גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לפני למעלה מחודש, פרץ משבר רגיל
בעירית נתניה. כמו בכל שנת בחירות פרצו
סיכסוכים בין השותפים הקואליציוניים, ראש
העיר משה שקד נאלץ להתפטר.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כולם מקללים את שלטון המנגנונים. כולם כאחד
מכריזים, בימי בחירות, שכל שאר המפלגות אינן אלא
טפילים המוצצים את דם הפועל או האזרח.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

משרד מס הכנסה הפך מרכז התעמולה
של ד,ופרט, אזרחים שהוזמנו על־ידו
לבירור שומותיהם זכו לשיחה כענייני
בחירות.
בין היתר, שיכנע הופרט אחד מחסידיו,
עולה חדש מצפון־אפריקה, לשנות את שמו
לאברהם הכהן ולהופיע ברשימת המועמדים
לוועידת מפא״י.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

את השימוש בדרכי
יום לפני הבחירות
עים עתה ברציפות
למעשה מתעלמות כל המפלגות מתקנות חוק זה, המגביל
תעמולה שונות, אוסר את השימוש באות הרשימות עד 60
ועל השימוש באמנים באסיפות־בחירות. האמנים כבר סופי־באסיפות
כאלה.
• צפה למינויו הודאי של שרון וייץ למשרת מנהל הייעור
כמדינה.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הגאולה באה מידי המושל הצבאי. הימים
הם ימי ערב בחירות, והמושל התיר לרועים
לרעות את צאנם בעמק־יזרעאל, בשדות עבריים
שכבר נקצרו.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הפלא הנצחי של
ארץ כנען — מות הקיץ המעיק ולידת
הטבע מחדש בסתו — עמד להתחולל.
בחירות הפיכת ב ש פר ע ם
״הפירג אגז הטשבור!
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אלא שעד למועד בו תהיה ישראל מסוגלת
לנצל את האנרגיה האטומית ;צרכים מעשיים
ולא מחקריים בלבד, אפשר יהיה לנצל
את שם האטום לא רק במערכת בחירות
אחת.
ת צ פי ת
• אם הפקדת את כספף
בבנק קטן, המשלם לד ריבית
גבוהה על פקדונותיד,
צפוייה יד ירידה כהכנסות.
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שלאוצר יש עודף מסוייס בדולארים,
בעוד שיש לו גרעון גדול בלירות לכיסוי הוצאות הממשלה, גוברת הנטיה
להעניק לתיירים ישראליים יותר דולארים, וכן להעניק רשיונות־ייבוא ביד
רחבה יותר — דבר שיפתור במקצת את הלחץ הכספי, וגם יתן למפא״י אהדה
מסויימת בשנת בחירות.
אחת השכבות שתהנה מהקלה זו במיוחד: בעלי המלאכה
והתעשיה הזעירה, המהווה מטרה חשובה לציד־קולות הן מצד מפא״י,
והן מצד יריבותיה מימין.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הסיבה:
מוסדזת הקליטה אינם
יכולים להשתלט
על העולים בגלל
חוסר בתקציב והממשלה
רוצה להימנע
מיצירת בעיות־קליטה
חמורות דו־קא
בשנת בחירות.
• ד״ר אבא
הילל סילבר, המנהיג
הציוני
האמריקאי, יעלה
להתיישב בישראל
ויעמוד
בראש תנועה בשם חדשה
״ידידי ישראל״,
שתאורגן על ידו
ועל ידי ראש
הממשלה, במשקל
נגדי לתנד
עה הציונית בה
גדולה השפעתו
של הד״ר נחום
גולדמן.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

כל המפלגות מבינות בסתר בי הן יושבות בעניין זח
בסירה אחת, לא ייחפזו להפכו לסיסמת בחירות. במצב העדין ביותר תימצא
תנועת החרות, שרוב חבריה הם נועדות המזרח, אך שכמעט כל מנהיגותה.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

בהודעות הרשמיות דובר רק על
מדינה ״מזרח־אירופית״ ,כדי למנוע התקפה.
0ח״כ גרשום שוקן, עורך ״האיץ״ ,לא ירדן לכחירות
לכנסת הכאה עכור. המפלגה חפרוגרסיכית.
גליון 1133 (17 ביוני 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

« מפלגות הקואליציה יפעילו את מלוא השפעתן בדי
להבטיח כחירות ״שקטות״ ,ישתדלו לאסור עד כמה שאפשר שימוש
באמצעים שיעלו את המתח — אם באמצעות חוקים מיוחדים ואם באמצעות
הסכמים בינמפלגתיים.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

