חיפוש: "יחסי מין"
נמצאו 3,583 תוצאות (מציג 1,051 עד 1,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 8

נאמר לי שאני צפוי למעשי-סדום, אבל באלה ל א ראיתי בתא שבו הייתי, והתא היה ענק (ב־ 30 מיטות). לא נתקלתי בשום יחסים בין אסירים. היחס של ה- ״נאמנים״ אל שאר החיילים חיה לבני, והאמת היא שהם דאגו יותר מהשאר לנקיון התא ולשמירת הסדר לאחר־מכן יצאתי לעבודות־חוץ בסיני. … אנו מרכינים ראשינו לכבוד קורבנותינו ועמנו האיתן, הנאחז באדמת האבות, ובו־בזמן אינני מאבדים את חתיקווח לבלימת הידרדרות היחסים בין שני העמים. קבוצת אג ש׳ רוח השמות שמורים במערכת.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 24

כשהגישה זהבה -את הצעתה ׳לעריכת העבודה על הנושא :״מערכת היחסים בין הזרוע הצבאית !והזרוע המדיינית עם קום המדי-נה,״ למנחה שלה, הפרופסור יהודה ואלך, התלהב ואלך מההצעה. … קשה היה להם 1להאמין כי חומר מתקופת קום המדינה יבול להיות סודי. אך כשעלתה על פרשת היחסים בין בן־ גוריון ובין ייגאל ידין, קצין המבצעים הראשון של צה״ל ואחר־כך הרמטב״ל ה שני, הפעיל צה״ל צנזורה.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 13

יחסים ביו שתי המדינות השתפרו במהירות, ( | ובאותה מהירות הצטננו היחסים בין ישראל ובין היום בגאווה. תעשיית־הנשק הצעירה שלנו נמצאה ראוייה לספק מתוצרתה לצבא המשוכלל והמפואר ביותר שידע העולם מעודו ...אכן, כאשר עלה הדגל המרהיב בעל הרקע האדום וצלב־הקרס, על ת מי הספינות, לצלילי שיר ״הורסט וסל״ העליז והמלהיב, אמרנו לעצמנו: יום גדול הוא למדינת־היהודים. … שופרות־התעמולה הקומוניסטיים ניהלו מסע של השמצות נגד ישראל, דיברו על ״ציר ברלין—ירושלים״ ועל ״קנוניה בינלאומית״ .בתשובה להצעה״לסדר־היום של ח״כ גאולה כהן על ״ההתקפות שלוחות־הרסן של העריצות הקומוניסטית הפושעת, על ברית־המגן היש־ראלית־גרמנית״ ,אמר ראש־הממשלה בכנסת ש״אנו דוחים בתוקף ובזעם התערבות ממשלות זרות בשיקולים המדיניים של מדינת-ישראל הריבונית.״ מר רבין ציין, כי ״למרבה הצער, נתפסו גם במה מאנשי־הציבור במדינות־המערב למסע הסילופים והשקרים, שכל מטרתו להכפיש את שם מדינת־היהודים, ושריח חזק של אנטי שמיות נודף ממנו.״ בעיתוני־העולם התפרסמו, בתכיפות גוברת, ידיעות על היחסים בין שתי המדינות. נאמר בהן שקציני״צה״ל מתאמנים במיתקני הוורמאכט הגרמני בשיטות הבליץ- קריג, וכי קבוצה של קציני־אס.אס.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 57

בהשוואתה את החברות הפרימיטיביות לחברות המשוכללות יותר, היא קובעת בסארקזם :״הגברים נשאו בעול־הפרנסה ונטלו על עצמם את בל הקשוח, המחוספס והעלול להשחית את נשי הם הרכות והענוגות, שבן אמורים היו לשרת כהצלחה עם כל מיני זוהמה שבעולם פרט למיד המצטבר תחת המיטה והסחי המצטבר מאחרי אוזניהם של ה נערים על סמך מימצאיה המרתקים, בוחנת מרגרט מיד את מרבית המוסכמות ביחסי־המין בחברתנו המערבית, ומוליכה למסקנות ברורות, כי כאבי־הלידה והאורגא־זם של האשד, מותנים בתרבות בה היא גדלה.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 29

״אני יושבת המון בדוכנים,״ היא הציבור התייחס אליהם בהבנה רבה. כאשר החריפו היחסים בין הממשלה מספרת ,״אנשים מוסיפים לחתום ויש כ וההסתדרות, התקפל שר-האוצר כמו אולר. … הם לא מתנגדים ההשבתה באל־על כתנאי להסדר כללי של לרעיון, אבל זד, פשוט לא מעניין אותם. היחסים בין הממשלה וההסתדרות, הסכים זו החברה שאני חיה בה.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 36

