חיפוש: "חירות"
נמצאו 5,368 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 8
בבחירות לכנסת השניה ניהל אפריים דקל את מסע הבחירות של מפא״י ביפו. כאיש ש״י וותיק ידע כיצד לנהל בחירות. הוא הצליח. כחמורה קיבל תפקיד נאה: מנהל נמל יפו• ישתתף במשלחת ישראל למושב הכללי הקדזב של. … הוא • היכון למלחמה פנימית מוגברת כמפלגת הציונים הב־ פני המפלגה, עריכת בחירות חדשות הרב מימון וידיד בנל סניפיה. איחודה עם חירות. בין 60 כפה אדומה התאחדה עס הזאב המצטרפים לסיעה: ד״ר זאב פון־ווייזל, ברון ו״נשטיין, מנהל בית־החוליס הדסה ד״ר אריה אברמוביץ. • טדי קולק יבוא על שכרו.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 19
אנ שים פשוק ה ש: וע שר האוצר לוי אשכול, בדיון על תיקוני מסיד,הכנסה בכנסר כל הנחלים הולכים אל הים וכל הכספים הולכים לאוצר.״ ח״כ יוחנן כאדר, רב־נואם של חירות, כאותו די׳ון :״יש אנשים העוקפים את החוק, אילם ישנם גם אנשים שהחוק עוקף אותם.״ השר זלמן ארן, בצטטו את בי. … פררר ...אתה מסובב את האיברים דהווימר ס-בב כאחוז־דיבוק, ואותה שעד, אתה עומד מעליי ואומר: אעשה כד, אעשה צלחת, אעשה מנורה, אעשה השד יודע מה 1זהו מה שאתה רשאי לכנות היות אדם: חירות *1 ״ובכן,״ שאלתי ,״כיצד נגרמה אצבעך?
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 4
. • דויד כן־גוריון יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל. נצחונה של מפא״י בב חירות להסתדרות, הנזקף במידה רבה על ח ש בונו האי שי, חיז ק במידה מכרעת את מעמדו לעו מ ת משה שרת, עד כי עלתה מחדש, בחוגי ם המקורבים לבי.ג׳י. … הדיונים הפנימיים ב מפלגות הגדולו ת טרם נסתיימו, ולפחות מפלגה גדולה אחת תפנה בסוף ה שבוע לוועדת הב חירות המרכזית בבק שה לדחיית המועד האחרון מה־ 3ל־ 8ו ביוני
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 12
עת 1נ 1ת מלחמת תנו פ ה אחת ההחלטות האחרונות של ועידת תנועת־החירות היתד, לצאת למלחמת־תנופה לכיבוש הנוער הישראלי. … סוד קיומו של העתון היה פשוט. תנועת־החירות אמנם לא הוציאה את השבועון, אולם היא נתנה אשראי להוצאתו, עד טכום של עשרת אלפים לירות, על חשבון מודעות הבחירות לכנסת הבאה. … ״אם תנועת החירות איבדה את תנופתה, יש עוד מפלגות בעלות חזון תנופתי,״ חשב כנראה בן־דור.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 8
למרות הפעילו ת הערה שהתנהלה לאחרונה בין שלוש ה מפלגו ת הדתיות, בדבר הקמת חזי ת ד תי ת מאוחדת לקראת הב חירות לכנסת, אין סיכוי שהדבר יתגשם. הגורם העיקרי לכך: ח שש המפד׳׳ל, כי אחרי הב חירות י מנ עו אנשי אגודת־י שראל את הצטרפות הדתיים לקואליציה הממ שלתית.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 8
