חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 26
״השטחים הערביים הכבושים״ מתכוונים תמיד לגדה רצועה — השטחים שנכבשו ב־ .1967״זכות השיבה״ היא, לפי החלטות האו״ם, זכות הפליטים לבחור ן פיצויים ושיבה ,״מדינה פלסטינית עצמאית בפלסטין״ פירושה חלוקת הארץ. … הוא לא השאיר שום ספק בכך שעל ישראל להמשיך להתקיים כחוק, בשלום ובשלווה, אחרי שתעזור בהקמת מדינה פלסטינית לצידה. השר גם דאג לבך שדעתו זו לא תישאר חבוייה בנאום. … וריה רוצה שאש״ף יהווה מכשיר בידיד״ וכי המדינה הפלסטינית, לכשתקום, תהיה מדינת־חסות ורית.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 21
. • אם לא בלט, דין הצורך, הקשר בין המצוקה האישית והעדרה של מדינה פלסטינית, באה הכנסתם ר חו בעל שמו ש ד בג ץ מעשה בתלמיד חכם שחשקה נפשו לרכוב על סוס. … אולם כיצד הגשים יעד זה 1 • ההתנחלויות נעשו בצורה גלויה ופרובוקטיבית, במגמה להפנות אליהן את מירב תשומת־הלב של כלי- התיקשורת בעולם ; כל אימת שממשלת ארצות״הברית נקטה בצעד בלתי-אוהד, מייד נשלפה תגובת הנגד — ההתנחלות. • בקמפ״דייוויד ניתנה הכרה ראשונה על־ידי מנהיג ישראלי בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ועל אף חוסר־הבהירות ביחס למשמעותה של ״אוטונומיה״ ,תוצאות קמפ-דייוויד תרמו — יותר מכל גורם אחר — להתעוררות תודעה לאומית פלסטינית. • מדיניותה של ממשלת בגין בגדה היתה פרובוקטיבית, במודע או שלא במודע, מדיניות שלא נתנה לתושבי המקום לשכוח כי חם נתונים לכיבוש צבאי. • הסכמי קמפ״דייוויד יצרו תקדים של פירוק יישובי״מתנחלים ושל חזרה לגבולות ה־ 4ביוני .1967 • אם היה עוד מישהו בעולם שנטה להסתגל לרעיון שירושלים היא בירת ישראל, בא חוק ירושלים להזכיר לשוכחים ולמהססים שישראל כבשה את מיזרח העיר במילחמת ששת-הימים, ואין היא נמצאת שם כדין. • אם שכח מישהו בעולם שגם הגולן נכבש על** ידי ישראל, הרי באה החלת המישפט הישראלי על ..שאיפתו חבותסת של 71 נתם בגין היא להביא ושלום מלא ולהקים מדינה פלסטינית, שתשכון בשחת לצד ישראל־חבל ארץ זה להזכיר לו. … אף כי אין הוא מצהיר על כך, שאיפתו הכמוסה היא להיות מביא השלום המלא ומקים המדינה הפלסטינית שתשכון בשלום לצד ישראל. נסיים באירוע דימיוני, המתרחש בחצי השני של שנות השמונים.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 13
פחות מרבע! ואילו בעד רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית, רעיון שאני נציגו הגלוי היחידי בבית הזה, ששום עיתון זולת עיתוני אינו תומך בו, שאין לו אף נציג אחד בממשלה — תמכו באותו סקר מדעי /0ס — 41 כימעט מחצית האוכלוסיה היהודית! … כבוד היושב־ראש, אתמול הצעתי לכנסת לערוך מישאל־עם, כדי שהציבור יכריע כשהממשלה אינה מסוגלת להחליט, כדי שהציבור יתן לממשלה הנחייה ברורה ומוסמכת: למען סיפוח, או למען החזרת שטחים, או למען פדרציה עם מדינה פלסטינית. אין זמן לחכות עד לבחירות בעוד שנה וחצי. … אני עומד להגיש הצעת־חוק פרטית למען עריכת מישאל־עם כזה. ואילו בעד מדינה פלסטינית היו אז רק ,1496 שהפכו עתה ל־ .4196 זה השינוי שחל תוף תשעה חודשים, מול מחדלי הממשלה.
