גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אורי א ס רי
¥והי פקודה בלתי־חוקית בעליל.
( כהגדרת השופט בנימין הלוי, במישפט כפר־קאסם: על הפקודה הזאת מתנופף הדגל השחור של
אי־החוקיות.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

היה ברור לגמרי כי הוא פועל מתוך
ציבור זה מחכה עתה בכיליון־ במישפט כפר־קאסם) פקודה היא
מניעים לאומניים־פרימיטיביים.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

הכתובות כבר נמצאות על קירות הבתים
ביפו, כפר קאסם וטייבה. הולכות
וגוברות התקפות המיעוט על הרוב.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

פסק־הדין
הארוך, יותר ממאה עמודים, מנתח בעיקר את
העובדות ומסתמך רק על פסק־דין כפר־קאסם.
הוא לא השתמש בתקדימים הרבים
שהגישו לו התביעה והסניגורים.״
ואכן, יש דימיון מסויים בין אופיו של גרוס
ואופיו של השופט בנימין הלוי, שטבע את
הפסוק ההיסטורי על הדגל השחור של אי־החוקיות.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

עוד על דן בן־אמוץ המנוח(״האגואיסט
האהוב״ ,העולם הזה
.)25.10.89
קראתי את ניתוחו המעמיק של אורי אבנר,
את אופיו של דן בן־אמוץ והגעתי למסקנה
פרדוכסאלית: מסתבר ש״בן־אמוץ״ היה הקליפה
ובתוך תוכו של המנוח שכן ״תהילים־
זוגער״ .ובמאבק בין התוכן והקליפה ניצח
התוכן.
בבן־אמוץ, המוחה על פרשת כפר־קאסם,
המתנגד לכיבוש והמפגין בעד נושאים מצפוניים,
יש הרבה מהמשותף עם הצעירים היהודיים
בארצות־הברית שהפגינו נגד מילח־מת
ויאט־נאם, עם מתנדבי מילחמת״ספרד
בשנות ה־ 30 ועם עוד הרבה מגמות שדווקא
בגולה מתבלטים בהן אחינו.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 61
טקסט · תמונה · PDF

״היי תי קרו 3
לשיגעון״
;י ערבי ישראלי. נולדתי בכפרי
* קאסם. ישראל זאת המולדת שלי.
אין לי מקום אחר ואין לי מדינה אחרת
לחיות בה.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

עובדים אצלנו כמאתיים
פועלים ערביים, רובם מכפר קאסם הסמוך,
ובינם לבין הפועלים היהודיים שררו כל
השנים יחסים ידידותיים.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
בתחנת המוניות ברחוב שלמה*המלך, פינת רחוב גורדון, ישבו נהגי המוניות והחליטו
מי זרק את הרימון בכנסת: הקומוניסטי* לכבוד יום השנה להרג כפר־קאסם.
בניו־יורק עצרה הרכבת התחתית בשעה 3.00 לפי השעון המקומי!
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

היא כמוני
וכמוך — תייש.״ סעד סרסור, כפר קאסם
לשסזתי
מותי״ (אברהם אפרים, בית־הכרם).
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הם מסתובבים ב־מחזור־הדם
הרוחני שלנו, מוסודים כרעיונות
פטריוטיים בריאים.
מעשה כפר־קאסם, וכל המעשים הפחות
ידועים שלא זכו לפרסומת, הם רק סימנים
לקיום החיידק בגופנו.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אנו מוכנים למלא כל תפקיד בשרות
הרשימה, ומאחלים לה הצלחה.
יוסף גימד בדיר, כפר קאסם
כן־־גוריון כאורווה
נידמה לי כי אף אחד, וגם אתם, לא
הבנתם את המשמעות האמיתית של המאבקים
הציבוריים האחרונים של דויד בן־
גוריון, ההורסים את מפא״י, אך מצילים
את הדימוקרטיה במדינה.
גליון 1459 (25 באוגוסט 1965), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

