נמצאו 5,368 תוצאות עבור "חירות"
גליון 2252, 29 באוקטובר 1980, עמוד 25
הקדוש• ברוך-הוא, בחוכמתו כי רבה׳ סידר כי פעם בארבע שנים מתקיימות בארצות־הברית של אמריקה בחירות לתפקיד הנשיא — תפקיד הנושא בחובו סמכויות העולות בהרבה על סמכויותיו של כל נשיא או ראש־ממשלה אחר בעולם המערבי. הקדוש־ברוד-הוא גם דאג לכך שבחירות אלה נערכות על פי שיטה מורכבת ומסובכת, חסרת כל הגיון(״שיטת האלקטורים״) ,ד,מנחילה השפעה מכרעת לתוצאת הבחירות בכמה מבין 50 המדינות של האיחוד והקרוי, בעברית, בטעות ״ארצות הברית״ ,בעוד •ששמו האמיתי הוא ״המדינות המאוחדות״).
גליון 2267, 11 בפברואר 1981, עמוד 50
מופיע בו מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, באחד משני קטעי־הסר- • על בן־גריון וד״ר מגנם: ״הייתי בין האנשים האחרונים שראו את המאבקלשלו ־ בחירות 19 81 ״ מדחשס״י: שס״י = שמאל סוציאליסטי ישראלי הוא ארגון השואף לתרום לכינון חברה סוציאליסטית בישראל ובאיזור כחלק מהתהליך הבינלאומי. … הקדשת משאבים ואמצעים מיוחדים, כדי להביא לשוויון בני עדות־המזרח בכל תחומי החיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים. הגנת החירויות הדמוקרטיות והרחבתן. נגד סכנת השתלטות כוחות הימין והפאשיזם.
גליון 2265, 28 בינואר 1981, עמוד 68
בדומה ליתר ספריו, גם בספר זה בולטת האריגה הספרותית המעודנת של תאוות־הבשרים בתאוות החיים והחירות האישית. אלה מהווים רקע ומסיכה, לצדדים האפלים של נפשות הדמויות הפועלות. … אך מעבר לזאת רצה התחברות שבה תהיינה לאיש ולאשה ישויות נפרדות וצרופות, כל אחת לעצ מה, וכל אחת מהן תממש ותאפשר את חירותה של השנייה, ושתיהן תאזנה זו את זו כשני קטביו של כוח אחד, כשני מלאכים או כשני דמונים עולם חדש של יצריות :״שתי האחיות היו כשני להבי־מספריים הגוזרים כל מה שנקלע ביניהם, או כסכין ואבן־משחזת, דנש- חזות^ זו כנגד זו בדומה ליצירות אחרות שלו גם בזו עימת לורנס את החיוניות של המין, ה אהבה והשאלות־חסרות־הפתרון עם ה מוות והגסיסה, תוך שהוא מתעלה לשיאים בתיאורי הגסיסה של מר קריץ /אביו של ג׳רלד :״יום אחר יום נתמעטו הרקמות של איש הגווע, והתהליך הלך והתקרב אל הקשר האחרון השומר על אח דות ההוויה האנושית.
גליון 1680, 12 בנובמבר 1969, עמוד 25
״ • חזאי־הבחירות, הסטטיסטיקאי חנוך סמית :״ליל־ד,בחירות היה אחד הלילות הקשים בחיי, ולאחר סיכום כל העובדות — גם אחד המשביעים־רצון ביותר בחיי.״ • הנ״ל, על הביקורת שנמתחה עליו, בה תואר כ״אליל שהכזיב״ :״הציבור הישראלי שכח שניתוח־בחירות הוא תהליך החשוף לשינויים, ולאחר ששמע את התחזית הראשונה — סגר את מקלטי־הרדיו והטלוויזיה והלך לישון
גליון 1996, 3 בדצמבר 1975, עמוד 21
אינני חושב שמדינת־ישראל תוכל להתחשב בעיר שבראשה יעמוד מי שיכול להיות סוכן של עראפאתד מעולם לא העז שר בממשלודישראל להשמיע איומים כה מפורשים, בתוקף תפקידו. כדי להשפיע על תוצאות ה בחירות. כי משה ברעם אומנם מוכן לדמוקרטיה, אך רק בתנאי שיצביעו בעד מיפלגתו. … זו הסתייגות, שעל פיה מתנגדת המיפלגה לנסיגת צה״ל מאיזה שטח המוחזק בידיו, לפני חתימת שלום רישמי. בחירות מזוייפות. אפילו מתכנני האמבוש, הח״כים פסח גרופר, יצחק מודעי וידידיה בארי — ראשי הניצים של ה־מיפלגה הליברלית, שיכלו בשקט לחתום על המצע הרעיוני של חרות — הופתעו מהקלות ומהדוב בה התקבלה הצעת בארי.
