נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"

אש״ף שולט כעת על חלק של לבנון ו הקים -שם, למעשה, מדינה פלסטינית ב־זעיר־אנפין, עם ממשלה, מינהל וצבא סדיר.

הקורא אליעזר פומרנץ טוען במיסתבו (העולם הזה )2109 כאילו -אמר אבגרי על בגין :״הוא צעד את הצעד הראשון לקראת שלום אמיתי, שיכלול את הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל.״לא האמנתי למראה עיני.

הנוסח גם אינו קובע מסמרות לגבי השאלה אם המדינה הפלסטינית תקום משני עברי הירדן, או בגדה המערבית וברצועת־עזה בילבד. … ״בירת־הנצח של ישראל,״ שתישאר מאוחדת ״כיחידת־גג עירונית מ־שותפת,״ ושד,חלק הערבי שלה יוכל לשמש בירת המדינה הפלסטינית. שינוי אחר לגבי הטיוטה המקורית : נאמר שמדינת ישראל תשמור על זיקתה לא רק לעם היהודי, אלא גם לצומות, בעוד המדינה הפלסטינית תשמור על זיקתה לעולם הערבי*.

פרס שולל מכל וכל את הרעיון של מדינה פלסטינית וקיום יחסים עם אש״ף. אל־סאדאת תובע הגדרה עצמית לפלסטינים, ואף כי אינו אוהב את אש״ף, ברור לו שלא יקום שלום כולל בלי אש״ף.

ובגנותו: משום שהעניק אוטונומיה לפלסטינים, ד בר שיביא בהכרח להקמת מדינה פלסטינית ולניתוק הגדה המערבית ועזה ממדינת ישראל.

היא קראה ל- ״שלום צודק ובר־קיימא״ עימה — אך על פי גבולות ,1967 ותוך הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. מה שקרה השבוע, כרגע היסטורי אמיתי, רא שינה רק את מערכת־יחסינו עם מצריים.

יש ימין ויש שמאל. יש הדוגלים בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ויש הדוגלים בפלסטין אחת, חילונית־דימוקר־טית.

. • אין הסדר עם העם הפלסטי,ני, אלא באמצעות אש ״ף. • מדינה פלסטינית אינה איום על ישראל, אלא תנאי בל-יעבור לקיום, השלום והביטחון

שמואל איילון, תל־אביב משווייץ — באהבה לכל המרחפים למיניהם ולאלה שבת־היענה היא העוף האהוב עליהם: עיון חוזר באמנה הפלסטינית יכול אולי לעזור ב־מיקצת. אש״ף תובע מדינה פלסטינית- חילונית־דמוקרטית בכל שטח פלסטין.

אך הוא העמיד שני תנאים מפורשים: שיבה לגבול הקודם, ומדינה לפלסטינים. ך * חזרת הגדה המערבית ורצועת־עזה לעם ה ( 1פלסטיני, כדי שיקים ביד, את מדינתו, אינה רק הדרך היחידה להשגת השלום האמיתי. … הפעייה של התפוצצות האוכלוסייה הפלסטינית תהיה בעייתה של המדינה הפלסטינית בלבד. הדבר לא ישפיע על מהות המדינה הישראלית.

הברית בין כלכלת-המילחמה וכלכלת- השטחים הישראלית, מתווכת ומייוצגת על-ידי אדוני מישרד-הביטחון (דיין ופרס) לא יכלה להרשות לעצמה ויתור על השטחים שנכבשו ב־( 1967 מדינה פלסטינית תפתח תעשייה עצמאית) ,או כינון הסדר״ שלום, שלטווח בינוני וארון יחייב הקטנה משמעותית בכלכלת המילחמה ו״הסבה מיקצועית״ מכאיבה לבעליה.

כיצד היה הציבור הישראלי צריך להתייחס לדברי מר פארוק אל-קאדומי, שאמר כי הקמת מדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית וברצועת־עזה לא תשים קץ ל- סיכסוך, אלא תהווה רק ״שלב־מעבר״?

