נמצאו 2,000 תוצאות עבור "לוי אשכול"

יוסף רצה להיות שר־האוצר, ורבים סברו כי הוכיח את כיש- רונו לכך יותר מלוי אשכול. אולם אש כול לא התלהב כלל מן הרעיון שעליו לוותר על מישרתו, שאליה נכנס זה־עתה.

מנהיגים אינם אוהבים במיוחד את מחליפיהם, ויש לכך דוגמות היסטוריות רבות, כמו שינאתו של דויד בן־גוריון ללוי אשכול, למשל. עד כה שמר בגין על שתיקה, ורבים סברו כי טינתו לשרון תמנע ממנו להתקיף את שמיר.

דעות דומות הושמעו בקול נמוך יותר גם בכמה מחוגי מפא״י, הקרובים לדויד בך גוריון וללוי אשכול. לבסוף לא היה ברור עוד אם כדאי להתנגד לדעת העולם למען חופש השיט, אפילו במחיר של ירידת רמת־המחיה — או שכדאי להגן על חופש־השיט כדי להוריד את רמת־המחיה, אפילו במחיר של הרגזת העולם.

אולי יש בו כוחות גנוזים, שלא נראו קודם לכן. לפני הרבה שנים הענקנו אשראי ללוי אשכול, כאשר בא במקום דויד בן־גוריון.

למרות החלטות מפורשות כי קרקעות עירוניות של רשות־הפיתוח לא יועמדו ל־ חכירה, אלא אך ורק למכירה בכסף מלא, הסכים שר־האוצר, פר לוי אשכול, כי במקרהו של החבר חושי יש להתיר חריגד.

בעת הדיון על התקציב דובר גם על דו־שבועון הרדיו. אמר שר האוצר לוי אשכול• :מוסב שעבור 20 פרוטה לחודש יכניסו לבתיהם של עוד כ־ 300 אלף משפחות אות מודפסת בעברית.״ שיסע אותו שופמן • :אות א׳1״ אשכול לא נרתע• :לאלה הצועקים א׳ אגיד שמוטב א׳ מאשר זד!

בערעור על משפטו של הד״ר אליהו שלום: י ״זוהרה של תל־אביב מעביר נשים ע 7דעתן*. ס שר האוצר לוי אשכול, בתשובה לקריאות־ביניים של חברודהכגסת | אסתר וילנסקה :״אני מצטער שאין ביכולתי להטיל מיסים על קריאות הביניים שלך.״ י • הרמטכ״ל רב־אלוף משח דיין, בהיעתרו להופיע בטלביזיה בעת הגיעו מבורמה ללונדון :״גמרתי אומר להתרחק מכל פירסומת בכל צורה שהיא: .

.״ • ראש עיריית ראשון־לציון חנה לווין, בהגישה לשר־האוצר לוי אשכול את עטו ההיסטורי של הברון אדמונד (״הנדיב הידוע״) דה־רוטשילד :״יהי רצון ויהיה כיסוי לחתימותיך, כשם שהיה כיסוי לחתימותיו של הבארון.״ • המדינאי האמריקאי ערלי סטיוונסון, על מבצע סיני :״נשיא מצריים גמאל עבד אל־־נאצר ניגף אולי בקרב, אבל ללא ספק ניצח במלחמה.״ • המשורר אברהם שלונסקי, בהרצאה במועדון צוותא :״היתר, תקופה בארץ, בה התפעלו מהגמל עד כדי כך, שסיפרו כי תייר שבא ארצה התנפל על צווארו של גמל ונשק לו בהתלהבות.

לבסוף פתח אחד מהם, לאט, במקוטע, בעברית עילגת, ב״שיר מפא״י,״ כלהלן: ״נז ס בי ב ׳ הז ם הסטר ר א שנו איש השנה ...לוי אשכול, השור שאיש לא הצליח עדיין לחסמו בדישון מירה גורדון, רנזת־נן הגבר ששינה את פני המרחב — אולי נם את פני העולם — יותר מכל אחר השנה: ביקבאשי נטאל עבד אל־נאצר.

.״ • השבוע, כשהופיעו תמונותיו של לוי אשכול בכרוזי המערך׳ רגזו רבים מחברי מפא״י, טענו כי יש בכך משום חידוש פולחן האישיות, שהיה נהוג בתקופת בן־ גוריון.

ערי אישר, אמנם, כי הסכים שלאפסון יטפל בעניין אצל בן־גוריון, אך הדגיש כי העברת עצמותיו של אביו צריכה להתבצע בהתאם לתוכן צוזאתו ולרוחה. ביץ לבין שר האוצר לוי אשכול. השבוע עבר הקרב מעקיצות לשלב רציני יותר.

