נמצאו 1,911 תוצאות עבור "יצחק שמיר"

אך הוא מכחיש יצחק מודעי עשה את המעשה לבנ-דיה־ אין כאלע השלם הזה 2244 הגדול: הוא הסתלק רשמית מתביעתו לקבל לידיו את מישרד׳ החוץ. מכיוון שיצחק שמיר התאהב בינתיים בתפקיד זה, והפן מקובל גם על אנשי־המישרד, היו זה ויתור נבון.

אומר רוטנברג: ״אחרי העימות בין שימעון פרס ויצחק שמיר, בשעה שהמערך נותר בלי שום מסר חיובי מוביל, שהיה חייב להיות כלכלי, יצא הליכוד במסר חיובי חליף, ממשלת אחדות לאומית.

אהשוורוש או אמק שרון ^ סורים אירגנו הילדים שלי יו־ *מן־השבוע היתולי, כולל עימות בין אריק שרון ויצחק שמיר, כולל מה יקרה היום בעוד חמש שנים.

רק בשיחות שנערכו בארבע עיניים, בין פרס ויצחק שמיר, הם היו בטוחים שהם קולעים בול.

היא בנוייה על אותם המנגנונים של שיתוק, שאיפיינו את הקואליציות הצרות של מנחם בגין ויצחק שמיר. תחת תמ״י, קיבלו את קצב ולוי, שיש להם כוח פוליטי הרבה יותר גדול, בציבור ובתוך מיפלגתם הגדולה.

מלבד תקריות קלות־ערך, שגם אריאל שרון ויצחק שמיר לא הצליחו לנפח אותן, שסרו האירגונים של אש״ף על הפסקת־האש, לבל לתת תי רוץ לפלישה ישראלית.

ה שניים השתתפו בדיון, לא רק כדי לחוות דעה על עניינים צב איים, אלא כדי להטיף לשרים, להאשים אותם במרומז במורך־לב ולנהל תעמולה למען ג״שותיהם של אריאל שרון ויצחק שמיר. איתן הוא חסיד גוש־אמונים, ודיעותיו תואמות את מצע מים- הוא עתה לגת־התחייה.

כמו של רוני מילוא או של אהוד אולמרט ובוודאי כמו חלק מהופעותיהם של מנחם בגין ויצחק שמיר. יש גם חברים שלנו, שיכולים להרגיז אותי בקריאות־ביניים

הוא מופתע, מפני ששימעון פרס, יצחק רבין ויצחק שמיר, שהיו בסוד הפרשה מתחילתה, קיבלו דיווח מפורט על כל אגורה שהתגלגלה בעיסקה, ולא שאלו אף שאלת הבהרה.

• אמאד נאצר־אר־דיו: הנזנזו מדי פעם יוצא לי לפגוש באנשים שיצחק שמיר הבטיח להם משהו. כך, על כל פנים, הם טוענים, גם כשההב־טחה נשמעת מחוסרת־הגיון לחלוטין.

״ כלומר: הלא־מתלכלכים. • ״אני לא מוכן לשום ממשלה שיצחק שמיר יעמוד בראשה. מצירי שמדינת־ישראל תלך כולה עם שטריימל.

אני משתדל לשמור על איזון ביחסים עם שניהם. למשל: כשיצחק שמיר פגש, לפני כמה חודשים, את ארוארר שווארדנארזה, שר־החוץ של ברית־המועצות, פגש פרס את השגריר דוברינין ברירתי, פה נבניו־יורק).

וייצמן עצמו אמר שאינו יודע על כך רבר. אנשי שימעון פרס ויצחק שמיר הכחישו. אולם רפיק חלבי, העורך של אותה מכלכלת את מעשיה המדיניים בזהירות עילאית.

