נמצאו 2,122 תוצאות עבור "יצחק רבין"

מדוע התנגדו לכך לא רק אנשים כמו יצחק שמיר, אלא גם יצחק רבין וחבריו? מדוע התעקש שימעון פרס לדבוק ב״אופציה ירדנית״ ,אחרי שהפכה כבר בדיחה בינלאומית?

אך לוייצמן אין כיום המישקל הדרוש כדי לגרום למשבר. מישקלו של יצחק רבין, יריבו הוותיק, כבד הרבה יותר.

דבר אחד לא נפגע: תקציב הביטחון האדיר. יצחק רבין הוא עכשיו האיש החזק בממשלה, וכאשר הוא אומר לא — אין כוח בממשלה שיוכל לקחת ממנו גרוש.

״ ״האם תהיינה בחירות בסתיו?״ ״האם יצחק רבין ישים רגל לשימעון פרס?״ ועוד כהנה וכהנה שאלות חשובות, ברוח הקושיות שההגדה של פסח שמה בפי הילדים.

עלילות שבתאי קלמנוביץ, משבר עזה ויהודה ושומרון, סיפורי פשע, נאומי יצחק רבין, ^מיכתבי קוראים, הנוסע הסמוי שקפץ לים, הרבה ז־פירסום, קצת כלכלה(נודע לי מהו שער דולר השחור) ואף את מדורי הקניה והמכירה.

עכשיו חייב הציבור להגיד חד־משמעית: שמיר הביתה: ך* אומלל מכל הוא שימעון פרס. 1 1ב־ 9בדצמבר יכול היה לקנות את עולמו. הוא יבול היה להתייצב מול יצחק רבין ולקרוא: די: אבל פרס אינו אדם המתייצב אי־פעם מול משהו, כשיש בזה סכנה.

שדמה שבא: שודדי הדרכי ם רחוב המגיד נמצא ליד שדרות רוטשילד נתל־אביב, לא רחוק מרחוב שינקין. זהו רחוב נאה ושקט(יצחק רבין גר שם בנעוריו) הנקרא זה ^ שלט ישן 60 שנה על שמו של העיתון העברי הראשון — הסדר — שהחל להופיע בשנת 1856 בעיר פרוסית שעל גבול רוסית ופירנס את יהודי.

היה זה ויכוח עלוב, בהשוואה לאותו הוויכוח שהתנהל בטלוויזיה בין אלופי ששת־הימים בתוכנית מוקד, כשזאבי עמד מול מתי פלד, שיש לו ריעות מנוגדות. כשפנה אז המנחה אל זאבי, העיר יצחק רבין :״מצאת את מי לשאול!״ אחרי השידור, ובעיקבות הסערה שהתחוללה במדינה, קרא יבין ליעל חן ולאורי גולדשטיין לבירור.

שהיתה מעורבת בפרשה מתחילתה, שהטיפול עבר מידי ראש הממשלה שימעון פרס לידיו של שר״הביטחון יצחק רבין! מכיוון שהאיראני מנושאי גורב- ניפאר סיפר ששמע את עמירם ניר מטלפן בהולות ארצה במהלך פגישותיהם, ואומר לשפופרת הט־לפיד ״יצחק, יצחק״...

זה •היה דגם שלילי במשך שנים. הרי יצחק רבין פירק את הממשלה רק בגלל הימנעות שרי־המפד״ל בהצבעת אי־אמון״.

השבוע נתקלתי בחנות ספרים בספר חדש, זר לא יבין, המפרט את כינויי־הסתר של בכירי המחתרות לפני 40 שנה ולהפתעתי גיליתי כי אחד מכינויי־הסתר של יצחק רבין (אז מראשי הפלמ״ח) היה מיכאל, בדיוק כמו כינוי־הסתר של מי שכיום הוא עמיתו בממשלת האחדות, יצחק שמיר (אז ראש לח״י).

