חיפוש: "יצחק רבין"
נמצאו 2,122 תוצאות (מציג 1,676 עד 1,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 7
היא משלמת לרעיון זה מס־שפתיים, אבל לא תנקוף למענו אצבע. לדעת כמה מומחים (וביניהם יצחק רבין ושר־החוץ המצרי לשעבר, איסמאעיל פאהמי) בא אנוור אל־סאדאת ב־ 1977 לירושלים כדי לפוצץ את רעיון הוועידה הבינלאומית, שעמד אז על הפרק.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 7
התוצאה היחידה היתה הפגנה נוספת של מצבו האומלל של מחנה־השלום הממוסד בישראל, המזדנב אחרי מיפלגתם של יצחק רבין ושימעון פרס. סיכם אחד המשתתפים :״האם היו צריכים לנסוע לבריסל כרי לשוחח עם סיניורה ואבו״רחמה?
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 8
ב־ 10 באפריל נשלח לראש־הממ־שלה יצחק שמיר ולשר־הביטחון יצחק רבין מיברק־מחאה על מעצרה של נזאל. על המיברק היו חתומות 62 עיתונאיות ישראליות.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 10
בממשלה נערכה התנצחות מילולית חריפה בין השרים יצחק רבין ואריאל שרון. מומחים שונים מתחו בכלי־התיקשורת ביקורת על מצב־הכוננות של מחנות־צה״ל ברחבי הארץ.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 8
הפקודות של שר־הביטחון, איש־המדיניות של השנה יצחק רבין — ובעיקר הפקודה המפורסמת לשבור עצמות באלות — תרמו להרס המוסרי.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 31
מדוע התנגדו לכך לא רק אנשים כמו יצחק שמיר, אלא גם יצחק רבין וחבריו? מדוע התעקש שימעון פרס לדבוק ב״אופציה ירדנית״ ,אחרי שהפכה כבר בדיחה בינלאומית?
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 5
אך לוייצמן אין כיום המישקל הדרוש כדי לגרום למשבר. מישקלו של יצחק רבין, יריבו הוותיק, כבד הרבה יותר.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 6
דבר אחד לא נפגע: תקציב הביטחון האדיר. יצחק רבין הוא עכשיו האיש החזק בממשלה, וכאשר הוא אומר לא — אין כוח בממשלה שיוכל לקחת ממנו גרוש.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 8
״ ״האם תהיינה בחירות בסתיו?״ ״האם יצחק רבין ישים רגל לשימעון פרס?״ ועוד כהנה וכהנה שאלות חשובות, ברוח הקושיות שההגדה של פסח שמה בפי הילדים.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 21
עלילות שבתאי קלמנוביץ, משבר עזה ויהודה ושומרון, סיפורי פשע, נאומי יצחק רבין, ^מיכתבי קוראים, הנוסע הסמוי שקפץ לים, הרבה ז־פירסום, קצת כלכלה(נודע לי מהו שער דולר השחור) ואף את מדורי הקניה והמכירה.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 9
עכשיו חייב הציבור להגיד חד־משמעית: שמיר הביתה: ך* אומלל מכל הוא שימעון פרס. 1 1ב־ 9בדצמבר יכול היה לקנות את עולמו. הוא יבול היה להתייצב מול יצחק רבין ולקרוא: די: אבל פרס אינו אדם המתייצב אי־פעם מול משהו, כשיש בזה סכנה.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 28
שדמה שבא: שודדי הדרכי ם רחוב המגיד נמצא ליד שדרות רוטשילד נתל־אביב, לא רחוק מרחוב שינקין. זהו רחוב נאה ושקט(יצחק רבין גר שם בנעוריו) הנקרא זה ^ שלט ישן 60 שנה על שמו של העיתון העברי הראשון — הסדר — שהחל להופיע בשנת 1856 בעיר פרוסית שעל גבול רוסית ופירנס את יהודי.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 38
היה זה ויכוח עלוב, בהשוואה לאותו הוויכוח שהתנהל בטלוויזיה בין אלופי ששת־הימים בתוכנית מוקד, כשזאבי עמד מול מתי פלד, שיש לו ריעות מנוגדות. כשפנה אז המנחה אל זאבי, העיר יצחק רבין :״מצאת את מי לשאול!״ אחרי השידור, ובעיקבות הסערה שהתחוללה במדינה, קרא יבין ליעל חן ולאורי גולדשטיין לבירור.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 7
שהיתה מעורבת בפרשה מתחילתה, שהטיפול עבר מידי ראש הממשלה שימעון פרס לידיו של שר״הביטחון יצחק רבין! מכיוון שהאיראני מנושאי גורב- ניפאר סיפר ששמע את עמירם ניר מטלפן בהולות ארצה במהלך פגישותיהם, ואומר לשפופרת הט־לפיד ״יצחק, יצחק״...
