גליון 1613, 30 ביולי 1968, עמוד 3
מה גם שאבנרי עצמו הציע בזמנו להציב
כוחות־צה״ל בשטח המדינה הפלסטינית ש־בפדראציה.
אריאל
סימקץ, ירושלים
• ההצעה היא שכוחות צה״ל יוסיפו
לשמש ערובה בטחונית — על־פי אמנה
שתתקבל על־ידי ממשלות ישראל ופלסטין,
שתאושר במישאל־עם על־ידי העם הפלס־
4טיני.
גליון 2025, 23 ביוני 1976, עמוד 11
האם עדיין לא השלמנו עם העובדה
שאין ביכולתנו לשלוט לאורך ימים על
מיליון וחצי ערבים, היושבים ממש בבתינו
ו וטוב מוקדם יותר למצוא •שפה
משותפת עימם, ולהכיר בזכויותיהם למ דינה
פלסטינית, על־מנת שייפסק מעגל־הדמים
הניצחי במדינה ונשכון לבטח.
גליון 2012, 24 במרץ 1976, עמוד 22
במדינה
פלסטינים
שיקה
בידיי ״ .
תזוז ה ב ־ 6ד 9ו ד
פרופסור מזוויגסקי מארגן מיפגש
בגיו-יורר, כין אש ״ף דמגהיגי
האירגוגים היהודים סאמריקה
הבדיחה האחרונה הנפוצה בוושיגגטו:
מספרת, כי שר־החוץ האמריקאי הנרי קי ;
סינג׳ר הגיע לרומא, רכש בד עבור הליפה,
.ניגש לחייט רומאי ידוע.
גליון 2172, 17 באפריל 1979, עמוד 27
בלי צעדים, אלא בצעד אחד גדול!״
המדינה הפלסטינית העתידה־לקום תק לוט
את כל מי שירצה לבוא לחיות בה, או תם
שנולדו בגבולות הגדה המערבית יח זרו
לבתיהם .
גליון 1657, 4 ביוני 1969, עמוד 13
כדי שלא ייווצר,
חלילה, הרושם המוטעה שבבל זאת דואג מישהו בישראל
לגורל העם הפלסטיני, ממהרים העורכים לציין כי גם אני
הצבעתי בעד ״סיפוח ירושלים״ .אין העורכים טורחים להוסיף
כי אמרתי בעת ההצבעה, ומאות פעמים לאחר מכן,
שאני דוגל בהפיכת ירושלים המאוחדת לבירה משותפת
של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין( .למעשה נאמר לקורא:
חשבתם שיש צדיק אחד בסדום?
גליון 1622, 2 בספטמבר 1968, עמוד 2
.״
סיבת האיום: עיתון זה מטיף לשיתוף
ישראלי־פלסטיני, מאפשר למצדדי המדינה
הפלסטינית והפדרציה הדו־לאומית להביע
את דיעותיהם בחופשיות.
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 44
שום דבר לא
יעזור לממשלה הישראלית ! יום אחד אנחנו
נזכה במדינה פלסטינית. אנחנו נהיה שכנים
של ישראל.
גליון 1748, 3 במרץ 1971, עמוד 18
כלומר: היא מתנגדת בפירוש
לשלום רשמי, אם פירושו חזרה לגבולות
הקודמים, עם שינויים קלים (כגון: העברת
עזה לירדן או למדינה פלסטינית, נוכחות
מוגבלת ברמת־הגולן, פתרון שישאיר את
ירושלים מאוחדת, שינויי־גבול ליד לטרון
וקלקיליה, החזרת מיספר סימלי בלבד של
פליטים).
גליון 2127, 7 ביוני 1978, עמוד 61
״יתנו יאת העיניים שלנו
בסביל המדינה ! פלסטינים מסריחים —
תתביישו לכם!״ בקעו קריאות מתוך הקבוצה
שבראשה עמד ,׳לעבר המפגינים
נגד השר שרון.
גליון 2328, 12 באפריל 1982, עמוד 16
יש לשכנע בכל דרך
את תושביהם עד כמה חיובי ה רעיון
המובא במיכתב זה, כלומר :
הכרה הדדית ישראלית־פלסטינית,
כשכל אחד מהצדדים מכיר בזכותו
של השני למדינה משלו (אני סבו רה
שעל המדינה הפלסטינית
להיות בקשר פדרטיבי עם ירדן
שבה נמצא הרוב הפלסטיני, כאשר
רק במיסגרת פדרטיבית אפשר לפ תור
את בעיית הפליטים).
גליון 2343, 28 ביולי 1982, עמוד 23
שלנו,
אחת מצורות ההשפעה
של הלוחמים המבינים שיש הכרח
במדינה פלסטינית, היא התנגדות
להילחם, התנגדות שלרת בשטחים
הכבושים.
גליון 2317, 27 בינואר 1982, עמוד 13
העובדה המכרעת היא שמאז 1967 לא עשתה ארצות־הכרית דבר
וחצי־דכר כדי לעודד את כוחות־השלום כישראל — ואני כולל כמושג
זה את כל מי שמוכנים להחזיר את השטחים הכבושים ולהשלים עם
רעיון המדינה הפלסטינית, תמורת שלום וביטחון.
אין זו הגזמה לקבוע שכל הכוחות והאישים האלה הוחרמו על־ידי המימסד האמריקאי
ונציגיו בישראל.
גליון 1486, 23 בפברואר 1968, עמוד 2
.״
בתום האסיפה קיבלו הנוכחים שתי החלטות:
לפנות במחאה חריפה אל ראש־
מדינת ישראל ומדינת פלסטין. התגובה
באה ביום השלישי האחרון: התקפה פרועה
של העתון אל־דיפאע, בטאונו האישי של
המלך חוסיין, על ״שיירת האחווה״.
