גליון 1978, 1 באוגוסט 1975, עמוד 24
מתחת לריצפה נשארו אז
מונחים המוקשים של הסיכסוך: הבעייה
הפלסטינית הבלתי־פתורה, בעיית־הפלי־טים
ובעיית היחסים בין ישראל ושכנותיה.
עתה, לדעת אבנרי, אפשר להשיג שלום
ממשי יותר, שבו יפורקו המוקשים האלה
ויחוסלו הבעיות העיקריות שבין ישראל
ושכנותיה• אם ישראל תהיה מוכנה להצהיר
על נכונותה להחזיר את השטחים
המוחזקים ולהכיר בזכות הפלסטינים להקים
מדינה משלהם לצד ישראל, תיתכן
עתה הידברות ישירה והסדר כולל, גם
בלי כפיית המעצמות.
גליון 2195, 26 בספטמבר 1979, עמוד 33
בראיון הפך
בארצות־הברית הפועלים לארגעת הרוחות
ביחסים שבין השחורים ליהודים שם, שראו
בדאגה כיצד מוסיפה ממשלת ישראל שמן
למדורת ליבוי היצרים בין שתי העדות.
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 14
על מחנה זה רובצת מעין מסורת סטריאוטיפית של
קומוניזם (״שמאלנות״ בשפת התיקשורת, הרחוב והאספסוף)
וגרוע מזה, מעין האשמה קולקטיבית של התעלמות
מן האינטרסים הלאומיים הבסיסיים ואפילו האשמה
על היותם ״סוכנים זרים״ בפוטנציה. מצב זה מזכיר
את מערכת היחסים בין המיפלגות הסוציאליסטיות
באירופה לבין המיפלגות הקומוניסטיות שם.
גליון 2140, 6 בספטמבר 1978, עמוד 28
אולם לגבי היחסים מן הסוג השני — היחסים בין עיתון ובין מוסדות־השילטון,
הלכה זו פסולה מעיקרה.
גליון 2170, 5 באפריל 1979, עמוד 14
או שמא מישהו מהם יהיה
מסוגל לסייע ולשתף פעולה עם הרודפים ז מחשבות
מסוג זה לא אוכל אף פעם לגרש ממוחי, אחרי מה
שהתחולל לפני ארבעים שנה, כאשר היחסים בין היהו דים
והלא״יהודים באירופה היו שובים יותר מאלה הקיי מים
היום.
גליון 2184, 11 ביולי 1979, עמוד 13
הבריטים החלו לפעול בעזרת ״קוויזלינגים״ כמו
המלך פארוק המצרי ונורי אל״סעיד העיראקי, למען
הקמת החבר הערבי (הליגה הערבית) שעיקר דאגותיו
לסכל את הקמת המדינה היהודית.
בעיקבות זאת הורעו היחסים בין הבריטים לישרא לים
ולולא מילחמת״העולם השנייה, והצטרפות אלפי
צעירים יהודים־ישראלים לבריגדה היהודית, היה המרי
לובש צורה של מילחמת שיחדור ממשית עם סיום
המילחמה היתה בריטניה מדינה חלושה, כאריה פצוע,
שהבינה בי עליה לפנות את בסיסיה בהודו, בעיראק
ובמצריים.
גליון 2173, 25 באפריל 1979, עמוד 33
איימת להפוך לאחת השערוריות הציבוריות
הגדולות שארעו בשנים האחרונות
בישראל והעלולה להעכיר גם את היחסים
שבין מוסדות ישראלים לבין מוסדות הרפובליקה
המערב גרמנית.
גליון 2158, 10 בינואר 1979, עמוד 6
דוגמה
למידת הרצינות שבה מתייח סים
לאחרונה גורמים שונים לגילוייו של
העולם הזה יכולה לשמש פרשת פירסומה
של השיחה בין שר האוצר לי ד ר מועצת
המנהלים של אל טל, שהופיעה לא מכבר
לאחר דברי רקע קצרים, על מערכת
היחסים בין שר־האוצר להנהלת אל־על,
מביא השבועון מה שנראה כסטנוגראמה
של שיחה שקיימו ביניהם מר ארליך ומר
למחרת
בן־ארי, במיסעדה תל-אביבית.
גליון 2095, 26 באוקטובר 1977, עמוד 41
.״
שילון גם מסביר את פשר חילופי־הגברי
שנעשו בדסק הזה :״בלא כל קשר למע רכת
היחסים בין הטלוויזיה-ומערכת הביטחון,
נעשה באחרונה חילוף בראשות
הדסק הצבאי.
גליון 2091, 29 בספטמבר 1977, עמוד 31
יתירה מזו: אחד המיסמכים כלל דו״ח
על ויכוח שנערך במטכ״ל קודם לתקיפת
האונייה, ובו התנגדו מיספר קצינים בכירים
לתקיפת הליברטי מתוך הנימוק ש פגיעה
בה עלולה לשבש את היחסים בין
ישראל לארצות־הברית.
עיתוי פירסומם של מיסמכים חשאיים
אלה לא היה מיקרי.
גליון 2125, 24 במאי 1978, עמוד 33
סאדאת קיבל את העברת המידע החיוני ישירות אליו
כמחווה של רצון טון מצד מנחם בגין, וכרמז לנכונות
מצד בגין לפתוח תקופה חדשה ביחסים שבין ישראל
למצריים. כתוצאה מכך נפתחו מגעים ישירים בין נציגים
מצרים וישראלים בדרגים נמוכים, ואלה סללו את הדרך
לקראת פגישות בדרגים גבוהים יותר.
