אבל כאשר ממשלת
מאיר מתכחשת בפירוש לעצם קיום האומה הפלסטינית
ורואה במדינה פלסטינית אסון לאומי — איזה טעם יש
לכן הוא מטיף בכל הופעותיו נגד המדברים על מלחמה
קרובה.
גליון 1959, 19 במרץ 1975, עמוד 17
דיבריל שולל כל הסדר עם ישראל,
מתנגד למדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
חותר להשמדת מדינודישראל.
גליון 1941, 13 בנובמבר 1974, עמוד 35
אך בעיקר: השטח, שעליו צריכה לקום
המדינה הפלסטינית, נמצא בידי ישראל.
רק ישראל יכולה לאפשר לפלסטינים ל הקים
בו את מדינתם בדרכי שלום.
גליון 1984, 10 בספטמבר 1975, עמוד 15
אני מציע לגבש תוך חודשים
ספורים תוכנית־שלום ישראלית
מקיפה, סבירה ונועזת, שתתבסס
על הכלל היסודי: שלום מלא תמורת
נסיגה מלאה. הכרה ישראלית
במדינה פלסטינית תמורת הכרה
פלסטינית כטדינת-ישראל.
גליון 2056, 26 בינואר 1977, עמוד 32
קארין חנה חלף,
ראש עיריית רמאללה, ומוחמד חסן מלהין,
ראש עיריית חלחול, הביעו את הסכמתם
להיות אזרחי־עולם ולהפוך את עריהם ל־ערי־עולם,
במסגרת מדינת פלסטין, אשר
תהיה מדינת־עולם.
״ברמאללה,״ סיפר דייוויס ,״פגשנו איש
זקן כבן ,70 קונסטנטין קופה, שהתלהב מן
הרעיון, והחליט להעמיד לכבוד אירגון
אזרחי־העולם שטח של דונם אחד מאד־מותיו.
גליון 2026, 30 ביוני 1976, עמוד 20
להשליט בו סוכנים סוריים, ולהבטיח כדרך זו
שהמדינה הפלסטינית העתידה-לקום תהיה
אף היא מדינת־חסות סורית.
גליון 2021, 26 במאי 1976, עמוד 6
הראיון נערך
עם קבוצה של פעילים למען שלום
מארצות־הברית, שנפגשו עימו בביירות
במיסגרת סיור שערכו בארצות המיזדח־התיכון,
בתחילת קיץ .1975
הראיון מעודד מהסיבה הפשוטה, שהנה
קם פעיל די מרכזי באש״ף ומכריז, שהוא
מוכן להסתפק במדינה פלסטינית לצד יש ראל,
ועוד רעיונות שלא תמיד מסתדרים
עם הדימוי של האירגון וחבריו בין הישראלים.
גליון 2199, 24 באוקטובר 1979, עמוד 60
מישהו
ששאל אותו אחרי מילחמת ששת־הימים
אם היה מעדיף שכפרו יעבור למדינה
פלסטינית, כאשר זו תקום, זכה בתשובה
שלילית.
גליון 2133, 19 ביולי 1978, עמוד 43
• בשאת מדברת על עצמאות פלסטינית,
למה את מתגוונת?
אני מתכוונת למדינה פלסטינית, בגדה המערבית וברצועת
עזה.
• מה יחסך לאש״ף ץ
זוהי תנועת השיחרור הפלסטינית.
גליון 2145, 9 באוקטובר 1978, עמוד 2
.״
כלפי שר-הכיטחון עזר וייצמן הטיח מוטה :
״אתה תהיה כלפור שד, המדינה
הפלסטינית.״
תגובתו של עזר וייצמן לאלה שהיד עדים
לשיחה :״חכרה אל תדאגו.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 61
בספרם הם בו חנים
את מיכלול הבעיות הכלכליות של
המדינה הפלסטינית שטרם קמה.
בניגוד לספרים אחרים, שראו אור ב שנים
האחרונות, והתמקדו בהשלכות שונות
ונרחבות של הקונפליקט הישראלי־פלסטי-
ני, הרי שספר זה מתמקד בנושא אחד
ובסיסי, תוך שהוא מהווה מאגר של מידע,
טבלאות, עובדות ומיספרים, על היישות
הכלכלית של הגדה־ד,מערבית ורצועת־עזה.
גליון 2444, 4 ביולי 1984, עמוד 64
וייץ, יונה
קיצונית, המתנגד להתנחלות בשטחים
והמצרד במדינה פלסטינית, הוא יליד
רחובות ובן אצולת־האדמה הישראלית
(אביו, יוסף, מראשי הקרן־הקיימת, הוא
האיש שיזם בשעתו את הייעור ואחיו,
יחיעם, שעל שמו נקרא היישוב בגליל
המערבי, היה מפקד פלמ״ח אשר נפל
בליל הגשרים ב־ ,1946 כאשר ניסו
אנשי תנועת המרי העברית לפוצץ
את גישרי הגבול בצפון) .וייץ, שעשה
את הדוקטורט שלו, במדעי החקלאות,
באוניברסיטת פירנצה האיטלקית, היה
במשך עשרות שנים ממתכנני
ההתיישבות בארץ וסייע גם בעצה
במיסגרות בינלאומיות, בכרתים,
בתורכיה, בסרי־לאנקה ובברזיל.
גליון 2440, 5 ביוני 1984, עמוד 9
.
• ההכרה ההדדית בין מדינת־ישראל
והמדינה הפלסטינית שתקום,
נסיגת הכוחות הישראליים מן השטחים
הכבושים והסכם־השלום יהיו פרי
משא״ומתן בין ממשלת־ישראל ובין
הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם
הפלסטיני, הלא הוא אירגון־השיחרור
הפלסטיני.