נמצאו 480 תוצאות עבור "יצחק שדה"

מאמריו התפרסמו בשבועון אחדות־העבודה (העיתון בה״א הידיעה של דור הפלמ״ח) לצד רשימותיו של יצחק שדה ושיריו של נתן אלתרמן. אין ספק שקרא מיספר עצום של ספרים על תורת־המילחמה.

ואמש ישבתי עם רעי בכסית. ואת הזקן(יצחק שדה) לא ראיתי. אבל ראיתי את הפן(המשורר בנימין תמוז: קיבל אתזשסו גי ס לידיו את על סרט שהסעירו־ ודדן את מנוחתך -ואין אף רמז על תכט וסח־ הגעש ואיך אוכל ואנסה להשיב לך את הרוגע.

לבסוף הושגה פשרה: ההשתתפות בסי־זון הותנתה בהתנדבות אישית, ועל מפקדי הפלמ״ח הוטל לארגן כנס לצרכי הסברי- הם מילאו את הפקודה — אולם יצחק שדה ויגאל אלון נמנעו שניהם, באופן ההפגנתי ביותר, מלהשתתף בכנס שהם עצמם איר־גנו.

בין ניירותיו, שנפתחו אחרי מותו, נמצא גם מאמר ישן של העולם הזה על יצחק שדה, אותו חתך לפני שנים מן העתון כדי לשמרו.

אמן־ד,טלביזיה וצרוון ה 1מדת בכינוס מפקדי הפלמ״ח לזכר יצחק שדה בגבעת־ברנר, התאפק הקהל בקושי רב מלמחוא כפיים כאשר פתח ישראל גלילי את נאומו במלים :״הרי כולנו יודעים שבאתם הנה לא בגלל הנאומים, אלא למרות הנאופים...״ אותו קהל לא יכול היה להתאפק, פרץ (למרות מסגרת ההספד) במחיאת־כפיים סוערות כשעלתה שושנה דמארי, יפר, כמו תמיד, על הבמה והחלה שרה את שירי״הפלמ״ח.

שאלה זו ברצוני לשאול את מפקדי מנחם בגין, את האדונים נתן פרידמן־ילין, יצחק שדה, משה סנה וגם את אורי אבנר׳. בנימין, ראשון לציון הנני להעיר את תשומת לבכם שכרוז החומה של ההגנה שהופיע במאמר על המחתרת פורסם ביום 5.7.46 לאחר שנאסרו מנהיגי הסוכנות, ובו סיסמות כגון ״המרי העברי יימשך״ ,״המרי העברי רק החל״ ,ובו .

אילו נשיאנו החביב לא היה עול- ימים, שילדים מתרוצצים בארמונו, והוא עצמו מטפח שאיפות פוליטיות, אלא זקן בא בימים ורב־סמכות, שיכול להטיל מרה בתלמידיו, חזקה עליו שעל הקבר הפתוח היה נוטל בימינו ובשמאלו את שמעון ואת יצחק — כבאותה תמונה מופלאה של יצחק שדה עם משה ועם יגאל — ואומר להם: חייכם, שאינני זז מפה עד שאתם לוחצים יד מעל עצמותיו של יגאל ומניחים עליהן אבן־ביקור אחת יחדיו (אגב, מניין המנהג האלילי הזה של הנחת ״אבני־ביקור״ על קבר י) !

בתוכם היינו גם אנחנו, שלושת הישראליים: אני, נציג החטיבה הצעירה על שם יצחק שדה, דוד רבינו, נציג ברית הנוער הקומוניסטי, ו־נסראללה גרדוש, נציג נוער־נצרת.

באותה מידה בה צדק סטאגין פיארתם גם את יאמריקה (העוגה החזה 783 נוצר רושם כאיגו .אורח החיים האמריקאי תוא הבריא ביותר. י אותו דבר חג עג יצחק שדה: גדעתכם היא האין זו שערוריה, שנידול חזירים (והעולם הזח ) 791 מותר רל, בהתישבות הפרטית ואסור על אדמות הל,רן הקיימת?

ישבתי בשייך־מואניס יום לפני המיפגן ליד המדורה הבוערת. בשנה שעברה י שב ליד אותה מדורה יצחק שדה, שוסע שביעת־רצון שקטה, בחוג של כמה עשרות ידידים, פלמחאים ולא־כל־כך־ סלמחאים, וותיקי הג׳מעאה שהפכו בינתיים קצינים (סגן־אלוף ומעלה) ,פקידים (ראש מחלקה ומעלה) וסתם אזרחים (גם כן למעלה, ברובם) .היתד, שרויה על הכל אוירה רווית־שירה של ימים ראשונים, מתובלת בהומור הישן המפורסם.

במקרה 10 הוא חזר להיות אותו אנס אלגנטי המוכר לנו ממקרים 1עד .5 ליד הסינרמה בתל־אביב הוא פגש בצעירה בת ,23 הצליח להשפיע עליה לרדת עימו, לשם קיצור דרך, אל מתחת לגשר שברחוב יצחק שדה. שם היה מוכן המצע המפורסם, והאנס האלגנטי שוב היד, אלגנטי, רגיש, משוחח ומציע דמי־מונית.

לפני כחודשיים נתפסו שני יהודים גרוזינים, מוצגר שווילי ויצחק בשדה דזאגאשווילי בשדה־התעופה בן־גוריון, כשעמדו להוציא מן הארץ תיק שהכיל 23 קילוגרם חשיש.

כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא- פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. בעיני דויד בן־גוריון מתחילה ההיסטוריה במקום שם נטל דויד בן־גוריון את ענייני הביטחון של הגנה לידיו.

) 11 שי ם ב שו ס דוארד טור: צחוק שד?וזולת 3וו;ץ דמעוכת !ובחירות נשיא ארצות־הברית לשעבר, ג׳ראלד פורר, הרביץ חיוך משגע נוכח להקת הצלמים שעטה עליו, כשחיבק את הזמרת הנערצה, שחומת־העור, פרל ביילי.

כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה, נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא־פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. בעיני דויד בן־גוריון מתחילה ההיסטוריה במקום שם נטל דויד בן־גוריון את עניני הבטחון לידיו.

כמה מראשי המפלגה הרחבה (שכללה אז גס את ד״ר משה סנה, יגאל אלון ויצחק שדה) סברו אפילו שכדאי להפעיל את צה״ל לשם כיבוש הגדה המערבית, כדי להקים בה את המדינה הפלסטינית.

אשבול, שהוא אב לארבע בנות משתי נשים, הועמד כנגד מתחריו בעלי השם ומבטיחי קולות הבוחרים — ישראל רוקח (״העולם הזה״ ) 676 ויצחק שדה. בטוח היה, עם הגשת הרשימות, כי אחת משלוש הרשימות תזכה בראשות העיר, אך דומה שאם מפא״י תזכה בנצחון תשחרר את אשכול ותמסור את התפקיד לאליעזר פרי (פרלסון) ,השני ברשימה. \ 7כמתחרה רציני — לא לראשות העיר, אלא למשיכת קולות — הועמד יצחק (״הזקן״) שדה, בן ה־ ,60 מייסד הפלמ״ח הקרח׳ הממושקף העבדקן והתייכני בראש רשימת מפ״ם, וינסה לצרף בכך מקצוע נוסף — ראש עיר, וזד, מפוקפק ביותר, או חבר המועצה לאוסף מקצועותיו: סרג׳נט בצבא הצאר הרוסי, מפקד פלו גה בצבא האדום; תלמיד האוניברסיטה, במקצועות הפילוסופיה והסילולוגיה!

אהרון דויד במיצעד־הפיזמונים אחרי שאליעזר בן־יהודה, תיאודור הרצל, חיים וייצמן ויצחק שדה ניצבו כבר בפיסגת מיצעדי־הפיזמונים.

אהרון מגד אנו אחלי יד בים כבר כארץ — ואין לפגוע בזכויות לוויכוח האידיאולוגי ולמאבק על עמדות הכוח הכלכליות שנערך בין מפא״י לבין סיעה ב׳ נוסף סיפור הקמת הפלמ״ח ב־ ,1941 ששימש במשך שנות הפילוג במידת מה כצבא הפרטי של הקיבוץ־המאו־חד, או כמאמר יצחק טבנקין :״אומרים, כי חפלמ״ח הוא הצבא האדום של הקיבוץ בספר מתואר תהליך הסחף ההדרגתי בין שתי הסיעות, מוועידה לוועידה, כאשר ההכרעות נדחות, לפי מיטב המסורת ה־ בשנת ,1942 כאשר פילדמרשל רומל ני צב בראש ״שועלי המידבר״ בשערי מצ ריים, ויצחק שדה תיכנן את מצדה בכרמל, והמתנדבים־בעם התגייסו לצבא ה בריטי, לפלמ״ח, לאצ״ל וללח״י, שימש אהרון מגד במרכז מפא״י, כאחד משליחי סיעה ב /למרות שהיה רק בן 22״וטוב לנשק״ כמאמר שיר הפלמ״ח.

ידיד של ידיד יי< פני שבועיים, ב־ 4בפברואר • ,1982 התקיימה במישרד-הח- או מ דו ־ ט קירות של מס־ההכנסה בתל-אביב בפינת הרחובות המסגר ויצחק שדה, ישיבה בלתי־רגילה. נציב מס־ההכנסה, דוב נייגר, הטריח את עצמו בכבודו ובעצמו לרדת מירושלים ביום־גשם קר.

מ ע בו ד תו הנוכ חי ת, ב שבת ה שחורה (,<29.6.46׳ בה נעצרו ב סי טונו ת חברי ההננה ומנהיגי הי שוב, הצליחו אחדים מו המנהיני ם להתחמק ממא סר, ובהם: ד״ רמשה סנה, יצחק שדה ואב א חו שי. חו שי הסתתר ב אחד מכפרי הדרוזים.

אניי משער שגם הפלמ״חניק הקיצוני ביותר, שונא לח״י, היה משתאה מול גבורת האיש ומזדהה עימו. יתכן שיצחק שדה היה מקדיש לו רשימה במדורו ססביב לסחרה, ואומר שאמנם אינו מסכים לדרכו, אך שהוא גא ביהודי המסוגל למעשה כזה.

הנוסח המלא צריך היה להיות :״כזה היה יצחק שדה. הוא טיפח שורה של מנהיגים, שהמשיכו את דרכו גם אחרי מותו.

דוד רז־אל ואברהם שטרן מבחוץ, משה סנה, ישראל גלילי ויצחק שדה מבפנים, עברו בתקופה זו על פניו, הנהיגו את התהליך האמיתי — דבר שהוא לא סלח מעולם אף לאחד מהם, וגם לא לחבריו ש עצרו בעדו.