חיפוש: "חירות"
נמצאו 5,368 תוצאות (מציג 701 עד 725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 7
כיכם נהג־המונית את לקח מותו הסמלי של דוב שרירא :״אצלנו בארץ, רק משוגע הוא איש הגון ! ״ בחירות מפלגת הפתק הלבן קולותיהם של העולים החדשים ישלחו לירושלים קרוב למחצית נציגי העם לארבע כפי שצוייר במחנה העצורים במצרים. … הוא פנה לעורך היומון הצרפתי אקו ד׳ישראל, בו הוא עובד ככתב, הציג את רעיונו. התקוה: כחירות חדשות. עורך ה- עתון, יעקב ריין, אף הוא ממצרים, הסכים ! … מקווה מסרי :״אם אחוז הפתקים הלבנים בקלפיות יהיה גבוה, יתכן כי הממשלה תחליט לערוך בחירות חדשות, בהן יעמדו האנשים שהעם רוצה בהם באמת ולא משרתים נאמנים של מנגנונים מעובשים.״ ס״ג לקואליציה: שתיקה קואליציה: ברית בין שתי מפלגות, שידי כל אחת מהן נתונות כה עמוק בכיסי.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 17
עכשיו כשיש לנו מדינה, יכול לבוא הציר התורכי ולהתלונן שאנחנו מסיתים להריגת תורכים חדשה נוספת מהמדור ״היום לפני עשר שנים״ סיפר השבוע אחד מחכ״י חירות: לפני עשר שנים התקיימה ישיבת הוועד הפועל הציוני בבית צעירות מזרחי בתל־אביב. צעירה דתית, שגרה באותו בית, הלכה לראות את האישים החשובים, התאהבה מיד בציר תנועת החירות ד״רשמשץ יו ני צ׳ ״ מן, נישאה לו.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 6
הוא הסתגל למציאות הג׳ונגל העתונאי, הציע את שירותו לתנועת החירות. זאת הסכימה לממן את הוצאתו של שבועונפל תנופה (העולם הזה .) 1037 השבועון המוסווה, שרוב כתביו היו מתנדבים ללא שכר, נערים תמימים שהוקסמו מפירסום שמם בעתון, לא האריך ימים, למרות שמו התנופתי, עוד פחות מהעתיד שקדם לו. כשהפסיקה חירות את תמיכתה בעתון אחרי שנפוצו שמועות של מעילה בכספיה, והוא הפסיק את הופעתו, מיהר בן־דב להציע את שירותו לאחרים.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 16
נימוקו של שרון: רק תוכניתו תוכל להבטיח הבנה ויחסים תקינים בין שני העמים ח״כ מפא״י מאיר ארגוב, שהשתתף בדיונים הכלכליים של הנהלת הקואליציה, הגיב כך על תוכניתם של הציונים הכלליים להבראת המשק :״התוכנית מבוססת בוודאי על החישובים הריאליים של פרץ ברנשטיין, שאמר לכתב קול ישראל במוצאי יום־הב־חירות כי הוא בטוח שמפלגתו תזכה בשמונה מנדאטים נוספים ואילו לוי אשכול, שר האוצר, פנה בדיון זה בקריאה למפלגות ״להגיש תוכניות כלכליות ולא מצעי בחירות בהגרלה האחרונה של מפעל הפיס, שנערכה בפתח־תקווה, לא וויתר ראש העירייה פנחס רש יש על הכבוד לנאום.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 8
כלומר: במשך חמש-עשרה שנה מסתכלים אלה על החיים מבעד למשקפיו של ח״ב, המנותק מחייו של האיש כרחוב, והרואה את ה ציבור רק מבעד לדוכן־הנואמים כתקופת־בחירות. הכנסת אינה יודעת. ואכן, איך תדע? … הוא פותח פתח לדיקטטורה, במסודר, של ״שיטת־בחירות אזורית״ ,המבטיחה להחזיר את הקשר בין בוחר ונבחר, אך שתביא למעשה לשלטון טוטאלי של מפלגה אחת במדינה. … זוהי קאריקטורה עצובה. שום שינוי מיכאני בשיטת־בחירות לא ישנה זאת. הדבר ישתנה רק אם יקומו בכנסת כוחות חדשים, בעלי מהות שונה לגמרי.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 9
