נמצאו 3,583 תוצאות עבור "יחסי מין"

אני לא יכול להמעיט מילים בתיאור העוצמה של התיקשורת במדינה שהיא בריאה ביחסים בין כלי התיקשורת והפוליטיקה. במדינה שבה ניתן לעיתונות חופש מלא של מידע, שבה הממשלה יוצאת מדרכה לספק אינפורמציה מתוך אמונה שזכותו של הציבור, משלם המיסים, לדעת.

הנושא: פתיחת שערי ברית־המועצות ליציאת יהודים, ושינוי מערכת־היחסים בין ישראל והרוסים, בעיקבות חילופי השליטים שם.

אין היא נוגעת רק לשילטון, לכלכלה, ליחסים בין הגזעים. היא נוגעת לשורשי ההווייה האנושית, ליחסי שנקבעו בקידמת־דנא, ואולי עוד לפני היות האדם.

יחסי צפון־דרום באיטליה מזכירים איכשהו את היחסים בין אשכנזים ומיזרחיים בישראל. הצפון האיטלקי הוא ״אשכנזי״ .שם מרוכזים כמעט כל מיפעלי התעשיה, שם נמצא העושר החומרי, שם פועלת היוזמה הדינאמית.

בהשוואה לחשיבותם הגורלית של יחסי יש־ראל—ארצות־הברית, ולחשיבותם המרכזית של יחסי ישראל־מצריים, היחסים בין ישראל וצרפת נראים כעניין קישוטי בעיקר.

הוא אחד האנשים החכמים ביותר שהכרתי בחיי. פרשת היחסים בין קרייסקי ובין ישראל היא אחת הפרשות הפוליטיות־פסיכולוגיות המרתקות ביותר.

ג״/וצ, ה תי רצח השלבהחדש: י שר אל עו מדת לגרו ם ל מי לתמת־אז ר חי םחדשה כל בגון בשיא המילחמה הסביר אינטלק טואל מארוני לאורח ישראלי, על סיפונה של יאכטה בנמל ג׳וניה, מהו טיב היחסים בין ישראל ולבנון הנוצרית. האיש צילב שתיים מאצבעותיו, והסביר :״האינטרסים שלנו מצ טלבים כיום.

סרט פשוט, דרמאתי, משהו בין סרט רוסי ומערבון אמריקאי, המספר את האמת הפנימית של אנשי העליה הראשונה, שבאו לארץ רחוקה, מפחידה, כדי ליצור יש מאין. מעניין במיוחד הטיפול של הסרט ביחסים שבין המתיישבים דמ1תו של גיבור סרט־הטלוויזיה התיעודי של לורנס איש־ערב היה מצויין.

שווימר את רחשי־ליבו, הערכתו ואולי גס מחוייבותו. אלה היו היחסים בין השניים — יציבים וקרובים — עד להתפתחויות בפרשת הנשק האיראני.

הוצאנו את הגליון הראשון של העול הזה החדש, פעלנו במשך כמה שבועות בלי צלם־מערכת, עד שבא אלינו מקסים סלומון והפך לצלם־המערכת השכיר הראשון בארץ. בזה לא הסתיימו היחסים בין גולדמן והעול הזה. להיפך. העולם הזה הפך סיפור־הצלחה, וכעבור כמה שנים הצטרף גולדמן למערכת והיה צלם־המערכת שלנו.

הגנרל מתקרב לגרנובל בונפארטה והיא תביא נזק לכל הצדדים — לכבוד בית־מתקרב לפאריס המוני פאריס מקבלים המישפט, ליחסים בין המישפט והעיתונות, בהתלהבות את פני הקיסר הנערץ!

הכותרת אמרה :״וייצמן יוזמן למוסקווה״ .ובכתבה נאמר כי הסובייטים החליטו להזמין את עזר וייצמן לארצם, כמחווה מיוחדת, בדרך לנורמליזאציה של היחסים בין שתי המדינות. העיתוי: לפני הרוטציה.