גליון 1632, 11 בדצמבר 1968, עמוד 6
חטאו של אל־פארוקי
— לשעבר רופא צבאי ליד קאוקג׳י —
היה פירסום כרוז הדורש כינון מדינת
פלסטינית עצמאית.
רצוי לבקר אדם אחרי פסקי־דין ולא לפני
זה, היות ובביקורת לפני הזמן הורסים את
האדם ומביאים הרם למשפחה.
גליון 1673, 24 בספטמבר 1969, עמוד 18
ניאבק כדי
להפכו למישטר דמוקראטי של ממש, בו מובטחות זכויות־
• השלום כין ישראל ומדינת פלסטין יכלול
ערוכה ממשית מוחלטת לביטחון ישראל, חו־פש־תנועה
ככל רחכי ארץ־ישראל, גבולות
פתוחים כין המדינות, פתרון בעיית הפליטים
ושמירת אחדות ירושלים, כבירת ישראל
ופלסטין.
גליון 1681, 19 בנובמבר 1969, עמוד 2
ארגון השחרור הפלסטיני
יתבע מעמד באדם
לישראל צפויה השנה מערבה בכדה ב
או״ם, נוכח אפשרות שמדינות-ערב יתבעו
הברה רשמית של האו״ם כארגון השחרור
הפלסטיני בנציגות הרשמית של מדינת
פלסטין.
אין אומנם כל סיכוי ש־ 15 מדינות ערב יצליחו להעביר
במושב הקרוב של העצרת הכרה כלשהי בפלסטינים,
אולם הם מתסזנים לנצל צעד זה במערכה ההסברתית
נגד ישראל.
גליון 1748, 3 במרץ 1971, עמוד 4
( )1מפת ה־ 4ביוני, ששום שר אינו דוגל בה.
( )2מפת רוג׳רס ויארינג — חזרה לגבול הבינלאומי
שהיה קיים בין א״י ומצריים לפני .1943 במיקרה
זה, לא תצורף עזה לישראל, אלא תעבור לירדן או
למדינה פלסטינית.
( )3המפה של דיין, הנתמכת על־ידי הניצים בממשלה,
ושגם גולדה ניטה אליה.
גליון 2131, 5 ביולי 1978, עמוד 17
אפילו אש״ף
מכיר בצורך להסתדר עימו, ולוקח בחשבון
את הצורך ביחסים מייוחדים בין המדינה
הפלסטינית, לכשתקום, וירדן. הוא מתמרן
בין שני הגושים הגדולים בעולם הערבי.
גליון 2126, 31 במאי 1978, עמוד 64
.״
,,אץ מקום למנחה מיליטאנטי:׳׳׳
כידי לא ליצור לעצמו תדמית של סותם-
פיות, ממתן העצבי בשלב זה את תלונתו:
״׳בוודאי, שלפי החוק מגיעה גם לקבוצות
וילדיעות של מיעוט אפשרות ביטוי פרו-
׳פורציונלית וגם ״אני נאלץ להסכים שה־נכונות
לחלוקת ארץ־ישראל ההיסטורית
מקיפה עשרות ׳אחוזים באוכילוסיה, ולכן
בצדק ניתנת לדעות אלה אפשרות ביטוי...״
אבל :״המצדדים במדינה פלסטינית ב-
יא״י ההיסטורית הנם מיעוט מבוטל ובקרב
הציבור היהודי.
גליון 2536, 9 באפריל 1986, עמוד 20
כל בחירה פלסטינית בצורת
היחסים בין המדינה הפלסטינית
שתקום בעיקבות השיחרור וירדן או
כל ארץ ערבית אחרת תתגשם כאשר
תופעל זכות ההגדרה העצמית בשטח,
בעיקבות פינוי הכובשים.״
(זהו מישפט ארוך ומסובך, אך הוא
מכיל את כל התורה כולה).
• ״זכות ההגדרה העצמית צריכה
להוות את אחד העקרונות הבסיסיים
שעל־פיהם תכונס הוועידה הבינלאומית.
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 18
את העצומה אירגנו עוד לפני הכרזת המדינה
הפלסטינית. הגענו למסקנה שאם ממשלת־ישראל אינה מתנהגת
(אורית זחבבל)
בתבונה, אנחנו חיייבים להביע את דעתנו•
• ,אתה מוכן לקרוא בשם ל״מה שיש״ כתוך המים
לגה?
גליון 1628, 13 בנובמבר 1968, עמוד 20
מייד אחרי המלחמה השמיע השר דיין — בין שאר הכרזותיו, הסותרות זו את זו — כמה
מילים ורמזים שהתפרשו כתמיכה ברעיון המדינה הפלסטינית והפדרציה של פלסטין וישראל.
גליון 1630, 27 בנובמבר 1968, עמוד 4
הרעיוו הפלסטיני —
בהו עלייה
הנה ההערכה האחרונה, המוסמכת ביותר, על סיכויי
הרעיון הפלסטיני בצד הערכי:
• כשטחים המוחזקים, נמצאים חסידי
המדינה הפלסטינית בעלייה ניכרת.
אנשי חוסיין נמצאים בנסיגה גדולה.
גליון 2268, 18 בפברואר 1981, עמוד 8
בחלונות הגבוהים של
ירושלים
מכוזבים
( 3מנות +קפה)
(המשך מעמוד )6
ליטים הפלסטינים, ואריאל שרון
יירשם בהיסטוריה כבונה המדינה
הפלסטינית ומניח יסודותיה.
א. רז, קדית־טבעון
סדר קמע
דלזורא הקבוע
מי שחשג שלוקחים עיתון
וקוראים נו סתם פן —
מזומנות לו הפתעות.
* יום רביעי: חג קטן.