• אין עדיין החלטה כמשרד הפנים על מועד עריבת בחירות חדשות בנצרת. ייתכן, אפילו, שלא ייערכו בחירות כלל, אלא תורכב מועצה ממונית של נציגי הציבור בעיר. החוק אינו מחייב עריכת בחירות, וכבר היו תקדימים שמועצה ממונה כיהנה עד לגמר התקופה שנועדה למועצה הנבחרת. פירוש הדבר: המועצה תשרת שלוש וחצי שנים בלי בחירות. סגן שר הפנים נוטה לקו־פעולה זה, וגם מפא״י מעוניינת לדחות את מועד הבחירות מתוך חשבון, שממילא שולטת היא במנגנון העיריה, ומועמדיה אינם מסוגלים להסכים על רשימה יעילה אחת.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 9
ולא חסרים מועמדים אחרים. ^ מה תולים 4רכת־ד,בחירות? לכאורה, סיכוייהם קלושים. אומנם מסתבר כי כוחם עולה על מה ששיערו אנשי המערך עוד לפני חודש. … אם יווצר מצב כזה, תיתכן רק אחת משתי אפשרויות: #מצב ממושך של אנדרלמוסיה, כשבן־גוריון ידרוש שיטת־בחירות חדשה ועריכת בחירות חדשות. אין לכך סיכוי. … אך באווירה של 1965 לא יתלהב הציבור מבטחוניזם של ערב־בחירות. להיפך, הדבר עלול לעורר חשדות, להביא לתוצאות הפוכות
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 16
אז פגה תקופת־הכהונה של נציגי הפו־ ההסתדרות איגה מכירה בוועד החדש לפני ארבעה חודשים הוכרז על בחירות חדשות לתעד העובדים, באישור מועצת הפועלים. … נציגי העובדים במועצה סיימו את תפקידם, ותבעו לקיים בחירות כלליות, כפי שקבוע בחוזר,־ד,עבודה. ועך ת־ד,בחירות קראה לעובדים להציג את עלים הוא אוכלוסייה כבושה, והם מושליה מטעם המימסד.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 16
במילים אלה פתחנו את נאומנו להנמקת ההסתייגות שלנו לחוק ״מועצת הרבנות הראשית״ — חוק שבא להאריך את כהונת הרבנות לשנתיים, ללא בחירות. בקריאה הראשונה של החוק אומנם נאמנו את הנאום החריף ביותר — אך גם דובריהן של סיעות אחרות דיברו נגדו. … נאום חריף ביותר נגד הכוונה להאריך את תקופת כהונתה של הרבנות הראשית ללא בחירות. • חוק המקדמה. נאמנו נגד, ואחרכך הצבענו נגד, הכוונה להגדיל את המקדמה של בנק ישראל לממשלה. … ה סיב ה המוצהר ת: אין אפשרות ל קיי ם בה בחירות חדשות, מפני שמ שרד-הדתות לא ה ס פי ק לה כין חו קמת אי ם.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 23
״רק זה היה חסר לי,״ אמר למקורביו ,״שערורייה כזאת בשנת בחירות. אסור לנאוף בשנת־בחירות.״ איצקוביץ חרד כי העובדה שמזכיר־העיר שייך אף הוא למפלגת העבודה תתן נשק בידי האופוזיציה כדי לנגחו במלחמת־הבחי־רות. … וכולם פסקו פה אחד: אילולי היתה זו שנת־בחירות אפשר היה, אולי, לעשות משהו. אבל בשנת־בחירות חייבים המפלגה ומע־מד־הפועלים לנהוג ביד תקיפה.