גליון 1936, 9 באוקטובר 1974, עמוד 9
.״ וכאן, חומר למחשבה: האם לא ייתכן שהסי־בות לכישלון מילחמת־ההתשד, ומילחמת יום־הכיפורים נעוצות דווקא בצירוף מוזר של חוסר״מחשבד, בדרג המדיני, וזילזול- בתפקיד של הדרג המינהלתי והמטות העורפיים בצבא, שהוא פונקציה בלתי -נ פר ד ת מההווי ברחוב האזרחי? חירות נגוווחו, חאזישוח 11711118 אולי המחלה היא זאת :״כל זמן שהאוגדונר חושב מהר, כל השאר יסתדר מאליו !
גליון 1982, 27 באוגוסט 1975, עמוד 7
שמעתי אחד מכופתר, עושה רושם של מהנדס או רופא, אומר לאשתו ו לי ל דיו :״מה דעתכם על ביקור חוזר ז ״ זה אומנם סרט שלא פורט על הגל האמנותי, אבל מי שרוצה לשכוח לשעה וחצי את קיסינג׳ר, המעברים, היחסים שרון-פרם־גור, שיילר לסנוקר ! יום!? שוורץ, בני־ברק כזכות כחירות חופשיות ישראל לא תוכל לדחות לזמן בלתי- מוגבל את ההכרעה בדבר עתיד יהודה ו שומרון, ורצועת עזה. … אין ספק, ש שמונה השנים שבהן הכירו הערבים את הישראלים ואורח־חייהם, חוללו בקירבם שינויים רבים ורצון גובר והולך להמשיך לחיות בשלום עם היהודים. ישראל חייבת, לדעתי, לצדד בעריכת בחירות חופשיות בגדה וברצועת עזה, ש בהן תינתן אפשרות לכל הצדדים המעע- יינים להילחם על דעת הבוחר ללא איום או לחץ.
גליון 2061, 2 במרץ 1977, עמוד 6
לפני פחות מעשרים שנים החזיק איסר הראל, אז ראש שירותי־הביטחון, עורך־דין בשם יעקב חירותי במעצר בתל־אביב, ואיים עליו כי לא יראה שוב את אור השמש ולא יבוא *וח תפוח־זהב אל פיו, אם לא יחתום על הודא כי שמואל תמיר שלח אותו ואת קבוצה לרצוח את ישראל קסטנר. הראל נכשל, חירותי זוכה ושמואל תמיר הצטרף אל מיפלגתם של ידיו־הראל אחרי שנכנע לתנאי־ההשפלה שלהם והתפטר מהכנסת.
גליון 2068, 20 באפריל 1977, עמוד 8
הייתי מכבד יותר את העולם הזה אילו התייצב למילחמת־בחירות המושתתת על ויכוח רעיוני מכובד נגד מצעה ודרכה של התנועה החדשה, אבל לצערי, בחר העולם הזה בדרך מתוח כמת יותר. … האם אתם חושבים שמישהו מאמין לכם כאשר אתם טוענים שכל קשר בין פיריסום הכתבות, על עבירותיו הפליליות של ידין ומערכת־ד,בחירות — מיקרי בהחלט? האם החליט העולם הזה לפנות אל הדגש והיצר של קוראיו, במקום אל הצד האינטלקטואלי שלהם?
גליון 2062, 9 במרץ 1977, עמוד 32
קוראים לכל המפל גות, הקכוצות והאישים, המסכימים לנוסח דלהלן, לפעול להקמת רשימה אחת לכחירות לכנסת י התשיעית. המטרה העיקרית במערכת הבחירות הקרובה היא הרחבת ייצוגם בכנסת של הגורמים המעוניינים במיצויו של הסיכוי להסדר שלום. … אנו מניחים כי כל אלה אשר מקבלים את העקרונות הנ׳׳ל, יוכלו לגבש מצע מינימום משותף, מעבר לשאלת השלום, לשם קידום המערכות הבאות: הגנה קפדנית על חרויות יסוד ; שיפור רמת החיים של ציבור העובדים והגנה על חופש המאבק האיגוד־מקצועי ; שוויון זכויות לאומי ואזרתי מלא לערבים החיים בישראל ; שוויון מלא לעדות המזרח ; שוויון מלא לאישה.