קיטעי ה חיפנית מורכבים סמישחקים שונים ב־ בתוכנית אחרונה זו גיסתה רחל חלפי להעביד לזוג המראויינים ולמאזינים את :חשיבותם ויופיים וסל היחסים בין בני הזוג ואת היחהור־הספק שאולי ילדים זה לא הכל. … יורם כור,ר ולהקת הפנטומימה מישחק בשחור־לבן יחסים שבין פני האדם לגופו, מישחק ב קטעי גוף על רקע שחור-לבן ותאורת אולטרה ועוד אפקטים סוסו־-אלקטרונייס שלא כל־כך בתר איך יעברו בטלוויזיה של שחור־לבן.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 7

גם לגבי האזרחים הערביים של ישראל, לא היה יחסו של בגין גרוע מיחסם של קודמיו, אנשי המערך, החל ממפקיע־האדמות דויד בן־גוריון וכלה ביורה־יום־האדמה יצחק רבץ. ^ עולם לא היו היחסים בין ישראל וארצות־הברית טובים כפי /שהם כיום. .כך אומרים בוושינגטון. … בשיא מילחמת־הלבנון ניתן היה לומר: מעולם לא זיו היחסים בין וושינגטון וירושלים טובים יותר. ^ בל גם ממשלת־בגין השניה התפרקה בינתיים, וגם אליה ד 1אפשר כיום להתגעגע בנוסטלגיה.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 6

הנוגע לעיסוקו המדעי — צרפתית, האמת היא שכל היחסים בין גרמניה ולא אנגלית. רוב סיפרי-המדע שלו היו וישראל מתנהלים כיום בשני מישורים, בשפה זו. במודע או שלא במודע: המישור קשה לתאר שני אנשים מנוגדים יותר מאשר אמיל ז״ל המעשי של היחסים בין ישראל החדשה והחשוד ברציחתו. עם זאת 1 ,וגרמניה החדשה, והמישור הריגשי, שהוא עדיין עמוס במיטען של מוקדם מאוד לקבל גישה זיכרונות.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 52

הפרופסור בעל פני-הילד, בחסותו של אריאל שרון, עלול להביא להתפתחות שתסתיים בשואה. היחסים בין ישראל והעם הפלסטיני, וממילא גם בין ישראל והעולם הערבי כולו, עלולים להגיע לנקודה ששוב לא תאפשר בעתיד פשרה והשלמה. … היה זה סיפור אשר שיקף משבר ב חברה הגרמנית, במערכת היחסים בין שתי אחיות. פגישתה עם כריסטיאן אנסלין דירבנה העולם הזה 2324
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 54

לדעתו, שמתי ללעג את פילוסופיית החיים שלו, וכל מה שהיא אומרת על יחסי מישפחה ויחסים בין המינים. לדעתו. ניתן תוקף נוסף לתיאוריות המפוקפקות הקושרות מין ואלימות בחבילה אחת. … וב סיפור שכזה, הרקע הוא לא רק חלק בלתי נפרד מן הסיפור, אלא הכוח המניע בז. זאת כנראה, גם הסיבה שמערבת־היחסים בין החולץ• העקשן רנ קו(וילי א ם הארס) ו בין הסירובניקית אידינה(ג׳ואנה פאקולח) לובשת בשלב מסויים את הדמות הסטאנדרטית של אהבה הוליוודי ת.
גליון 2297 (9 בספטמבר 1981), עמוד 73

אבל לא רק לצידה. בסידרה נמשכים היחסים בין אריאל, שמה של הדמות בסרט, ובין גולדה על- פני תקופה ארוכה מאוד. … ״אין זו ביגאמיה, משום שאיני נשוי לאף אחת מן השמיים. גם אין אלה יחסים שבין גבר אחד לשתי נשים, אלא של אדם אחד, לאדם שני ולאדם שלישי ולהיפך, כששלושתנו שווי-ערך זד, בעיני זה.״ השותפות שלהם, המחזיקה.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 76

היחס הראשון שלה אל רחל היה יחס טיבעי של קינאת בת לאשר, אחרת, יחם הקיים בדרך כלל בין בת מעריצה ואמה. היחסים בין השתיים היו קרים במיוחד. אולם כשקרא דיין ליעל, ובמילים ברורות תיאר לפניה את אהבתו לרחל וציין שהוא לא ירשה לאיש, גם לאנשים הקרובים לו ביותר, להתערב ביחסיו עם רחל — החלד, יעל להבין את הרמז. … אחר-כך נוצר במישפחת דיין משבר ש השפיע על מערכת־ד,יחסים בין בניו של דיין ובין רחל. אסי המשיך לבקר את אביו, למרות צו־הגירוש מהדירה.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 57