על־פי הסקר, חושבים יותר מ 28 מתושבי־ישראל שאבא אבן מתאים לתפקיד שר־החוץ. שימעון פרם ויצחק שמיר צועדים אחריו. לפני שהתחילה השיחה, ניגשו עוברי־אורח ולחצו את ידיו של אבן בהתרגשות שהדביקה גם אותו.

ואם ניכרת שנה גם בבדיחותיה, הרי תש־מ״ט תרמה בדיחה שזיעזעה את אמות־הסי־פים, כאשר השמיע אותה אלוף בצה״ל: ״ג׳ורג׳ בוש, מיכאייל גורבאצ׳ום ויצחק שמיר נפגשו עם אלוהים, שאמר להם כי נמאס לו מכדור־הארץ, וכי הוא מתכוון להשמידו תוך שבועיים.

משה דיין ויצחק רבץ, מאשר לאסכולה של ז׳בוטינסקי וכגץ, יעקוב מרידוד ויצחק שמיר. אם פתח ש תן בתשמ״ב עידן חדש, הרי אינו אלא המשך של עידנים קודמים.

הר הורי םשד מאחר קום ׳תליינים, כשמדובר בענייני הגיון ופוליטיקה (שאינם תמיד זהים) י הרי אינם עושים את אשר עושים בגין ויצחק שמיר: אין הם מפירים את האמנה לזכויות־האדם, אין הם מענים ואין הם מבצעים פשעים גיזעניים.״ ו• ״יתכן כי הישראלים מסוגלים להצדיק ולתרץ את התנהגותם (כלפי הפלסטינים) — אך לא תוך הצבעה על העבר.

מיקרה מצחיק של שלומיאליות קרה בשבוע שעבר לניידת־השידור של קול- ישראל בירושלים: למחלקת־החדשוח של הרדיו, כמו לכל העיתונים, נודע כי ראש- הממשלה, שימעון פרס, ביחד עם סוניוז אשתו, יארחו את הזוג שולמית ויצחק שמיר לארוחת־צהריים. הארוחה נקבעה לשעה 1 בצהריים.

הסב בי ם תלם־שמיר־רודל מה משותף ליצחק שמיר ולאחד האנס־אולריך רודל ז למראית־עין — לא כלום. … הוא הוסיף להישמע ולהיראות. מה בכל זאת משותף ליצחק שמיר ולאיש זה? פשוט מאח־ :עד יומו האחרון קיים רודל קשרים הדוקים ביותר עם השילטונות הארגנטיניים.

הוא קצר הצלחה דיפלומטית כבירה, בשעה שיצחק שמיר עמד, בכל עליבותו. מול האולם הריק של האו״ם.

רעת־הקהל הפלסטינית ^ לא תסבול לאורך־ימים קו מדיני מתון^ , שאינו מביא שום התקדמות לקראת סיום הכיבוש הישראלי. עד כה הצליחו שימעון פרס ויצחק שמיר למנוע כל התקדמות ממשית של ארצות־הברית בתהליך השלום.

בשני המיקרים העלה חרס. עתה נותרה לפרס רק תיקווה אחת: שיצחק שמיר ייבהל ברגע האחרון מבריתו הבלתי־קדושה עם הדתיים, ויעדיף על פניה קואליציה עם המערך.

מכיוון שהיהודים הם חכמים ומתוחכמים, הרי ברור שכל התרגיל כולו היה מחושב מלכתחילה, כדי לזרוע פילוג בעולם הערבי, ולהסיח את דעת העולם ממעשי־הפשע של ישראל בשטחים הכבושים. שימעון פרס ויצחק שמיר הם שתי הזרועות של מדיניות אחת.

לרונלד רגן. לשימעון פרס. למלך חוסיין. ליצחק שמיר. ליאסר ערפאת. אינני מאמין לשום פוליטיקאי. … אילו זה היה נכון, הרי כדאי היה תמיד לבחור במחרחרי״המיל־חמה הקיצוניים ביותר. ביצחק שמיר, למשל. ובעצם, מדוע לא באריאל שרון?