__ ״חוק החברה לישראל״ נועד לתת הקלות מפליגות ביותר למשקיעים יהודיים מחו״ל, במיסגרת חברה של 30 מיליון דולאר, שהו קמה ביוזמת לוי אשכול המנוח. ניתחנו את פרטי החוק מבחינה משפטית וכלכלית, והקדמנו לכך את ההערה הבאה: אורי אכנרי: ז הו חוק המודה בפ שי־טת־הרגל של הציונות.

אפילו משה דיין פוחד מלעמוד על דעתו ולהסיק את המסקנות, ואילו לוי אשכול ניסה שוב לדחות, לטשטש, להתפשר.

״ואז אני מנבא: אם אתה תקום עכשיו במיבטאים שונים, חיקה במסיבה את קולוותפעל בדרך אשר התוויתי כאן, אזי עד פרץ׳ איש מפ״ם. תיהם של לוי אשכול, גולדה מאיר, מנחם איש רפ״י אחר, יצחק פרץ, הצטרף לדעת יום 1לינואר 1968 אתה תהיה ראש השרגאי.

במסיבה שנערכה בביתו של אדי ברקליי, מנצח מפורסם ובעל חברת תקליטים גדולה, הופיעה ריקה בפני אוסף של זמרות צרפתיות, כמו דלילה, איטלקיה ילידת מצרים, שהיא כיום זמרת השאנסונים מספר 1של פסו>ן• השבוע שר האוצר לוי אשכול, לחברי קיבוץ חצרים, שעמדו קיבוצם :״מי בכלל יתן לכם ללכת מפה בשנת בחירות?

״אני שמח שישנו לפחות עוד מפא״יניק אחד שמצטער על הצלחת מפא״י בתל־אביב,״ אומר איש חרות ידוע. ״זד, לוי אשכול. עכשיו הוא ייאלץ לעשות מר. שלא עשה אף פעם: להגיש עזרה כספית לעירית תל־אביב.״ רחובות א פיי ת ה קו א לי צי ה עם היוודע תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, שכמו הבחירות לכנסת הנחילו תבוסה מכרעת לציונים הכלליים, הוציאו מידם את ראשות העיר בראשון־לציון ובתל- אביב, ניחמו הצ״כ את עצמם בעובדה אחת: ברחובות הם זכו בציר נוסף.

הוא נדהם: מש רד־האוצר החליט לפתע לרכוש חלק מהבד המסחרי, הנבנה על מגרשה הישן של גימ נסיה הרצליה, לשכן בו את משרדיו התל אביביים. כתב שרון לשר־האוצר לוי אשכול, עמ ניסה לשווא להיפגש :״האם כדאי לקנו!

אנשי הקיבוצים היו באים אל מיטתו, דורשים ממנו שייעץ להם לבצר את הנקודות, שלא ראה אותן מימיו. כשקם, היו כל גדפו עטוף גבס. לוי אשכול המציא לו שם מתאים :״ד,פיל־ב,קס המתנועע.״ בתקופה זו נדטק במחלה שהפכה מאז חלק מחייו: אהבת העצים.

המלווה ואף עמדתי לסיימו בהצלחה. כשנודע הדבר למר לוי אשכול, הוא הודיע לי בלי כחל ושרק כי לעולם לא יסכים שתל־אביב, עם ראש־עיר אזרחי, תקבל מלוזה הגד* מות השחורות מארצות־הברית.

מאחורי גבו של אבא אבן (ואולי בהסכמתו) קיים מגע הדוק ביותר עם בן־גוריון, אבריאל, דיין ואחרים. לא־ש פיקח כמו לוי אשכול היה ברור כי במצב כזה אין לראש־הממשלה הרשמי כל שליטה מעשית על ניהול העניינים החשובים.

כל אנשי המפתח בחברה היו מנאמניו ועושי דברו. בתקופת לוי אשכול, כאשר רצה אשכול להחליש את מעמדם של פרס ודיין, הוא הכנים לחברה סוס טרויאני בדמותו של עורך־הדין מיכאל פירון, שמונה כיו״ר מועצת המנהלים של התעשיה האוירית.

.״ מותר לשור, בשעה שהוא דש בגורן, לאכול מעט מן הקש. את הכלל הזה הציג מחדש לוי אשכול, אז מראשי הסוכנות היהודית, בימי-ד,ראשית של המדינה, כאשר פירסם מבקר־הסוכנות׳ ד״ר אמיל שמורק, דו״ח מחריד על המצב בסוכנות.

עוד במהלך המילחמה עצמה פנינו אל ראש־הממשלה, לוי אשכול, וביקשנו ממנו לעשות מחווה דרמאתית, לפנות אל העם הפלסטיני, מוכה־ההלם, ולהציע לו חרות ועצמאות תמורת שלום וידידות.

האם לא חזרו כל ראשי הרפובליקה — לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שימעון פרס — עד בוש על הסיסמה שאין עם מי לדבר, שאין סיכוי אמיתי לשלום, ששום ערבי לא ויתר על •שאיפתו להרוס את ישראל, ושכל העובדות המלמדות את ההיפך אינן אלא כוזבות?