אי-אפשר להשיג בכוח נורמליזציה גם עם מדינה מסודרת כמו מצריים. כי נורמליזציה פירושה — יחסים בין בני־אדם. בכוח האקדח אפשר לצוות על פלוני שירים את ידיו, ולרוקן את כיסיו. … ח״כ מאיר שיטרית, ש הוא חבר הוועד־המנהל, הזמין ביום החמי פרט לא ידוע במסכת־ד,יחסים שבין מ״מ הכתב־הצבאי בטלוויזיה, דן ממה, ובין דובר צד,״ל, תת-אלוף יעקב אכן ג סמ מו* ,היד, פקודו של אבן, בתפקיד ניהולי, ולא-צבאי, כאשר אבן שירת כמפקד חטי בת ירושלים • 1• ,ד,סידרה דאלאס עומדת לשוב בקרוב למירקע.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 44

אבל לא עבר הרבה זמן והתברר שזה פנטאזיה מהראש שלה. היחסים בין אהוד לביני הפכו גרועים מאוד ב־ .1983 היינו כמו שני אנשים זרים בבית. … אז זה העסיק אותי, זה מילא לי את הנפש. הוריי לא התערבו ביחסים ביני לבין אהוד. אבל אמי דחפה לי כסף ואמרה לי :״לכו תשלימו.״ אמי אמרה :״אין דבר, הוא גבר בן ,40 צריך להביו אותו, קחי 3000 דולר ותשלימו!
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 7

היא הוכיחה בצורה חותכת שישראל היא מדינת־חסות של ארצות-הברית, התלויה בה לשבט ולחסד, והיחס בין השתיים היא כיחס המסורתי שבין היהודי והפריץ. … על כן גרמה לזעזועים העמוקים, שנמשכו השבוע בשתי המדינות. ^ ^ פי לג ש _נתמכת ויהודי בגטו ך י סוגיה הראשונה: פרשת \ 1פולארד העמידה במיבחן את כל מערכת־היחסים בין שתי המדינות, שאין דומה לה בעולם.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 42

ארם הסובל מחוסר בשלות ריגשית ומינית, ויש לו קיבעון לגבי אבל כדי שתוכל לומר שגם לך יש אשה מושכת, תצטרך להשקיע כמה שקלים: מלתחה חדשה, עדשות ציבעוניות, שיזוף במכון מיוחד, שיכהה את עורה ויגוון את הנמשים, ואולי מתיחת־עור קלה והרשמה למכון להרמת מישקולות והתעמלות. אני מבטיחה לך שזה, פלוס יחס מיני ומגרה מצדך, כשאתה מרבה לצבוט בישבנה ומעמיק להסתכל אל תוך עיניה, יהפכו את אשתך, תוך שלושה חודשים, לאשה קוקטית וחושנית.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 5

אפילו אנשי מפם, שהיו טובים מכולם בתחום זה של יחסים בין יהודים לערבים, אומר יוסי אמיתי, היו שותפים לשגיאות שגרמו לבריחה ולגירוש ערבים מן הארץ — וזו הטענה העיקרית. … והרי בכל זאת ראוי לשפוט את מפם בנושא היחסים בין יהודים לערבים בארצנו על פי מעשיה בשנים אלה — החל ביוזמת החקיקה נגד גזענות(הראשונה שהעלתה בכנסת את סכנת הכהניזם, ותבעה חוק שיחסום את דרכו של כהנא לכנסת עוד בפברואר )1983 וביוזמות פרלמנטריות נוספות, שעניינן השוויון והדו״קיום היהודי־ערבי בחברתנו(למשל: העברת החוק נגד אפלייה בתעסוקה) ,ועד ההחלטה לשריין את המקום השלישי ברשימתנו לכנסת לנציג המיגזר הערבי, חסיין פארס, מנהל בית־ספר בעכו.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 7

אחד התהליכים החשובים של השגה התרחש בזירת היחסים בין ישראל וברית־המועצות. במיבצע מחושב היטב, איטי ועקבי, הכינה מוסקווה את חידוש היחסים של הגוש הקומוניסטי כולו עם ישראל. היה זה חלק מן הקו החדש של איש־העולם מיכאיל גורבאצ׳וב לנורמליזציה של היחסים בין המדינות, להתקרבות אמריקאית־סובייטית ולחיסול סיכסוכיס מקומיים.






