גליון 1847 (24 בינואר 1973), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

.״
קל לתאר איזו סערת רוחות היתה
קמה במדינה, לוא, למשל, היה מנכ״ל
רשות הספורט, קורא להקמת מדינה
פלסטינית בגדה. אבל כשמנכ״ל רשות
שמורות הטבע, משתמש בכספי המדינה
העולם הזה 1847
נחום שמיר
רק מתוך כנות
רות־חוב נושאות ריבית של ממשלת ישראל
שעמד לרכוש כחלק מקניית המלון.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

צות ״שמאלניות״ ,רחמנא ליצלן, כמו
תנועת שלום־עכשיו, קבוצת מאה הקצינים,
והפרופסור רענן וייץ, שהציע לה קים
מדינה פלסטינית. כל אלה הם רק
קצה הקרחון של מאות ואלפי ישראליות
וישראלים, הניצבים מאחרי השקפות אלה,
ויעידו על כך עצרות־העם ההמוניות ומיצ־עדי־השלום
למיניהם.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

סאדאת רוצה באוטונומיה,
שתהיה צעד ראשון בדרך להקמת מדינה
פלסטינית. זהו צורך חיוני למצריים, ואם
לא יתממש, תאבד מצריים את עולמה ה ערבי.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

אנחנו יודעים שיש עם מי לדבר
ויש על מה לדבר! אנחנו תומכים בהק מת
מדינה פלסטינית, שתחיה בשלום עם
ישראל !״
קבוצת הצעירים חובשי־הכיפות, תומכי
תנועת־השלום, נפרדים ורצים למכוניות:
,״עוד מעט שבת, צריך לנסוע מהר, אנח נו
גרים רחוק מאד!
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אומנם נשמעו תחילה כמה קולות שדגלו
בהקמת מדינה פלסטינית — לא רק אני
דגלתי בכך, אלא גם אישים כמו מאיר
יערי ויגאל אלון.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה שהיה גם אז
חלוץ מחנה־השלום, ושהטיף כבר אז ל הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל, היה
היריב הקיצוני ביותר של מחתרות אלה.״
״האם היתד, זו טעות מיקצועיתי״ תמה
המראיין, יעקב אגמון.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

ההנהגה של עראפאת
רוצה בשלום שיכלול מדינה פלסטינית,
אך עליה לשכנע את ההמונים הפלסטיניים,
הפזורים עתה לאורכו ולרוחבו של
המרחב, ולהתגונן מפני הדמגוגים הלאומניים
של חזית־הסירוב.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

יועציו
נאגאסאמי : 1945 מילחמת גוג ומגוג
שתכלול תוכניחדשלום מפורטת (״תוכנית קארטר״)
נסיגה לגבולות ,1967 מדינה פלסטינית, פירוז וערובות.
מול פני האולטימטום, ואחרי שמחסני הנשק
הידלדלו כמילהמה, תיאלץ ממשלת־ישדאל
לקבל את התנאים.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לכן, לשם השגת שלום
אמת, עלינו להיות די אמיצים, נבונים,
ישרים ומציאותיים, כדי לעשות את הצעד
הבלתי נמנע הבא: הזמנת יאסר ערפאת
לירושלים. כי אין מנוס מהקמת מדינה
פלסטינית עצמאית לצד ישראל.
שלום זמיר, אמירים
וגם לא בשטח מדיינת-ישראל וגם לא בהצ הרות
בית״ר בדבר ארץ־ישראל משלמה.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

שום׳ מלך ירדני לא ייעלה על דעתו להסכים לשלום
שבעיקביותייו תהייה ממלכתו ׳מבותרת לשתיים, לכל אורכה,
עיל־ידי אתור מיושב של מדינה זרה. ואילו מדינה פלסטינית,
לכשתקום, בוודאי לא תסכים כי שטח ישראלי ינתק
אותה ימן העולם הערבי.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

סול האיום של אריאל ש רון בהפלת מישסרו
של חוסיין בדי להקים ׳בעמאן מדינה פלסטינית, קם
איש־העולם של תשמ״ב ופירסם תוכנית, שנועדה להחזיר
לחוסיין את השילטון בגדה המערבית.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 73
טקסט · תמונה · PDF

המחתרת שקע כקריאת יצירותיהם
•טל המהפכנים הרוסיים כמאה
ה־( ,15 כעיקר הס״ר (סוציא־ליסטים־רבולוציונרים)
.אליהו גיל
עדי היה משוחרר מכל דיעה קדו
• דרוש ציון כי ירושלים המיזרחית,
אף אם תהפוך בירת המדינה הפלסטינית,
תישאר מאוחדת עם ירושלים המערבית,
בירת ישראל, במסגרת עירונית משותפת.
… שיקום הפליטים, בעזרת קרנות
< בינלאומיות ובשיתוף ישראל, צריך להתבצע
בעיקרו במדינה הפלסטינית.
!• כמו השלום הישראלי־מצרי, צריך
השלום הישראלי-פלסטיני והישראלי־ערבי
לכלול סידורי־ביטחון מתאימים, שימנעו
סכנות קיום שני הצדדים, ובכללם סידורים
לפירוז גרעיני.
… • הסעיף על זכותן של כל המדינות
במרחב לקיום בשלום טעון פירוט והבהרה,
תוך איזכור מפורש של שם מדינת
ישראל.
• 1 4צריך להיאמר במפורש כי המדינה
הפלסטינית תקום על סי משא־ומתן ישיר
עם ישראל, ועל סמך חוזה רשמי עימה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

