גליון 2544, 4 ביוני 1986, עמוד 27
הנושא נבחר לאור העובדה שהעיסוק ביחסים
בין יהודים וערבים וחשיפת הדילמה המוסרית
של מדינת־ישראל בתחום זה תופסים מקום
מרכזי בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות
— מסבירים המארגנים• שמעון צמרת
דף חדש
גליון 2565, 29 באוקטובר 1986, עמוד 27
בעיה כמו
הפונדמנטליסט האלים הרוצח את הארכיאולוג,
היחס שבין הצדק והחוק. האם צודק החוק הקובע
הוא נציגו המובהק של הרע, וראובן גולן, שנטש
כי רק מה שניתן להוכחה הוא בר־עונשין.
גליון 2537, 16 באפריל 1986, עמוד 16
עדיין אין זה מאוחר לתקן את
הנזק ולפתוח דף חדש ביחסים שבין ישראל
וג׳קסון -ובכלל בין היהודים והשחורים
בארצות־הברית.
גליון 2530, 26 בפברואר 1986, עמוד 31
בהתייחסו לביוגראפיה מאת אני כהן סולאל,
יפהפיה יהודיה אשר ״העמיסה על עצמה את
המשימה להקיף את הענק הזה ״.המבקר טוען כי
ב־ 728 עמודי הספר אשר ״עמדו־ולא־עמדו־לה״
מתוארים בצבעים רבגוניים ״חיי הפילוסוף, אך
הפילוסופיה עצמה נותרת בשוליים״.
היחסים בין הסיפרות והטלוויזיה אינם, בלשון
המעטה, יחסי אהבה דו־סיטרית או חר־משמעית
דווקא.
גליון 2562, 8 באוקטובר 1986, עמוד 32
מהצד של אמא יש לי החום המיש־ בבית. היחסים בין הוריי הדדיים. כולם
הזה ולא מהצד הזה.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 69
על אף הקשיים, החל נוצר בארץ הווי ספרותי-.
היחסים בין אנשי הספרות היו הדוקים.
אנשי־העט שהיו קבוצה קטנה באוכלוסיה יהודית
קטנה, והתגוררו בדרך־כלל בקירבת מקום(ביפו
או בירושלים) היו קרובים איש לרעהו גם מבחינה
רוחנית.
גליון 2668, 19 באוקטובר 1988, עמוד 21
הדובר — איש מהוקצע, מיקצוען
משופשף — נזכר, מתי החליטה אליז־בט
שהיא אינה רק ״אשתו של״ ,אלא
נכס לאומי שערכו
לא יסולא
בפז עבור בו־רה־בורה.
יה זה ב!
1עת שיפור
היחסים בין אוסטרליה
לבין האי
הבודד. היה מי
שנזכר — (או
שמא הייתי זה
אני, שיחזר הדובר)
,שאליזבט
היא אוסטרלית
גזעית — גימיק
מפתה מכדי לעבור
עליו בשתיקה.
גליון 2669, 26 באוקטובר 1988, עמוד 28
לדחות חתימה על מיסמך כזה,
שמבחינה פוליטית אין בו רבב, גם מבחינת
אבל אני רוצה לקצר ולגעת בנקודה השניה
שפגעת בה. דן מירון הרבה לעסוק ביחסים בין
המימסד הציוני והמדינה לבין הספרות העברית.
גליון 2593, 13 במאי 1987, עמוד 7
הרעיון הסובייטי: הוועידה כולה
תטפל בבעיות הכלליות של המרחב,
ואילו היחסים בין הצדדים יידונו
במשא־ומתן ישיר ביניהם במיסגרת הוועידה.
גליון 2642, 20 באפריל 1988, עמוד 43
בניגוד לערפאת, שהופעותיו בטלוויזיה
אינן מתקבלות תמיד באהדה
במערב, הוכיח אבדג׳יהאד את עצמו
גם כדמות תיקשורתית.
היחסים בין ערפאת ואבו־ג׳יהאד
התחשלו בטריפולי עוד יותר.
גליון 2603, 22 ביולי 1987, עמוד 31
.״
שהרי מי מאיתנו הכותבים או מציירים,
מחברים מוסיקה או מפסלים בעץ, במתכת או
באבן, הוגים ציור מושגי או ממחישים במלים
רעיונות פלאסטיים, אינו יודע ששום אמן ראוי
לשמו מעולם עוד לא העלה על כתב או עיצב
בכל מדיום(מימצע) אחר ״חוויות ״.וכן גם זאת,
שהזיקה בין ״חוויה״ זו״שאתה חווה, בלשון העם
— מראה שקיעת שמש נפלאה, הנאה בטיול
בהרים או מיפגש עם אשה — לבין השיר או
התמונה הנוצרים(לא בהכרח אחר־כך; אחר־כף
אתה לעיתים תשוש מדי!) ,בוודאי שאינה כיחס
בין סיבה ומסובב. גם אין כל צורך להיות בקיא
גדול בקאנט או בתורת המימזים והמדומה
באמנות ובסיפרות (ראה סיפרו׳המרשים של
מנחם ברינקר בנידון) ,כדי לדעת שאת ״הדבר
כשלעצמו״ ואפילו את גופי הדברים הזמניים
שאותו ״דבר כשלעצמו״ מקרין כאן סביבותינו
בחיי הצללים הללו שהם חיינו —אותם, דווקא
אותם, אי־אפשר לתרגם למילים, אף לא ״לתפוס״
בשום כלי מכליה של אמנות.
