נמצאו 300 תוצאות עבור "יצחק בן צבי"

המטיף היה יותר מאוחר נשיא ישראל השני, יצחק בן־צבי, ובעל הזכרונות הוא נשיא ישראל השלישי, זלמן שז״ר.

בן־גוריון לא הבוס שלי ואני לא צריכה שיהיה לי בוס נשיא המדינה יצחק בן־צבי ורעיתו, אינם מרבים לבקר בבתי־קולנוע.

קודם לספר זה סיפרו של הנד בן ו הציוני סלו־* נימוס ז*אכ ויסוצקי, מייסדה של שי- שלת־התה קבוצת מיכתבים שנשלחו מארץ ישראל, שראדדאור בהוצאת יד יצחק בן־ צבי. אנ תולוגיה מר שימה של מאמרים על ירו שלים במשך כמאתיים שנה, הוא הקו בץ פרקים בתולדות ירושלים בזמן החד ש, שאף הוא ראה־אור בהוצאת יד יצחק בן- צבי, ספר ש מא מריו חובקים את תולדו ת העיר ויישובה מחדש, על האספקטים ה שו נים שלה.

אחד הישראלים העסוקים ביותר הוא נשיא המדינה, יצחק בן־צבי. מדי יום מטפל הוא, בממוצע, בבקשת חנינה אחת, אם כי הוא מנצל את זכות החנינה רק פעם בשבוע•*.

בתפקיד זה נתקל בסדר־הדפוס הצנוע יצחק שימשילביץ, שהתפרסם מאוחר יותר כנשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן־צבי. יחד אתו פשביל מי קיימת הקרן הקיימת?

דויד בן־גוריון התערב אישית, חסם את דרכו של שפרינצק, העביר את הנשיאות לידי יצחק בן־צבי, אישיות אהודה לא־פחות, אך אדם שהתרחק זה מכבר מן החיים הפוליטיים הפעילים.

בן־גוריון שנא -את שפרינצק, שהיה איש הפועל־הצעיר, ו העדיף את יצחק בן־צבי, שהיה איש אחדות־העבודה וידידו מנוער של בן־ גוריון.

בבית־החולים בילינסון, בגיל ,75 מי שהקים בארץ את רשת הטל פונים וכיהן עד 1965 כמנהל הכללי של שרותי הטלפונים — יעקב רחביה (רחבלסקי) שעלה לארץ מארצות־הברית ב־ 1916 כחייל בגדוד העברי ביחד עם הנשיא המנוח יצחק בן־צבי ועם דוד בן- גוריון. נפטר. בגיל ,75 משטף־דם במוח, שעה שרחץ בבריכת-שחייה, פרופסור יצחק קצנלבוגן, שהיה עד לפני שנה מנהל מחלקת עור ומין בביודהחולים בי־לינסון, וממייסדי בית־הספר לרפואה בתל- אביב.

ותלהט להבה ותבלע את האש מעל המזבח ...ויקרא נחמיה את שם המקום (אשר בו נמצאו המים הקפואים) הפטר — ואחרים קראו לו נפטר.״ לסיפור זה הוסיף הנשיא יצחק בן־צבי דברי פרשנות משלו, במכתב ברכה ששלח השכוע לשר הפיתוח דב יוסף.

לשיא הגיעה כאשר השאילה פעמיים את מכוניתה הפרטית המפוארת, בעלת הגג המתקפל, להסעתו החגיגית של הנשיא יצחק בן־צבי ולהסעתו החגיגית לא־פחות של ראש ממשלת בורמה או נו.

מ שטרה ארבעת הגדורים נ משה דיין, יצחק בן־צבי, דויד בן־גו ריון ואלוף פיקוד הצ פון, משה צדוק; על ב מת הארגמן.

11] 1ך 1ן ל |5ן ן בחדר האורחים של משפחת סגן ראש־הממשלה, ליד ארון הספריס, עליו ניצבות תמונותיהם של יצחק בן־צבי וג׳ון קנדי, נר111111 11111 •!