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 31
לקראת האסון הוגיע׳ מבחינת המטרות, גבירתי היושבת־ראש, האירגון ל־שיחרור פלסטין שולל שלילה טוטאלית את עצם קיומנו הלאומי, את עצם זכויותינו בארץ זו. אין הוא שואף להקמת מדינה פלסטינית בצד מדינתנו, כשאיפת רוב כניו של העם הפלסטיני, המכינים כיום כי זוהי הדרך היחידה להגשמת שאיפתם הלאומית. האירגון לשיחרור פלסטין רוצה להקים מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל, אחרי חיסולה והשמדתה, וזוהי התיזה המנחה את כל דברי התעמולה שלו, בכל אילו הסכמנו לכד, היה זה צעד פוליטי מובהק. … אם יודיע האירגון לשיחרור פלסטין שהוא שואף לפיתרון מדיני, על בסיס ההכרה ההדדית כזכויות הלאומיות של האומה הישראלית ומדינת ישראל, מצד אחד, ושל האומה הפלסטינית ומדינה פלסטינית שתקום, מהצד השני — הייתי אני קורא למשא־ומתן גם עימו.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 13
״החזרת כל השט צלנו — הכרעה לאומית למען שכירת שני ה״לאווים״ של ״הקונסנזוס הלאומי״ והפיכתם דשני ״הנים״ — הן שיכה לגבולות הקודמים, הן מדינה פלסטינית. חים הכבושים״ היא עיקרון. בפועל יהיה צורך, על דעת שני הצדדים ולשם פיתרון בעיות מעשיות, להזיז את הגבול הסופי בשני הכיוונים, קילומטר פה וקילומטר שם, לשם שיפור עמדות טאקטיות, סלילת כבישים, איחוד כפרים ואדמות, וכר. … ושיבת ישראל לגבד לותיה, גבולות ה 4-ביוני . 1967 הרכיעי — כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. זהו השלום המוצע. … * כל הבעיות הקשורות בכינון מדינה פלסטינית. טיב היחסים המייוחדים בינה לבין ישראל, בינה ובין עבר־הירדן.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 25
כל מחווה יש ראלית, שתפתח פתח של תיקווה להקמת מדינה פלסטינית, תסייע להנהגה להשיג רוב גדול יותר לקו זה. … לכת לוועידת ז׳נ־כה, שבה יישבו נציגי אש״ף פנים־ אל־פנים מול נציגי ישראל; ; 9לבטא מידה מינימלית של הכרה מעשית בישראל, כדי לאפשר הליכה ל* ז׳נבה ; • לנהל כז׳נכה, ובמיסגרות אחרות, משא־ומתן מעשי להקמת מדינה פלסטינית בחלק מן הארץ. כלומר: כגדה המערכית וב־רצועת-עזה. … ב־מיסמך מיוני 1974 דיברה המועצה על ״שילטון לאומי״ ,כדי להימנע מן הצורך לדבר על ״מדינה פלסטינית לאומית״. הסיבה: מדינה לאומית היא ההיפך ה מוחלט מ״מדינה דמוקרטית חילונית״.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 22
. • מטרת הערבים צריכה להיות להגיע בהקדם האפשרי לדיון גלוי עם ישראל על ענייני המהות: הנסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית. בעניינים אלה עומדת ישראל מול דעת־הקהל המאוחדת של העולם כולו. … יחיא תכריח את ישראל להשיב כגלוי על שתי התביעות הערכיות הבסיסיות: פינוי השטחים והקמת מדינה פלסטינית. ערפל התירוצים הישראליים יתפזר והמצב יתגלה כבירור. • המחווה תעלה במחיר יקר, כי הערבים מוותרים מראש (ובחינם) על קלף־ מיקוח חשוב — ההכרה בישראל. … התנאים של סאדאת יהיו חד-משמעיים וכלתי־מיטתנים: נסיגה ישראלית מכל ה שטחים הכבושים (אולי עם תיקוני־גכול קלים) ,הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה (תוך קיטר כלשהו עם ירדן) ,השתתפות נציג פלסטיני ככיר (אותו ״פרופסור אמריקאי ממוצא פלסטיני״) ,שייצג את אש״ף בוועידת ז ׳נכה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 45