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 10
העם המטרה ה מוצהרת: למנוע החזרת הכרח החדש לכנסת, בב חירות הבאות. לעסקנים הדתיים יש כבר הסכמה מצד מפלגות רבות, אולם קשה להם להתגבר על ה מיכ שול ש שמו פועלי אגודת ישראל. סיעה זו, שלא השיגה אפילו שני אחוזי ם מכלל הקולות בב חירות האחרונות, חו ששת שהעלאת אחוז החסימ ה תגרום לחיסולה.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 10
הדבר לא הגביר את אהדת שאר עסקני חרות אליו. לדעתי, היה זה מסע־בחירות גרוע. לא היה לו קו מנחה. אמצעים עצומים בוזבזו בתועלת מינימלית. … בוודאי אין לייחס לתמיר לכדו את האשמה לכשלון גח״ל ככחירות. היו לכך סיכות רכות, חיצוניות ופנימיות. … הוא לא השמיע שום ביקורת, ולא כל שכן מצע חדש. כמנהל מערכת־ד,בחירות של גח״ל פעל כדרכו. הרעש היה רב, יחסי־ד,ציבור היו מצויינים, העתונים נתנו לגח״ל כיסוי מכסימלי.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 20
אין הם מציעים דרך לחולל מהפכה כחברה הערבית הישראלית -והרי בלי מהפכה כזאת לא תיתכן קידמה בציבור הערבי. תהיינה אלה בחירות כעלות חשיבות עליונה. לא רק מפני שאלה הבחירות הראשונות הנערכות בארץ מאז הבחירות לכנסת השישית. … אלא קודם בל מפני שנצרת יכולה להיות - צריבה להיות! -בירת ערביי ישראל. ף* חירות אלה נערכות מפני ששתי השיטות — המתחרות על לב ערביי ישראל — נחלו שתיהן כשלון חרוץ. … כוח חדש שישבור את המיסגרות הישנות של המשפחות. בחירות — בעיר מפא״י: זועכי ובמדינה — אינן עניין למשפחות ולחמולות.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 3
כסי שגילה ניקיטה כרושצ׳וב בעצמו, בראיון והיא שנה של מצוקה כלכלית לממשלה. היא שנת בחירות, ולכן קשה היה לעמוד נגד היצר להציג את דויד בן־גוריון שוב כמשיח בן דויד, כגואל יהודי מזרח־אירופה, כאיש שיביא את המיליונים למדינה ושינ־חית מכה ניצחת על העולם הערבי. והיא שנה של מצוקה כספית לממשלה — ולכן קשה היה לעמוד נגד היצר להשתמש בסיסמה הנוגעת לכל לב כדי להטיל מסים חדשים, שאחרת איש לא היה מעז להטילם בשנת בחירות. מסים חדשים שמטרתם האמיתית אינה לבצע מיבצעים חסרי־תקדים של עליה וקליטה, אלא פשוט לסתום את החורים בצרור הנקוב של ממשלת־הביזבוז, אשר בעליה מתכוננים באותה שעה ממש, בשלוות־נפש גמורה, לבזבז מיליונים במל־חמת־בחירות חסרת־ענין. … ראש־הממשלה, הרגיל ללעוג לשאיפותיה של התנועה הלאומית הערבית, אמר כמד, פעמים שהוא, אילו היה ערבי, היה ״מתבייש״ לומר שהוא פוחד מפני עליה יהודית. שנת 1959 היא שנת כחירות. אולם לערכים חסרה, לרוע המזל, כמה נכדלים הרככות שאולי יכואו מרומניה מן הרככות שכאו מפולין?
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 12
.״ בכל מדי נה אחרת היה ברור, אחרי בחירות השבוע, כי ״ניי״ בוואן יהיה ראש הממשלה הבאה מטעם הלייבור. … האמת היתד, שצ׳ר־צ׳יל באמת לא התכוון להכריז על בחירות חדשות, אף כי היה בטוח לגמרי שהן תבאנה לו נצחון מהדהד, תארכנה את שלטונו בחמש שנים נוספות. התנגד לכך גם ראב באטלר, שטען כי אוירה של בחירות תהרוס את עבודתו השקטה לשיקום המדינה.
גליון 747 (21 בפברואר 1952), עמוד 14
״ המהנדס מאיר רובין, סגן ראש עירית ירושלים מטעם סיעת חירות קיבל על עצמו תפקיד חדש: בינוי אגפו הדרומי של מלון המלך־זוד שנהרס בהתקפת הארגון־הצבאי״ הלאומי, אבי תנועת החרות• אחר שהללקוץ, איש אצ״ל, חבר הכנ סת הראשונה ופ:ר ש סיעת חירות, לא הצליח להקים תנועה אנטי־קומוניסטית יהודית ב־אדצות־הברית פנה כדוגמת חברו לסיעה ב כנסת הראשונה, יעקב מרידוד, לעסקי תעשיה.