יתמוך במגמת האיחוד: דויד בן־גוריון, המקווה עדיין שאיואד הימין
יביא רווסבותיו דהררח את איחוד מסא״י עם ייחדית העבודה ומפ״ס, ושאיחוד
זה יפלס דרך להנהגת בחירות אזוריות שיתנו לביג׳י רוב יציב ושלטוך יחיד.
• אל תזלזל ברמז שהשמיע השבוע משה דיין, כשאמר שיתמוך
במפא״יי או בכל מפלגה אחרת שתתסוך בהשקפותיו.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הדבר מוכיח כי כל עוד
נערכות במדינה בחירות, וכל עוד קיים בה
עיתון בלתי־משוחד, אין מנוס מתביעות
דעת־הקהל.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אם בפעם הבאה יודיעו על הנסיגה
מראש, וימנעו את ההלם הנפשי של נסיגה בלתי־צפויה,
יביא הנצחון הצבאי רתח פוליטי גדול עוד יותר לדויד
בן־גוריון.
שנת ,1959 היא שנת בחירות.
**י שחולק על השקפת־העולם של ״זבנג וגמרנו״ ,מי
המעוט הערכי הקטן הנוכחי (כ־ס/ס )10 עומד
לה כעצם בגרון.
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

מאשימים ומגנים, משמיצים
ותועמלנים, פעלו בהתאם לאינטרסים פוליטיים
גסים. הנחו אותם חשבונות־בחירות,
מספרי־תפוצה, מאזני־מפלגות.
יתכן כי היה דרוש אדם חולה־לב כדי
להזכיר למדינה כי לבו של אדם אחד חשוב
עד אין ערוך יותר מכל הסיסמות המצל־צלות
והדוקטרינות המופשטות.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

• במה פניפיס של תנועת־החרות יחליטו רשמית לתמוך
כהצעתו של משה כרש, שחרות תאיים להצביע בעד בחירות איזו־ריות,
אם המפלגות האחרות לא יקימו ממשלה בלי מפא״י.
גליון 1153 (31 באוקטובר 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בערב אחד, למשל,
קיימה מפא״י לבדה 16 אסיפות־בחירות
פומביות. חרות, מפ״יני, הדתיים והנשים הבוחרות
לא פיגרו אחריה.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בניגוד לדעת הפרשנים שסברו תחילה כיביג ׳ י
גרם למשבר הממשלתי כדי לקבל תירוץ לפיזור הכנסת ולקביעת בחירות,
נראה עתה כי כוונות ראש־הממשלה היו מעורפלות יותר.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אם לא יושם קץ להסתערות הפרועה על הבוחר, תיפול
המדינה קרבן ל* 15 חודשי השתוללות פוליטית.
חמשה־עשר חדשים של מלחמת בחירות יחלישו את המדינה,
יערערו את יציבותה כלפי חוץ וכסף מיועד לפיתוח יבוזבז על
תעמולה רעשנית.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

בשתי מערכות
ארוכות כאורך הגלות המתקבצת, מתנהלת
בידי ברטוב — בתוספת ידיו הבלתי־אמונות
של הבמאי אברהם ניניו — מסכת יציאתם
של גיבורי המחזה מהגלות לחירות, מחושך
לאור, מחרדת אין־קץ לחדווה אין־גבול.
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אפילו
בארץ נחשית כמו פאקיססאן, כשהיו בחירות חלקיות
בארץ ההיא׳ שהקיפו את רוב האוכלוסיה, הצביעו 97%
נגד הברית האמריקאית״תורכית״פאקיסטאנית.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הם שכחו שהתקשרות עם צרפת
פירושה התקשרות נגד עמי־אסיה ואפריקה
חש. אפים לחירות, בעד אינטרסים קולוניאליים.
כן שכחו הם את העובדה החשובה יותר
מכל: הצרפתים לא יוכלו להרשות לעצמם
ממשלה סתם ח בר כנסת
עם הגיע הידיעות הראשונות על המאורעות
בארצות השכנות, סוריה ומצרים, הרגיש
שר״הבטחון החדש, פנחס לבון, בכל נטל
האחריות הכבדה הרובצת עליו, שיכנע את
קודמו, דוד בן־גוריון, לעזוב לשעות מספר
את שדה״בוקר, לעלות לתל״אביב, להתיעצות
אתו ועם הרמטכ״ל.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מ שפ ט
א פי לו לאבדל תי יםס גו רו ת
אזרחים רבים בישראל נחרדו שוב, בשבוע
שעבר, בקוראם בעתונים על מאורע
שאחדים פרשוהו כפגיעה נוספת בחרויות
הדמוקרטיות בארץ. בין האזרחים שהמאורע
לא נשאר, חן ביותר מלפניהם, היה גם השופט
העליון משה זילבר, שאמר :״לפנינו
שאלה רבת חשיבות ...בטחון המדינה מזה
וחופש התנועה של האזרח מזה ...ברור ונעלה
מכל ספק כי עניני הבטחון במדינה קודמים
לכל.
גליון 835 (22 באוקטובר 1953), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

השתיל שנשתל על איצטד דינאנוו במוס קבה,
לפני חודשים ספורים, נתן כבר את
הפרי הראשון. כבר אז היה ברור שבחירות
קבוצות הכדורסל באירופה, שנוצחו על ידי
הישראלים, ימהרו, במוקדם או במאוחר, ל התנקם
בארץ הקטנה והחצופה.
. 1 :מחזאי ישראלי ; .4משחקני
שחקנית
אחדשכע -רצון.