גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הכוונה של קברניטי ירושלים
ברורה, ולא הוסתרה: אם ינצח באש׳׳ף
הקו המתון, תבוא הצעה ערבית להכיר
בישראל תמורת הסכמה ישראלית
להקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה. אילו באה הצעה כזאת, היא
היתה מעמידה את ממשלת־ישראל
במצב קשה ביותר, לא רק בזירה
הבינלאומית אלא גם בזירה הפנימית.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

התוכן המעשי של קריאתו היה לשכנע
את הנהגת אש״ף להיכנס לדו־שיח עם
כוחות־השלום הציוניים בישראל, הדוגלים
בשלום המבוסס על הכרה הדדית בין
ישראל והעם הפלסטיני, ועל דו־הקיום
בין מדינת־ישראל הריבונית ובין מדינה
פלסטינית, אך היא ריבונית, בגדה וברצועה.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

היעד הרישמי של כל המהלכים
האלה: הקמת מדינה פלסטינית בגרה
וברצועה, תוך קשר עם ירדן.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בעיקר אשמות
בכך שתי תופעות: החלשת המתח של שלום
עכשיו, ומיעוט כוחם של הכוחות העיקביים יותר- ,י
הדוגלים בפה מלא בשתי הנקודות המכריעות
לגבי הפלסטינים: מדינה פלסטינית והכרה
באש״ף.
• יתכן שאנו עומדים לפני סיבוב
חדש של מעגל־הקסמים הישן: הייאוש
הפלסטיני יביא לגל חדש של פיגועים,
ואלה מצידם יחזקו את הקנאות
הלאומנית בישראל ויחלישו עוד יותר
את יכולת־ההשפעה של כוחות־השלום
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

• מה היתה השאלה שעמדה
ביניכם?
אם הוא כן או לא בעד מדינה פלסטינית.
• זה נכון שאתה נתת לו את השם
שלומציון למיסלגה שלו?
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אולם הסובייטים חושדים בערפאת
שהוא מוכן להיכנס בכל רגע
להידברות עם ארצות*הברית, כדי
לעלות על דרך של משא־ומתן עם
ישראל למען הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה. זאת היתה טענת
אבו־נידאל, כאשר רצח את ראשי
מחנה־השלום באש״ף; וכך טענו
הסורים, כאשר פתחו בהתקפה על
ערפאת בטריפולי.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

היא
ביקשה פי תרון לבעיית העם הפלסטיני, על־ידי הקמת מדינה
פלסטינית מעבר לקו הירוק. יותר מכן היא ביקשה להשיג שיוויון
אמיתי, אנו שי ולאומי, במדינת־ישראל.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

• קבלת התוכנית של ליאוניד כר־
• קבלת תוכנית־פאם של הפיסגה
הערבית, שדיברה על זכות־הקיום של כל
המדינות במרחב, ובכללן מדינה פלסטינית.
ך• יקורו של ערפאת בסין היה המשך ישיר
*1של מסע מדיני זה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה הראשון שקיבל
בזרועות פתוחות את אנשי־השלום
מישראל, ציונים ולא־ציונים, ופירט
באוזניהם את השקפתו על השלום
הישראלי־פלסטיני, אשר יקום עם
כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל.
שכנו וידידו. מוחמר מילחם.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הירוקים דוגלים בפיתרון מדיני שאינו מקובל
על ממשלת־ישראל. הם מציעים מדינה פלסטינית
לצד ישראל. הידברות עם אש״ף, ומה עוד.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הדבר משפיע על סיג־
1נונו, אך מבחינת התוכן אין פלג זה
שונה, כנראה, משאר הפלגים בתנועת
הירוקים: הוא דוגל בהקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל, תוך הכרה
בזכותה של ישראל לקיום ולביטחון.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

זהו הישג של ערפאת. במים־
מך מדובר בפירוש על מדינה
פלסטינית, על זכות ההגדרה
העצמית של הפלסטינים, ועל
היות אשי׳ך הנציג החוקי של
העם הפלסטיני.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ולא במיקרה — לשתי הבירות
יש מטרה משותפת אחת: להפיל
זת ההנהגה המתונה של אש״ף,
להפוך את האירגון לאבר מדולדל
חסר־עצמאות באגף הערבי הקי-
יוני, ולמנוע כל תקומה ליוזמת־שלום
אשר תביא, במוקדם או בס־זוהר,
להקמת מדינה פלסטינית
גצמאית לצד ישראל, על בסיס
של הכרה הדדית.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