גליון 1974, 2 ביולי 1975, עמוד 21
מי שקיבל את הטכס בהבנה, מוכרח להסיק מכך את המסקנה •שרבים ב עולם מתייחסים באותה הבנה גם למעשיהם של הטרוריסטים הפועלים כיום נגד ישר אל. בחירות הכל ומשתנה. הכל נשאר במקומו מאז הבחירות עכרו כמה רעידות-אדמה ע? המריכה — אף הבוחרים לא השתגו המישאל שנערך על-ידי החברה הירושל מית דיווח וסיקור היה פיקאנטי מבחינה אחת: הוא היה הראשון שנערך על חלוקת קולות הבוחרים כיום, שנה וחצי אחרי ה בחירות לכנסת השמינית. בתקופה זו אירעו דברים רבים.
גליון 2014, 6 במרץ 1976, עמוד 9
הציונים האמיתיים לא עמדו על זכותם לקיים בחירות להסתדרות הציונית, כפי שכל אירגון דמוקראטי, לאומי, אזרחי, מקיים בפירקי״זמן סבירים וקבועים בחוקתו. … אך עובדה היא שמפ״ם אינה באופוזיציה, וכי מעשיה במיסגרת הקונסנזוס הציוני אינם שונים מאלה של תנועת החירות או הציונים־חכלליים א׳ או ב׳. אין אופוזיציה מדינית בהסתדרות הציונית, אך יש להקימה.
גליון 2196, 3 באוקטובר 1979, עמוד 78
לבד מן האפשרות האחת, שמדובר פה בקודקוד, שהוא כאילו קטן, שעה שמאי־קובסקי אומר :״גחות מקודקוד, כילדים מתוף בניין כוער או לפי איזה כללי הגיון, לשון, או אפילו חירות משוררית, מתיר לעצמו חדשננו לענייני מאיקובסקי לתרגם ״ממגף אפשיר /סכין סנדלרים פשוט בעת שמאיקובסקי אומר בבהירות :״אשלוף סכין סנדלרי מי יגול חרפת בורות מאיתנו, זיגלה בפנינו את הפשר התמוה של ״אפשיר סכין״ ?
גליון 2078, 29 ביוני 1977, עמוד 57
״ תגובתו באה על מיתקפה של אגסי לסיפרו של מנחם פרי ״המיבנה הסאמנטי של שירי ביאליק״ שבה כפר ביכולתו המדעית של פרי • ״רב־שיח״ של עורכי עיתוני־סיסרות, שנערך בשבוע שעבר ובו השתתפו עורכי פרוזה, בינלאומי, המופקד על חירויות־הכתיבה, והמקיים סניף־ישראלי שהינו אגודה לכיבודים ס/קריאה ועכשיו, והעוסק בשינוי העובר על החברה הישראלית והשלכותיו על הסיפרות, רב־השיח עומד לראות אור בגיליון הקרוב של פרוזה • פא״ן־קלוב הינו אירגון־סופרים ולנסיעות לחוץ־לארץ, שחברי הוועד שלה ממונים לרוב על־ידי הנהלת אגודת־הסופרים. … תורן (שם ישבנו, היה היתח עיירה) .מפליאה ביותר בחירתו (או מינויו) של תורן להיות ״מופקד על חירויות-הכתיבה״ ,שעה שהוא משמש כצנזור במועצה־לביקורת־סר־טים-ומחזות ובמועצה-לאישור־הבאת-אמנים־מחוץ-לארץ.
גליון 2073, 25 במאי 1977, עמוד 57
אלא שכאן באה הכתבלבת החרוצה ובשקידה למדנית, המבטלת את מאמציו של ח״כ ידין בפירסום מצדה, היא קובעת: הסביר אלירז והדגיש, בי את סיפורה של מצדה היהודית בימעט שאין מכירים בעולם הרחב,״ והיא ממשיכה ומדגישה לקוראיה תאבי החוכמה בדרכי החירות בחטף בהוצאת סיפרי מימן־קריאה ראה אור החלק הראשון בטרילוגיה הסהתרייס מאת הרמן כרוה בתרגומו של גבריאל צורן • תמיהה רבה עוררו יו״ר מועצת־המנה־לים של התיאטרון הקאמרי ד״ר אלימלך רימלט ומנהלו האירגוני של התיאטרון, כאשר בישרו על תוכנית ההצגות של התיאטרון לעונה הקרובה. … אגב, משנשאל קינן על האופן שבו נתקבל בסיורו במדינה ה״לא ידידותית״ ,הוא השיב : ״המדינה הבלתי־ידידותית ביותר אלי במיזרח־התיכון — היא ישראל • בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עומדת לראות בימים אלה אור הטרילוגיה בדרכי החירות מאת ז׳אן פול סארטר, בתרגום יונת סאנד • בשבוע הבא עומד להיפתח בכיכרות הערים הגדולות שבוע הספר העברי השנתי ובו יימכרו, כמקובל, סיפרי הוצאות־הספרים השונות בהנחות • בשבוע הבא: לילות ציקלג ה עו סקת מאמר ראשון ב סי דר ה בחל קו של ס.
