חיפוש: "יחסי מין"
נמצאו 3,583 תוצאות (מציג 3,051 עד 3,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 33
אחרי החזרת צפון- סעי למצרים יהיה אנוור אל־סאדאת נאלץ לשקם את מצבו בעולם הערבי, ובהעדר פיתרון לבעייד, הפלסטינית יחמיץ השלום הישראלי־מצרי במהירות. היחסים בין ישראל וארצות־הברית מתקדמים לקראת התנגשות.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 10
זאת היא קבוצה שרכשה יחסית נסיון רב ביידוי אבנים ברכב צבאי בעבר, אך המומחים מעריכים כי ירד כושרה: תקופת האבן בגליל הסתיימה עם בחירתו של תופיק זאייד לשר הראשון לענייני ערבים, ב־ .1985 פעולתו הראשונה היתה לארגן גדוד-עבודה של כמיליון צעירים מצריים, ישראליים ולפסטיניים, שניקו באותו קיץ את הגליל מסלעים ובכך שמו קץ, אחת ולתמיד, לוויכוחים על הפקעת אדמות שהרעילו בעבר את היחסים בין יהודים וערבים בצפון הארץ. שמה של הקבוצה הפלסטינית יצא למרחקים בגלל מישחק הצוות שלה ; בהתקפות מתואמות מפליא הצוות לכוון אבנים, בריקושטים מרשימים, לחלקים הפגיעים של מכוניות צבאיות מתוצרת ישראל, שתוכננו במייוחד כדי להדוף לבנים מעופפות.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 78
נושאי־מישנה בספר לקוחים מחיי היומיום: קימה בבוקר, ישיבה אל השולחן, מישחקים, חינוך לנקיון, השכבה, הסברה מינית, הילד המאומץ, היחסים בין המחנכת־מטפלת להורי הילדים הרכים הוצאת דקל — פיר־סומים אקדמיים, המתמחה בפירסום ספרי״ לימוד לאוניברסיטות, פירסמה החודש מיקראה בסוציולוגיה, הנושאת את הכותרת התיאוריה הסוציולוגית הקלאסית, מאת צ׳ארלם קיימן באנתולוגיה (מיק־ראה) זו מצויים מאמרים מאת: אונוהט חחזה אלברשטיין היא זמרת מה מעלה הראשונה בין הזמרות הישראליות.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 78
שני מערכונים אלה אוחדו לשתי- וערב הנושא את הכותרת: אותו דבר אבל אחרת $ $בגיליון האחרון של ירחון־הספרות פרוזה מצוי מפתח לסיפור מדהים של הספרות הישראלית. המדובר במערכת־היחסים שבין הסופר הוותיק יהושוע כר־יוסן ן (עיר קסומה) לבין בן־זקוניו יצחק כר־יוסף.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 49
הוא התראה עם עורכי טייס והפציר בהם לגנוז את הסקופ. תמורת זאת הבטיח לתקן את היחסים בין טייס ובין שר־הביטחון דאז, משה דיין, שהותקף על־ידי השבועון ושנעלב.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 27
בין השאר: גבולות ה מדינה, הבעייה הפלסטינית, המשבר הכל כלי, ההתנגשות בין העדות, היחסים בין הדת והמדינה. יכול מישהו להאמין (כמוני) שכל אלה אינם אלא צדדים שונים של בעייה אחת ויחידה, שיש לתת לה פיתרון כולל.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 33
של זאב ז׳בוטיגסקי לפי תוכנית הלסינגפורס, המגמות השלום בין עמים, בייחוד אחרי סיכסוך היסטורי יחיד -בבית־המלוכה הסעודי, רמת־הגולן על פי מפת ארץ־ישראל במינו כמו הסיכסוך בינינו ובין הפלסטינים — הוא שבראשו של מנחם בגין, היחסים בין יהודים וערבים תוצאה של מאמצים ארוכים.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 16
כימעט כל מנהיגי השמאל בעולם השלישי מכירים בתפקיד השלילי שממלאות החברות העל-לאומיות, וביחס שבין אקלים נוח להשקעות רכושניות ובין מישטרי דיכוי ועינויים בעולם השלישי.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 29
