נמצאו 188 תוצאות עבור "יגאל מוסינזון"
גליון 1015, 27 במרץ 1957, עמוד 18
אחרי הטיפול: היה בריא — ושלם כסף כן חיבר הצתת סידרה מבוססת על סיפור הכיפה האדומה בנוסחים שונים, כשרוזנפלד מחקה את סגנונו של אפריים קישון (הכיפה האדומה היא רפאל קישון, ושאר גיבורי הסיפור הם ארבינקא, שולטהייס, הדודה אילקה וד״ר חיים גמזו), שמואל אלמוג — את סגנון העולם הזה, עדה בן־נחום — את סגנון עמוס קינן, צפרתי — את נוסח העיתון המליצי המגיד, אחי־נעמי — את סגנונו של יגאל מוסינזון בטרגדיה בת שלוש מערכות ואפילוג ודן אלמגור — את סגנון הטור השביעי של נתן אלתרמן.
גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 22
אותו הכירה בזמן שהותו בחוצלארץ, פסוק השבוע • ח״כ מפ״ם מאיר יערי, על המערך הימני :״הוא בבחינת חתונה של פיסח עם צולע.״ • הסופר יגאל מוסינזון, על שינויים בחיים :״הכל זורם, לפעמים זורם טוב לפעמים זורם רע.״ +שמעון פרם, סגן שר־הכטחון, בהרצאה על הטיית יובלי הירדן :״למען האמת יש לירדן יותר מוניטין מאשר מים.״ • הנ״ל, על הכרזות אל־חביב בורגי- בה :״אינני מאמין שנאומים יוצרים מצבים, כי אם מצבים יוצרים נאומים.״ • הפארטיזנית חייקה גרוסמן, חברת קיבוץ עברון :״אין גרמניה אחרת, עדיין לא קם עם גרמני אחר שיקים אותה, ואנו עדיין לא יהודים אחרים.״ העולם הזח 1443
גליון 1360, 1 באוקטובר 1963, עמוד 23
. • 7ה 3רו מ א (אופיר, תל־אביב) האפוס של יהודי רומא בתקופת המשטר ה־פאשיסטי, בסרט איטלקי המאיר את יהודי איטליה באור אוהד וחיובי. 0אלדוראדו (הוד, תל־אביב; תן, ירושלים; אורה, חיפה) נסיונו של בני שר־מן, פושע מ״השטח הגדול״ ,לחזור למוטב ולהיקלט בחיי החברה התל־אביבית. סרט־פשע לפי מחזהו של יגאל מוסינזון, עשוי בידע מקצועי אך חסר סגנון ונשמה.
גליון 1871, 11 ביולי 1973, עמוד 35
ומה כבר אפשר לומר נגד מרכיבים אדירים כאלה 1 שהסיפור המקורי של יגאל מוסינזון התמסמס לחלוטין ! שהקטעים הכוריאוגרפיים המנסים לחקות את סיפור הפרברים, נראים כפויים על העלילה, בלתי״מקוריים, ומשתתפיהם נעלמים בדרן־כלל ברגע שנגמר המחול — ואין רואים אותם בעלילה עצמה ז שחפיזמונים מבויימים בטכניקה של טלוויזיה, כשהרכבת שני צילומים יחד, למשל, בישנו מקום אינה עוזרת לא לשיר, ולא ליהורם גאון — שמצלמת הפנאויז׳יון נוטה לעוות את פניו בכל צילום קרוב מדי.
גליון 2103, 21 בדצמבר 1977, עמוד 52
עם סופרים אלה נמנים, בין השאר* :נתן אלתרמן, יונתן * אין לכלול בקטגוריה זו, המתמודדת עם המציאות הישראלית, מופרים בני ״דור הפלמ״ח״ כנתן שחם, משה שמיר, ם .יזהר, חיים גורי, אהרון מגד, חנוך ברטוב, בנימין גלאי, אבא קובנר, יגאל מוסינזון ואחרים, שנכשלו גס ביכולת התמודדותם עם הלשון העיברית שקיבלה את עיצובה בשנות ה־60׳.
גליון 2428, 14 במרץ 1984, עמוד 40
שיטפון המילים של סופרי דור תש״ח (האחים מגד, האחים שחם, משה שמיר, שלמה ניצן, יגאל מוסינזון, חנוך ברטוב ועוד רבים אחרים) ,הפך מסה מילולית דביקה ובלתי־קריאה לקורא של שנות ה־.80 צחוק הגורל הוא, שדווקא סיפוריו של עמוס קינן, שנכתבו בסוף שנות ה־ 40 וראשית ה־,50 הם מן השרידים הקריאים המעטים של סיפרות בני־דורו.
גליון 2505, 4 בספטמבר 1985, עמוד 42
הספרים מלאים תיאורים של ילדים המאיימים באקדח שלוף (ברישיון מיוחד, כמובן) על פושעים מסוכנים. יגאל מוסינזון, שחיבר את הסידרה המצליחה, אינו סבור שספריו יכולים | 1י [ ךךן 4ח 1ך קיבלה האם טובה מחבר. ^ 1 1 1 1 1 /1מאז ניצל אורי בגס, כשקליע האקדח חלף ליד ליבו, מעתירה האם על בנה שפע לתת לילדים מושג מוטעה בדבר טיבם של כלי־נשק .
גליון 1027, 19 ביוני 1957, עמוד 12
אחרי כל הדברים ששמעתי כאן עלי, אני רוצה להסתכל ולהיווכח אם באמת מדובר בי.״ • הסופר יגאל מוסינזון, בצאתו מהצגת ירמה שנושאה סבלה של אשה חשוכת־בנים :״הצגה גיניקולוגית.״ בתיאטרון הקאמרי, • הקומיקאי שמעון דז׳יגאן, בהסבירו מדוע אין הוא ושותפו ישראל שומאכר בונים לעצמם תיאטרון בישראל :״בנו פה כל כך הרבה תיאטרונים שאחד מהם יפול ממילא לידינו.״ משק יעקב (״יק״) מאטק ושאל אותו לדעתו על זעקת הקרב.
גליון 766, 3 ביוני 1952, עמוד 14
בשמרן על הסוו, הפיקו תועלת מיחס מיוחד בו זכר, גילן הילדותי, העבירו מיד ליד את חסנובה והסוד הגדול, ספרו הנפוץ של יגאל מוסינזון, בו עלעלו הבנות בתורנות. אחר סבלו, בהפסקות, מהתקפות בכי קולקטיביות ביהוד לאחר שאחת הבנות ספגה שתי סטירות־לתי מצלצלות מאביה שהודיע לה בקול אימים ש״זד, בכלל לא מצחיק.״ ״כל הענץמצ חי ק !