אחריה באה הח לטה
שאמרה זאת במישרין :
• החדטת המועצה הלאומית
הפלסטינית, כמושבה כדמשק ב
,1981 שאישרה כפה מלא את הצעת
הנשיא כרז׳נייב לכינון שלום ה
מבוסס
על ביטחונה וריבונותה של ישראל
מחד. והקמת מדינה פלסטינית מאידך (ראה
מיסגרת).
לפי סרטאווי (וגם לפי ערפאת, בשיחתו
עם אבנרי) ,החלטה זו מהווה אישור מפורש
של המועצה הלאומית הפלסטינית
שאש״ף מוכן להכרה הדדית.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

האם הוא רואה לנגד עיניו פיתרון ׳־ כוודאי,
הוא מוכן מאליו :״אתם צריכים להקים מדינה
פלסטינית כנדה וכרצועת־עזה, לעשות שלום
כלכנון, ולחזור הכיתה.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 77
טקסט · תמונה · PDF

שר־המישפטים צדוק ענה
למציעים והסביר כי לא היתה לבעלי־המגעים
כוונה לפגוע בביטחון־המדינה,
ולפי חוות־דעת של שירותי־הביטחון אין
מניעה להמשך המגעים, בתנאי שיתנהלו
לפי הכללים שנקבעו•
הפגישות לא נערכו מעולם בסתר, ומס־
בזכות הקמת מדינה פלסטינית בחלק מן
הארץ, כלומר: לצד ישראל ולא במקומה.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

• מה יקרה אם סעצמות־העל
תאלצנה את סדינת־ישראל להקים
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה?
סולימאן: בכל מיקרה אנחנו לא נזוז
מסח׳נין אף פעם, אפילו שיחזרו השלטון
התורכי והאנגלי, אפילו שיבואו האמרי-
המישטרים הערביים העדיפו שישארו
פליטים.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בראיון זה, בביירות
המערבית, הודיע ערפאת חד־מש־מעית
כי אש״ף מוכן להכיר בישראל
על בסים הדדי, ולכונן שלום שיכ לול
מדינה פלסטינית ״בחלק של
פלסטין.״ הוא גם הביע את הערצתו
למחנזדהשלום הישראלי.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לבנין, קו־ההפרדה
האמיתי עובר כין מי שמוכן
להסכים להקמת מדינה פלסטינית
— ומי שמתנגד לכך.
אלה הן רק שתיים מן היוזמות הנו־עזות,
רבות התנופה והדמיון, שסרטאווי
הגה אותן.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הם הבינו כי זוהי מזימה
סורית לחסל אחת ולתמיד את
העצמאות הפלסטינית, את עצמאות
התנועה הפלסטינית כיום ואת הקמתה
של מדינה פלסטינית עצמאית מחר.
יצר־הקיום הלאומי שלהם התקומם.
גליון 2393 (13 ביולי 1983), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בסיפרו שימשון יש קטע שאפשר להסיק
ממנו בהחלט שהיה תומך כיום בהקמת מדינה
פלסטינית נפרדת. בדברו על היחסים בין
הישראלים והפלישתים, אומר אחד הגיבורים
שלא טוב לשני עמים לגור במרעה אחת.
גליון 2392 (6 ביולי 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יתכן שהיה צורך לפרוש אילו האמינה מפ״ם
שיש לפתוח במשא־ומתן עם אש״ף על הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל. אבל מפ״ם שוללת
רעיון זה.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

אחת
ממטרות המילחמה הכושלת בלב נון
היתה לדחוק את אש״ף דרומה,
לירדן, שם יופל חוסיין המלך ו תוקם
מדינה פלסטינית. במצב כזה
— כך קיווה — תיחלש ההתנגדות
הבינלאומית לסיפוח הגדה המער בית
ורצועת עזה.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

שמיה פידססיניס פידדן בניגוד לדברי שר־יהביטחיון, שירח היא מדינה
פלסטינית מפני ש־״־/ס 70 מאוכלוסייתה הס פלסטינים,
הוצגו נתונים שונים בוועדת־החוץ־והביטחון.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כיום דבקה מוסקוות לפחות רישמית,
בתוכנית־השלום של ליאוניד ברז׳נייב,
המבטיח את קיומה וביטחונה של
ישראל, לצד מדינה פלסטינית שתקום
על פי גבולות .1967 אך אם יתגבר
באש׳ף זרם קיצוני, עלולה גם ברית־המועצות
לשנות את עמדתה.