ספק עוד יותר אם כדאי לבצען בתקופת בחירות, עיתוי העלול לעורר מחשבות שליליות בלב אזרחים רבים. … המושל הצבאי, שהוא — לפחות להלכה — קצין צבאי במדי־צה״ל, קיבל הוראה להתערב בצורה גסה וברוטאלית במהלך מערכת־ד,בחירות (ראה להלן) .פקודה זו, המזכירה את תפקידם של הצבאות בקד,י־ליות־ר,בננות של אמריקה התיכונה, ניתנה לו על־ידי ממשלת לוי אשכול. … (המשך בעמוד ) 12 • גם לאחר שהממשלה תאשר סופית את התקנות לבחיר״ רבנים מקומיים, לא ייערכו בחירות של רבנים בערים. המפד״ל מעוניינת כי כל הרבנים המועמדי לתפקידי רבנים ראשיים מקומיים יתמכו בה במערכת־הבחירות, והיא תעשה הכל שההכרעה בבחירת רבני הערים תידחה עד לאחר הבחירות, כדי שהמאוכביס לא יזיקו בינתיים למאמץ־הבחירות של המפלגה
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 7
כל זה רחוק, כמובן, מן המערכה בה אנו נתונים. תוצאות בחירות אלה לא ישנו את גורל העולם. יתכן שהעולם אף לא ישים לב אליהן. … אף ישראל קטנה זו, מדינה נידחת זו בשפת הים־התיבץ -היא עולמנו. ובחירות אלה - כף אני מאמין -ישפיעו על עתידה יותר מבל מערכת־בחירות קודמת.
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 7
העתונאים האמריקאיים כוויאט- נאם טוענים, ללא יוצא מן הכלל, שאילו נערכו מחר כחירות כ־וויאט-נאם הדרומית, היו לפחות ארכע חמישיות של האוכלוסיה בוחרות כחזית-השיחרור -הנהגת הוויאט־קונג. בחירות אלה כבר נערכו, למעשה, בשדה־הקרב. … לפי הסכם ג׳נבה נצחון צכאי, דרושה פשרה. משנת ,1954 היו צריכות להתקיים בחירות בכל רחבי ויאט־נאם, על שני חלקיה.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 10
אן אחרי שהגיע, מיהר לבטל את שיטת הבחירות. תחת בחירות דמוקראטיות באו מישאלי־העם, שאישרו (תמיד ברוב של קרוב למאה אחוז) את נצחונותיו השונים של הפירר. … מישאד ער ניתוח סרטו ל הנ אתךול הנ א ת ילד>ך ך מראית״עין אין הבדל עקרוני בין מישאל־עם ובחירות. כאן וכאן נישאל העם /במישרין. כאן וכאן הוא יכול להכריע כאוות נפשו. … למשל: על שיטת הבחירות. הטכניקה של בחירות היא אחת הבעיות המסובכות ביותר בחיי הציבור.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 6
אחדות־העבודח מסרבת להצביע בעד דחייה ממושכת והתקנון אינו מאפשר דחייה גדולה משל שנה, מבלי שיהיה לכך רוב של שני שלישים, 9מפא״י תנסה לבחון את בוהה, בשורה של בחירות לאירגונים מקצועיים. היא תיזום עריכת בחירות בגופים שבחם לא נערכו בחירות מזח שנים רבות, כדי לקבוע, טל פי התוצאות, בעיקר דבר אחד: באיזו מידה השפיעו המדיניות הכלכלית החדשה וההתייקרויות השונות, על מעמד המפלגה בקרב ביעלי ההכנסות הבינוניות. 9גם כמפד״ל לא תשקוט הסערה סביב מינוי אחד מח״כיה כיועץ למשלחת ישראל כאו״ם.