באהבה צביקה
הערבים בישראל
מאת
סנרי גדיים
פרקים על -
הצב אי
הממ של
הקרק עו ת
כפר קאסם
ה חינוך, החקלאות
הערביי ם ועוד
״אולפן גרג 011£00
ב הנ הלת חיי ם בר״קמא
פו ת ח
ב־ 30.8
(נגמר ) 21.9
ב חיפ ה ובתל-אביב
קור ס ערב
( שעתיי םפע מיי ם בשבוע) ל־
קצרנות
עברית ו /א ו אנג לי ת
ההצלחה מו בטחת!
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״בלי סנטימנטים״ — אם מותר להשתמש בשתי מילים
אלה, שמילאו תפקיד כה מחריד בפרשת כפר־קאסם, באותו
ערב.
שם מה הוכן ובוצע המיבצע?
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה עסוק
אותה שעה בפסק־הדין למשפט כפר־קאסם
ולא יכול היה להיפנות לחידון התנ״כי.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אם זוהי מסקנה
נכונה, מדוע יתלוננו הערבים על דיר־יאמין,
קיביד, או כפר קאסם?״
יחסי־חוץ
א שה באפ רי ק ה
לפחות איש אחד הקרוב לעיצוב מדיניות־החוץ
של ישראל הציע השבוע — ספק בהלצה,
ספק ברצינות — הצעה מקורית: לגייס
את כל הכושים אזרחי־ישראל לשרות־החוץ.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מר האוזנר ליבן שאלה זו,
אד מסופקני אם היה מצדד בשפיטת חיילי
צה״ל המעורבים בעניין כפר קאסם על־ידי
שופט מבני המיעוטים הגרים במשולש.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לא במיקרה היה זה מישמר־הגבול שביצע את מעשה
כפר־קאסם.
אני סכור שיש לחסל את מישמר-הגבול,
ולפחות להעכירו לצה״ל.
גליון 1809 (3 במאי 1972), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

זה נוגע לכל אזרח, לכל חייל־מילואים.
זהו עניין פנימי.
בפרשת כפר־קאסם -תבענו והשגנו
פירסום מלא, ומישפט פומבי.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

על־פי ההלכה שנקבעה, בשעתו, במיש־פט
כפר־קאסם, על־ידי השופט בנימין ד,לוי
בשיבתו כשופט צבאי בכיר, כל פקודה
כזאת היא בלתי־חוקית.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

באוקטובר 1956 ביצעה יחידה של מיש*
מד־הגבול, שהיתה כפופה לצה״ל, את
הרצח ההמוני הנורא ביותר בתולדות
מדינתנו — הטבח של כפר־קאסם; 47
עובדי־אדמה חפים מכל פשע, נשים ויל דים
הועמדו בשורות, ונרצחו בדם קר.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

חייל מחוייב באי־ציות (בצה״ל ובצבאות דומים) רק
בקבלו פקודה, שמעליה מתנפנף בעליל (לפי השופט בנימין
הלוי, במישפט כפר־קאסם) ״הדגל השחור של אי־החו-
קיות״ !
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

״
בפעם הראשונה שמעו יודעי־סוד את השם אריק
שרון בקשר לפעולה צבאית, שנכנסה להיסטוריה כאחד
משלושת פישעי־המילחמה החמורים ביותר מאז ראשית
,1948 לצד הטבח של דיר־יאסין ושל כפר־קאסם.
כסוף 1053 תרפה היחידה 101 את הכפר
הערכי קיכיה, כדרר לרמאללה, כשטח הירדני.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

כי הסלע יהפוך ויהיה לחצץ•
ח׳כ חרות יעקב מרידוד, על פרשת כפר־קאסם :״כולנו חייבים להדגיש בליבנו
סימפטיה כלפי הבחורים שנשפטו על שמילאו שליחות וטעו ...עם הבאתו •של ־שדמי לדין
נותקה שרשרת־האחריות עבור הפרשה, המובילה יישר אל שר־הביטחון, מר דויד בדגוריון.״
אדולף למברטי, שהתנצר, מתפלל לצלב בלילה שלפני
צאתו א ת ישראל, דרך נמל חיפה.
גליון 2371 (8 במרץ 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בפסק-דינו
ההיסטורי של בנימין ד,לוי נגד רוצחי כפר־קאסם, קבע
כי יש פקודות שעליהם מתנופף ״הדגל השחור של אי-
החוקיות״ ,כך שכל אדם סביר יודע, וחייב לדעת, שהן
בלתי־חוקיות.
גליון 2521 (25 בדצמבר 1985), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

כי הוא תמיד ניצב אנכית
.22 בשל מעשה־הקונדס חשבו־לת
עלולה להיות ירוקת־עין (.)5
.24 אריק מריה רמרק שם הכל
על הכף (.)3
.25 מין חור (.)4
.26 יש ריח ניחוח 4
.28 חיית־טרף למשל 5,2
.29 שבע־עשרה זה לא רע (.)3
מאונך:
.2יופיטר,לא טעה (.)3
.4קבל את הכתר על אף ההערכה
השלילית (.)4
יזרעאל
מאודיסה דירושרים
נפטר בגיל ,87 נחום שדמי,
אלוף־מישנה בצה״ל (ואביו של תת־אלוף
יששכר ״ישבה״ שדמי, הזכור
מפרשת כפר־קאסם) .שדמי, שאירגן
בצעירותו את הבטליון היהודי באו־ריסה
בשלהי מילחמת־העולם הראשונה,
היה בארץ לסולל-כבישים ולאיכר,
בטרם גילתה אותו רוזה כהן־רבין
(אמו של יצחק רבין) ,שגייסה אותו
לאירגון ההגנה, בו עלה עד מהרה
בשלבי הפיקוד, עד היותו למפקד מחוז
ירושלים בימי מילחמת־העולם השניה.