נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 13
״ וכפי שאמר הנשיא יצחק נבון לאח רונה, בעת ביקורו בארצות־הברית: יש קונסנזוס לאומי בישראל שלא להסכים לעולם למדינה פלסטינית, ושלא לנהל לעולם משא־ומתן עם אש״ף. … אכל האם רק הפץ האם לא היו שותפים לרצח הזה ז היו גם היו. יראשי מיפלגת־ במדינה פלסטינית, כשם שאנחנו איננו ״מתונים״ בשאיפתנו לשמור על עצמאו תנו הלאומית במדינת-ישראל.
גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 30
גם לגבי פרטי הפיתרון שרר בסוף תשמ״ח קונסנזוס עולמי רחב: החזרת גבולות ה־ 5ביוני , 1967 גבול פתוח למעבר בני־אדם וסחורות, שמירת האחדות העירונית של ירושלים תוך החזרת הריבונות הפורמלית על מיזרח העיר למדינה הפלסטינית, מיפעל בינלאומי להחזרת מרבית הפליטים למדינה הפלסטינית ותשלום פיצויים לכולם, סידורי־ביטחון שימנעו בעד כוחות זרים להיכנס לארץ, ערובות מטעם שתי המעצמות.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 9
צחוק הגורל יהיה, שהליכוד הוא שיקים את המדינה הפלסטינית. מהרגע שייבחרו מנהיגים, יצטרכו להתייחס אליהם בהתאם לכך ברחבי העולם. … ההיסטוריה מוכיחה שהיכן שהיו בחירות — קמה אחרי־כן מדינה. מי שדוגל במדינה פלסטינית — בסדר גמור. אבל מי שמתנגד לה וטוען שההצעה לא תוביל לכך — זורה חול בעיני ביחד, ביחד לא חיים קורפו, אף לא שישנה ארבלי-אלמוזלינו עם סצינת״ההתייפחות המפורסמת ליד חדרי״הנוחיות - הפכו שמות נרדפים למושג ״הדחה״ כשם שהפך שמו של אברהם(״אברשח״) שריר.
גליון 2193, 12 בספטמבר 1979, עמוד 10
שלום כולל, שבמיסגרתו יזכו גם הפלסטינים במדינה משלהם, יפנה את כוח העבודה הערבי מהשטחים לבניית התשתית התעשייתית במדינה הפלסטינית, כמו גם לתעשיית בניין רבת״היקף, שתקלוט את הפליטים החוזרים למולדתם. וגם אם יהיו ערבים, אזרחי המדינה הפלסטינית, שיבחרו לעבוד בישראל, הרי שוב לא יהיו נתונים לשרירותם של תנאי כיבוש מפלים ודכאניים ושכר-ניצול מחפיר• ההון המושקע בתקציב הביטחון ישוחרר בהדרגה לשקעות בתעשיה, והיעדרו של כוח עבודה זול יהיה בחינת אילוץ חיובי לעבור לתעשיות מודרניות, ממוכנות וממוחשבות.
גליון 2504, 28 באוגוסט 1985, עמוד 12
כל זאת מבלי לקבל שום תמורה פוליטית שהיא — לא הכרה באש״ף, לא הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, לא הסכמה למדינה פלסטינית. תת־הממשלה של הליכוד, בהנהגת יצחק שמיר, מתנגדת לכל פעילותו של מרפי. … ערפאת חתם על ההסכם עם המלך חוסיין, למרות המישקע העמוק של ספטמבר השחור של . 1970 בהסכם זה מדובר על קונפדרציה בין ירדן ופלסטין, דבר העשוי להתפרש בהסתפקות בפחות ממדינה פלסטינית לאומית עצמאית. לאחר מכן כינס ערפאת את המועצה הלאומית הפלסטינית — הפרלמנט הפלסטיני הגולה — בעמאן, ובכך גרם לקרע סופי בין אש״ף ובין סוריה, המנהלת בו כעת מילחמת־חורמה בכל האמצעים, החל במילחמת־השמדה נגד המחנות הפלסטיניים בלבנון וכלה בנסיונות לרצוח את ערפאת עצמו.
גליון 2702, 14 ביוני 1989, עמוד 30
אין בו מרירות, הוא מדבר ערבית רהוטה, אפילו מעט עברית, וכותב דברים אלה מהמר עליו כעל שגריר סובייטי ראשון למדינת פלסטין העתידה -ואולי לישראל. ובינתיים, ברחוב ארבאט. … בין כוסית לכוסית — לחיי הפרסטרויקה! לשלום ולהבנה בין עמים! למדינת פלסטין שתקום! ליופי, לרגש ולסובלנות (וגם) לחיי אורחנו היקר המשורר הנפלא (איך הם יודעים?!)
גליון 2703, 21 ביוני 1989, עמוד 44
לאחר בדיקה מעמיקה של שתי האפשרויות, דעתי היא, שהטובה מבין האפשרויות הרעות שישראל מתומרנת אליהן היא ועידה בינלאומית בראשות שמיר, ולא התוכנית המסוכנת, שתוליד בחסות ישראל את ממשלתה של המדינה הפלסטינית העצמאית. מד ז־ב׳ הורוביץ הרמטכ״״ל מרים ידיים חידוש בישראל: רמטכ״ל המרים ידיים בעיצומה של מילחמה. … ולא סתם דיעה. למעשה, אמר הרמטכ״ל לפלסטינים שמדינת פלסטין קום תקום, מאחר שאין שוס דבר העומד כמיכשול על דרכם, משוס שהוא, הרמטכ״ל, האיש שהיה צריך לעצור אותם, אינו יכול או אינו רוצה לעשות זאת.
גליון 2207, 19 בדצמבר 1979, עמוד 37
על גיבעה זו עומדים להקים את ההתנחלות החדשה, אם יתרצו ויואילו בטובם אנשי אילון־ מורה להישמע להוראות ביודהמישפט ה עליון וצו ממשלת־ישראל. ״אדמת המדינה הפלסטינית״. אל המחסום הגיעו אישים מהגדה, נציגי אירגונים מכל הערים שמיספרם גדל והולך מהפגנה להפגנה, ונשים שייצגו את הנשים בגדה. … זו באמת אדמת־מדינה, אך זו אדמת המדינה הפלסטינית. ורק לנו הז הות להשתמש באדמה זאת למטרותינו ולשליחותינו הלאומית.״ כוחות הצבא הלכו ותוגברו.
גליון 2009, 3 במרץ 1976, עמוד 19
הדבר תלוי, כמובן, בפלסטינים עצמם. <• בעוד שהמעשר מסכים למדינה פלסטינית עצמאית, בין ירדן וישראל, אם הפלסטינים עצמם רוצים בכך, קובעת החלטת מפ״ם כי ״פיתרון מדיני יושתת על קיום שתי מדינות.״ אולם מפ״ם פתחה דלת אחורית, בסיגנון מפ״מי אופייני, בעזרת המילים ״עם זאת״ .נאמר :״עם זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם של הפלסטינים והירדנים בכל הנוגע להגדרה עצמית, לריבונות ועצמאות של אלד. … ההבדל היחידי הוא בכך שהמינשר מאפשר למדינה הפלסטינית לקבוע את בירתה בחלק הערבי של העיר.