בצורה אובייקטיבית ויסודית את שלוש הצלעות של הסיכסיר בארץ בשנים שבין 1935ו־. 1948 הוא מביא מיסמכים רבים המשליכים אור על היחסים בין הבריטים, היהודים והערבים. מי שקורא כיום את המיסמכים הבריטיים מאותה תקופה, לומד הרבה על יחס הבריטיים למחתרת העברית.

תורגמן דק את כל החומר, המליץ להעמיד את הסביר שזהו עניין מישפחתי פנימי, ומנע למעשה את חקירת תורגמן לדין מישמעתי. הסוחט, ואת הבירור המישטרתי על היחסים בין שני הנערים. • ניצב-מישנה אמיל פרי אישר באוזני עיתונאי, שתורגמן פעל לסגירת תיק נגד בנו בקשר לגניבת־רכב. • בכינוס שנתי של שוטרי מחוז תל״אביב גילה תורגמן פירטי חקירה מוכמנים של החשודים בפריצה למוסיאון הארץ ברמת־אביב, תוך כדי סיכון חייהם של מודיעי המישטרה שמסרו את ^ ינתייס מונה שר חדש למיש־המידע.

בכך הועיל יותר מאשר במילוי תפקיד של שר־חוץ בממשלת־האחדות־הלאומית, שבה היה מטיף, מן הסתם, לריעות שונות לגמרי על היחסים בין היהודים והערבים. טוב שבוני הממשלה הזאת מאסו בו. !

ומה שבינו לבינה זהו נושא מורכב. חודשים אלה מביאים את היחסים בין זוגות נשואים לקיצוניות. חילופי הדברים, המעשים וההחלטות אינם אופייניי ם ועלולים להביא לפרידה, שגם אם אינה סופית, היא יכולה לשנות את מהות היחסים.

״ 15,000 בשנה והמגמה בעליה״. ומהו היחס בין שני המינים! ״אחוז הגברים עולה בהתמדה, בערך 30 אחוזים מתוך כלל הניתוחים.

אני מבקש את כבוד הנשיא להתחשב בכך. אנחנו נמצאים בשלב עדין של היחסים בין שני העמים. השלום הוא צמח רך, הזקוק להרבה טיפול, להרבה אהבה, להרבה הבנה הדדית.

אין בקרה על פירותיה של שנודה־שבתון. מעולם לא נמדד היחס בין ההר צאה הגדולה לבין התמורה והתועלת שנושא עימו המשתלם־הבכיר בשובו מחדל.

התגובה האימפולסיבית אי נה אופיינית רק לתאונות, אלא גם ליחסים שבין אדם לרעהו, ובין זוגות שחיים יחדיו.

אתה קורא בספר ונוכח לדעת שעם השנים הולך היחס בין שני הידידים ומתהפך. בנימין, שהיה תחילה הרב, מתחיל להתייחס לשלום כאילו הוא ההוגה הגדול יותר, הסמכות הבכירה.

על חברי הרשת, יהודיים ציוניים בני־המ־קום, הוטלה משימה מסוג אחה להטיל פצצות במוסדות־ציבור, במוסדות אמריקאיים ובריטיים בקאהיר ובאלכסנדריה. באותם הימים התהדקו היחסים בין המישטר המצרי החדש, בהנהגת גמאל עבד״אל־נאצר, ובין ארצות־הברית.

מה ההווה על הימים ההם״(חיים גורי) :שהוא מהווה גם שהדובר, מתי מגד, במיקרה זה, מדגיש שהוא ״תיאור מעוות ושיקרי של היחסים בין,ותיקים׳ .מעיחרק) על עצמו ״.ואל.הרגשת־האמת׳ של ״ 3כביכול ועולים חרשים בשנות המאבק על גבי דניאל מצטרפת עתה, באורח בלתי־צפוי העצמאות ובימי העליה ההמונית; שהוא מייצג לגמרי, עוד ״הרגשת־אמת״ — מהצד השני של ״מימסר (סיפרותי ואקרמי) הרסני״ שאין לו אח המיתרס, אם אפשר לומר כך.

בעיות קאתודיות אופייניות מכמה וכמה בחינות, הספר הזה מצביע על הקירבה היחסית בין תרבותנו לתרבות הנוצרית־קאתולית.