גליון 696 (1 במרץ 1951), עמוד 3
עם זאת נדרשה י ש ראל בפעם הראשונה להצטרף בגלוי לגו ש המערבי ולוותר על אי־הזדהות, שלא היתה תאריך הבחירות: ועדת החוקה, חוק ומשפט הזדרזה והכינה את חוק הב חירות לקריאתו הראשונה. אחר שהעניק,1 זכות בחירה אקטיבית (הזכות לבחור בל בד) לכל היושבים בישראל מגיל 18 ומע סוף החודש הזה, לסוף יוני, ראשית ייקבע יום הבחירות יולי. … אל כאשר אחרוני הח״כים, שהוזמנו הנשיא הד״ר וויצמן, יצאו מהארמון ברחו בות התברר, כי נציגי כל הסיעות — מל בד הספרדית, שהופיעה במלוא כחה — שלושת הח״כים: שיטרית, בן־עמי ואל־מליח — תבעו לנקוט בצעד ההגיוני הי חיד לייצוב ממשלה בישראל: פיזו ר הכ נסת ועריכת בחירות בהקדם . לה וזכו ת בחירה פסיבית (הזכות לבחור ולהיבחר) לבני גיל 21 ומעלה, שגילם מלא ב 31 לדצמבר 1950ו שי שבו בישראל ונרשמו כתושבים (בכך מוצאים ערבים מס תננים, ש הו תוו להישאר בארץ) לא מאוחר מראשון למרס , 1951 דנה במספר חברי הכנסת השנייה. … ביצי ב חירו ת אחד העתונים, של מערכת בישיבת עוד לפני המשבר הממשלתי, התעורר ויכוח בין החברים על הנושא: ד,תה,יינה בחירות עוד לפני סיום תקופת הכהונה של הכנסת, או לא תהיינה.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 7
הפעם תתקשה עוד יותר במציאת כסף למימונה של מערכת־ד,בחירות אשר תצטרך לסמוך כולה על הכמות ועל הלחץ. … פחד זה ממריץ בעיקר את לוי אשכול למנוע בחירות בכל מחיר. • הפחד מפני אייכמן. אין כל בטחון שמשפט אייכמן לא יישמט מידי המארגנים, יביא בזיון למדינה, או יביא לגילויים שיזיקו לראשי המשטר. … משום כך, אין זה פלא כי מפא״י מוכנה ברגע זה לשלם כימעט כל מחיר כדי למנוע בחירות. היא מוכנה לכל קנוניה — אלא שעבר זמנן של הקנוניות.
גליון 1241 (28 ביוני 1961), עמוד 14
$מפא״י תרצה להקדים את הכחירות להסתדרות, אם תזכה לנצחץ ככחירות לכנסת. מניעי ההקדמה: מפא״י רוצה לתקן את תוצאות תבוסתה בבחירות האחרונות להסתדרות. … הם הכריזו שיפרקו את ועדות־הפעולה, שאינן חוקיות מבחינה הסתדרותית, רק לאחר קיום בחירות חדשות לוועדי העובדים, תבעו שבחירות אלה ייערכו מייד. … במטה הבחירות של המפלגה הועלה רעיון, לפיו תקנה המפלגה הצגות שלימות, תשלב אותן כתוכנית זדמנותית בתוספת לנאומי בחירות. לדעת תעמלני המפלגה עשוי הסרט, שהצגתו תחל כשבועיים לפני הבחירות, להסיח את הדעת מפרשיות אקטואליות.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 5
אולם כאשר החליטו המפלגות על פיזור הכנסת הנוכחית, ועל עריכת בחירות חדשות, הרי ידעו כי משפט אייכמן עומד להיפתח. … היה זה תמיד מצב מחפיר. עתה, אלה בחירות מיוחדות, פרי משבר מיוחד, שמקורן מעיד על תכליתן. הן נועדו להחליט אד-הוק על בעייה מסויימת שנתעוררה. בחירות אלה הן תוצאה ישירה של פרשת לבון.
