חיפוש: "חירות"
נמצאו 5,368 תוצאות (מציג 4,051 עד 4,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 4
הגרון הבא של העו^ס גור יופיע כרגיל, ויכלול -כמו מדי שנה -את כחירות אנשי- השנה בשטחים השונים: איש העולם, המרחב, המדיניות, ה ביטחון, הכנסת, המישפט, היה דות, הדת, הכלכלה, העיתונות, הסיפרות, הספורט, השידור, ה תיאטרון, האמנות, האשה וה צעיר של השנה.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 25
הוא יר ע כי בני־הערובד, עלולים להוות נשק קטלני במערכת־בחירות. כאיש פ שוט וחביב היה רגן רגי ש במיוחד לדמעות של בני־המישפחות.
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 3
אלה היו הימים של בחירת השביעיות בקאנטרי־קלאב בהרצליה. הכיסוי המאסיבי שבחירות אלה קיבלו בתיקשורת, ובמיוחד בתיקשורת האלקטרונית, ממש הרגו אותי.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 3
בארצות־הברית, למשל, משתלבות הנשים במערכות־בחירות כדי לקדם את בעליהן. ואילו בארץ המצב אינו חד״משמעי.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 13
יייייי * והקטנות, לא השתנו. הסקרים ניבאו שאם ייערכו בחירות, יהיו התוצאות כמו שהיו בפעם שעברה: שום גוש לא יוכל להקים ממשלה לבדו.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 42
לשם כך אפילו הודו בפני עצמם שהם מוכנים לוותר על החופש היקר להם מכל. למרות ש הסכימו לוותר על חירותם לא מיד מצאו להם בן-זוג. השנתיים הקשות ריככו אותם, אך מצב הכוכבים איפשר רק לאלה שהיו באמת שלמים בטוחים בהחלטתם לפגוש בבן־זוג להתחיל בקשר רציני.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 9
ביחאום שמע ברדיו שהוא השתתף באסיפת בחירות של ״יחד״ בגליל חשוד עמר דרש עורך־דץ נחקר אזולאי -אז טעיתי!
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 13
היה זה הוא שתבע באופן אולטימטיבי מן הממשלה להכריז על בחירות חדשות לכנסת, כדי לשתף את 700 אלף העולים החדשים בניהול המדינה — והכריח את הממשלה להיענות לדרישה.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 17
הריב המלאכותי, המנוהל עכשיו בין פרס ושמיר על הוועידה הבינלאומית, אינו אלא נסיון אחרון לשמור על הכיסאות. בחירות מוקדמות, כך הם סוברים, יסיטו את האש המגיעה מוושינגטון.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 11
• (אבנרי ):האם היית מתנגד לעריכת בחירות בשטחים הכבושים עכשיו? לראשי ערים?
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 6
בעסקות אלה נשפך רם, בוצעו מעשי־תרמית ללא־ספור, נושלו זקנים וילדים, זוייפו מיסמכים וחתימות ונעשה כל מעשה- נבלה אפשרי, הכל למען ״המטרה הלאומית״. המיוחד בעיסקי־בחירות אלה הוא שהם, נעשו כמעט בגלוי, בלי בושה.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 3
זאב בעור הנץ ידלו חי היום זאב דבוטינסקי — מ ט היה עוטה נוצות של נץ, כפי שטוענים חסידיו, או אולי משמיע המיית יונים? בעד מי היה מצביע ב- בחירות ומה היה אומד על הכפיה 0 0 0הדתית?
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 8
״שאלת ארץ־ישראל השלמה הפכה עכשיו למכרעת, ולכן אני עובר לליכוד. אם יהיו בחירות, נלך לבד או עם הליכוד. אינני מבין למה מוסדות הקשורים בקיבוץ הארצי שותפים למעשים כאלה (המשביר ה מרכזי מנוהל בהמשך לשיחתנו אני מעביר אליך דוגמת חוזר המדבר בעד עצמו.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 33
ובמופע שלא ראיתי, אומרים, יש מסע־בחירות שלו נגד עצמו. בכל זאת, הצביעו בעדו.
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 6
אלה הסיקו מן המיש־אלים שיש להם רוב בעם, הפילו את הממשלה, ערכו בחירות חדשות — והוכו שוק על ירך. הסיבה: גם כאשר המישאלים מדויי־קים, הם מראים בסך־הכל את מצב־הרוח ברגע שהם נערכים.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 6
לא ייערכו בחייותר לחזות מראש את הפיגועים רות חדשות ״לפחות במשך שנתיים״. (בירדן, בחירות אינן שונות בהרבה ולמנעם. ממינוי הנבחרים על־ידי המלך). • המצב אינו משתפר, אלא להיפך.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 3
המדורים הק3ז0ים; מיבתבים -מלכה ורופאה איגרת העורך -איך לסחוב סקופ הנדון -בחירות בשניים במדינה -המדינה והממלכה תשקיך -פטיש וחבל בגימבו חשבון נפ ש -של מילדרד ו מורי ס פולארד אנשים -הזמנה לבר אזיל יו מן אי שי -טיטאני ק וגרניקה כתבת השער הקידמי: ״ השגויד הו אטיפש !