גליון 2153, 6 בדצמבר 1978, עמוד 28
מרביתם
רואים עצמם כחלק אינטגרלי של החברה
** ולה לדיון
וסידורי-תפילה. תת-השר מעיר כי הקרח
ביחסים בין ישראל לברית־ד,מועצות זז,
וכי הפגישה כשלעצמה מעידה על־כך.
גליון 2132, 12 ביולי 1978, עמוד 41
ילדיהם הקטנים ,״כדי לעזור לבת שלי בבית,
וגם בגלל זה שרבתי עם בעלי, האבא של הבת שלי.״1
כל אותו הזמן היו היחסים בין החותנת לבין החתן תקינים,
כפי שהיו לפני שהאם עברה להתגורר אצלם בבית .
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 36
צירות זו נסגרה
כשהצביעה ישראל באו״ם נגד פרס של
מוצדק, בעניין הלאמת הנפט. היחסים בין
שתי המדינות התהדקו עם שובו של השאה
לכסאו.
גליון 2124, 17 במאי 1978, עמוד 59
היערכותו הנוכחית.
באקורד־נעילה לדיון חלקי זה ביחס שבין גורם השטח
לבין רמת הביטחון הצבאי, איני יכול להימנע מן ההנאה
הכרוכה, עבורי, בניתוח ״תופעת קירנאייקה״ .אך תחילה,
וכדי לעשות צדק עם עמידרור, שהביא דוגמה זו (העולם
הזה )2117 כמופת חותך לחשיבות גורם השטח, מן הראוי
להציגה על־פי עמידרור: אילו היה גבול הביטחון של
ישראל עובר בקירנאייקה שבלוב, וכל התקפה ערבית על
ישראל היתה מתחילה שם, היה צה״ל יכול לנהל קרב־השהייה
לאורך כ־ 800ק״מ עד להתייצבות על קו התעלה,
שם היה אוסר קרב־הכרעה על הצבאות הערבים בנתונים
של יחסי־כוחות משופרים מאלה שהיו בתחילת המילחמה,
שכן ״קרב השהייה המנוהל נכון, המשהה מפסיד שטח,
והמושהה — כוחות וזמן.
גליון 2310, 9 בדצמבר 1981, עמוד 37
אחרים לא סברו כי המיסמך הזה מבטא יחסים בין
בעל ואשה דווקא. הם ראו בו מעשה של זנות, כשהאשה
משדלת את הגבר, וזה השתכנע אחרי מאמץ רב להזדקק
לשרותיה.
גליון 2454, 12 בספטמבר 1984, עמוד 32
• הסיפור הזה מחזיר אותי לסרט
״מאחורי הסורגים״ .הסרט בעצם מספד
על יחסים בין ערבים ויהודים ככלא.
האם המציאות בסרט דומה למציאות
בבית-הסוהר?
גליון 2466, 5 בדצמבר 1984, עמוד 50
הדבר יהיה תלוי במידה רבה גם בהתפתחות
היחסים בין וושינגטון ומוסקבה, בעתיד הקרוב.
גליון 2477, 20 בפברואר 1985, עמוד 34
גל לא ראה בכך כל פגם, הוא אמר
שזוהי המציאות של מישרדי־השידו־כין,
וכי זהו תהליך רצוי אפילו,
•המקטין את היחס בין אנשי״הייצוג
ובין לא ייצוגיים.
הוא הסביר לי כי אין טעם לראיין
את אלה שלא פעילים, כי רובם אפילו
לא יסכימו לבוא לפגישה, כי התאכזבו
מהמישרד.
גליון 2297, 9 בספטמבר 1981, עמוד 67
זהו רומן עמום בהגיגים
על החיים, על יחסים בין בני-אדם, על
תביעות ועל תשוקות.
גליון 2308, 25 בנובמבר 1981, עמוד 39
עם כל
הביקורת על היוזמה, על
צורתה ועל תוצאותיה (ה עניין
הפלסטיני, הרם היחסים
בין מצריים והעול(*
הערבי, האוריינטציה ה־ארצות- על בילעדית
הברית)
,אסור היה לשלול
את היוזמה כשלעצ מה,
ואת השלום החלקי שהושג בה.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 76
היתד, זאת הפגנת-
ידידות מלבבת מצד הח״כ שהתפרסם,
בשעתו, כידידו הנאמן של פלאטדשרון,
ושיש לו, כנראה, מושגים משלו על היחסים
בין החוק ובין הח״כים.
סערהמ על
ל ענני ם
םלא היה בהתנהגותו של אמיר כדי
י * להפתיע, הרי מדהימה התנהגותו של
יושב־ראש הכנסת.
גליון 2309, 2 בדצמבר 1981, עמוד 21
הרב יונתן פרלמן,
רב קולר, מרק סיגל,
ג׳ני גרינברג, באר־שבע
וגד
.ה מ תנ כ ל׳
אגודת בער בעלי חיים
צריכת למחות על היחס
לכינים.
לאחרונה מתנהל בארץ מסע־השמדה
נורא, מלווה בהשמצות
קשות וכינויים שהנייר אינו
סובלן נגד חיות קטנות ועדינות,
שאף אינן יכולות להתגונן
מפני המשמיצים והסש־מידים.
גליון 2343, 28 ביולי 1982, עמוד 58
.״
פרופסור שלמה נאמן מפריך את אג דת
הקמת ראשון־לציון בידי ביל״ו וממ שיך
בניתוח מערכת היחסים בין מייסדי
ראשון־לציון, חברי ביל״ו ופקידי הבא־רון
רוטשילד.