נמצאו 5,368 תוצאות עבור "חירות"
גליון 2219, 12 במרץ 1980, עמוד 34
הסעיף הבא אומר : ״ראה בית״המישפט שאלה מישפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא תשובה בדבר״חקיקה בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״. … הרי יכלו לומר באותו סעיף :״ראה בית־המישפט שאלה מישפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר־חקיקה יכריע בה לאור מגילת־העצ־מאות ולאור עקרונוו־דהמוסר האוניברסליים.״ מה בא תחת זאת? ״יכריע בה לאור עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״. הייתי רוצה לערוך חידון ולשאול מה הם ״עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״ .לו ערכתי מישאל בין 120 חברי-הכנסת, לא הייתי מקבל שתי תשובות שוות.
גליון 1878, 29 באוגוסט 1973, עמוד 10
16.8.73 קורא, תל־אביב לתיש יש זקנה שיר ילדים בארץ הפנטונדאיימים : שכר מצע ־ מצע מלחמה עקשנית במינזסד סכפר-בבא עד באר־שבע ״העולם הזה״ ,1876״מפלאי שנת בחירות״ ,מכתב למערכת של הקורא ראובן דמי מחיפה המספר על אסיפת בחירות במיפעל בו הוא עובד. הקורא ראובן דגני כותב :״במפעל שאני עובד יש כי 80 פועלים. קיבלנו הביתה הזמנה לאסיפת בחירות מטעם מיפלגת העבודה. על ההזמנה היה חתום, בברכת חברים׳ לא אחר מאשר מעבידנו.״ ובכן, מעבידנו איש הרבה יותר מתקדם.
גליון 1880, 12 בספטמבר 1973, עמוד 14
בחודשי הקיץ הישראלי סולד האיש הנורמלי מעיסוקי־מתח, כמו בחירות. דו־פק־החיים נחלש, קצב החיים נרפה. … סנווה שד קדנטומניס ** זג האוויר אינו הגורם היחידי *) שהטביע את חותמו על בחירות בהסתדרות, ונטל מהן את העוקץ. לא פחות חשוב היה האקלים המיפלגתי. … חוסר־רצינות זו, שגבל לא פעם בציניות גלוייה, התבטא כימעט בכל מילה ובכל מעשה במערכת־הבחירות. מעולם לא היו בישראל בחירות פחות רציניות, ויחם פחות רציני לציבור.
גליון 1848, 31 בינואר 1973, עמוד 11
58 אתם צריכים להסביר את הדעות שלכם בטלוויזיה פי 58 ,58 שעות 24־ 22 בינואר 1973 אורי אכנרי ג כאשר עליתי על הדוכן הזה הקריאה הטרומית של הצעת־חוק זז, והצעתי אותה מסדר־היום, הקדמתי ואמרתי שאינני מתנגד נית למימון בחירות. הזכרתי שבמדינות המערב המפלגות המתקדמות הן הדוגלות בשיטה זו. … ארבע שנים אינן מספיקות, ואתם צריכים ערב־בחירות להסביר פי 60 יותר מאשר מק״י? העיקרון הזה פסול ומסולף מיסודו. … עיקרון זה אין לו ולא כלום עם מימון לגיטימי והוגן •טל כחירות, ולא עם מימון הונן •טל מיפלגות.
גליון 1783, 3 בנובמבר 1971, עמוד 39
והנה, כשנה החמישית של הכיבוש דורשים הפלסטינים כחירות, וחופש-פעולה פוליטי, ותובעים את זכותם להגדרה עצמית כפה מלא, ככתב וכעל־פה. … בשטחים המוחזקים על־ידי צה״ל, ובכלל זה חופש הביטוי, חופש ההתאר גנות׳ חופש האסיפה ועריכת בחירות. ( )2הכנסתמכריזה על נכונותה להיכנס למשא- •ומתן עם הנהגה פלסטינית מוסמכת, שתקום בתהליך זה, על בסים של דו־קיום בשלום של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית, שתקום בגדה המערבית וברצועת עזה, על פי גבולות ה־ 4ביוני . 1967 ( )3הכנסתמטילה על הממשלה להודיע על נכונות ישראל לסגת מן השטחים המוחזקים לגבולות ה־4 ביוני, עם שינויים בלתי־מהותיים, במיסגרת הסכם־שלום שיבטיח את ביטחון המדינה. ( )4הכנסתמטילה ־ על הממשלה להודיע על נכו- נותה לנהל משא־ומתן עם מדינות־ערב, אם במישרין ואם באמצעות האו״ם או ממשלת ארצות־הברית, להשגת הס כם כולל או חלקי, על בסיס העקרונות האלה. … אני מודיע בזה שכל המנהיגים החשובים בגדה, על אף ה״שוני בהשקפותיהם, מאוחדים בדרישה שהמימשל הצבאי יעניק לאוכלוסייה הפלסטינית לאלתר את הזכות לפעולה פוליטית, לעריכת כינוסים, לגיבוש דיעות, להקמת מפלגות, לקיום בחירות, להקמת מנהיגות לאומית מוסמכת. כולםכאחד מאוחדים בדיעה שרק העם הפלסטיני לבדו צריך להכריע, באורח דימוקרטי, במישאל-עם ובבחי רות, על עתידו — ורובם המכריע דוגל עתה בהקמת מדינה פלסטינית חופשית, שתקום תוך שלום והסדר עם ישראל.