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 3
זווילי, כוכב״תיקשורת שנולד ב־מע רכמ-ה בחירות האחרונה, נעלם. הוא מתלבט בקול על המשך דרכו ^ 1 1הפוליטית, אך ברור לו שכר־גע הוא נמצא בסיביר.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 5
מועצ-ההלב של ישראל תובעת לקבוע היטל של 1000 דדלר לבל טון של אבקת-חלב המיובא לישראל. בניגוד למערכות־בחירות קודמות, נראה כי הליכוד הבטיח את עצמו לקראת הבחירות הקרבות מפני פרשיות כספיות שהיו לו בעבר, נדאג לכיסוי מערכת־הבחירות ותשלומים לספקים• .
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 37
לשם כך הפקידה עצמה קיטי בידי מומחים פוליטיים ויועצי־תיקשורת והפכה בורג במכונה המשומנת הנקראת ״מערכת־בחירות״ .היא ממש קרנה כשסיפרה :״לי אין מושג מהו סדר־היום שלי.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 4
כמה עצוב שהשיטות הפסולות והמטומטמות האלה, המתנקמות תמיר בבעליהן וגורמות לפיגור מחשבתי ולהחלסות־נפל, משתלטות עתה אצלנו: על ה תלב טות בשעת ה טל ת הפ תק לקלפי (״בחירות חשאיות״ ,״יומן אישי״ ,העולם הז ה .)9.11.88 למרות שאני מניחה כי השקפותיי שונות מא־ * לה של רחל, אשתו של אורי אבנרי, אני מבינה היטב את התלבטויותיה מאחורי הפרגוד של הקלפי.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 3
העולם הזה ניטה לבחון הת פתחויות שונות, ואף שאל כמה מחב רי מרכז-הליכוד ומה הם חושבים התוכנית. כמו בחירות הרעלה מיסחוריח האווירה הכמעט־פסטורלית בנעמה - נעירת חמור, נביחות כלבים וציוץ ציפורים -לא הסגירה את עצרת אנשי החזית העממית לשיח- רור פלסטין שהתקיימה 1 1 1שם.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 43
לא פלא שערפאת חש די בטוח, והוסיף, ללא שום זכר לאירוניה ,״היה לנו ניסיון רע מאוד בעבר, עם בחירות״. ויש את המיקרה של לארק־אריק נילסן.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 31
אבל למען האמת יש לומר שמלבר הצבע לא היה ה־ 5ביוני הוא יום העצמאות המור- חבת שלנו, חג השטחים התופחים של ארץ הקודש השמנמנה והמעוב־רת (באמת שאני אוהב ארצות״קודש שמנמנות ומעובדות, אבל מה עם ההמלשהן הגיע הזמן, אחרי 22 שנות הריון, כדי שנובל לנפח טוף־טוף חל- קות-אלוהים קטנות נוטפות); אבל את הימנון החרות הזה לא יכניטו לשום שרהל׳ה״שירון ולשום מיבצע שירוטרוף, מכטימום יזמזמו אותו ב איזו מינל את גיבעונים הומאנית 1פ- תח־תיקווה בתום יום עמל משחרר - הכניסיני תחת אנצארך והיי לי סוהר וצינוק זר אבנים עוטף צווארך זמר צמיגים בגרון עמוק פיזמון: גבעת הכנסת לעולם לא תצעדי לבדך את החירות ואני עבדך ראש בקיר, ראש בקיר פיצוח אשכים בחיוג ישיר הכניסיני תחת קסדתו והיי לי ז׳נדרם ומג״ב בשעות העוצר בחסות טליתך אני נדלק, אני נגנב פיזמון: גבעת הכנסת הכניסיני תחת מגפו והיי לי נבוט של תפילה, וגם אם ביתי באוויר מתהפך מערת גומי לי את, פלסטיק מכפלה פיזמון: גבעת הכנסת הכניסיני תחת חצציתך והיי לי טרנספר מרצון ליטוף אהבה מחטי?
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 41
כי יש ירושלים המחפשת אחרי ״תדמית״ ו״הסברה״ ,על בסיס של כניעה וויתורים, בנוסח התוכנית המדינית המסוכנת ביותר שהציגה איזה שהיא ממשלה בישראל מאז הקמתה: בחירות למועמדי אש״ף. ויש המציאות החזקה מכל, שבה נלחמים כיום יהודים בירושלים וברחבי ארץ־ישראל על קיומם וביטחונם — בניגוד מוחלט למסורת הגטואית ותוך הפקת הלקחים הקשים ממנה.