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 9
וכל זה בהסוואה התמימה, הטכנית־כביכול, של תיקון שיטת־ר,בחירות. ףלףל ף ש חוצפה עילאית בפירסום הצעה 7כזאת דווקא ביולי .1968 משמע: קולו של קומוניסט היה שווה רק שישית מקול גוליסט. ך* בחירות בצרפת באו בעיקבות | /מהפכת־הסטודנטים, שעברה על צרפת כרעש־אדמה. … ואילו המפלגה הקומוניסטית האדירה, שזכתה בכל קול חמישי בבחירות, זכתה רק באחד מכל 15 מקומות בבית־ד,נבחרים. לא יהיו אלה בחירות אישיות למעשה. כשיטה זו, במו בשיטה הנוכחית, ייקבעו המועמדים על־ידי מרכזי־המפלנות.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 9
התשובה הבולטת ביותר -לא היחידה, כמוכן, אך החשובה ביותר לגבינו — נעוצה בשיטת ה בחירות האמריקאית: השיטה ה־אישית־איזורית. … אפילו היה מלכתחילה הבדל כלשהו ביניהם, הרי נעלם הבדל זה במערכת־ד,בחירות, כאשר שני המועמדים נאלצים להג־ד את אותם הדברים, כדי לרכוש אותם הקולות. אנשים המוכנים והמסוגלים לכך הם, כימעט תמיד, עסקנים עלובים ואפורים, קונפורמיסטים מובהקים, המשוחררים ממיטען של דיעות אישיות מפריעות, או המוכנים לוותר על כל דיעה שיש להם. כחירות האחרונות נימאס הדבר על פעילי המפלגה הרפובליקאית, והם ** הו הלקח הנובע מכך לגבי ישראל?
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 4
ך ש סמליות עמוקה בכך, שוידוי שר7האוצר בא באותו שבוע בו נערכה מערכת־בחירות חשובה• כי בחירות אלה, כמו קודמותיהן, הדגימו את מהות המשטר בפועל. … ואיזה גורם בלתי־תלוי יכול לעמוד מול מכונה אדירה זו של בזבוז מפלגתי, המפקיעה מיליונים כדי להוציאם על אסיפות־המונים ומיבצעי־בחירות וקנית־קולות? במשטר דמוקרטי, תלויה הממשלה במפ Kelp Bring 100,000 Rumanian Jews Life of freedom in Israel לגות.
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 12
נראה שאני האדם היחיד במדינה הזאת שמבקרים אותו על התנגדו לקבל מיליון דולר.״ בחזור מנהיג חירות, מנחם כיגין, שהס כים אחר לחיצת חבריו, לא לפרוש מהחיים הפוליטיים, ממסע מרפא בצרפת, גילה כי התפרצו, בעת העדרו, לדירתו, העלימו שטיח ומקלט רדיו. … הסביר הקומיקאי גרוצ ׳ דמרקם שהפך, זמנית, מבקר ספרותי, בצער :״אני כל כך עסוק בכתיבת מאמרי הביקורת שאין לי אפילו זמן לקרוא את הספרים המבוקרים.״ בהכריז קלמנט אטלי על בחירות באנ גליה׳ חזר יריבו, וינסטץ צ׳רצ׳יל לשיטת העבודה שלו לימי חירום, תוך תקווה (מבו ססת למדי) להסתייע בה בנצחון השמרנים.