אישרו את ההחלטות הקודמות הרומזות על הנכונות להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל — מבלי להכריז על כך בפירוש. … הנסיך פאהד, איש־המרחב של תשל״ט, הדהים את העולם כאשר פירסם בשם סעודיה תוכנית־שלום, שבה הביע נכונות להשלים עם קיום ישראל תמורת נסיגה ישראלית, הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה ופינוי ירושלים המיזרחית. … אך כאשר השתתף בסימפוזיון מטעם הירחון הישראלי ניריאאוטלוק בוושינגטון, נכנם בעימות חריף עם שוחרי־השלום הישראליים, שתמכו במשא־ומתן עם הפלסטינים ובהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. הוא הסביר, לאחר מכן, כי מילבד קבוצות־שוליים של סטודנטים ומרצים אין אף חלק אחד של הציבור היד,ודי-ד,אמריקאי תומך ברעיון זד״-ועל כן אין עסקן יהודי־אמריקאי יכול להרשות לעצמו להתייצב מאחוריו.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 26
בינתיים רוב העם נחוש בהחלטתו להמשיך במדיניות שהוחלט עליה, המדיניות של הקמת מדינה פלסטינית בחלק מהארץ. • מה ביחס לאופוזיציה ה־חדשה המתגבשת עכשיו ב26 ירר; ,אולי בעזרת השילטונות הירדניים, בראשות אבו־אל־זעים? … כלומר, החשש שהפיתרון של שתי מדינות נתפס בעיני פלסטינים רבים רק כשלם־ מעבר, ושבעצם לא ויתרו על הרעיון להקים מדינה פלסטינית אחידה, שפירושה חיסול מדינת־ישראל. … לכן זה מאמץ לטווח ארוך, שהוא לא קשור בשום מאבק מזויין ובשום מאבק דיפלומטי או פוליטי של מדינה פלסטינית. כדי לכבוש את מדינת־ישראל. המדובר הוא במאבק על ערכים חברתיים ואנושיים, שהם נושא של מאבק משותף והם גם יהיו, אנהנו משוכנעים, נושא של אינטך סים משותפים.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 9
באין הצהרה כזו, חוששים ערבים רבים לצאת בגלוי למען מדינה פלסטינית עצמאית — שפירושה ניתוק מממלכת חוסיין וקשירת יחסי־שלום עם ישראל. … על כך השיב עאדל ריאן :״אני חושב שרוב העם הפלסטיני מסכים לה.״ אולם הוא הביע הסתייגות זהירה: ה פדרציה תוקם כצעד שני. תחילה יש לאפשר הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, שתהיה קשורה בהסכם־שלום ממשי עם מדינת ישראל, בו יובטחו האינטרסים החיוניים של שתי המדינות .״ישראל, האחות הגדולה,״ אמר ,״בוודאי תסכים לסייע לאחותה הקטנה פלסטין.״ ואז, לכשתתקרב פלסטין לרמתה הכללית של ישראל, ולאחר ששני העמים ילמדו לחיות בשלום ולשכוח את כאבי־העבר, תקום הפדרציה. כמה זמן דרוש לכך? ״עד שתקום מדינה פלסטינית שתחתום על שלום עם ישארל דרושה תקופח־מעבר קטנה־יחטית שנתיים לכל היותר.״ עלבון לרב־ אלוף צה״יל חמישה מתוך ששת הרמט״כלים לשעבר של צד,״ל נטלו חלק פעיל במלחמת ששת־הימים.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 6
מבחינת ההכרעות הגדולות על מילחמה ושלום, סיפוח או מדינה פלסטינית, דיכוי או הידברות עם אש״ף, ההבדלים ביניהן הם מינימליים — אם הם קיימים בכלל. … כל השלוש מדברות עתה בחצי־פה על הצורר להידבר עם אש״ף ולהסכים להקמתה של מדינה פלסטינית. בעוד כמה חודשים, כאשר הציבור שלהן ידחוף אותן, הן יאמרו זאת בפה מלא. … בזמן האחרון התקדמה ר״ץ מרחק ניכר לעבר ההבנה שצריכים לדבר עם אש״ף ולהגיע לדו־קיום עם מדינה פלסטינית. במשך שנים התנגדה לכך ר״ץ מכל וכל, ואף הטילה חרם קיצוני בכל המוסדות הדוגלים בקו הזה.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 41
יהיה על ישראל לפנות את ההתנחלויות לקראת הכרזה רישמית של הקמת מדינה פלסטינית. אבל אץ ספק כמעט שכבר בשלב א׳ של האוטונומיה, בעיקבות הערכות מחדש של כוחות צה״ל, כלומר נסיגתו, יכריזו הפלסטינים על ״מדינה פלסטינית ״.כלומר, כל זה עוד עלול לקרות תחת שרביטו של יצחק שמיר כראש הממשלה, ולא בימי יורשיו ״לאחר חמש שנות אוטונומיה״. … הכוח ההולך ומצטבר באש״ף הוא בעל מגמות מאוד ברורות, כפי שעולה מדוחות מוסמכים: הקמת מדינה פלסטינית, בירתה ירושלים והבטחת זכות השיבה.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 14
