גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

רבים סבורים כי האמריקאים יחבלו בכל נסיון להקים מדינה פלסטינית, שתהה קשורה
בישראל בהסדר ביטחון, כלכלה ומדיניות, מתוך ההשקפה שקיום הממלכה ההאשמית הוא
חיוני למערך האמריקאי במרחב.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הוא יצטרך להמתין תחילה
לפשרה שתושג בין האגף הזה לבין האגף הביטחוניסטי
של מפ״ם (זה הדוגל ב״תיק׳ני גבול ביטחוניים לא־קוסמטיים,
ושולל לחלוטין כינונה של מדינה פלסטינית
עצמאית לצד מדינת ישראל)• פשרה זו תצן ורך,
בתורה, להתפשר עם הפשרה שתושג במפלגת העבודה
בין יוסי שריד ועמוס הדר, בין פרופ׳ זאב שטרנהל
ודני רוזוליו, ובין א.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

וכך, באדיבות עילאית, תוך שפע של
רצון טוב וידידות, בלי שמץ של פרובו קציה,
אמר אל־ימאני את אשר ביקש
לאמר: נפט תמורת מדינה פלסטינית.
עיניים כוחות. מייד לאחר מכן• הו פיע
על המירקע עמיתו הישראלי של
אל-ימאני, יצחק מודעי.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

היא סירבה לקבל על עצמה את
התביעה הברורה להקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל, או אף לדגול ב״הגד-
רה עצמית״ לעם הפלסטיני.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

קשר ישר מוביל מהתחלותיו, כצעיר
ציוני־לאומני בפולין, שדגל בקו האקטי־ביסטי
של יאיר, דרך פעולתו במחתרת
שהטיפה נגד האימפריאליזם, אל השלב
האחרון, שבו הטיף למשא־ומתן עם אש״ף
ולכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל, לשם
השגת השלום הכולל.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

דווקא האלון*
במילואים מתי פלד, הידוע בתמיכתו בפתרון
באמצעות הקמת מדינה פלסטינית,
שהציג טיעונים אלה של הממשלה כבלתי
משכנעים.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

זאת, נוסף למאבק
פוליטי־הסברתי נמרץ בארצנו למען תסכים
ממשלת ישראל מרצון ומיוזמתה להשתתף
בוועידת דנבה, או בכל מעמד
אחר, גם בנוכחות נציג אש״ף, למען תצא
ממשלת ישראל ביוזמות שלום כלפי
הפלסטינים, כלפי מצרים וכלפי סוריה,
שעניינן העיקרי יהא הבעת נבונות ישראלית
לפינוי השטחים המוחזקים תמורת
הסכמי שלום, פירוזים צבאיים והקמת
מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת
עזה, על־פי המינשר של המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

״פוליטיות״ משמע, שמושתתות על
ההנחה, כי באמצעות צעדים מסויימים — במיקרה זה,
נסיגה משטחים, הסכמה (ואפילו תביעה) להכרה ב־אש״ף
או בנציגות פלסטינית אחרת ולניהול מו״מ
עימם לשם הקמת מדינה פלסטינית, וכיו״ב — ביכולת
ישראל לעקר את הסכסוך במקורו ולחסל, או לנטרל,
את המניעים, הדחפים ועצם הטעם והרצון הערבים
לצאת למילחמה נגדנו ; ולא רק אצל מצריים ורק
עתה, אלא אצל כל מדינות ערב ומעתה ועד לנצח (או
מה שנראה עכשיו לנו כנצח).
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

״אל״ף: כי אנו מוכנים לכך שתקום מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת־עזה. בי״ת: כי בכוונתנו להביא
לכך שממשלתה של מדינה זו תיבחר בבחירות חופשיות.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר: הנהגת אש״ף ופתח
אינה מסתירה את כוונתה להשתלב במשא-
ומתן לשלום, אם תהיה ישראל מוכנה
לשתף אותה, כדי להגיע להסדר־שלום
אשר יכלול מדינה פלסטינית לצד ישראל.
משום־כך פתחו העיראקים וסוכניהם ב־התקפת־מחץ
עליהם.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שמואל איילון, תל־אביב
״לעולם לא״ פירושו מחד
״לא יעלה על הדעת שישראל תיכנע
ותסכים להקמתה של מדינה פלסטינית
שניה. אולם כדי למנוע זאת, הכרח הוא
לישראל ממחר!
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הוא נספג לתפקיד זה בעל-
כורחו, מפני שזהו הגורם היחידי בקוא ליציה
המוסלמית שיש לו האמצעים והאנ שים
לכך.
בצורה מוזרה, דומה מדינה־פלסטינית־גולה
זו לתוכנית־אל־עריש של בנימין זאב
הרצל.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כל״אימת שראשי המערך ועסקניו שומעים את
בשורתו של ראש״חממשלה, בדבר קיומו של ״קונסנזוס
לאומי״ בכל הנוגע לסוגיות השטחים המוחזקים >״בשום
תנאי לא תהיה חזרה לגבולות 1967״) והנושא הפלסטיני
(״בשום תנאי לא תיכון מדינה פלסטינית ריבונית לצד
מדינת ישראל״) ,הריהם מסמיקים ונוקשים בלשונם,
בדומה לאותו תינוק שנתפס בקלקלתו.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