גליון 714 (5 ביולי 1951), עמוד 6
״אם כן,״ מזהירים העלבה הדדיות, רוותה תעמולת בחירות האנשים ״נשתמש גם אנו בכוח. למרות שקישטה את כל הדיונים, נקטה הנשיאות שהחדרים כאן צרים ואין כל קשר חברתי הכנסת יצחק שרבאני המת־החי רשימות המועמדים לכנסת, בשפרעם. … אך לפני כן הספיקו הח״כים היוצאים לאשר את חויק החסינות המבטיח במיוחד כי חבר כנסת לא ישא באחריות פלילית (או אזרחית) בשל הצבעה, הבעת דעה או פעולה אחרת בתוקף תפקידו. ערי ז׳בוטינסקי, איש חירות שהפך בלתי תלוי ואינו מועמד לכנסת השנייה, חיכה לרגע האחרון, הטיח בפני הח״כים הנבוכים והיו״ר הזועם את דעתו :״מע טים הם בתי המחוקקים בעולם שהוקמו בתקופה כה גדולה לעמם ועמדו על רמה כה נמוכה כאסיפה המכוננת של מדינת ישראל״.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 5
מרנו את הדבר ערב הבחירות, ו־הננו חוזרים על כך למחרתן: לא היו אלה בחירות רגילות, לכנסת רגילה. היה זה משאל־עם, על שאלה אחת ויח - דה: האם אתה מצדיק את דויד בן־גוריון ואת חבר מרעיו — או את פנחס לבון ואת הכוחות שהתייצבו לימינו? … יתכן בהחלט כי מפא״י תסרב להקים ממשלה כזאת, כי תגרום במתכוון למשבר ממשלתי, על מנת לומר לציבור: הנה תוצאת מפלתנו. דרושות בחירות חדשות, ודרוש שינוי שיטת־הבחירות. … כדאי להגביל מראש את המשא והמתן עד מועד מסויים -לכל היותר חודש ימים -ולקבוע: אם לא תקום עד אז קואליציה חדשה, בה תהיה מפא״י במיעוט -תוקם ממשלת-ניר. זהו רצון העם, והלקח הרביעי של בחירות אלה.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 19
שני המועמדים הגדולים יזכו במימון בחירות עצום בגודלו ,־ כשלושים מיליון דולר. … הוא שרף כפרים, סתם בארות במלט, השמיד יבולים, רצח שבויים ולבסוף החל בהשמדה שיטתית של לוחמי־חירות לוביים במחנות־ריכוז. רודן מוסוליני ארי המידבר נתלה מוכתר נלחם בגבורה וגילה יכולודמנהיגות מרשימה.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 53
הר ט ב הו שיר ה רע מ אוד נושרים באיטליה ״ערכו״ בחירות לכנסת הליכוד זכה ב~ 52 מנדטים, תל״ם ב־,20 המערך ב־ , 16 שינוי ב־ ,5התחיה ומפד״ל ב־* 5 רק״ח לא עברה אחוז החסימה מאי. גדעון אלון קהיליית הנושרים מקרב יוצאי בריה״מ, השוהה באיטליה, ערכה ״בחירות״ לכנסת במתכונת הנהיגה בישראל. מתוך שמונה המפלגות, זכה הליבוד ב־ 52 מנדטים, תל״ם ב־ 20 מנדטים, תנועת כך ודימערד ב־ 16 מנדטים כל אחת, שינוי בחמישה מנדטים, התחירי והמפד״ל בחמישה מנדטים כל אחת, ולק׳׳ה לא עביה. … כי מה שחשוב זה לא כמה אנשים יורדים ונושרים, אלא דווקא איזה אנשים אלה. ובכן, מסקר בחירות (ראה גלופה) שנערך בקרב הנושרים, אני למד שהת־רשמותי משיחות רבות עם יורדים אכן היה לה על מה לסמוך.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 52
חיזוק לרצינות המגמה למנות את אריה נאור לתפקיד יו״ר הוועד־המנהל של רשות־השידור מצוי בעובדה שיחיאל קדישאי רדיו ז*ד טלוויזיה אחרי שמחלקת־החדשות של הרדיו ד,יכ- תה מכה ניצחת את מחלקת־ד,חדשות של הטלוויזיה בסיקורה המעולה והמקיף את מערכת־ד,בחירות בארצות־הברית, החל קרב נוסף בין שני המכשירים האלקטרוניים. … נושא נוסף, שנידון בפורום, היה הקמת פ ס קו ל מ סי בהע צו ב ה מנהד־ספורט גילעדי מי היורש 7 פרוייקט ״מידגם המצביעים״ ביום־ד,בחירות, שגם עליו חלוקים הרדיו והטלוויזיה בתחרותם. … הובהר לגינת גם, כי אין הוא מועמד אפשרי לתפקיד, וכי המועמדים לאיוש בחירות, שנערכו לפני כשבוע לוועד- העובדים בטלוויזיה, הביאו לבחירתו של עסקן־העובדים הוותיק צבי יולף כיושב- ראש ועד־עובדי־הטלוויזיה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 27
. ; 9ח״ כ יוסי שריד הציע להחליף את שם מטה־הבחי־רות של המערך ל״מטה אה רון״ ,על שם אהרון (״אר־לל״) הראל, ראש מטה־הב־חירות. 9ח״כ יצחק רבין שי חק טניס במישחק־זוגות, כש־בן־זוגו הוא עורך־הדין אבר הם בריר. … ״ ׳ 9העיתונאית עדה הוז, מי שהיתר. דוברת־המערך ב בחירות האחרונות לעירייה תל־אביב, נשאלה השבוע אם תסכים להצטרף אל הפרופסור שלמה אהדונסון במחלקת הדוברות של הרשימה החדשה של ח״כ משוז דיין.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 34
הסעיף הבא אומר : ״ראה בית״המישפט שאלה מישפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא תשובה בדבר״חקיקה בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״. … הרי יכלו לומר באותו סעיף :״ראה בית־המישפט שאלה מישפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר־חקיקה יכריע בה לאור מגילת־העצ־מאות ולאור עקרונוו־דהמוסר האוניברסליים.״ מה בא תחת זאת? ״יכריע בה לאור עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״. הייתי רוצה לערוך חידון ולשאול מה הם ״עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״ .לו ערכתי מישאל בין 120 חברי-הכנסת, לא הייתי מקבל שתי תשובות שוות.
