נמצאו 5,368 תוצאות עבור "חירות"

אך אם החליט סוף־סוף לוותר על קצת מחירותו, הוא יארגן את ביתו בצורה יעילה ונוחה.

לראשונה — לפני כשלוש שנים (למחרת הבחירות לכנסת התשיעית, היינו: כחודשיים־שלושה בלבד לאחר הקמת מחנה של״י כאשר הודיע לעמיתיו בשל״י כי אם אמנם תמומש המגמה להפוך את של״י מרשימת־בחירות פדראטיבית גרידא לתנועה מאוחדת — מקומו לא יכירנו בהו לאחר מכן — לפני כשנה, השמאל הקטן, הבאתטי, מתלבט ומתייסר מסיתות מתוסכלים כאשר התפטר מהנהלת של״י ומתפקידיו הציבוריים כראש סיעתה בהסתדרות, וכנציגה בהנהלת הקונגרס היהודי העולמי (הוא עשה זאת, כזכור, כדי לשקוד על כינוסה של מורשת הד״ר משה סנה המנוח, וכדי ליטול ״פסק־זמן״ להירהורים על מצבה של תנועת״ הפועלים הישראלית) ; ולבסוף — לפני כחצי־שנה, כאשר נמנע מלהתפקד לקראת ועידת־האיחוד של תנועת של״י, ובכך פרש ממנה סופית.

ז׳בוטינסקי נענה לתלונה זו, וכתב בית חדש: ״בי אנחנו שדיך נטענו /כגלות, מעכו, על גרדום / .אלוהים, לשילטון כחרתנו /על לכן ותכול ואדום!״ הגשמת נבואה זו התאחרה ב־פג ישנים.

יש לבראל טענות לגבי מ עמדו ותפקידו, וטענות אלד, תתבררנה בבוא העת הרצל חנוכה מוכר ב־מיסדרונות הטלוויזיה כ״היד החזקה״ .ה איש, שהתפרסם כאדם שהתפרע באסיפת- בחירות בפתח־תיקווה, שבה נאם שים־ עון פרס, ושהורה לעבר פרם ב״תנועה מיזרחית״ ,לא יזכה לראות את עבודת־ידו בסידרה הנבחרים.

:רים ־עליה בלחש, וגם בקול אך רבים כלל אינם מדברים כך, מפני שהדבר נראה כמו- מאליו. העשירית לכנסת בחירות יג המערך הישג גדול, והגיע 4מנדאטים — עלייה כימעט זררת מן השפל הקודם.

הפער החברתי, החינוך השוביניסטי, הכפייה הדתית — כל אלה נולדו בימי שיל- טון המערך. אנו הולכים לקראת כחירות. אני מאמין שהתמוטטות הליכוד תכיא להקדמתן.

הוא בא להחזיר למיליוני העובדים את החירות, את הזכות להיאבק על שכרם ועל תנאי־עמדתם, להכריז על סיכסוך, לשבות.

בית־המיפלגה ברחוב הירקון עומד שומם, בשעה שקם מנגנון־בחירות עצום בראשות אהרון הראל במלון דבורה, ומנגנון נוסף של אזרחים-למען-פרם, גוף שהוקם על-ידי קומנדו המיליונרים הבינלאומיים, הממוקם במלון דן הסמוד.

חידוש הדיון הציבורי ב״רצח ארלוזו־רוב״ הוא, מזה שנות דור, אחד הסממנים של מערכת־בחירות הקרבה ובאה. לארץ, קיפח את הקוסמים מתוצרת הארץ.

״ ״תשובה: הייתי פונה ]מורה[ למוסד הנשיאות, מבקש היתר ]מוציא צו מס׳ [ 1לביטול המיפלגות כמיסגרות חוקיות ]לחיסול הדמוקרטיה הישראלית הרקובה[ ,מבקש רשות ]צו מס׳ [ 2למנות ממשלה זמנית ]דיקטטורה[ ,שמתפקידה יהיה לשלוט בזמן המעבר ]שמישכו ייקבע על-ידי[ ,ויעודה לכנס מחדש את האסיפה המכוננת ]שחבריה ימונו בהמלצתי, צו בית-המישפט-העליון ]שלי[ יקבע על-פי המלצת ]צו מס׳ [ 4יו״ר הקהילה — במיקרה הנידון אהיה זה אני — שיטת בחירות צודקת בעיניו ]בעיני[ על פי המישפט העברי ]על זכויות הלא-עברים נדבר בצו מס׳ .[ 10 תיבחר ]תמונה לפי צו מס׳ [ 5אסיפה מכוננת ]פרלמנט הנאמנים העל״מיפלגתיים[ שתפעל על-פי מגילת העצמאות ]להוציא סעיפי חרות-האזרח[ באיחור של 32 שנה.