גליון 2052, 29 בדצמבר 1976, עמוד 21
לידין לא תהיה שום אפשרות להרכיב ממשלה, אפילו לתקופה של שמונה חודשים, כפי שהבטיח, כדי לפזר את הכנסת ולערוך בחירות חדשות, אישיות. איני רואה אותו מתחבר עם הפלטפורמה הזאת, לא עם הליכוד ולא עם המפד״ל. … אני אינני מאמין שהמצב המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה מאפשר — אפילו לחובבים פוליטיים כמו ידץ — לנהל מערכת בחירות נוספת תוך שנה. לכן אינני יודע מדוע ידץ מבטיח לערוך בחירות נוספות תוך שנה, אם יתנו לו רוב.
גליון 2091, 29 בספטמבר 1977, עמוד 45
אישי תשי״כ היו: תיאטרון — יוסף ידין (עכור תפקידיו כ״פר גינט״ וכ״על עככרים ואנשים״), מדע — פרופסור אהרון קצ׳לסקי* (על שיכלול תהליד הפקת חומר פלסטי מפרי עץ הקיקיון לשם ניצול תעשייתי) ,משק — אליעזר הופיין (שהציע הצעה כלכלית מעשית להורדת רמת־המחייה כארץ) ,צעיר השנה — חוכל נימרוד אשל (מנהיג מרד הימאים) ,ספורט — האצן דויד טכק (הספורטאי היחיד שייצג את ישראל כככוד באולימפיאדה ושכר את שיאי ישראל בריצות ל־ 100ו־ 200 מטר) ,סיפרות — הסופר מירד שיף (שפירסם את סיפרו שמעון צהמרא, המספר על אודות כו־תערו־כת עיכרי־ערכי הנע כין שני העמים מכלי למצוא שורשים), מישפטים — עורד־הדין דויד גנור (על מאכקו כהחמרות הדת כחוקי האישות) ,כנסת — ח״כ יוחנן כאדר (שליכד את סיעת חירות אחרי כישלונה ככחירות) ,עיתונות — העיתונאי ירמיהו שמואלי (שחשה סידרה של שחיתויות כמוסדות ציכור, ופרש ממערכת ״על המישמר״ ושס לקיכוצו עכרון) ,רפואה — 9רופ׳ יוסף אשרמן (שפירסם דו״ח על המתרחש כנושא ההפלות).
גליון 2276, 15 באפריל 1981, עמוד 23
11*1311 אין זה רק גימיק של בחירות. זהו רצח של תנועה לגנוב עכשיו ני מרוגז. … היא הפתיעה את אנשי ״שלום עכשיו״ כשהם רוחצים בים, וסהכה את חולצות־הטי שלהם . מבחינתה זהו גימיק — תעלול־בחירות מוצלחת. כשביל מאות אלפי אוהדי ״שלום עכשיו״ זוהי יריקה כפרצוף ז. … היא לא הנפיקה פיג־קסי־חברים. לא נערכו בה מעולם בחירות. לא נקבעה לה מעולם הנהגה. תכונה זו היתה טבועה כמהות התנועה: היא היתה מיטריה גדולה, שתהתה יכלו לחסות, כשלום ובאחווה, כ ל הכוחות הפועלים כארץ למען השלום.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 72
על פלוגות־האגרוף שבחשו בה • בשער הגיליון: ראשית סיפור מוטקה קדר. ,האדם השלישי״. בחירות רהסתדוות :1959 טווה אנארבבתיזם ושוחד ^ ואשיח הסאו״וה שר מיוון בנבנישת׳ +קשה דחיות קתולי המדחום השבור בארץ רגילה הבחירות הן מדחום לרעת־קהל. … גם הוותיקים לא יוכלו לעשות הרבה, מפני שהחתימות על השטרות נדרשת עוד לפני תחילת שנת־הלימודים. • בשנת בחירות תחשוש הממשלה מפני שביתה ממושכת. … המישרה, החשובה למפא״י במיוחד בשנת בחירות, עברה לידי סטורנט בלתי־מיפלגתי.
