גליון 2451, 22 באוגוסט 1984, עמוד 19
על כך אני
יכול להעיד בעצמי, כי הצעתי לו ביום החמישי של המילחמה
לפנות לאלתר במחווה דרמאתית אל העם הפלסטיני: מדינה
פלסטינית תמורת שלום. כעבור כמה ימים דיברתי עימו על זה
בארבע עיניים.
גליון 2465, 28 בנובמבר 1984, עמוד 15
אך בסופו של דבר
— אחרי חלוף ההלם הראשון — יסתבר שהתהליך הזה יאפשר
למחנה הפלסטיני המרכזי, שבראשו עומד יאסר ערפאת, להיפטר
מצרה גדולה ולפעול ביתר יעילות להקמת מדינה פלסטינית.
זה יתברר בעתיד. אך כיום זה בוודאי כואב לרבים מאוד־מאוד.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 58
ב־ 1948 עשינו כמיטב יכולתנו לנצח, לשרוד,
ובתוך כך כבשנו שטחים בתוך ארץ־ישראל המערבית, שאומנם
ויתרנו עליהם בהסכימנו בגלוי עם החלטת החלוקה, אך
לא קרענו אותם מתוך שיטחה המוכר של מדינה שכנה ;
אם כי — כן, אם כי אילו קמה לאחר המילחמה ההיא
מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ובחבל עזה, וראשיה היו
מבקשים לעשות שלום עם ישראל — היתה לנו בפירוש בעיה.
גליון 2357, 3 בנובמבר 1982, עמוד 8
.״ חוץ מזה, אמר, ,על
מה יש לדבר אם לא על הקמת
מדינה פלסטינית ז ולכך מתנגדת
פיפלגת־העבודה !
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 8
.
׳ 9הוא הרגיל בפעם הראשונה
את דעת־הקהל הישראלית לכך ש־מדינאי
בעל יחס חיובי בולט לישראל
וליהודים יכול לתמוך בוזמנית
גם בהקמת מדינה פלסטינית.
מיטראן היה המנהיג הלא־ערבי
הראשון שאמר זאת על אדמת
ישראל, בתוקף ובלי כל נימה
של התנצלות, ושלא.
גליון 2392, 6 ביולי 1983, עמוד 46
הוא סיפר לכל
העובדים שאני בעד מדינה פלסטינית.
מנהל־העבודה, יעקב, התחיל להתגרות
בי ולקלל אותי, ולקרוא לי מילים
גסות כמו ״תזדיינו אתה ואש׳ף, שילכו
כל הפלסטינים לעזאזל!
גליון 2387, 1 ביוני 1983, עמוד 12
במסיבת־עיתונאים
שערכה לכבודו השגרירות הישראלית, סיפר אקצין כי מנחם בגין
מוכן בהחלט לנהל משא־ומתן על מדינה פלסטינית, שדבריו על
ארץ־ישראל השלמה אינם אלא נקודת־מוצא טכסיסית למשא־ומתן,
ששהיית היהודים בגדה המערבית אינה שונה משהיית
יהודים בקופנהאגן, וכו׳ וכד.
גליון 2370, 2 בפברואר 1983, עמוד 64
החלטות אלה קרובות למצע המועצה הישראלית:
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שלום, הבטחת קיומן של כל המדינות
במרחב — כשהכוונה היא לישראל.
גליון 2566, 5 בנובמבר 1986, עמוד 17
זה היה
המיסמך שקבע חד-משמעית כי מקומנו בעולם השלישי,
שהתנועה הלאומית הערבית היא בת־בריתנו הטבעית, וכי יש
להקים מדינה פלסטינית לצד מדינת״ישראל.
ילקוט הכזבים
התוכנית מוקד בטלוויזיה על מילחמת־סיני היתה שערוריה
מתחילתה ועד סופה.
גליון 2556, 27 באוגוסט 1986, עמוד 21
או: נגד מי
שרוצים בארץ־ישראל השלמה ונגד מי שדוגלים בהקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל.
אפשר גם לקחת דוגמות מן העבר.
גליון 2671, 9 בנובמבר 1988, עמוד 17
חנוונים מקבלים את
האורחים במאור־פנים, .פעם, לפני שהיתה מדינה פלסטינית,
פחדתי להיכנס כאן,״ אומר יורם לגידי ,״היו זורקים עלינו אבנים,
ואנחנו היינו יורים״...
גליון 2598, 17 ביוני 1987, עמוד 11
באחת הפעמים, אחרי שגיניתי את התוכנית מעל דוכן־הכנסת
כמיכשול מסוכן לשלום, הריץ לי אלון פתק :״אני בעד מדינה
פלסטינית כמוך. אז מרוע אתה יונה ואני נץ?