הוא הבליג, כי ידע שמפלגתו לא היתד, מסוגלת להכין מערכת־בחירות על רגל אחת• ומאיר יערי הינו, בראש ובראשונה, מזכיר כללי של מפלגתו, הדואג לחוסנה האירגוני.

ובעצם, מדוע לא בתי־זונות מפלגתיים, שבשנת־בחירות ודאי יהיו אפקטיביים מסתם ״חוגי־בית״!

בערי הגדה הגדולות החלו עסקנים צעירים להחתים אזרחים על פטיציות, שתבעו בחירות חדשות לראשי־הערים בגדה. באותו זמן עצמו, חרגו אפילו המנהיגים הוותיקים ממה שהרשו לעצמם להצהיר בפומבי בעבר.

משווע להיעזר בהם. נזכרים בהם דק לפני בחירות, כאשר דד האינטרס האישי של הפוליטיקאים מונח על כפות המאזניים.״ את הצד שכנגד ייצג בוויכוח זה סגן- אלוף ביסים !

5 ,3 , אלוני :״שטות. נעמוד בתוקף על בחירות חשאיות אישיות ...אס אומנם הס יוכיחו את יכולתם, ואני מקווה כי יעשו זאת בדרך הישר, בבקשה !

״זהו מיבצע מסובך הרבה יותר, ואורך זמן רב ״הרעיון החביב עליהם ביותר הוא שהחירות המינית יותר,״ אומר ד״ר ברנארד אפלבאום, פסיכולוג במירפאה מפחיתה את שיעור הבעיות,״ הוא אומר ,״אך למעשה היא זו.

מאיר, עם פרישתה־מאונס באפריל ,1974 כאשר אמרח :״יחיו כחירות, יבוא דוד חדש. אנו גומרים. אולי אלח הם ימיח חאחרו־נים ישל התנועה כפי שאני הכרתי אותה״.

במשך הלילה ליכלכה בהפרשותיה הירוקות את הניירות על שולחני: ,וביניהם ראשי- הפרקים שכתבתי למצע־בחירות. עכשיו זה באמת מצע יוני. עכשיו היא עומדת על אדן החלון, ו מסתכלת מבעד לזכוכית החוצה, מהורהרת.

ל קר א ת הבחירות הקרובו תלהסתד רו ת ה קי ם את רשימת רע״י — רשימת אובדים יצרניים. אול ם בין בחירות לבחירות הוא מופיע גם כשחקו״קולנוע.

מכיוון שעופר היה אחד המומחים הגדולים בארץ לענייני בחירות, היה זה מרתק להחליף עימו דיעות והערכות.

כל מי שיצא למלחמה והגיע לקו הקדמי כשביל להלחם למען החירות הוא ממש אידיוט. האנשים ששלחו אותו לשם שיקרו אותו.

ייתכן — שהמיעוט היהודי, המדכא עתה את האוכלוסיה הערבית בשטחים, תוך שמירת חרויות דמוקרטיות לעצמו בלבד, הוא העתק־שמש של החברה העבדותית היוונית.

הליגה הערכית כמינוי הוועד הערכי העליון ז ערביי ארץ־ישראל יצאו מפולגים מהשנים , 1936—39 ולא היו מסוגלים לבחור הנהגה בכוח עצמם. המושג בחירות כלליות היה רחוק מהם והלאה, שעה שליישוב היהודי היו מיסגרות וולונטאריות דמוקראטיות מזה עש רות שנים.

אני מקווה שידו הארוכה של עורף המדור הספרותי, אשר בנערותו־שחרותו־בחרותו יצק אף הוא מים על־ידי האלים, תעמוד לו ליזום ו/או לאפשר דיון הולם ונאות בתופעה של מאבק־תרבות בארץ־ ישראל, שעדיין לא תם.