החוברת אינה משאירה כל ספק לגבי המטרה היסודית של כעליה: חיסול מדינת־יש־ראל בתור שכזאת, והקמת מדינה פלסטינית בבל רחבי הארץ. נניח לחברים היקרים לדבר בלשונם: העם הישראלי־יהוזי והעם הפלסטיני־ערבי, או העמים היהודי והערבי של פלסטין — או כנען? … לא עשיית צדק עם ערביי פלסטין, לא הקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת־ישראל, לא שלום בין התנועה הלאומית הפלסטינית ובין ישראל — אלא חיסול ישראל. … ״ערית רנוצור את התוהפויגו תתנו י״ ודיירי צהייר כאתריגן איגו בוויאת־ואוו להציג לעולם את תוכנית־השלום האמיתית, היחידה שהיא אפשרית ומעשית: ההכרה ההדדית של העם הישראלי והעם הפלסטיני איש בקיום רעהו ואיש בזכויות רעהו, שתמצא את ביטוייה בקיום־יחד של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, כשתי מדינות לאומיות, ריבוניות ושוחרות־שלום.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 65
לעם הפלסטיני — או לפחות לשליש העם הפלסטיני היושב בגדה וברצועה — הוענקה זכות־וטו. >• לא תהיה בשום פנים מדינה פלסטינית. האומנם? היכן זה כתוב? בעיני רוב רובה של האנושות ,״זכויות לגיטימיות״ של עם כוללות את זכותו לחרות לאומית ולמדינה משלו. … אופוזיציה ׳מרת מייצג שימעון פרס, המאשים את בגין בכך שוויתר יותר מדי, ושסלל את הדרך לפני מדינה פלסטינית. בעייתו של שימעון פרם היתה איך להחזיק את מיפלגתו ביחד, להביאה ההתנחלויות. … הוא מצביע, בצדק רב, על המשמעויות החבויות בהם. זה יוביל למדינה פלסטינית. זה יוביל בסופו של דבר לפירוק ההתנחלויות גם בגדה ובגולן.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 33
אולם הניסוח מאפשר ל־מפ״ם להעמיד פנים, בארץ ובעיקר בחו״ל, כאילו היא מכירה בפלסטינים — בעודה מתכחשת ליישותם הלאומית ולזכותם להקים מדינה פלסטינית. מפ״ם מתנגדת למדינה פלסטינית בפירוש, בהשתמשה באותם נימוקים שהושמעו על- ידי גולדה מאיר ואבא אבן. … כשמביטים דרך החלון נדמה כי משקיפים דרך צוהר של מטוס החוצה. וניסיון י • מי שדוגל בהקמת מדינה פלסטינית, צריך לפעול למען מטרה זו מייד.
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 5
כולם חזרו כמו תוכים על הסיסמות הישנות: לא מדינה פלסטינית, לא שיבה לגבולות , 1967 לא משא־ומתן עם אש״ף, לא שינוי מעמדה של מיזרח־ירושלים. … ברור שאי־אפשר עוד לחלום על שלום בלי מדינה פלסטינית, בלי משא־ומתן עם אש״ף. החלומות האלה עלו באש הצמיגים, ביום הראשון של האינתיפאדה. … אחרי התלבטויות קשות (האמנה הפלסטינית, רעיון המדינה החילונית הדמוקרטית בכל הארץ) הגיע הרוב באש״ף לגיבוש מדיניות של פשרה — כינון מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אין שום אפשרות שהמצב ישתנה לטובתנו.
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 10
כאשר כינתה עמאן את שייך מוחמד עלי אל־ג׳עברי, ראש עיריית חברון, בוגד, על כי קרא להקים מדינה פלסטינית — מיהי כנעאן להסתייג מרעיון היישות הפלסטינית. … כך, למשל, כתב חסידו של כנעאן, מוהמד עמידה משכם :״איך לא נתמלא כולנו זעם והתמרמרות על השייך אל־ג׳עירי, אשר השמיע את הכרזתו (למען מדינה פלסטינית) ביום השלישי של הכיבוש, בעוד גוויית הקורבנות מוטלות בצדי הדרכים עליו לדעת, כי הגדה המערבית היא חלק בלתי־נפרד מממלכת ירדן!