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 11
זה •היה דגם שלילי במשך שנים. הרי יצחק רבין פירק את הממשלה רק בגלל הימנעות שרי־המפד״ל בהצבעת אי־אמון״.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 4
השבוע נתקלתי בחנות ספרים בספר חדש, זר לא יבין, המפרט את כינויי־הסתר של בכירי המחתרות לפני 40 שנה ולהפתעתי גיליתי כי אחד מכינויי־הסתר של יצחק רבין (אז מראשי הפלמ״ח) היה מיכאל, בדיוק כמו כינוי־הסתר של מי שכיום הוא עמיתו בממשלת האחדות, יצחק שמיר (אז ראש לח״י).
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 11
אם השאלה היא מי ייטיב לחבל בשלום, לתכנן מילחמות, לירות במפגינים ברמאללה ולהקים התנחלות בביתר — יעדיפו ההמונים את יצחק שמיר על שימעון פרס, ואת אריאל שרון על יצחק רבין. התעודות שלהם טובות יותר. השיטה ההפוכה רשומה על שמו של עזר וייצמן.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 6
הפגנה זו לא התאפשרה, בגלל התנגדות שר־הביטחון, יצחק רבין. מי־מדיה היו במילא מצומצמים למדי.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 7
אחד הסקרים האופנתיים הודיע השבוע כי פופולריותו של יצחק רבין הולכת ועולה, זו של שימעון פרס הולכת ויורדת.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 5
מואל גורן המאוכזב אמר שהמנהיגים המקומיים ״פו־ 14/חדים״ מפני אש״ף. יצחק רבין איים שאם המנהיגים המקומיים לא יקבלו את הצעתו, הם יתחרטו, כמו שהפלסטינים התחרטו בעבר כאשר דחו הצעות.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 5
יש לו הרבה תכונות, הוא בעל התמדה וחריצות, אבל אין הוא מסוגל להלהיב המונים, לשאת בשורה ״מדליקה״ ,לנצח. כך גם עמיתיו־יריביו, יצחק רבין ושאר הוותיקים. אבל היכן המנהיגים החדשים?
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 20
אך דרושה מידה רבה של אכזריות כדי להקרין עכשיו את נאומיהם של פוליטיקאים בפרוץ מילחמת־הלבנון. מנחם בגין מבטיח 40 קילומטרים. יצחק רבין עומד בפוזה של מצביא מול ביירות ומנתח במוח אנאליטי איך להדק את המצור.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 6
אל־חוסייני נעצר פעם לחצי שנה, יצא מן הכלא, המשיר בגלוי בפעילותו הפוליטית, קיים מסיבות־עי־תונאים, חשף את שיטת־העינויים הנהוגה בחקירת העצירים הפלסטיניים, השתתף בניסוח ההכרזה על כינון המדינה הפלסטינית, ניהל שיחות עם חוגים ישראליים שונים, ולבסוף נעצר ^ ךךך2 בשנית לחצי־שנה— . מן העץ ** זה כמה חודשים יודע יצחק רבין < /כי אי־אפשר לשבור את האינתיפאדה בכוח צבאי.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 46
״ השיעית ך יד גרשון סלומון, שנשען על המקל /שלו והביט בשקט בקהל שוחר־ההתרג־שות, עמדה קבוצה קטנה והפגינה נגד הרב יוסף, נגד יצחק רבין, נגד הכניעה, ובעד המוות. במילים האלה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 48
כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).