מותו של שום אדם אחר בשנים האחרונות — גם לא מותו של נשיא־ר,מדינה, יצחק בן־צבי — לא גרם לזעזוע ספונטאני, עמוק ואחיד זה.

בשורה הראשונה נראים דירים ויריבים יריבו המושבע של טולידאנו, הרב הראשי יצחק נסים, נשיא המדינה יצחק בן־צבי, דויד בן־גוריון, ומשה שפירא, שר הפנים.

עם הנשיא רוזה מיזרחי, אס סבתה של מלאני, בקבלת פנים אצל נשיא המדינה יצחק בן־צבי המנוח, במלאות 50 שנה להיווסדה של תל־אביב.

אפשר למצוא שם תצלום של נשיא־המדינה, יצחק בן־צבי המנוח, כשהוא מעניק את גביע המדינה בכדורגל לקפטן קבוצת מכבי תל־אביב, אחרי שזו גברה על יריבתה, מכבי חיפה.

רחל ינאית היתה רעיית הנשיא השני, יצחק בן־צבי. הילל התלונן שאז היה יותר יפה, אך התנחם כאשר נאמר לו שהוא מרשים כיום הרבה יותר.

״ אבל חקרנו ומצאנו את האבות של שני רמטכ״לים, שני שרי־ביטחון וראש־ממשלה אחד (אבא של משה דיין ואבא של יצחק רביו); יו״ר הכנסת הראשונה (יוסף שפרינצק) :שני שרי־אוצר(לוי אשכול ויגאל הורביץ); שר־חקלאות אחד(אהרון ציזלינג); ולפחות נשיא אחד (יצחק בן־צבי) ,כשכולם מתייצבים מול המצלמה של צ.

לפי ברכת נשיא מדינת־ישראל למהפכת אוקטיבי שהתפרסמה כאותו עתון הבין כי יצחק בן־צבי הפך נשיא המדינה. קבלת הפנים.

שם היה אחד הפאציינטים נשיא ד,מדינת מר יצחק בן־צבי. ״הניע הזסן להיגשא•..״ אחרי שתי שנות חיים בצוותת הארפו־ניה סוחלסת, החלטתי באחד הימים שה גיע הזמן להינשא כחוק.

אחר תקופת עבודה ביקבי וכרמי ראשון־לציון התנדב הצייר* לעתיד לגדוד העברי׳ בו שרת בכיתה אחת עם טוראי יצחק בן־צבי, עמו שמר על מחנה השבויים ברפיח (מזכרתו של גוטמן מאותם ימים: אלבום ציורי שבויים תורכיים).

דינה פסקין סרלין והדג הממולא לארץ קיבל נשיא המדינה יצחק בן־צבי את ספרו של יעקם בנאי, חיילים אלמו אנשים ר טי ם בי קו ר שר התחבורה משה כרמל מרגיש את עצמו, כנראה, בשבתו בממשלה, במצבו של אסיר, הוא הפך שוב לאסיר עברי, חתם בתואר זה על מאמר בשם ״תמורות סביבנו״ ,שהתפרסם ביומון למרחב .

.״ מאותו רגע חדלה במצלמה מלעבוד, מחמת קלקול בלתי־ברוס ס כם אבידן :״אמרתי לך, אני כל כך לא פוטוגני שזר, שובר את המצלמות.״ במסיבה שערך הנשיא, יצחק בן־צבי, לסגל הפיקודי הגבוה של צה״ל נראה חניכו לשעבר של אבידן, אלוף צבי (״צירה״) צור, גבור נגבה, שותה כוס מיץ עגבניות.

המובאות של שרת מוכיחות כי פעולות אלה לא היו מעולם פעולות נקם או גמול, כפי שהתיימרו להיות, אלא נבעו ממדיניות מכוונת של דויד בן־גוריון ומשה דיין לחמם את הגבול, כהכנה למילחמה וכדי להבריח ולפזר את הפליטים הפלסטיניים, שחיו במחנות בקירבת הגבול. במובאות מספר שרת שהנשיא יצחק בן־צבי קיווה להתקפה מצרית, כדי שישראל תוכל לכבוש את חצי־האי סיני.