לדויד בן־גוריון היתה דעה משלו על עתיד היחסים בין שני העמים בארץ, וזו נשאה פרי כאשר נעלמו מאות אלפי ערבים מן השטח שנכבש על־ידי צה״ל.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 32
הסרת חסינותו של אהרון אבו־חצירא כבר היתד, מובטחת, כאשר גילו הח״כים תירוץ חדש כדי לדחות את ההחלטה. הפעם: העלמת מידע על היחסים בין המישטרה ובין עד־המדינה ישראל גוטליב, שקדמו לחקירת הרשמית. ״ ש טו ר 7י מידע זה אינו נוגע במאומה לתפקידה של וע- דת־הכנסת.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 10
אבל אם במונח עברי חשקה נפשכם, אני עושה קול אחד עם אבנרי ועם יעקב שרת ומציע ״השגרה״ .אין מונח המדייק יותר בכוונתו מזה: הפיכת היחסים בין המדינות לקשרי שיגרה, מקובלים, תקינים ורגילים בין אומות.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 29
נפגשתי שם לראשונה בגלוי עם מנהיג ערבי בכיר: המדינאי העיראקי האשם ג׳וואד, שנתמנה כעבור כמה ימים כשר־החוץ של עיראק, במקשט־רו של עבד־אל־כרים קאסם *.דיברתי עימו על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה (שהיו אז בידי ירדן ומצריים) ועל היחסים בין ישראל והתנועה הלאומית הערבית.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 82
נמר של נייר (המשך מעמוד )51 עדות הרצוץ־הטוב קארל לוטוס בקר ( )1945-1873 היה היסטוריון אמריקאי שהירבה לעסוק ביחס שבין הביסוס הפילוסופי לזכויות האדם ובין המהפיכה האמריקאית, תוך כדי ניתוח מסויים של תקופת ההשכלה, ובעיקר המחשבה האירופית של המאה ה־ .18 באיחור של לפחות שלושים שנה ראה אור בתירגום לעברית ספרו הקריה־של־מעלה בהגות המאה השמונה־עשרה* בפתח הפרק הראשון מובאה מגיתה, האומרת כי ״האמונות התפלות, כמוהן כהרבה שגיונות אחרים, מקפחות את כוחן בקלות רכה כשאין הן מחניפות ליוהרתנו אלא מפריעות לה״ .בהמשך מציג קארל בקר את המיזוג של הנצרות המסורתית ועידן ההשכלה החילונית, כפי שהוא נראה בעיניו.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 25
פירסום הצהרה כזאת יסלול, לפי מיטב ידיעתי, את הדרך לחידוש היחסים בין ישראל וברית״המועצות, ואולי גם בין ישראל וסין.
גליון 1907 (20 במרץ 1974), עמוד 9
כי צדמח לי פי ם ע כאחרונה התערערו ביותר היחסים בין העם ושילטונו. ישנו חוסר־אמון הדדי, ושני הצדדים הגיעו למסקנה ש כך זה לא יכול להימשך.
גליון 1908 (27 במרץ 1974), עמוד 16
למרות שאז היה כוחו של המערך גדול הרבה יותר מאשר היום, הבינה גולדה, שלא כרבים אחרים אשר ראו בנשיאות תפקיד ייצוגי בילבד, כי מישרת נשיא־המדינה צריכה להיות בידי מפא״י. כדאי לזכור את ה יחסים בין גולדה למשה דיין באותה תקו פה, כדי להבין מדוע חששה לתת את תפ קיד הנשיא בידיו של איש רפ״י.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 18
מטרתו של קיסינג׳ר היתה, בעיקר, לשים קץ למעורבות האמריקאית, ולמנוע כל אפ שרות שהסיכסוך הוויאט־נאמי יקלקל ב עתיד את היחסים בין וושינגטון, מוסקבה ופקינג. הסיבסוך הישראלי־ערבי מסובך הרבה יותר.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 10
.״ • ״הביטחון (האמיתי) מגוסס על היחסים בין המדינות, ולא על גודל השטחים.״ העניק קיסינג׳ר לשר־החוץ ציון־לשבח : הבריטי, קאסלרה, • הוא לא נכנע לפיתוי של ,מוחלט .,״ ביטחון וכאילו חזה מראש את הטיעון של גולדה—דיין—גלילי, ציטט קיסינג׳ר בשנת 1964 בהתלהבות דברים שאמר קאסלרה מאה שנה לפני כן: • ״הטענות כזכות גבולות איסטראטגיים הן מופרזות כיותר.