למען האמת, גם בנו כירסמו באחרונה חששות מהשלכותי- הן של נסיגה לגבולות מילחמת ששת־הימים והקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית. יותר ויותר נוצר כאן הרושם שאין למעשה עם מי לדבר ועם מי לשבת לדיון בנושא השלום.

אולם, צירוף כל המאמצים הללו העיר את דעתו שיל מימישל קארטר לאפשרות שהצעד, מוגדרת וברורה יותר מצד וושינגטון תוכל להטות את כף־המאזניים בתוך אש״ף לצד אלה התומכים בצעד ההיסטורי שיל הכרה במדינת ישראל: ,והרחק מאלה המתנגדים לתלות באמריקאים ׳ולרעיון של מדינה פלסטינית !בגדיה המערבית וברצו־עת-עזה.

את בעיית ההתיישבות היהודית בתחומי האוטונומיה ניתן לפתור במיסגרת עצמאות מליאה או חלקית של מדינה פלסטינית. כשם שיש אזרחים ערביים תושבי ישראל, קיימת אפשרות שיהיה מיעוט יהודי בתחום המדינה הערבית הפלסטינית.

כפי שהסביר זאת, בשיחה פרטית, סעיד חמאמי, האיש הראשון בצמרת אש״ף שיצא בגלוי למען הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל,

המנהיגות המרכזית של פת״ח — שהיא גם המנהיגות המרכזית שד אש ״ף — התרגלה לרעיון שיש להשלים עם קיום ישראל ולחתור להקמת מדינה פלסטינית לצידה. אילו נאמרו הדברים אז בגלוי, בצורה חדשה וברורה, היו מעוררים בעם הפלסטיני הלם.

התוכן האמיתי נשמר כסוד כמוס* ערפאת הסכים לעיקרון של מעין פדרציה בין ירדן והמדינה הפלסטינית שתקום. בתנאים הבאים: • דרכון פלסטיגי לאזרחי המדינה ה פלסטינית. דגל פלסטיני למדינה הפלסטינית. ״סמלי״ 9צכא (קרי: מוגבל) למדינה הפלסטינית. • שגריר יחיד ל פדרציה ככל מדינה, כשיטה של חלוקה שווה.

זוהי, כנראה, תוצאה של הניסיון לגשר על פני חילוקי־הדיעות הרווחים בקרב ה מנסחים עצמם, שכן בקרב קבוצות ״בני הכפר״ ,כמו בשורות אש״ף, יש בעלי דיעות שונות — החל בחסידי ״מדינה חילונית דימוקר־טית״ בכל שיטחי ארץ־ישראל- פלסטין, וכלה באלה הדוגלים בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. האם יהווה צעדו של בגין תקדים, שיגרור הוצאה אל מחוץ לחוק של אירגונים וקבוצות אחרות — או שזהו מעשה חד־פעמי1

שישראל והאמריקאים, בעזרת הממשלות הערביות וברית־המועצות, הצליחו לחסום כל תזוזה לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית בת־חורין, ולוא גם בחלק קטן של הארץ.

במיסגרתה תמך, בין השאר, בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית. קודם להרכבת רשימתו פנה שרון ללובה אליאב, שצידד אז בשיחות עם אש״ף, ואמר לו :״תתפלא עד כמה דיעותיי קרובות לדיעותיך!

הכוונה של קברניטי ירושלים ברורה, ולא הוסתרה: אם ינצח באש׳׳ף הקו המתון, תבוא הצעה ערבית להכיר בישראל תמורת הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אילו באה הצעה כזאת, היא היתה מעמידה את ממשלת־ישראל במצב קשה ביותר, לא רק בזירה הבינלאומית אלא גם בזירה הפנימית.

התוכן המעשי של קריאתו היה לשכנע את הנהגת אש״ף להיכנס לדו־שיח עם כוחות־השלום הציוניים בישראל, הדוגלים בשלום המבוסס על הכרה הדדית בין ישראל והעם הפלסטיני, ועל דו־הקיום בין מדינת־ישראל הריבונית ובין מדינה פלסטינית, אך היא ריבונית, בגדה וברצועה.

היעד הרישמי של כל המהלכים האלה: הקמת מדינה פלסטינית בגרה וברצועה, תוך קשר עם ירדן.