גליון 2438, 23 במאי 1984, עמוד 70
מנהיגי התנועה פנו לבג״ץ, אך גם זה דחה את טענתם ובפסק־הדין נאמר בין השאר :״זכותה האלמנטרית של כל מדינה לשמור על חירותה ועל עצם קיומה בפני אויבים מבחוץ ובפני הנוהים אחריהם בבית, ואין לדרוש משום מימשל, שבשם השמירה על חירות ההתאגדות הוא ייתן את הגושפנקא שלו להקמת גיס חמישי בתוך גבולות מדינתו...״ לוי אשכול, שהיה אז שר־הביטחץ, החליט בעיקבות פסק־דין זה להוציא את אל־ארד אל מחוץ לחוק, בתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה, שעת חירום.1945 , אולם אנשי אל־ארד לא ויתרו והקימו מיפלגה בשם ״רשימת הסוציאליסטים״ ,שהתכוונה להתמודד בבחירות ב־ . 1965 ברנסי הוצב בראש הרשי־ זמן קצר אחרי שיחרורו מן הכלא קיבל את צו־הריתוק הראשון.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 23
בשתי מערכות ארוכות כאורך הגלות המתקבצת, מתנהלת בידי ברטוב - בתוספת ידיו הבלתי אמונות של הכימאי אברהם ניניו -מסכת יציאתם של גיבורי המחזה מהגלות לחירות, מחושך לאור, מחרוזת אין־קץ לחדווה אין־גבול. … אנשים • הרמטכ״ל רב־אלוף חיים לסקום: ״במילחמה זו שאלה אגררית -מי יצליח לקבור את מי קודם״. • ח״כ חירות מנחם בגין, בעת הוויכוח בכנסת על הופעותיו של משה דיין :״אנחנו איננו רוצים להתווכח עם אלוף.
גליון 1594, 20 במרץ 1968, עמוד 9
לפני שנתיים נערכו הבחירות לכנסת השישיות הצבעת בזזן כסי שהצכעת. אילו נערכו כחירות היום -כיצד היית מצביע הפעם ז הייתי מצביע היום. … הצבעת כהן כסי שהצכעת. אילו נערכו כחירות היום -כיצד חיית מצביע הפעם ז הרשימות העדניות של מע פועלי אגידת-ישראל הייתי העולם הזה -כוח ו המישאל הראשון ידו ניבחרה משתנה הרכבה? … הם תבעו חופש־עיתונות, חופש־ספרות וחופש־בחירות, שוויון ועצמאות לאומית. התוצאות: כמה שרים כבר פוטרו, אחד התאבד, הדחת השליטים הוותיקים הפכה ודאית, בעיתונות ובטלביזיה של המדינה, החלו נשמעות דיעות שאין להם תקדים במישטר קומוניסטי.
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 9
המיפלגה, שחבריה הם השר אליעזר שוסטק והח״כים יגאל כהן ואהוד אולמרט, אינה יותר מברית רופפת שנועדה להבטיח לכמה עסקנים מקומות בטוחים מטעם הליכוד בכנסת, בלי שיהיה עליהם לעבור את התהליך המייגע של בחירות ושל התמודדות על דיעותיהם. אך נראה שעתה מגיע הקץ גט לאנארכרוניזם הזה, ובלע״ם יש נטייה בולטת להצטרף לתנועת החרות ולהתמזג בה. העסקנים של לע״ם אינם רוצים הרבה. הם מבקשים לעצמם רק מבד״ר: בחירות בנימיות שופטה! מקומות ריאליים ברשימת־הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה־ .11 מלבד שלושה מקומות לח״כים הקיימים, מבקשים אנשי לע״ם מקום בעשיריה החמישית ברשימת הליכוד לעסקן נוסף, שאיש עדיין לא שמע את שמו: אברהם הירשנזון. … אך שום דבר אינו סופי עדיין. בעוד פחות מחודש יהיו בחירות פנימיות במפד״ל, ואם יוכו הצעירים ברמן את יו״ר הכנסת מנחם סבידור ואת הח״כ דן תיכון.
