נמצאו 5,368 תוצאות עבור "חירות"

סימני המישטר הסמכותי, ששלט בימי עבד־אל־נאצי־, עדיין קיימים ובולטים, אך מולו הולך ומתגבש תהליך החזרת החרויות. ץ ילויי האופוזיציה הימנית של ה- בורגנות.

האגודה ממשיכה ל־שלם את דמי־החבר השנתיים -שלו, סכום זעיר ביותר. כשיש בחירות, נקבעים מיספר הכיסאות של כל אחת מן האגודות בוועדות השונות על־פי מיספר החברים של אותה אגודה, העוסקים בענף.״ האגודות עצמן אינן מכחישות עובדה זו.

במיסגרת מדור הביקורת בסימן־קריאה מופיע מאמר תמוה של חיים גנז, הדן בחירות ללקט זרדים בסיפורי יצחק כן־ נר וא.

בעוד מזכ״ל ההסתדרות יצחק בן־אהרון מנסה לקבוע באמצעות נציגי המערך בהסתדרות כי הבחירות ייערכו ב־ 11 בספטמבר השנה, כלומר לפני הבחירות לכנסת׳ לוחצים נציגי הגוש ה־מפא״יי מאחורי־הקלעים לדחיית הבחירות להסתדרות לתחילת שנת ,1974 כלומר עד לאחר הבחירות לכנסת״. לכאורה זהו ויכוח על טכסיסי בחירות. למעשה מסתתר מאחוריו הקרב על גורלו של יצחק בן־אהרון בראש רשימת מועמדיו.

השאלה היתד, ירק מה יבוא אחריה — תוהו ובוהיו ׳וניסיון להשתלטות פאישיס־טית (ראיה לעיל) ,קואליציה רופפת אחרת או בחירות חדשות. השלום אדור הנ צחה אילו יכלו, חיו המצרים מוותרים ע 7הקדמת הנסיגה הישראלית מסנטה-קתרינה אחת המחוות היחידות שהסכימה הממשלה לעשות למצריים, במיסגרת הסכם השלום, היתד, נכונותה להקדים ולסגת מאיזור סנטה־קתרינה בסיני.

אחרי אלפית שנייה, קרה הנס הצפוי, העסק ניזלל עד תום, ומזל גדול, החבר׳ה קיבלו את חירותם חזרה. פגמים קטנים על המקרר, הכיריים או מכונת הכביסה, בתנאי שהם לבנים כמובן.

מר בגין סירב לתת את ידו למזימה אפלה זו, ובכך מנע את בי צועה. אחד מראשי תנועת־החירות הודיע לי בשעתו מייד על המזימה, ואני מניח ש עשה זאת ביוזמת מר בגין עצמו.

.״ הקורא הישראלי, שיקרא את נזונטוק יתמוגג עד למאד, כאשר יקרא את שכותב פריש על רעייתו המנוחה באכמן, הנחשבת * באכמן נולדה באוסטריה ב־,1926 מהבולטות בשירה ובפרוזה הגרטנייס שלאחר מילחמת־העולם ה־ ,2מתה ברומא ב־.1976 בעיני מגד ל״סופר גרמני חדש, אינגבורג באכמן וכותב פריש על באכמן רעייתו: ״חירותה הוא הלק מזוהרה. הקינאה הינה המחיר מצירי: אני משלם אותו במ לואו.

הקיבוצים נבהלו, חושב א״א, בספרד בחירות ראשונות אחרי אלפיים שנה. המרכז הדמוקראטי ניצח.

אפשר לבקש שידור חוז ר? אנא. הביוץ! חזר מבחירות להסחודדווח התחרות בין הרדיו לטלוויזיה על סי־קור הבחירות להסתדרות, הסתיים גם ד,פ־עם בנצחון הטלוויזיה, כשבפעס זו נגרם לרדיו ביזיון כפול.

הוא אומר שהוא רוצה כשלום, ואני מאמין לו. הוא אומר שכר• צונו להגכיר את חרויות האדם כמדינה, ואני מאטין לו. אכל דד״ מוכילה למילחמה כלתי־נמנעת, והיא תכיא כהכרה לצימצום הרו יות־חאדם.

.״ חודשיים מאוחר יותר, בדברו לפני 75 מנהיגים ששים, ציין הנשיא־לעתיד :״אני סבור שבסופו של דבר צריך יהיה להכיר בעם הפלסטיני — ־שהצורך העליון שלו הוא ההכרה בו כאומה בעלת מדינה משלה בגדה המערבית או בגדר, המיזרחית של הירדן.״ אך במשך חלק־הארי של מערכת־ד,בחירות נשמר קארטר להתרחק מן הנושא הפלסטיני הרגיש.

למרוח דרישת המיפלגה, הם התעקשו לערוד בחירות פנימיות. כדי למנוע אי־הבנה, המיפלגה שלחה מיברקים לא לקיים את הבחירות.

