נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"

לכן, לשם השגת שלום אמת, עלינו להיות די אמיצים, נבונים, ישרים ומציאותיים, כדי לעשות את הצעד הבלתי נמנע הבא: הזמנת יאסר ערפאת לירושלים. כי אין מנוס מהקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. שלום זמיר, אמירים וגם לא בשטח מדיינת-ישראל וגם לא בהצ הרות בית״ר בדבר ארץ־ישראל משלמה.

שום׳ מלך ירדני לא ייעלה על דעתו להסכים לשלום שבעיקביותייו תהייה ממלכתו ׳מבותרת לשתיים, לכל אורכה, עיל־ידי אתור מיושב של מדינה זרה. ואילו מדינה פלסטינית, לכשתקום, בוודאי לא תסכים כי שטח ישראלי ינתק אותה ימן העולם הערבי.

סול האיום של אריאל ש רון בהפלת מישסרו של חוסיין בדי להקים ׳בעמאן מדינה פלסטינית, קם איש־העולם של תשמ״ב ופירסם תוכנית, שנועדה להחזיר לחוסיין את השילטון בגדה המערבית.

המחתרת שקע כקריאת יצירותיהם •טל המהפכנים הרוסיים כמאה ה־( ,15 כעיקר הס״ר (סוציא־ליסטים־רבולוציונרים) .אליהו גיל עדי היה משוחרר מכל דיעה קדו • דרוש ציון כי ירושלים המיזרחית, אף אם תהפוך בירת המדינה הפלסטינית, תישאר מאוחדת עם ירושלים המערבית, בירת ישראל, במסגרת עירונית משותפת. … שיקום הפליטים, בעזרת קרנות < בינלאומיות ובשיתוף ישראל, צריך להתבצע בעיקרו במדינה הפלסטינית. !• כמו השלום הישראלי־מצרי, צריך השלום הישראלי-פלסטיני והישראלי־ערבי לכלול סידורי־ביטחון מתאימים, שימנעו סכנות קיום שני הצדדים, ובכללם סידורים לפירוז גרעיני. … • הסעיף על זכותן של כל המדינות במרחב לקיום בשלום טעון פירוט והבהרה, תוך איזכור מפורש של שם מדינת ישראל. • 1 4צריך להיאמר במפורש כי המדינה הפלסטינית תקום על סי משא־ומתן ישיר עם ישראל, ועל סמך חוזה רשמי עימה.

כאשר פירסם האיש החזק של סעודיה, הנסיך פאהד, ב־ 7באוגוסט, תוכנית־שלום מקיפה, ובה הכרה בישראל (בלי להזכיר את שמה בפירוש) תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, זכה באהדה רבה בארצות־הברית, שהתכוננה למכור לו מטוסי־ביון חדישים ביותר (מדגם אייווקס) וציוד צבאי חשוב אחר.

.״ באותו ראית דיבר חוואתמה בגלוי על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל, וקרא למגעים ישי רים בין אש״ף ומחנה-השלום הישראלי.

אנוור אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי בעיניו יש רק פיתרון אחד לבעייה ״זו: הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, בשטחים שנכבשו על־ידי ישראל במילחמת ששת־הימים, והכוללים את ירושלים המיזרחית.

את כל העזרה הניתנת היום לפליטים במחנות, צריך להעביר לביסוסה של מדינה פלסטינית בתחומי ממלכת ירדן, לבניית ׳תשתית כלכלית.

מסקנתו של מרוז: לא יתכן שלום במרחב בלי פיתרון הבעייה הפלסטינית על־ידי הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בצורה זו או אחרת.

הבסיס לשותפות פלסטינית־ירדנית יהיה זה שהוצע על־ידי ערפאת לחוסיין בשנה שעברה: מדינה פלסטינית עצמאית, עם דגל, דרכון, ממשלה, פרלמנט ו״צבא סימלי״ משלה, תוך קונפדרציה עם ירדן על בסיס של שיוויון.

כאשר קיבלנו (במועצה הלאומית הפלסטינית) ב־ 1977 את ההחלטה הדוגלת בהקמת מדינה פלסטינית בחלק משטח פלסטין. קבענו את עמדת־היסוד שלנו.

