גליון 2683, 1 בפברואר 1989, עמוד 38
עד היום,
כשמישהו מגיע הביתה, אמא שלי מכריחה
אותו לאכול :״אץ כזה דבר ׳לא
רעב׳ — אתה חייב לאכול!״
• גס מזכ״ל ההסתדרות ישראל
קיסר כיכב שם?
אוהו! אותו אני מכיר עור מראש־העין!
גליון 2683, 1 בפברואר 1989, עמוד 49
עד היום,
כשמישהו מגיע הביתה, אמא שלי מכריחה
אותו לאכול :״אין כזה דבר, לא
רעב׳ — אתה חייב לאכול!״
• גם מזכ״ל ההסתדרות ישראל
קיסר כיכב שם?
אוהו! אותו אני מכיר עוד מראש־העין!
גליון 2712, 23 באוגוסט 1989, עמוד 13
הרעיון אדיר, אבל אין היום גורם שייצור
מערכת של שיתוף איזורי.
ישראל קיסר קיבל החלטה שמזכ״ל לא
•אי־אפשר להתעלם מהעובדה
שיש עויינות בין העיירות והקיבוצים.
גליון 2721, 25 באוקטובר 1989, עמוד 44
הרי היו נזהרים כדי לא לאבד את אמון
ציון צסריר, העול ם הז ה
ישראל קיסר התרברב שהצליח לארגן
סביבו את כל המפלגות הדתיות.
גליון 2457, 3 באוקטובר 1984, עמוד 6
בקומה החמישית בבניין הוועד הפועל מניחים, שישראל
קיסר חרג ממינהגו והבטיח לישראלוביץ את התפקיד.
גליון 2473, 23 בינואר 1985, עמוד 6
תאריך זה יובא לאישור מועצת ההסתדרות שתתכנס
בקרוב, וישראל קיסר מקווה לגייס את תמיכת הליכוד
למועד שנבחר.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 5
מיכתבי תמיכה בחזיזה שוגרו לשימעון פרס, לישראל
קיסר, לעוזי ברעם, לנפתלי בלומנטל ולישעיהו גביש.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 6
המילים של האינטרנציונל
המחודש והמשופץ הידהדו
באולם, לצלילי מנגינתו של המהפכן
הצרפתי, שחיבר את השיר לפני יותר
ממאה שנה, עוד לפני ששמע העולם
על חיים חפר וישראל קיסר.
אולם העם העובד לא קם, וגם לא
הרים את דגליו.
גליון 2660, 24 באוגוסט 1988, עמוד 41
כך, למשל, הוצב
אהרון בקר, מי שירש את מישרת מז־כיר־ההסתדרות
מפינחס לבון, רק במקום
ה־ 24 ברשימה לכנסת (בניגוד
לישראל קיסר, למשל, המוצב ב־1988
במקום הרביעי ברשימה לכנסת ה־.)12
ומי הוצב במקום ה־ 23 ברשימה לאותה
כנסת?
גליון 2586, 25 במרץ 1987, עמוד 10
משקין־ מישפטי ששמע על ושרשה חיווה את
דעתו כי התנהגות ההסתדרות אינה חוקית:
לישראל קיסר או למי מפקידיו אץ הזכות
להעניש פעם שניה אדם שבבר ריצה את
עונשו.
גליון 2602, 15 ביולי 1987, עמוד 31
אני לא אתפלא אם פלסידו דומינגו יבקש שיחברו
למענו איזה שיר־הלל לישראל קיסר ולחיים הברפלד, על שנתנו לו
עור קצת זמן עם אהובתו.
גליון 2413, 30 בנובמבר 1983, עמוד 12
מאיר פעיל וראשי התחייה. ירוחם
!של ויורם ארידור. ישראל קיסר ויגאל כהן־אורגר.
גנרלים ואופנאים.
גליון 2457, 3 באוקטובר 1984, עמוד 11
כדרך
הישראלים התחיל ״לאלתר״ ,״לירות מן המותן״ ולפגוע בקורבן
הקל ביותר: השכירים.
המנהיג החדש של ההסתדרות, ישראל קיסר החלשלוש,
שהוא פקיד של המערך, בוודאי לא יכול היה לסוכך עליהם
ברצינות.
גליון 2464, 21 בנובמבר 1984, עמוד 41
במערכת הכוללת של גופי־השיווק, ענף
״ההסתדרות של ישראל
קיסר היא הסתדרות
אחרת, המדברת דוגרי
לעניין, קיסר מדבר
עברית מדוברת,
והתחושה היא שהוא
אחד משלנו״
המזון ייפגע הכי־פחות.