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 35
בליל ישל שו ם־־ד ס־ ¥¥ל רהט זה אפשר לבחון את מסעי־ד,בחירות של המיפלגות בבחירות .1981 > הייתי. … בסופו של דבר איבדו כל הגימיקים ור,התחכמויות את טעמם, ומערכת־ד,בחירות התנהלה כאילו מעצמה. ד,תדמיות היסודיות של שני הגושים. … הליכוד עצמו סיפק למערך את הסיסמה הטובה היחידה שלו: ד,בריונות של האספסוף, שעוררה זיכרונות מימי האופנועים. זה קרה גם במעדכת־כחירות זו. אחרי שהבל נאמר והכל שודר היא התחילה בלי שום נושא מרכזי.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 31
בב״ת־המישפט הישראלי לוחמי־חירות־ישראל (לח״י) .הממושקף: של אדם שחלם חלום יפה, והנה התעורר, והחלום אינו חלום, כי אם מציאות. … הנני שחור, בעל שפם עבה וממושקף, ואם צריך אני להיפגש עם אדם אשר אין ביטחון שלא ימסור את תיאורי למישטדה, הרי יש לי בכים לסת מלאכותית עם שיניים, אשר אפשר להרכיבה על שיני התחתונות ועל-ידי זה לשנות לגמרי את צורת הפנים שמואלביץ״ עסק באותה~תקופה בשני עיסוקים מרכזיים. האחד, גיוס של אנשים חדשים ללוחמי־חירות־ישראל, והשני, תיקון ושיפוץ כלי-נשק.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 30
השפעתם מגיעה לידי שיא ביום הבחירות. עניין פנימי ז משום־כך, ה בחירות בארצות־הברית אינן בגדר עניין חיצוני בישראל. … לאחר מכן הודיע קארטר, כי הוא ״מעייך בהצעות, שדרוש משא־ומתן, שאין לטפל בעניין בחיפזון, בצילן של בחירות. בכך הקדים תרופה למכה, מנע מראש כל טענה כאילו הוא מנצל את עניין בני-ך,ערובה לטובתו הפולי טית, הופיע בפוזה של ״אני אדם אחראי, שאינו משעבד את ענייני המדינה לענייני האישי״ 0:2 .לטו בת קארטר. … עניין בני־הערובה החזיר לו את הית רון ברגע המכריע. קארטר ״הפסיק את מסע הב חירות שלו״ כדי לטפל בבני- הערובה. זה נשמע יפה, אך למע שה העביר את מסע־הבחירות ל מקום שהוא הטוב ביותר לגב־ו — הבית הלבן.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 13
האדם המשחק (הוא איש התרבות — תרבות כלשהי) ,לימדנו הויזינגה, מיישם חירות בתוך גבולות. האסטרולוגיה מעניקה לנו תשקיף של מיגבלותינו, ובכך היא מסמנת את אפשרויותנו. גם האופטימי שבין הטוענים לחירות האנוש, איננו מתעלם מקיומן של הגבלות. להיפך ; הכרת המיגבלות היא המאפשרת את יישום החירות. עשיתי כמיטב יכולתי לצייד אותך בעיקרי הדברים.
גליון 1891 (28 בנובמבר 1973), עמוד 27
שהוא יישב שם במטה שלו, בזמן מילחמת בחירות, וישתוק. לא איש כמו אריק שרון ישתוק. … אין זאת רק פריבילגיה למי שרוצח לנהל תעמולת בחירות, שלא יגויים. לכל אחד נעים לנהל תעמולת בחירות כשיש לו ה״פלאפלים״ על הכתף. … אדוני היושב־ראש, אני רוצה לפנות גם לאנשי ה־מערך, שלא יתנו להעביר את הדבר הזה, אפילו לא כדי להציל את האלוף יריב. דבר זה חורג מעבר לכל שיקול של בחירות. אם אץ חובה בזאת — מה יקרה? המערך, ששר־הכיטחון שייך דו, ובידיו האפשרות והיכולת, יגייס את חבר־הבנסת אברהם עופר במפקד אוגדה, את חכר־הכנסת זילכרברג ב זהו אחד הדברים היסודיים לגבי עתידו שד צבא הגנה לישראל