אם השאלה היא מי ייטיב לחבל בשלום, לתכנן מילחמות, לירות במפגינים ברמאללה ולהקים התנחלות בביתר — יעדיפו ההמונים את יצחק שמיר על שימעון פרס, ואת אריאל שרון על יצחק רבין. התעודות שלהם טובות יותר. השיטה ההפוכה רשומה על שמו של עזר וייצמן.

הפגנה זו לא התאפשרה, בגלל התנגדות שר־הביטחון, יצחק רבין. מי־מדיה היו במילא מצומצמים למדי.

אחד הסקרים האופנתיים הודיע השבוע כי פופולריותו של יצחק רבין הולכת ועולה, זו של שימעון פרס הולכת ויורדת.

מואל גורן המאוכזב אמר שהמנהיגים המקומיים ״פו־ 14/חדים״ מפני אש״ף. יצחק רבין איים שאם המנהיגים המקומיים לא יקבלו את הצעתו, הם יתחרטו, כמו שהפלסטינים התחרטו בעבר כאשר דחו הצעות.

יש לו הרבה תכונות, הוא בעל התמדה וחריצות, אבל אין הוא מסוגל להלהיב המונים, לשאת בשורה ״מדליקה״ ,לנצח. כך גם עמיתיו־יריביו, יצחק רבין ושאר הוותיקים. אבל היכן המנהיגים החדשים?

אך דרושה מידה רבה של אכזריות כדי להקרין עכשיו את נאומיהם של פוליטיקאים בפרוץ מילחמת־הלבנון. מנחם בגין מבטיח 40 קילומטרים. יצחק רבין עומד בפוזה של מצביא מול ביירות ומנתח במוח אנאליטי איך להדק את המצור.

אל־חוסייני נעצר פעם לחצי שנה, יצא מן הכלא, המשיר בגלוי בפעילותו הפוליטית, קיים מסיבות־עי־תונאים, חשף את שיטת־העינויים הנהוגה בחקירת העצירים הפלסטיניים, השתתף בניסוח ההכרזה על כינון המדינה הפלסטינית, ניהל שיחות עם חוגים ישראליים שונים, ולבסוף נעצר ^ ךךך2 בשנית לחצי־שנה— . מן העץ ** זה כמה חודשים יודע יצחק רבין < /כי אי־אפשר לשבור את האינתיפאדה בכוח צבאי.

״ השיעית ך יד גרשון סלומון, שנשען על המקל /שלו והביט בשקט בקהל שוחר־ההתרג־שות, עמדה קבוצה קטנה והפגינה נגד הרב יוסף, נגד יצחק רבין, נגד הכניעה, ובעד המוות. במילים האלה.

כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).

האם המקור לעניין הו א מבניין משרד האוצר, שם קורצים לנו אגב הבחירות להסתדרות? אולי מלשכתו של מר יצחק רבין המוכן למו״מ עם הפלשתינאים?(דבר שאינו מציאותי, שכן האיש סמוך אל ימעו של יצחק השני, שמיר) .אכן אפשר שממוחו האנליטי של רביו צמחה הצמיחה כי הרי האינתיפאדה כבר נגמרה.

את מחזות הזוועה המוצגים על כל הבימות בארץ הזאת פוטר רבין במשיכת כתף אדישה. כך תורם יצחק רבין תרומה מכרעת לסימום העם עד לתחושה הבלתי מוצדקת כי אין דרך אחרת ודם יהודי מוכרח להישפך.

הגאנגסטרים של אש״ף״ ,כלשון־ הזהב של יצחק רבין. הפלסטינים, מצידם, יוכלו לטעון כי לא ישבו יחד עם.

בספר מ ת אר אבנרי בפעם הראשונה א ת הסיפור המלא של מיבצע מיוחד במינו זה, שבו היו מעורבים מלכים, נשיאים ומדינאים מארצות רבות, וביניהם יצחק רבין ו מנחם בגין, המלך ח סן ממארוקו והנשיא בורגיבה מתוניסיה, ראש־הממשלה לשעבר פייר מנדס״פראנס, הקאנצלר ב תנו קרייסקי ושר־החוץ הגרי קיסינג׳ר.