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 29
התבטאויותיו בנוסח גזעני מובהק היקנו לו פופולאריות עצומה בציבור, בעיקר באגף הימני של ההתיישבות העובדת, ובקרב צעירי חירות, המהווים כיום קמצה פאשיסטית מובהקת, בהתאם לכל ההגדרות המקובלות על מדעני המדינה. … יש להניח, לכן, שיש בסיס לטענת ניקראגואה ששגריר ישראל בגווטמאלה, משה דיין, ואולי אף ישראלים אחרים, היו שותפים לסוד ההפיכה באורח פעיל ביותר. הגנראל המודח מונט הבטיח לאזרחיו בחירות דמוקרטיות ביולי ,1984 וכינון ממשלה חוקתית עד ספטמבר באותה שנה.
גליון 2395, 27 ביולי 1983, עמוד 29
קיסי עסוק במריבות עם חבריו בצמרת, ופרשנים רציניים מאשימים אותו בהזנחת תפקידו העיקרי — עירעור מישטר הסאנדיניסטים בניקארגואה, ומיגור לוחמי החירות באל־סאלבדור ובגוואטמלה. באורח כאילו פארדוכסאלי. … חבריו בצ׳כו־סלובקיה מנסים לגייס את דעת• הקהל המערבית שתלחץ הלשיחרור מיידי, סאוורדה הוא נכת הסובל מאי-ספיקת כליות, וקייס חשש א סי ר ס אוו רד ה רן ייני שאם לא חירות או קטיעה יזכה בטי פול רפואי מעולה ומיידי, יאלצו לקטוע את שתי רגליו.
גליון 2597, 10 ביוני 1987, עמוד 7
גם אז אמרו המתנגדים שלא צריך לקחת חלק בבחירות, מכיוון שזה ייראה כהכרה בשילטון־הכיבוש הישראלי. ואז בכל זאת היו בחירות, ונבחרו ראשי־עיריות.״ • מדוע הצעת את הצעתך דווקא עכשיו? … ״ירושלים היא חלק בלתי־נפרד מהגדה המערבית, וגם היא נמצאת תחת הכיבוש מאז . 1967 השילטון הצבאי והתקנות לשעת־חרוס הם עדיין בתוקף בירושלים, כמו בשטחים הכבושים האחרים. אי־אפשר ללכת לבחירות. הדיבור על בחירות בירושלים הוא דיבור לא־חכם. האס אנחנו צריכים לתת לעולם להמשיך ולצעוק שהאיחוד אינו חוקי, בעוד אנו נוטשים את המאבק ומצטרפים לבחירות? האם אפשר לעשות בחירות בירושלים הנמצאת תחת שילטון צבאי, ששולט על כל האדמה הכבושה?
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 3
מטריק(ניסים) אלמקייס, לוד הפלא ופלא על חצבעת אזרחי ישראל בבחירות לכנס ת ה״( 12״בחירות״ ,העולם הזה .)9.11.88 מפליא שרוב האזרחים בחרו בכוח ולא במוח. מייק נבון, קלן, נרסויה אכזבה נדזלה על הצבעת האזרחים הערביים בב חירות לכנס ת ה־. 12 שלחתי למיספר אישי־ציבור ערביים(ביניהם ח״כ עבד אל־ואהב דראושה וח״כ מוחמר מיעארי) מיכתב אודות האמבה הגדולה שתוצאות הבחירות במיגזר הערבי גרמו למחנה״השלום ומי יודע אם לא יגרמו גם, בטווח הארוך, נזק לציבור משה רוזנפלד, תדאביב.
גליון 2696, 3 במאי 1989, עמוד 14
הוא איים שאם תושבי השטחים הכבושים לא יקבלו את תוכנית הממשלה לעריכת בחירות (שאינה קיימת עדיין) ,הוא יחריף את השיטות המופעלות נגד האינתיפאדה. … אין כמעט אף איש אחד בצמרת צה״ל הדוגל בכך. בחירות בצל האיומים. לא פחות חמורה המשמעות הפוליטית של הדברים. בחירות פירושן חופש־בחירה. האיום של רבין מוכיח לערבים ולעולם כי הבחירות בשטחים, על פי תוכנית הממשלה (כאשר תגובש) ,לא תהיינה חופשיות, אלא יתנהלו באווירה של איומים.