גליון 1878 (29 באוגוסט 1973), עמוד 10
16.8.73 קורא, תל־אביב לתיש יש זקנה שיר ילדים בארץ הפנטונדאיימים : שכר מצע ־ מצע מלחמה עקשנית במינזסד סכפר-בבא עד באר־שבע ״העולם הזה״ ,1876״מפלאי שנת בחירות״ ,מכתב למערכת של הקורא ראובן דמי מחיפה המספר על אסיפת בחירות במיפעל בו הוא עובד. הקורא ראובן דגני כותב :״במפעל שאני עובד יש כי 80 פועלים. קיבלנו הביתה הזמנה לאסיפת בחירות מטעם מיפלגת העבודה. על ההזמנה היה חתום, בברכת חברים׳ לא אחר מאשר מעבידנו.״ ובכן, מעבידנו איש הרבה יותר מתקדם.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 14
בחודשי הקיץ הישראלי סולד האיש הנורמלי מעיסוקי־מתח, כמו בחירות. דו־פק־החיים נחלש, קצב החיים נרפה. … סנווה שד קדנטומניס ** זג האוויר אינו הגורם היחידי *) שהטביע את חותמו על בחירות בהסתדרות, ונטל מהן את העוקץ. לא פחות חשוב היה האקלים המיפלגתי. … חוסר־רצינות זו, שגבל לא פעם בציניות גלוייה, התבטא כימעט בכל מילה ובכל מעשה במערכת־הבחירות. מעולם לא היו בישראל בחירות פחות רציניות, ויחם פחות רציני לציבור.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 11
58 אתם צריכים להסביר את הדעות שלכם בטלוויזיה פי 58 ,58 שעות 24־ 22 בינואר 1973 אורי אכנרי ג כאשר עליתי על הדוכן הזה הקריאה הטרומית של הצעת־חוק זז, והצעתי אותה מסדר־היום, הקדמתי ואמרתי שאינני מתנגד נית למימון בחירות. הזכרתי שבמדינות המערב המפלגות המתקדמות הן הדוגלות בשיטה זו. … ארבע שנים אינן מספיקות, ואתם צריכים ערב־בחירות להסביר פי 60 יותר מאשר מק״י? העיקרון הזה פסול ומסולף מיסודו. … עיקרון זה אין לו ולא כלום עם מימון לגיטימי והוגן •טל כחירות, ולא עם מימון הונן •טל מיפלגות.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 11
לא, ההבדל בין הגישה הישראלית והגישה האמריקאית בלפי חופש-העיתונות, חירות המידע וחובת הממשלה לומר את האמת לאזר חיה -הבדל זה נעוץ בתודעת שני העמים ובמהות המישטרים השוררים בהם … לתוספת הצער, אץ העיתונות הישראלית עצמה שותפת לכן, כל מערכת־בחירות אצלנו היא במידה רבה מהתלה. עיוור אינו יבול לבחור כין צבעים.
