גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מאיר, עם פרישתה־מאונס באפריל
,1974 כאשר אמרח :״יחיו כחירות, יבוא דוד
חדש. אנו גומרים. אולי אלח הם ימיח חאחרו־נים
ישל התנועה כפי שאני הכרתי אותה״.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

במשך
הלילה ליכלכה בהפרשותיה הירוקות את
הניירות על שולחני: ,וביניהם ראשי-
הפרקים שכתבתי למצע־בחירות. עכשיו
זה באמת מצע יוני.
עכשיו היא עומדת על אדן החלון, ו מסתכלת
מבעד לזכוכית החוצה, מהורהרת.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

ל קר א ת הבחירות הקרובו תלהסתד רו ת ה קי ם
את רשימת רע״י — רשימת אובדים יצרניים. אול ם בין בחירות
לבחירות הוא מופיע גם כשחקו״קולנוע.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שעופר היה אחד המומחים הגדולים בארץ לענייני בחירות, היה
זה מרתק להחליף עימו דיעות והערכות.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 45
טקסט · תמונה · PDF

כל מי שיצא למלחמה והגיע לקו הקדמי כשביל להלחם למען החירות הוא
ממש אידיוט. האנשים ששלחו אותו לשם שיקרו אותו.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ייתכן — שהמיעוט היהודי, המדכא עתה
את האוכלוסיה הערבית בשטחים, תוך
שמירת חרויות דמוקרטיות לעצמו בלבד,
הוא העתק־שמש של החברה העבדותית
היוונית.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

הליגה הערכית כמינוי
הוועד הערכי העליון ז
ערביי ארץ־ישראל יצאו מפולגים מהשנים , 1936—39
ולא היו מסוגלים לבחור הנהגה בכוח עצמם. המושג
בחירות כלליות היה רחוק מהם והלאה, שעה שליישוב
היהודי היו מיסגרות וולונטאריות דמוקראטיות מזה עש רות
שנים.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

אני
מקווה שידו הארוכה של עורף
המדור הספרותי, אשר בנערותו־שחרותו־בחרותו
יצק אף הוא מים על־ידי האלים,
תעמוד לו ליזום ו/או לאפשר דיון הולם
ונאות בתופעה של מאבק־תרבות בארץ־
ישראל, שעדיין לא תם.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

סימני המישטר
הסמכותי, ששלט בימי עבד־אל־נאצי־,
עדיין קיימים ובולטים, אך מולו הולך
ומתגבש תהליך החזרת החרויות.
ץ ילויי האופוזיציה הימנית של ה-
בורגנות.
גליון 2013 (30 במרץ 1976), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

האגודה ממשיכה
ל־שלם את דמי־החבר השנתיים -שלו, סכום
זעיר ביותר. כשיש בחירות, נקבעים מיספר
הכיסאות של כל אחת מן האגודות בוועדות
השונות על־פי מיספר החברים של אותה
אגודה, העוסקים בענף.״
האגודות עצמן אינן מכחישות עובדה זו.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

במיסגרת מדור הביקורת בסימן־קריאה מופיע
מאמר תמוה של חיים גנז, הדן בחירות ללקט זרדים בסיפורי יצחק כן־ נר
וא.
גליון 1853 (7 במרץ 1973), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

בעוד מזכ״ל ההסתדרות יצחק
בן־אהרון מנסה לקבוע באמצעות נציגי
המערך בהסתדרות כי הבחירות ייערכו
ב־ 11 בספטמבר השנה, כלומר לפני הבחירות
לכנסת׳ לוחצים נציגי הגוש ה־מפא״יי
מאחורי־הקלעים לדחיית הבחירות
להסתדרות לתחילת שנת ,1974 כלומר
עד לאחר הבחירות לכנסת״.
לכאורה זהו ויכוח על טכסיסי בחירות.
למעשה מסתתר מאחוריו הקרב על גורלו
של יצחק בן־אהרון בראש רשימת מועמדיו.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

השאלה היתד, ירק מה יבוא אחריה —
תוהו ובוהיו ׳וניסיון להשתלטות פאישיס־טית
(ראיה לעיל) ,קואליציה רופפת אחרת
או בחירות חדשות.
השלום אדור הנ צחה
אילו יכלו, חיו המצרים
מוותרים ע 7הקדמת הנסיגה
הישראלית מסנטה-קתרינה
אחת המחוות היחידות שהסכימה הממשלה
לעשות למצריים, במיסגרת הסכם
השלום, היתד, נכונותה להקדים ולסגת
מאיזור סנטה־קתרינה בסיני.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 67
טקסט · תמונה · PDF