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 27
.״ +יא סר עראפאת הודיע בצורה חד־משמעית, בשורה של התבטאויות ב חודשים האחרונים, שהוא מוכן להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בדרכי שלום. אולם כל שלושת הגורמים שוללים את הסכמי קמפ־דייוויד שלילה מוחלטת, מסי בות שונות. … רובם אוהדים את אש״ף, ומכירים בו כבנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. כולם חותרים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. מטשטשים בישראל כלי־התיקשורת עובדה זו בעיקביות.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 5
. • ארצות־הברית תכ טיח א ת חופש ה־כחירות שייערכו כנדה וכרצועה• • ארצות־הכרית ״׳מתנגדת־־ להקמת מדינה פלסטיני ת עצמאית. לדעת הנמענים הערכיים, פירוש המידה ״מתנגדת״ הוא שוושינגטון לא תמנע א ת הק מ תה של מדינה פלסטינית, אלא תנקוט כמשא־וסתן עמדה שלילית כדכד. • כתקופת־המעכר ישלטו הפלסטינים על עניינים כגון סחר־חוץ, אך לא עד ענייני החוץ והביטחון.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 9
בבחירות התמונה ברורה: יתקיימו בחירות, הסיקור הטלוויזיוני העולמי יוצר מדינה פלסטינית, והאו״ם מכיר בה. נקודה שנייה: בהנחה של שלום בין ישראל למדינות־ערב, צריך לנסח הסכם ניסיוני. … זהו המחנה היחידי בליכוד המנסה למנוע את היוזמה החפוזה והלא־שקולה, שתביא לכינונה של מדינה פלסטינית, בשליטת אש״ף, בלי ביטול האמנה הפלסטינית, והעיקר, בלי ביטול מצב־המילחמה בינינו ובין העולם הערבי.״ • בוא נישאר בארץ־ישראל המערבית.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 14
השטחים מוו ת ב ת חי לתהד רן ״אם אמות,״ אמר לפני שבועות מעטים קאדרי טוקאן לידיד ישראלי ,״אני רוצה יהיה להקים מדינה פלסטינית אחרי שערביי הגדה התרגלו לדו־קיום כל:לי עם ירדן, אולם אחרי שהמלך חוסי ; פתח במלחמתו נגד הפידאיון תוך :,,ח של הפלסטינים בירדן, הפך טוקאן ל״תנגד מושבע למלוכה. … התנגדתי לכם רק ככובשים.״ המנהיג הפלסטיני בן ד,־ 61 חש אולי בחוש שביעי שקיצו קרב. דווקא כשהמדינה הפלסטינית המיועדת היתד, מוחשית יותר מאשר אי־פעם עד כה, נפטר בביירות מי שהיה זוכה ללא ספק בתפקיד של שר בכיר בממשלת המדינה הפלסטינית. … קאדרי טוקאן, מי שהיה שר־חוץ בממשלת־ירדן, חלם על מדינה פלסטינית שנים לפני מלחמת ששת־הימים. במשך שנים רבות וארוכות הוא היה אופוזיציונר חריף ומושבע למשטר המלוכה כשערביי הגדה, הדלים במנהיגים טבעיים, ניתקו יותר ויותר ממלכת ירדן.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 28
מחם טוען שישראל לא תסכים לעולם למדינה פלסטינית. תימשך גם מחר. משמע: מסיבת־העיתו- נאים -שהיתר, צריכה להיערך היום, לא תתקיים. … היה ידוע להם מראש שמנחם בגין רצה מאד להישאר במצריים במשך יומיים — כפי ששהה אל־סאדאת בירוש לים. צברי :״פעם אמרנו שלא תיתכן מדינה פלסטינית כלי שלום. עכשיו אנחנו אומרים: לא יתכן שלום כלי מדינה פלסטינית.״ ארבע עיניים מחשבותיהם נתונות לקניות, למועדוני- לילה, לכל הדברים היפים שקראו עליהם בעיתוניהם, מפי חבריהם המאושרים ש הגיעו לפניהם. … אחרי כמה משפטים נתגלה שנותרו חילוקי הדיעות העמוקים בנוגע לבעיה המרכזית. סאדאת חזר על התביעה למדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ונאלץ להשמיע גם את תביעתו של בגין, במינוח החמור ביותר :״שילטון עצמי לערבים הפלסטיניים, ביהודה ובשומרון.״ מילים אלה, בפי הנשיא המצרי, צורמות את האוזן הערבית.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 20