גליון 2591, 29 באפריל 1987, עמוד 4
לחמנו בכפייה
הדתית אז כמו היום. הצענו ב־ 1953 להקים מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה ולהשתלב במרחב.
גליון 2628, 13 בינואר 1988, עמוד 11
ראשית, הקמת ממשלה כזאת תובן בעולם כולו כהחלטה סופית
לנהל משא־ומתן להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. אחרת אין
טעם בצעד כזה.
גליון 2602, 15 ביולי 1987, עמוד 14
תמיר הטיף לסיפוח כל השטחים הכבושים
לאלתר, בדמגוגיה שלוחת־רסן שהגיעה למימדים של הסתה, ואני
הטפתי לכריתת שלום עם מדינה פלסטינית חדשה, שתקום בגדה
וברצועה.
שוב נוצר בינינו איזון מוזר.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 11
במושגים שלנו,
זה היה שווה לנסיגה מכל השטחים הכבושים ולהקמת מדינה
פלסטינית.
אם כן, מדוע חששתי? מפני מה?
גליון 2654, 13 ביולי 1988, עמוד 11
זה היה בזמן ששרון פזל שמאלה, ודיבר בפה־מלא על
מדינה פלסטינית(מעבר לירדן) ועל פגישה עם יאסר ערפאת.
גליון 2640, 6 באפריל 1988, עמוד 8
כאן חזר על העמדה הנוקשה ביותר: לא משא־ומתן עם
אש״ף, לא מדינה פלסטינית, לא שיבה לגבולות , 1967 לא
ועידה בינלאומית בהשתתפות אש״ף, לא ועידה בינלאומית
שתהיה יותר מאשר טקס ריק מתוכן.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 15
הוא היה משוכנע
כי בסופו של דבר ננהל משא־ומתן
עם אש״ף, וכי תקום מדינה
פלסטינית לצד ישראל. אך בינתיים
ניהל את המילחמה המתמשכת.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 17
ערכתי
סיור בארצות־הברית כדי לשכנע מדינאים בכך שלא יהיה שלום
בלי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
פגשתי את הלורד קאראדון, אבי ההחלטה ,242 את יוסט, ראש
מישלחת ארצות־הברית באו״ם, את הארולד סונדרס בבית־הלבן,
ואת האיש המוסמך במישרד־החוץ.
גליון 2210, 9 בינואר 1980, עמוד 8
דויד כונימוכיץ, ירושלים
המהפ־ בהשלהד 1ק ט 1ר
הפרספקטיבה של הקורא דייוויס,
לפיתתן הסיכסוך הישראלי״ערבי.
...הפיתרון היחיד שהוא לדעתי נכון מוסרית
ואפשרי פוליטית, הוא המרת מדינת-
ישראל היהודית במדינת־פלסטין חילונית,
כל העניין הזה, של מועצת גדולי־התורה,
הוא המצאה פוליטית ותו לא. … ולבסוף, שאלת היסוד: כיצד ניתן לחולל
שינוי כה רדיקאלי, היינו, מעבר מ-
מדינת־ישראל יהודיודציונית למדינת־פלסטין
חילוניודדימוקרטית-סוציאליסטית.
גליון 2334, 26 במאי 1982, עמוד 10
הכל גם ידעו מראש שזאת תהיה
השעה ׳המכרעת של הוועידה — השעה
שבה היא תצליח או תיכשל. שום בעיה
זכות המדינה הפלסטינית
ומדיגת־ישראל להתקיים זו
לצד זו ...גבולות בטוחים ומוכרים
הדדית.. … הוועידה קוראת
.1הוועידה של ״הים התיכון
— תמיד ועכשיו״ קוראת לכל
הממשלות הים־תיכוניות, לכוחות
התרבותיים והמדיניים ולדעת-
הקהל בעמי הים־התיכון לפעול
למען השלום.
.2תנאים מוקדמים ומוחלטים
לשלום כזה הם הקמתה של מדי נה
פלסטינית עצמאית בשטח ההיסטורי
של ארץ זו, והזכות של
המדינה הפלסטינית ושל מדינת-
ישראל להתקיים זו לצד זו, בגבו לות
בטוחים ומוכרים באופן הדדי.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 6
לפי
התפיסה הסורית, פלסטין היא חלק בלתי־נפרד משיטחה של
״סוריה רבתי״ ,כמו לבנון ויררן. בעיני הסורים, מובן מאליו
שמדינה פלסטינית, כאשר תקום, צריכה להיות בת־חסותה של
סוריה, ממש כמו לבנון.
גליון 2655, 20 ביולי 1988, עמוד 14
לפני שנה פירסם בבריטניה ספר
בשם סכנת מחת, שבו הוא מבטל לחלוטין
את כל הגישות הביטחוניות הגורסות
שמדינה פלסטינית לצד ישראל
תהווה סכנה לקיום המדינה.