חיפוש: "יחסי מין"
נמצאו 3,583 תוצאות (מציג 901 עד 925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 3

גם כהנא מתחשבן כבר בראשית דרכו עם הנשים: הוא רוצה מדינת־הלכה, אשר מקומן של הנשים בה ידוע: הוא אוסר על יהודיות לצאת עם גברים ערבים (אבל לא אוסר על גברים יהודים לצאת עם ערביות, כי הנשים הן רכוש הגברים, וליהודים מותר לפגוע ברכוש הערבים — וביחסי־מין הגבר פוגע באשה ,״דופק״ אותה); הוא מפאר ומטפח את הערכים הגבריים של כוהנות, אגרופנות, שליטה, כיבוש, אלימות ודיכוי.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 3

בצד מטכ״ל החאקי חייב לקום מטכ״ל לבן, לא פחות מוכשר, לא פחות חדור־החלטה, מוכן כמוהו לספוג מהלומות עיקרי הוא לטפל ביחסים בין ישראל ועמי ערב• זה מדהים. זה אינו מתקבל על הדעת. … עליה למנות שר מיוחד, שר ל־עניני ערב, שתפקידו האחד והיחיד יהיה לטפל כיחסים בין ישראל לבין ארצות־ערב. מטבע ה דברים יהיה הוא השר השני בחשיבותו בממשלה, אחרי שר- הבטחון.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 3

״אהובתי,״ שואל הנער ,״הסבורה את שהוריו ירשו לך לצאת עמי לקולנוע?״ בעיית׳ היחסים בין המדינה הגרמנית לבין המדינה׳הישראלית, הוכרעה בשעה שנחתם ביותר של השנאה. … ״ לפחות במקרה אחד, אילץ אותי גנרל גרמני להרצות לפני קציניו על הנסיון של שועלי שמשון ועל היחסים בין הצבא והעם בישראל. אם יחליט משה דיין, ברגע האחרון, לוותר על קאריירה מפלגתית מפוקפקת, יפולני להבטיח לו כי הצבא הגרמני יקבל אותו בזרד עות פתוחות כמדריך כללי.
גליון 1191 (20 ביולי 1960), עמוד 8

עשר השנים ו־ 20 הימים שהפרידו בין שני ימי הטבח־הפנימי עמדו בסימן בעיה מכרעת זחת: היחסים בין המשטר לבין הצבא. רק הצבא יבול למרוד יז 11ת1ו836 >ו ^ח1^ ₪ז! … הצבא, שלא היה יליד שנמשכה שותפות זו, כן נעשו היחסים בין בני־הזוג מתוחים יותר. הבקע החבוי פליא שהעולם החיצוני לא הרגיש בכך כל עוד עמד המשטר הנאצי על תילו.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 8

• מפא״י תקים בבחירות הקרובות שלוש רשימות עדתיות למען הערבים, דבר שיביא בהכרח לחידוד היחסים בין העדות. בעוד שעד כה היו כל הרשימות הערביות של מפא-י מעורבות, הרי תהיינה הפעם רשימות נפרדות לגמרי — אחת למוסלמים, אחת לנוצרים ואחת לדרוזים. … השיב השבוע פייר מנדס־פראנס, ראש־ה־ממשלה לשעבר ואיש־אימונם של התוניסים*, במכתב לוועד :״רשמתי לפני את ההנחיות שהעברתם לי אפעל ברוח זו ואודיע לכם על התוצאות.״ היחסים בין הוועד הישראלי לבין הפל-ן עוררו דאגה בארצות השכנות.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 55

מאחרי הסיפור מסתתרים קודם כל המרכיבים הקבועים של ונדרס ; התנועה המתמדת שבה נמצאים הגיבורים, תנועה המתפשטת הפעם על פני מחצית אירופה ; הקידה לקולנוע ולקולנוענים, הבאה לידי ביטוי בשיתוף סידרה שלמה של במאים בתפקידי״אורח, החל מדניס הופר, דרך ניקולס ריי, סמואל פולר, דניאל שמיד, ג׳ראר בלן, ז׳אן אאוסטאש ועד לפיטר ליליאנטל ; וההתנגשות בין היבשת הישנה והחדשה, שהיא בעצם מרכז הסרט, המתמקדת כמערכת־היחסים שבין הממסגר הגרמני לסוחר התמונות המזוייפות האמריקאי. … והתפתחות היח סים ביניהם, שמתחילה בזלזול האירופי ומסתיימת במפלתו, יכולה להיות השתקפות היחסים שבין שתי היבשות. משחק מרשים, צילום מלא וגדוש אווירה של רובי מילר, ועריכת כמה סצנות (כמו ההתנגשות ברכבת) בסגנון דינמי, מפתיע לגבי ונדרס, כל אלה צריכים לעזור לסרט זה להמשיך בדרך המוצלחת שעושה הסרט הגרמני לאחרונה על בדי ישראל.
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 35

עזר ודאומה עברו להתגורר ב- ־ 196 שו־הביטחון משה דיין וראש אג״ם עזר וייצמן, משקיפים על הכביש ליריחו אחרי שיחרור העיר עתיקה. מילחמת־ששת הימים היתה שיא ביחסים בין שני האישים. וייצמן וציבור הבוחרים הפוטנציאלי של רשימת דיין—וייצמן לא יידעו אם אכן תקום רשימה בראשות משה דיין או לא, עד לשעות מעטות לפני המועד החוקי להגשת רשימות המועמדים לכנסת. … כך הוא עשה ערב הקמת רפ״י המקורית וכך הוא נהג ערב כל התפטרות שלו מהממשלה. מערכת היחסים בין משה דיין ועזר וייצמן מורכבת ביותר ונעה בין ידידות קרובה והערצה, לפחות מצידו של וייצמן, ועד למריבות קשות הגובלות 1976 הוז תווז ל ה שר־הביטחון משה דיין ושר התחבורה עזר וייצמן בממשלת הליכוד הלאומי.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 3

נקטנו בקו זהיר ונמנענו מלהק דיש את השער לאחד המועמדים. תחת זאת הדגשנו את בעיית היחסים בין אר- צות־הברית וישראל אחרי הבחירות — תוך ניתוח העמדות הצפויות של כל אהד משני המועמדים. … בכל רחבי המדינה הזאת, על אלפי מיש- רדיה, אין אף מישרד אחד שתפקידו העיקרי הוא לטפל ביחסים בין ישראל ועמי- ערב. זר, מדהים. זה אינו מתקבל על הדעת.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 28

מן הראוי להזהיר כאן את מי שיחשוב שקריאת הטנגו בעברית תעזור לו לגלות דברים שלא הבין בסרט( .הכוונה איננה לחמאה המפורסמת, כי אם למשמעות הפוליטית, לבעיות הפסיכולוגיות או לפירוש הפחד הנורא מן המוות, המוביל את הגיבור ליחסי־מין מיוחדים במינם). הסיבה פשוטה: התסריט קדם לכתיבת הספר — וכל מעלותיו של הסרט פשוט נמוגו ואינן בסיפור.