כאשר פירסם האיש
החזק של סעודיה, הנסיך פאהד, ב־ 7באוגוסט, תוכנית־שלום
מקיפה, ובה הכרה בישראל (בלי להזכיר את שמה
בפירוש) תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה, זכה באהדה רבה בארצות־הברית, שהתכוננה
למכור לו מטוסי־ביון חדישים ביותר (מדגם אייווקס)
וציוד צבאי חשוב אחר.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

.״
באותו ראית דיבר חוואתמה בגלוי על
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
תוך שלום עם ישראל, וקרא למגעים ישי רים
בין אש״ף ומחנה-השלום הישראלי.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אנוור אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי בעיניו יש
רק פיתרון אחד לבעייה ״זו: הקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל, בשטחים שנכבשו על־ידי ישראל במילחמת
ששת־הימים, והכוללים את ירושלים המיזרחית.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

את כל העזרה הניתנת היום
לפליטים במחנות, צריך להעביר לביסוסה
של מדינה פלסטינית בתחומי ממלכת ירדן,
לבניית ׳תשתית כלכלית.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מסקנתו של מרוז: לא יתכן שלום
במרחב בלי פיתרון הבעייה הפלסטינית
על־ידי הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, בצורה זו או אחרת.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הבסיס לשותפות פלסטינית־ירדנית יהיה זה שהוצע על־ידי ערפאת לחוסיין בשנה שעברה: מדינה
פלסטינית עצמאית, עם דגל, דרכון, ממשלה, פרלמנט ו״צבא סימלי״ משלה, תוך קונפדרציה עם ירדן
על בסיס של שיוויון.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 78
טקסט · תמונה · PDF

כאשר קיבלנו (במועצה הלאומית הפלסטינית)
ב־ 1977 את ההחלטה הדוגלת
בהקמת מדינה פלסטינית בחלק משטח
פלסטין. קבענו את עמדת־היסוד שלנו.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הקטגוריות שבהן נשתמש במאמר זה הן:
• מחנה השלום — מועמדים המקבלים את רעיון
הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים,
משא־ומתן עם אש״ף להשגת השלום, חלוקת
הריבונות בירושלים.
• יונים — מועמדים המוכנים ל״וויתורים״
מרחיקי־לכת תמורת שלום, למעט ירושלים.
• מתונים — מועמדים המדברים באורח מתון,
אך מבקשים להחזיק בשטחים נוספים, מחוץ
לירושלים.
• ניצים — סיפוחיסטים, כולל •יונצים״ ,אך לא
בהכרח •זוללי ערבים״.
• לאומנים — אנשי ארץ־ישראל השלמה,
סיפוחיסטים קיצוניים, בעלי גישה לערבים הגובלת
בגיזענות.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

היא קמה כאשר הכריז המערך, מפי כל דובריו הראשיים,
שהוא שייך ל״קונסנזוס הלאומי״(״לא נסיגה לגבולות 967ז, לא
הידברות עם אש״ף, לא מדינה פלסטינית, לא שינוי מעמדה של
ירושלים המיזרחית״) ,שנקבע על־ידי מנחם בגין.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

מה שאני יודע על
עמדותיו הפוליטיות זה שהוא מאמין במימוש הזכויות־ הלאומיות של העם הפלסטיני, ושהוא
נאבק למען כינונה של מדינה פלסטינית לצד מדינת-ישראל.
• מניין הגיע הלוי לישראא
זה לא סיפור לראיון, זה סיפור לספר.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

מבחינת אש״ף בוודאי היה רצוי
יותר לקבור את קוואסמה (״הקדוש
המעונה של המהפכה הפלסטינית״,
כהגדרתו) בעמאן, מתוך צפייה שהגר
פה תוחזר לחברון אם וכאשר תקום
מדינה פלסטינית. כי כך יש לו ערך
סימלי.
השכל הישר.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

ואת העמדות האלה לא שינינו,
והן: שיש לכל עם הזכות להגדרה
עצמית ולחרות לאומית. שהפיתרון
הוא בהקמת מדינה פלסטינית שתחיה
בשלום לצד ישראלי•
״אנחנו דוגלים בכינוס ועידה
בינלאומית.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הכט הסכים להוציא לאור את
סיפרו של ילין־מור, אך העמיד
שלושה תנאים: שילין־מור לא
יכניס לספר את דיעותיו הפולי טיות
בזכות מדינה פלסטינית, ש לא
יקנטר את אצ״ל, וששמואל
תמיר יהיה הפוסק הבילעדי לגבי
מה שייכנס לספר, ומה לא.