הקטגוריות שבהן נשתמש במאמר זה הן: • מחנה השלום — מועמדים המקבלים את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים, משא־ומתן עם אש״ף להשגת השלום, חלוקת הריבונות בירושלים. • יונים — מועמדים המוכנים ל״וויתורים״ מרחיקי־לכת תמורת שלום, למעט ירושלים. • מתונים — מועמדים המדברים באורח מתון, אך מבקשים להחזיק בשטחים נוספים, מחוץ לירושלים. • ניצים — סיפוחיסטים, כולל •יונצים״ ,אך לא בהכרח •זוללי ערבים״. • לאומנים — אנשי ארץ־ישראל השלמה, סיפוחיסטים קיצוניים, בעלי גישה לערבים הגובלת בגיזענות.

היא קמה כאשר הכריז המערך, מפי כל דובריו הראשיים, שהוא שייך ל״קונסנזוס הלאומי״(״לא נסיגה לגבולות 967ז, לא הידברות עם אש״ף, לא מדינה פלסטינית, לא שינוי מעמדה של ירושלים המיזרחית״) ,שנקבע על־ידי מנחם בגין.

מה שאני יודע על עמדותיו הפוליטיות זה שהוא מאמין במימוש הזכויות־ הלאומיות של העם הפלסטיני, ושהוא נאבק למען כינונה של מדינה פלסטינית לצד מדינת-ישראל. • מניין הגיע הלוי לישראא זה לא סיפור לראיון, זה סיפור לספר.

מבחינת אש״ף בוודאי היה רצוי יותר לקבור את קוואסמה (״הקדוש המעונה של המהפכה הפלסטינית״, כהגדרתו) בעמאן, מתוך צפייה שהגר פה תוחזר לחברון אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית. כי כך יש לו ערך סימלי. השכל הישר.

ואת העמדות האלה לא שינינו, והן: שיש לכל עם הזכות להגדרה עצמית ולחרות לאומית. שהפיתרון הוא בהקמת מדינה פלסטינית שתחיה בשלום לצד ישראלי• ״אנחנו דוגלים בכינוס ועידה בינלאומית.

הכט הסכים להוציא לאור את סיפרו של ילין־מור, אך העמיד שלושה תנאים: שילין־מור לא יכניס לספר את דיעותיו הפולי טיות בזכות מדינה פלסטינית, ש לא יקנטר את אצ״ל, וששמואל תמיר יהיה הפוסק הבילעדי לגבי מה שייכנס לספר, ומה לא.

הספר קרא בשם ״תוכנית אבנרי״ את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לצד ישראל, וטען כי זוהי מלכודת ציונית שכל פלסטיני שומר־נפשו ירחק ממנה.

מנוי וגמור עם אמריקה למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, מתוך הנחה כי מדינה כזאת לא תהיה פרו־אמריקאית.

אולם נדמה לי שאינני חוטא לאמת ולזיכרו, אם אנסח את הדברים כך: • ראשית: על העם הפלסטיני להתרכז בהשגת המטרה הממשית: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, שבירתה בירושלים המיזרחית, כמדינה עצמאית בעלת ממשלה, דגל ודרכון משלה. • שנית: במאבק למען השגת מטרה זו יש לנקוט שיטות חיוביות ולנצל כל פתח אפשרי.

הויא גם יודע כי אריאל שרון מטיף בלי הרף להפלת מישטר המלך והקמת מדינה פלסטינית, בהנהגת אש״ף, מעבר ליי ח. לממשלת רגן יש אינטרס חיוני בהצטרפות המלך למשא־ומתן, כדי שהנשיא יוכל להוכיח לציבור שהצליח במשהו.

הבסיס העצמאי היחידי של האירגון הלאומי הפלסטיני — מעין מדינה פלסטינית חילופית — נהרס. לכאורה הושגה המטרה.

למשל: מה יהיה מעמדם של הערבים, אזרחי ישראל, כאשר תקום מדינה פלסטינית בגדה ז ה עו לםהזה 2376 הירהר עורך־הדץ מוחמר מיע- ארי מחיפה, מראשי התנועה הערבית המתקדמת :״אני אהיה כמו דשדושת מישפחד, של אבדנידאל עצמו, שאינו טרוריסט מאומן.

הוא השיג למהלך זה אישור רישמי של אש״ף ביוני ,1974 כאשר הוחלט שהסכם יושג במשא־ומתן ויביא להקפת מיני־מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת-עזה. אחר־כך, בביקורו רב־הפירסום של ערפאת במרכז האו״ם בנידיורק, הבטיחו עוזריו באופן פרטי לממשלות מערביות וערביות כי פתח ינסה למנוע כל פעילות טרוריסטית צוות העולם הזה את ערפאת.