גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 21
איש ״רעות״ פאנוס
מכור לעניין
גם כשחניכה יהודיה חזרה בתשובה
והודיעה שאם תקום מדינה פלסטינית,
היא תדרוש מדינה יהודית נקיה
מערבים.
גליון 2485, 17 באפריל 1985, עמוד 13
.
• ואליד חלידי, בן אחת
המישפחות הפלסטיניות החשובות
ביותר, פרופסור מכובד מאוד בארצות־הברית,
תפס עמדה דומה לזו של
סרטאווי וגם ייצג אותה בפומבי, כאשר
פירסם בכתב־עת אמריקאי יוקרתי
תוכנית מפורטת ומאוזנת להקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל.
• נביל שאט, איש־אמונו של
יאסר ערפאת, תושב קאהיר.
גליון 2551, 23 ביולי 1986, עמוד 6
הוא דוגל בהכרת העולם הערבי
בישראל, תמורת הסכמתה של ישראל
להקמת מדינה פלסטינית לצידה. הוא
מאמין מזה שנים כי ״לא המלך חוסיין
ולא יאסר ערפאת יכולים להתקדם
לבד לקראת השלום.
גליון 2510, 9 באוקטובר 1985, עמוד 7
בישראל גרמה ההצעה לבהלה, מפני שתביא
בהכרח להחזרת הגדה המערבית ורצועת־עזה
לערבים, ולהקמת מדינה פלסטינית הקשורה
בירדן. היא גם תביא לפירוק ממשלת־האחדות־הלאומית.
גליון 2522, 1 בינואר 1986, עמוד 8
(המשך מעמוד )7
ובפת״ח המגמה לחתור להקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, תוך הסרר־שלום
עם ישראל.
גליון 1584, 10 בינואר 1968, עמוד 8
אחמד בהא־אל־דין, אחד העיתונאים החשובים
של מצרים, העלה הצעה להסדר
ערבי—ישראלי: הכרה בגבולות ד,־ 5ביוני,
הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ירדן, הגדה
המערבית ורצועת עזה, ושיקום הפליטים
שם.
גליון 1579, 6 בדצמבר 1967, עמוד 11
הכנסת מטילה על ממשלת ישראל להשתמש כטלכיזיה
כשפה הערכית לטיפוח רעיון השלום כין ישראל לכין העם
הפלסטיני, ולטיפוח התודעה הערכית הפלסטינית, שתתכן*
מש כמיסגרת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה כפדרציה
עם ישראל.
3הכנסת תוכעת מן הממשלה ליזום שינוי כחוק־הכחירות,
שיחיל על הטלכיזיה את אותן ההוראות החלות על הרדיו,
לגכי זכויות הרשימות לנהל תעמולת־כחירות.
גליון 2668, 19 באוקטובר 1988, עמוד 6
הם יסכימו
ביניהם על פיתרון שיבטיח את קיום ישראל, תוך כינון מדינה
פלסטינית לצידה.
באותו הזמן יגיע הרוב הגדול באש״ף ובהנהגת האינתיפאדה
לכלל מסקנה שצריכים להכריז בגלוי וחד־משמעית על הנכונות
להכיר בישראל ולחיות בשלום עימה.
גליון 2641, 13 באפריל 1988, עמוד 9
אין שמץ של ספק לגבי נכונותו להגיע לשלום עם מדינתישראל,
על בסיס של גבולות , 1967 אם תסכים ישראל להקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. שמחתי כאשר נבחר כחבר
הווער״הפועל של אש״ף, שהוא מעין ממשלה של המרינה־הפלסטינית־בדרך.
גליון 2639, 30 במרץ 1988, עמוד 18
הממשלה החליטה
לשבור את השביתה, והכריזו על עוצר בסח׳נין.
• אם תקום מדינה פלסטינית, הס
ילכו לגור שם, או יחזרו לסח׳נין?
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 7
בסוף תשמ״ח היה יאסר ערפאת, בעזרת ראשי האינתיפאדה,
חבריו ותלמידיו של פייצל אל־חוסייני, עסוק בגיבוש הסכמה
פלסטינית כללית סביב תוכנית זו: ההכרזה על כינון מדינה
פלסטינית, הקמת ממשלה פלסטינית זמנית, הודעה חד־משמעית
על הנכונות לשאת ולתת עם ישראל על שלום.
גליון 2594, 20 במאי 1987, עמוד 12
והנה, בפעם הראשונה
בהיסטוריה, מעדיף המערך שכנה ירדנית גדולה, שתשתרע
מטולכרם ועד מבואות בגדאד, ושבה יכולים להתרכז בן־לילה
ארבעה צבאות ערביים, על פני מדינה פלסטינית קטנה,
המחולקת גם היא לשתיים, בין טולכרם והירדן, שתחסה בצל
העליונות הצבאית המוחצת של ישראל
גליון 2651, 22 ביוני 1988, עמוד 11
(זוהי חווייה די משונה, לעבור בארץ זרה בין שני חלקים של
מדינה אחת. אם אי־פעם תקום מדינה פלסטינית, אולי יהיה כביש
כזה בין עזה וחברון, דרך שטח ישראל.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 7
הוועידה קיבלה את התוכנית
להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
אדם קלר היה אז נער כבן ,14 שבלט מאוד בתכונותיו
המיוחדות.