גליון 2626, 30 בדצמבר 1987, עמוד 20
המנהלת
הסבירה לגלית מפורשות שהיא
אינה רואה את היחסים בין השתיים
בעין יפה, מאחר והשניה היא אשה
נשואה וחלשת־אופי, וגלית מדיחה
אותה.
גליון 2586, 25 במרץ 1987, עמוד 26
אבל אם מדובר ב־50
כתבים שכותבים לעיתונים בארצות־הברית, ומתוכם
שלושה ביקורתיים במיוחד, אז מעיפים את
השלושה.
אני חשבתי שהיחסים בין ישראל לדרום־אפ־ריקה
מגינים עליי.
גליון 2688, 8 במרץ 1989, עמוד 11
תמיד הייתי אוהב־חיות משוגע, אבל כאשר חייתי
במחיצת ושתי, בניה ובנותיה, התחלתי להבין את הכללים המסדירים
את היחסים בין החתולים. וככל שהתעסקתי בכך, כן גברה
בי ההכרה שאין הבדל מהותי בין התנהגות האדם ובין התנהגות
שאר בעלי־החיים.
גליון 2675, 7 בדצמבר 1988, עמוד 11
ד׳הר אל־עומר היה ידידם של יהודי הגליל,
ואולי משום־כך היתה חיפה תמיד עיר מיוחדת לגמרי מבחינת
היחסים בין ערבים ויהודים.
ואולי זוהי מסורת עתיקה עוד יותר: כאשר פלשו הצלבנים
לארץ, ב־ , 1100 הגנו תושבי חיפה על עירם בעקשנות מיוחדת,
כשהיהודים לוחמים בחירוף־נפש לצד אחיהם המוסלמים.
גליון 2691, 29 במרץ 1989, עמוד 9
עם בדגוריון לא היו טובים, אמר לי :״חשוב שיהיה בתפקיד מישהו שלא יחריף את
היחסים ביני לבינו. לכנסת עוד יהיה לך זמן, עוד תגיע...״
הייתי אז בן . 31
(המשך בעמזד )39
גליון 2691, 29 במרץ 1989, עמוד 11
במידה מסויימת היינו ההורים
של הורינו. הם היו זקוקים לעזרתנו. היחסים בין הדורות
התהפכו.
זה קרה להורינו, זה קורה לעולים מאתיופיה, זה קורה לכל
המהגרים בכל הארצות.
גליון 936, 22 בספטמבר 1955, עמוד 12
רקע האדם הפלאי ששלט
במשפחת הצאר, הסביבה, היחסים בין הכוחות
השולטים בארמון, התקופה — הטרום־
מהפכת — 1917 המענינת ביותר — ,כל
הדברים, שהיו יבולים לשמש רקע מצוין
סיד הקולנוע בישראל ראה, איפוא,
| | סרטים משעשעים למכביר.
גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 2
ישנן כיום שתי בעיות יסודיות, שיכריעו
את הכף בדעת־הקהל הנאורה לקראת הבחירות
הבאות. האחת היא בעית היחסים
בין ישראל ועמי ערב. השניה היא בעית
חרות האדם נוכח גילוי מנגנוני־התושך,
הצעות־ר,חוקים הדורסניות, התגברות פולחן־
המנהיג, פרשות השחיתות והמשפטים המאלפים
השונים.
גליון 1014, 20 במרץ 1957, עמוד 2
קבלתי את דמות האדם הערבי במתכונת
שהועלתה לפני, והאמנתי באפשרות
של שינוי קיצוני ביחסים בין ״שהאל לשכנותיה.
קשה
לתאר עד דמה הופרכה נישה זאת,
כאשר נפגשתי בפעס הראשונה עם הערבי —
האויב.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 2
וכל העבירות בעולם, השלטה
היה, האוחז בידיו את פרנסת
מרבית האוכלוסיה, יחזיק מעמד כל עוד
כספי התמיכה של מדינות העולם ויהדות
העולם ניתנים לשליטתו הבלעדית והמוחלטת
— או כל עוד אין פרנסה אחרת לעם
הזה.
היחס בין עם ושלטוז אצלנו איננו כבין
צבור אזרחים וממשל נבחר על ידו כרי
לייצג את האינטרסים שלו, ואה לא זה
של רודן השולט בעמו ביד חזקה, אולם
תלוי בכל זאת בפריוז עבודת עם זה,
כדי למלא את קופתו.
גליון 1104, 26 בנובמבר 1958, עמוד 17
זהו משבר חמור מכל אלה גם יחד: משבר
חברתי. לא סוד הוא, כי היחסים בין
כדורגלני מכבי תל־אב־ב לבין עצמם לא
היו תקינים בתקופה האחרונה.
גליון 1136, 8 ביולי 1959, עמוד 12
מאז נפגשתי אתו פעמים
אחדות, והוא אף הציע לי נישואין•
נודע לי מהעתונות הירדנית כי היחסים
בין הדרוזים וישראל הם לבביים, והסקתי
את המסקנה ההגיונית שזה האיש שאני
יכולה לתת בו את אמוני• ייתכן שהייתי
אפילו נישאת לו למען המטרה הזו, אולם
דחיתי את הרעיון, כשנודע לי כי הוריו
עשו למענו סולחה עם הממשלה הסורית,
והוא עומד לחזור להר הדרוזים.
גליון 755, 15 באפריל 1952, עמוד 2
כך
נם אזכה לצילום בהעול ם הזה.
היחסים בין העתונות העברית ובין המדיניות־הכלכלית־החדשה לא היו בגדר אהבה־במבט־ראשון.