גליון 1755 (21 באפריל 1971), עמוד 21
הוא לא היסס להביע בגלוי את דעתו — בין היתר אמונתו שהציונות היא שורש־הרע בשאלת היחסים בין יהודים לערבים. לכתב העולם הזה סיפר פאהום (העולס הזה ) 1753 כיצד לא הצליח להשיג עבודה כאשר סיים את לימודי הפסיכולוגיה והפילוסופיה, מאחר שנדרש לשתף פעולה עם הש.ב ,.וזאת סירב לעשות.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 18
סיפר האב :״שרה בתי אמרה לי, שהיא מוכנה להתפייס עם בנימין בשני תנאים: שירשום את חצי הרכוש על שמה ושירשה לה לבוא במגע מיני עם מי שהיא רוצה.״ בתחילת 1967 הגיעו היחסים בין שרה לבעלה למצב בלתי נסבל. הם הגיעו לביקור בארץ, כאן חשב בנימין גולדמן שיקל לו לתת גט לאשתו.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 14
זהו נוסח סתום בכוונה, אך הכוונה ברורה :״שונה״ מן היחסים בין ישראל ובין מדינות זרות. אפשר לנחש את צורת השוני: העסקת פועלי השטחים בישראל, מכירת סחורות ישראליות בגדה.
גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 38
הכוונה במושג כזה לבירור ההאשמות והשמועות המרחפות היא לאנשי הקיבוצים , ,המוכרים להם בעיבחלל השטחים.״ קר במסגרת היחסים שבין עובד למעביד.״ #העליתי במיסגרת שאילתה את ה־ ...נכון, כמה מן העיירות, תודות אולי בוויכוח על עיירות הפיתוח, השמיע מיקרה המחריד של הנער כן ה״צ ,1שלמיקומן הגיאוגרפי המוצלח יותר, או ל- שלום כהן את הגישה העקרונית של נעצר לחקירה, נכלא בחברת שני פושעי־חומר־האנושי שהתיישב בהן, או למקורות סיעתנו — גישה הכופרת בסיסמות המין, ונאנס על־ידם.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 13
היו כאלה שהציעו גם שביתת־רעב במיז־ נון, בעיקר חברי ״אגודת־שומרי־משקל״ וח״כים אחרים, המבקשים כבר מזמן להפגין נגד טיב המזון, אבל הרוב המתנגד לפעולות מחאה ראוותניות, העלולות לחבל בסיכוי המסתמן לחידוש היחסים בין ישראל וברית־המועצות — החליט לשתות במיזנון כוס תה, ולאות מחאה נגד מדיניותה האנטישמית של ברית־המועצות, להמתיק את התה בכפית סוכר אחון בלבד.
גליון 1767 (13 ביולי 1971), עמוד 28
.״ דן גם העלה שאלה עקרונית מעניינת :״נניח ש מחר יחודשו היחסים בין רו סיה לישראל. ונניח שלארץ יגיע יהודי שנתפס ברוסיה ב־עיסקת שוק שחור.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 23
בעת עבודתו במעריב הכיר אלי את ליאורה ברעמי, בתו הצעירה של עובד בן־עמי, שעבדה אותה תקופה בארכיון העתון. כאשר נקשרו היחסים בין השניים והם החליטו להינשא, ניצבה בפניהם התנגדותו של האב העשיר.