במיסמו שהגיש ללישכת מיפלגודהעבודה, הציע לה לפעול להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. ליתר ביטחון, איזכר וייץ נם שתי אפשרויות אחרות: החזרת השטחים לירדן ופדרציה בין מימשל־עצמי־פלסטיני ויש ראל• אך לא היה ספק מהי הצעתו. … העיתון: ״למדות שממשלת ישראל ממשיכה לסרב בעקשנות לכך שתקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, החלו יש ראלים רבים לקבל, באחרונה, את רעיון המדינה הפלסטינית כפיתריון לבעייה ה פלסטינית.״ אנשי חזית־הסירוב, המתנגדים לשלום, אינם שמחים על כך . … המכנה המשותף לכל אותן דיעות (בישראל) הוא שאש״ף צריך להכיר ביישות הציונית, ולהודות בחוקיות גזילת האדמה הפלס טינית על-ידי הציונות, וכמו-כן שהמדינה (הפלסטינית) שתקום יתקיים קשרים טיב- עיים עם האוייב הישראלי, החל בהכרה מדינית וכלה בשיתוף־פעולה כלכלי.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 24
השאלה הרלוונטית היא: אם היו ליהודים אינטרסים שהיה אפשר לקדם אותם באמצעות מילחמה, והתשובה לשאלה זאת היא: כו האינטרסים היו הרחבת גבולות המדינה היהודית מעבר לאלה שהיקצה לה או״ם, צימצום מיססר התושבים הערביים במדינה היהודית ומניעת קשיים דמוגרפיים שלה בעתיד, וכן מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית בץ המדינה היהודית ובץ ירדן(שנקראה אז עבר-הירדן). … כדי להכשיל את החלק הערבי של הדד לטת־האו״ם ולמנוע את הקמת המדינה הפלסטינית, פיתחו דויד בן־גוריון ומני היגי-היישוב האחרים את האוריינטציה על עבר-הירדן, והסכימו שהמלך עבדאללה ישתלט על השטחים שייעד האו״ם למדינה הפלסטינית העצמאית. … במשך יותר מ־ 40 שנה הם מתייפייפים בגישה שפויה־כביכול, בנכונות לפשרות ובהליכה לקראת הפלסטינים, בעוד שהם ומנהיגיהם עשו בסתר כל מה שיכלו כדי שמדינה פלסטינית לא תקום ב־ .1948/7קשה לאותם יפי- נפש לעמוד היום פנים־אל־פנים מול המציאות, ולהודות שבמשך יותר מ״ 40 שנה היתה סתירה בין האידיאולוגיה שבה נופפו לבין המעשים שאותם ביצעו.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 35
ש רבים״ ממ - ,י ״ הגדה רוצים כמדינה פלסטינית, וכי בגלל מצפם המיוחד של ד״ד5יס מכלי שיקכלו תחילה י>ן ף ידן ק מצף ^ ס ^ טול ^ ת ה וזמה לידיהם, תי של כל אותם הנאצים הישנים, שמעולם לא עמדו למשפט? … • מה נובע ממיסמך סודי זהז בין השאר, נובעים ממנו הדברים הבאים: • הנציג המוסמך ביותר של הממשלה בשטחים המוחזקים, הפועל שמו של ראש־הממשלה, הסכים עם כל ההערכות של אורי אבנרי, ;לבד אחת. • הוא אישר כי תוכנית ״העולם הזה״ להקמת מדינה פלסטינית ייא אפשרית ומעשית, וכי הטענות שהשמיע ״העולם הזה״ כעניין ז, מאז מלחמת ששת־הימים, מבוססות על עובדות מוצדקות. • לדעת מומחה מוסמר זה, המחסום היחידי כפני השגת שלום- ומת, המבטיח את ביטחון ישראל, הוא אי־הנכונות המוחלטת של משלת־ישראל לתת לערבים מעמד כלשהו, ויהיה גם פורמלי כלבד, ורושלים. … להיפר: כ רובם של מנהיגי העם הפלסטיני רוצים במדינה פלסטינית תוך נדר עם ישראל, ומומחי הממשלה יודעים זאת.