,נוסף על התחיה, תנועת עצמאות של עזרה זוהר ורשימת כך של ״הרב״ כהנא, ניתן למנות ברשימה זו את ״דרך ארץ״ ו״שורשים״ ,שהוחשדו כי הגישו רשימות חותמים כוזבות, תנועת ״הצעירים״ של עורך-הדין צבי סער, שבכל מערכת בחירות מוצא שם חדש לרשימתו, תנועת ״יוזמה״ ותנועת ״עוצמה״ של רפאל חל- פרין.

מאז הלך מחנה־השלום מדחי אל דחי, כשהמוראל שלו יורד1 מבחירות לבחירות. ב״ 1977 הצטרפנו למחנה שלי, שזכה בשני מנדאטים (במקום השלושה שקיבלו תנועת העולם הזה ומק״י1 ב־ .)1969 נכנסתי שוב לכנסת במיסגרת הסכם של רוטציה, אך ירח־הדבש חלף.

טוענים שארבלי היא ״חב־ ״החתרן הבלתי־נלאה״ ,כלשונו של רת־כנסת סובה״ ,ומצביעים יצחק רבין, מקיים מגע רצוף עם על הרקורד שלה בהופעות מודעי, ורק חששו המוצדק של במליאה ובוועדות: אין ספק הליברל מפני מערכת־בחירות בלי שהיא מייצגת קו פופולרי הליכוד (חרות) מונע הפיכת־חצר.

בתי־הספר שלנו צריכים להנחיל לילדינו את ערכי־היסוד המשותפים האלה — יושר, הדאגה לזולת, הפטריוטיזם, הכבוד לזכויות, לחרויות ולרגשות של הזולת — ערכים המאחדים אותנו כעם.

כמה מהם אינם מעוניינים בדמוקרטיה בכלל, ואחדים (כמו אריאל שרון) עשויים להשתמש בתירוצים צבאיים־ביטחוניים כדי לצמצם את חירויות־האדם. המחנות כסיעות. אשר לחלוקת הח״כים בתור סיעותיהם, לפי מחנות, כפי שהגדיר אותם העולם הזה ערב הבחירות (העולם הזה )18.7.84 מחנה השלום, יונים, מתונים, ניצים ולאומנים — הרי התמונה הסופית היא כזאת: המערך(בסך הכל 11 :)44 יונים 13 , מתונים 16 ,ניצים, ארבעה לאומנים. .הליכוד 12 :)41( :ניצים 29 , לאומנים.

.״ הוסיף השבוע אהוד, אחיו השכול של יואב :״כל עניין ועדת־החקירה ותשובת השילטונות, גם האופוזיציה, זו הבעיה של החברה הישראלית — במשך 36 שנות המדינה — יודעת לעשות מילחמות, לפתח כלי־נשק, לעשות התנחלויות על חשבוני, לפוצץ את הכור בעיראק כתרגיל בחירות, אבל לא יודעים להתמודד עם התוצאות של המילחמות, לא יודעים ולא רוצים.

יש תופעה ברחוב הערבי: כשהאווירה מתחממת באסיפת־בחירות(כפי שזה קורה עכשיו בכל אסיפה, בגלל תוקפנותם של אנשי רק״ח) יש תרופת־פלא להרגעת הרוחות.

וכאשר ריק מהמר, הוא מהמר עד הסוף. ראיתי הרבה מודעות־בחירות אמריקאיות. אך מעולם לא ראיתי אחת שהיתה כל־כך גסה, פרימיטיבית וזדונית כמו זו.

מתכונן אני לחזור ארצה בחודש ינואר ותאמרו לי אולי אני חכם כלילת כמו שאומרים, יושב בסידניי, אוסטרליה, חי חיי־מלך, עם מכונית מפוארת וחופשות מתי שנוח לי, אבל סבלתי מספיק בחיי, ראיתי את הנולד, אנסה לגייס קצת כספים פה בקהילה היהודית העשירה, אבל, כמובן, לא אשלח אותם למיפלגות שיבזבזו שוב על בחירות והכספים ילכו לעסקנים, אלא אנסה לגייס כספים לבתי־החולים, ובמיוחד לרמב׳׳ם בחיפה.

במיסגרת הפינה הזאת שידרה ביום הרביעי שעבר חביבה רוגר, כתבת חיפאית, כתבה על בחירות במועצת־פועלי־חיפה. הכתבה היתה קצרה.

כמו שאומר הפיתגם הערבי :״חכה הוי הסייח עד אם העשב יצמח״ .השד יודע מדוע שר־הביטחון היה צריך לפרסם את מסעו הפמלייתי האפריקאי (על עצם המסע כבר דיברנו פה) ; סוף־סוף, איננו עומדים לפני בחירות. השד יודע גם מדוע היה צריך לעשות עניין כל־כך גדול מהגאולה האנטי־סובייטית או אפילו האנטי-לובית שתביא ישראל לאפריקה, גאולה מופרזת ביותר, אם לא שיקרית לחלוטין• משונה מאוד, שדווקא אריאל שרון, מצביא לשעבר, שכח כי בתחבולות תעשה לך דיפלומטיה.