גליון 2640, 6 באפריל 1988, עמוד 4
סי
שמסלק את התיקשה־ש מונע מן האזרחש לדעת
את האמת הוא חושף את האזרחש לשקרים
מפוברקים, ומסתיר מפניהם את האמת וולא
חשוב אם האזרתם רוצים לדעת את האנש, אם
כלומר, בעצם הפעולה הזאת תפך הצבא
לגורם פוליטי, המקדם מדיניות מסויימת, שחוסם
מדיניות אחרת זוהי פעולה פוליטית, הצעד
הראשון לקראת הפיכת הצבא למיפלגה, ולאעם
צבאי על השילטון הדמוקרטי.
הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. דיע שיו
העובדה שבראש המערכת הפוליטית הממונה
קרונות מאוד לתעותיי.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 8
הרוב העצום של תושבי הגדה והרצועה, המזדהים עם אש״ף, רוצים בסיום
הכיבוש הישראלי ובהקמת מדינה פלסטינית שם. הם ויתרו מזמן על החלום של חיסול ישראל.
גליון 2587, 1 באפריל 1987, עמוד 11
1 1אין שלום בלי אש״ף, בלי נסיגה, בלי מדינה פלסטינית. לשם
כך דרושה יוזמה דרמאתית, היסטורית, סאדאתית.
גליון 2682, 25 בינואר 1989, עמוד 42
אז איפה הייתם אז, חברהי
• ״ ד ע את האו״ב
מחקר שהתפרסם בימים אלה במכון ללימודים
ערביים בגיבעת־חביבה, על מיפגשים בין נוער יהודי
וערבי, מראה שבעיקבות מיפגשים אלה מייחסים
היהודים פחות חשיבות לפתרון הבעייה הפלסטינית,
ואף רואים בהקמת מדינה פלסטינית סכנה.
בעיקבות המיפגשים הם גם הגדירו את עצמם
פחות שמאליים מקודם.
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 7
אילו הכירה ישראל בעובדה שיש
כאן הצעת־שלום פלסטינית מפורשת
וחד־משמעית, כי אז היתה נאלצת להיכנס
למשא־ומתן שיסתיים בהקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. מן
הסתם לא מיד, אלא אחרי תקופת־מע־בר
ושלבי־מיבחן, תוך סידורי־ביטחון
קפדניים.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 45
הובעה אמנם הרבה
תמיכה ביוזמה, אך תמיכה זו נכרכה תמיד בתנאים שמוכרחים
להביא להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן: ועידה
בינלאומית, הגדרה עצמית לפלסטינים, משא־ומתן עם אש״ף
וכל הקאטאלוג ההתאבדות, הזה הידוע לשימצה ולזרא.
גליון 2708, 26 ביולי 1989, עמוד 21
ההתמודדות
הישראלית־פלסטינית תגיע לשיאה, תקום מדינה פלסטינית,
אודי אבנדי
ו חן
שינאה טהורה
כמה הערות מקדימות.
גליון 2692, 5 באפריל 1989, עמוד 5
בניגוד למארו־נים,
שהם מיעוט בלבנץ, היהודים מהווים רוב מוחץ
בישראל(שבתוך הקו הירוק) ,וזהו הבדל מהותי.
אנשי אמ״ן, המתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
מזהירים שזו עלולה ליהפך ללבנון שנייה, מפני שיש בקרב
הפלסטינים סיעות רבות, הנתמכות על־ידי מדינות ערביות שונות,
ולכן לא יקום בה שילטון מרכזי חזק ויציב.
גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 12
רובו
כבר הגיע למסקנה כי אין מנוס משיחות עם
אש״ף, והולך ונוצר רוב המשלים עם הקמתה
של מדינה פלסטינית לצד ישראל.
רוב זה כולל רבים ממצביעי הליכוד בעיי-
רות־הפיתוח, היודעים כי האבטלה הגוברת
היא מחיר הכיבוש, המשתק את המשק.
גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 47
הפאראדוקס הוא, שהטוענים לנסיגה מכל השטחים למען
הקמת מדינה פלסטינית־אש״פית — חוזרים ומודיעים
לציבור, שצה״ל הוא צבא כל־כך חזק ואדיר, ובמחסניו כלי־נשק
כל־כך איומים ונוראים ש״השטחים לא חשובים״ ,ואס
נצליח בניסיון במעבדה הלאומית — ״נחזור ונכבוש אותם״.