.״ הפנסיונר מסתיר
את נוכחות הערבים בדירתה של שולה
מפני אנשי הג״א, ובהמשך ויכוחיו עם
פתחי הוא תובע ממנו את הנאמנות לישראל,
תוך שהוא מצדד בהקמת מדינה
פלסטינית. אלא שהזקן והמשורר אינם
מגיעים לידי הבנה כלשהי.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

עוד
בראשית שנות ד,־50׳ הטפנו לשלום יש-
ראלי־ערבי, לחיוב התנועה הלאומית ה ערבית
כבעלת־ברית טבעית לישראל,
לתמיכה במאבקה הלאומי של מצריים,
להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. באותה
שעה המצאנו את הסיסמה ״דופקים
את השחורים״ והתרענו על התהום הנפערת
בין ישראל הראשונה והשניה, וגם
בין שתיהן וישראל השלישית (המיעוט
הערבי).
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

את ״הקונסנזוס הלאומי״( .שלוניברסיטת
לובאן בבריסל, וב־ מטרה דורשת את קורבנותיה ו שת האחרים; לא נסיגה לגבולות
1972 קיבל תואר דוקטור למיש־ אנו מוכנים לכך. גם מחמוד אל־ ,1967 לא מדינה פלסטינית, לא
פטים. באותה שנה נשא לאשה המשרי (פאריס ,)1972 ,חוסיין שינוי הסטאטוס קוו בירושלים).
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הפחד מפני ערפאת המתון, המוכן
לנהל משא־ומתן על הקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, שיבש גם
את שיקולי העורכים בקול ישראל.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

״
המסקנה המתבקשת היא כי ישראל אינה מתנגדת להופעתם
של פלסטינים קיצוניים, המטיפים לפירוק המדינה, אך מתנגדת
בהחלט להופעת פלסטינים מתונים, המציעים שלום בין ישראל
ובין מדינה פלסטינית שתקום בשטחים הכבושים.
גם בכך יש לקח ברור, שאינו עוזר דווקא לשפר את תדמית
ישראל בעולם.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
טקסט · תמונה · PDF

כאשר אני מדבר על מחנה־השלום בישראל
אני מתכוון לאותם המקבלים
בבירור את העקרונות הבאים: שצריכה
לקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת עזה, לצד מדינת ישראל, במיס־גרת
של כבוד הדדי וביטחון ן שעל ממ-
שלת־ישראל להכיר באש״ף ושעל אש״ף
דית ( איני מאמין שיש דרך מחרתז ; וש יש
לפתור את בעיית-הפליטים הפלסטיניים,
שהיא טראגית ומורכבת מאוד.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 87
טקסט · תמונה · PDF

במקום יאחד הוא מסביר מה חושבים
בא׳ש״ף, בחדרי־חדרים, על הישראלים
שתומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד
יישראל :״והם ביניהם ומדגישים במידה
רבה של ליגלוג: נשתמש כיהודונים׳
האלה כבלימון ׳שזורקים אותו לאחר ש סחטו
ממנו את מיצו.״
בהמשך מונה לין את הגורמים הלא-
ציוניים שפועלים ברחוב הערבי :״הייתי
מציע לכולנו לראות ברק״ח את הגורם
אשר עלול בריגעי מיבחן קריטיים לישראל
להנהיג את הציבור הערבי כולו למרי
אזרחי ולמאבקים אלימים אם תתקבל
ההוראה ממוסקווה.״
כדי.
גליון 2427 (7 במרץ 1984), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אבנרי מדגיש את אמונתו
שדרושה מדינה פלסטינית לצד ישראל. ערפאת מבטא את
הכרת־התודה שלו למפגינים הישראליים נגר המילחמה ומזכיר
את איתותי־השלום הרבים ששלח אש״ף לעבר ישראל.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

אבל אני אומר לך,
שאני מאמין שנכון הוא בעד מדינה פלסטינית.
מה את חושבת, שבסתר ליבו הוא לא מוכן לדבר
עם אש״ף?
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

על כך אני
יכול להעיד בעצמי, כי הצעתי לו ביום החמישי של המילחמה
לפנות לאלתר במחווה דרמאתית אל העם הפלסטיני: מדינה
פלסטינית תמורת שלום. כעבור כמה ימים דיברתי עימו על זה
בארבע עיניים.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אך בסופו של דבר
— אחרי חלוף ההלם הראשון — יסתבר שהתהליך הזה יאפשר
למחנה הפלסטיני המרכזי, שבראשו עומד יאסר ערפאת, להיפטר
מצרה גדולה ולפעול ביתר יעילות להקמת מדינה פלסטינית.
זה יתברר בעתיד. אך כיום זה בוודאי כואב לרבים מאוד־מאוד.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 1948 עשינו כמיטב יכולתנו לנצח, לשרוד,
ובתוך כך כבשנו שטחים בתוך ארץ־ישראל המערבית, שאומנם
ויתרנו עליהם בהסכימנו בגלוי עם החלטת החלוקה, אך
לא קרענו אותם מתוך שיטחה המוכר של מדינה שכנה ;
אם כי — כן, אם כי אילו קמה לאחר המילחמה ההיא
מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ובחבל עזה, וראשיה היו
מבקשים לעשות שלום עם ישראל — היתה לנו בפירוש בעיה.