גליון 2459, 16 באוקטובר 1984, עמוד 9
אם כן, הוא מסתיר אותה בהצלחה
מדהימה.
להסתדרות יש תוכנית. ישראל קיסר עצמו הכריז על כך. איפה
התוכנית?
גליון 2480, 13 במרץ 1985, עמוד 11
בתעמולת־הבחירות להסתדרות
תובלט אישיותו של ראש־הממשלה ו־יודגשו
הישגיו, לא פחות מאלה של
ישראל קיסר.
קיימת הוראה ברורה מרחוב
הירקון ,110 שלא לפרק
את המטות במחוזות אחרי
מועד הבהירות להסתדרות.
גליון 2309, 2 בדצמבר 1981, עמוד 71
הימאים, הנמלים, דואר־הנדסה, חברת-
חשמל, שדות־התעופה, אל־על עובדי הרנטגן
ורשות־השידור.
• ישראל קיסר אמר לי שאין
13 ועדים. הוא טוען שמישהו זרק
מיספר, והמיספר נקלט.
גליון 2489, 15 במאי 1985, עמוד 7
הפעם הופיע בראש המערך מזכיר
חדש ופופולרי, ישראל קיסר. מניותיו
של פרם עלו בקרב שכבות רבות.
גליון 2498, 17 ביולי 1985, עמוד 10
אך הן לא קבעו
דבר לגבי מי שהמזכ״ל ישראל קיסר
ימצא לנכון להושיב לצידו. חוסר־וראות
זה יימשך עד לקיום הוועידה
ואחר־כך עד לבחירת הוועדה המרכזת.
גליון 2505, 4 בספטמבר 1985, עמוד 17
מינוי מועצת״מנהלים חדשה לגמרילבנק הפועלים, בהמשך להבטחת
ישראל קיסר לאירגון מחדש של
חברת־העובדים, הוליד גל של ניחושים,
שהשתלב היטב בגל הניחושים
סביב הבנקאים.
גליון 2581, 18 בפברואר 1987, עמוד 4
לפי
עיקרון זה, ניתוח קיסרי הוא מה שמזכ״ל
ההסתדרות, ישראל קיסר, עשה לתוכנית הכלכלית
של שר־האוצר, משה ניסים, ופשרה טריטוריאלית
היא ההודעה של המנכ״ל המדיני של
מישרד־החוץ, הד״ר יוסי ביילין, כי הוא אחראי
לרוב העולם ויריבו לכס, מנכ״ל המישרר, אברהם
טמיר, אחראי לקשרים עם העולם השלישי.
גליון 2685, 15 בפברואר 1989, עמוד 7
אחרי כמה ימים, שבהם שיגעה ההסתדרות
את המשק באיום של שביתה
כללית, שלא בוטלה אלא ברגע האחרון
ממש, הגיע פרס לידי הסכם עם ישראל
קיסר.
עיקרו: הסכמת ההסתדרות לשחיקת
השכר, תמורת תשלום אתנן למיפעלים
הכושלים של ההסתדרות.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 45
הרי מה זאת התערבות אמריקאית
בהסתדרות לעומת התערבותם בהחלטות אחרות של
המיפלגה והממשלה לחברים נודע שעקב בקשות
חוזרות ונשנות מצד מקורבי ישראל קיסר, עומדת ארצות־הברית
להפעיל לחץ אדיר על הליכוד שלא ינקוט
בצעדים העלולים להתפרש בעולם כולו, ובמערב בפרט,
כניסיונות־השתלטות על הסתדרות־העובדים.
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח
17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו
הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא
יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני
ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד
ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״);
עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳);
מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את
העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי
המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר
החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת
ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם
(״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים
שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם
תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד
אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על
,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו
הזהב
ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת
ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל
(״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״);
יהושע שגיא(״איש מודיעין״).
2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על
שמירת הסדר דחיית שרותם של בני-
הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא
מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור
(״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק
טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים
בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק
מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״);
עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים
(״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״);
בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס
גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות
ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח
שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי
גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות
(״איננו מחבב חקיקה דתית״):
3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״);
שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה
דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״);
יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון
פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון
ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״);
אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה
מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות
עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב
הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם
למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה
צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים
וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד
ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״);
אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק
בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות
משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם
כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״);
שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).