אחרי אלפית שנייה, קרה הנס הצפוי,
העסק ניזלל עד תום, ומזל גדול, החבר׳ה
קיבלו את חירותם חזרה.
פגמים קטנים על המקרר, הכיריים או מכונת
הכביסה, בתנאי שהם לבנים כמובן.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מר בגין סירב לתת את
ידו למזימה אפלה זו, ובכך מנע את בי צועה.
אחד
מראשי תנועת־החירות הודיע לי
בשעתו מייד על המזימה, ואני מניח ש עשה
זאת ביוזמת מר בגין עצמו.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 78
טקסט · תמונה · PDF

.״
הקורא הישראלי, שיקרא את נזונטוק
יתמוגג עד למאד, כאשר יקרא את שכותב
פריש על רעייתו המנוחה באכמן, הנחשבת
* באכמן נולדה באוסטריה ב־,1926
מהבולטות בשירה ובפרוזה הגרטנייס שלאחר
מילחמת־העולם ה־ ,2מתה ברומא
ב־.1976
בעיני מגד ל״סופר גרמני חדש, אינגבורג
באכמן וכותב פריש על באכמן רעייתו:
״חירותה הוא הלק מזוהרה. הקינאה
הינה המחיר מצירי: אני משלם אותו במ לואו.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הקיבוצים נבהלו, חושב א״א,
בספרד בחירות ראשונות אחרי אלפיים שנה. המרכז
הדמוקראטי ניצח.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

אפשר לבקש שידור חוז ר? אנא.
הביוץ! חזר מבחירות להסחודדווח התחרות בין הרדיו לטלוויזיה על סי־קור
הבחירות להסתדרות, הסתיים גם ד,פ־עם
בנצחון הטלוויזיה, כשבפעס זו נגרם
לרדיו ביזיון כפול.
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

הוא אומר שהוא רוצה כשלום,
ואני מאמין לו. הוא אומר שכר•
צונו להגכיר את חרויות האדם
כמדינה, ואני מאטין לו. אכל דד״
מוכילה למילחמה כלתי־נמנעת,
והיא תכיא כהכרה לצימצום הרו
יות־חאדם.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

.״
חודשיים מאוחר יותר, בדברו לפני 75
מנהיגים ששים, ציין הנשיא־לעתיד :״אני
סבור שבסופו של דבר צריך יהיה להכיר
בעם הפלסטיני — ־שהצורך העליון שלו
הוא ההכרה בו כאומה בעלת מדינה משלה
בגדה המערבית או בגדר, המיזרחית של
הירדן.״
אך במשך חלק־הארי של מערכת־ד,בחירות
נשמר קארטר להתרחק מן הנושא
הפלסטיני הרגיש.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

למרוח דרישת
המיפלגה, הם התעקשו לערוד בחירות
פנימיות. כדי למנוע אי־הבנה, המיפלגה
שלחה מיברקים לא לקיים את הבחירות.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

,נוסף על התחיה, תנועת עצמאות של
עזרה זוהר ורשימת כך של ״הרב״ כהנא,
ניתן למנות ברשימה זו את ״דרך ארץ״
ו״שורשים״ ,שהוחשדו כי הגישו רשימות
חותמים כוזבות, תנועת ״הצעירים״ של
עורך-הדין צבי סער, שבכל מערכת בחירות
מוצא שם חדש לרשימתו, תנועת
״יוזמה״ ותנועת ״עוצמה״ של רפאל חל-
פרין.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מאז הלך מחנה־השלום מדחי אל דחי, כשהמוראל שלו יורד1
מבחירות לבחירות. ב״ 1977 הצטרפנו למחנה שלי, שזכה בשני
מנדאטים (במקום השלושה שקיבלו תנועת העולם הזה ומק״י1
ב־ .)1969 נכנסתי שוב לכנסת במיסגרת הסכם של רוטציה, אך
ירח־הדבש חלף.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

טוענים שארבלי היא ״חב־
״החתרן הבלתי־נלאה״ ,כלשונו של
רת־כנסת סובה״ ,ומצביעים
יצחק רבין, מקיים מגע רצוף עם
על הרקורד שלה בהופעות
מודעי, ורק חששו המוצדק של
במליאה ובוועדות: אין ספק
הליברל מפני מערכת־בחירות בלי
שהיא מייצגת קו פופולרי
הליכוד (חרות) מונע הפיכת־חצר.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

בתי־הספר
שלנו צריכים להנחיל לילדינו את ערכי־היסוד המשותפים האלה
— יושר, הדאגה לזולת, הפטריוטיזם, הכבוד לזכויות, לחרויות
ולרגשות של הזולת — ערכים המאחדים אותנו כעם.