נמצאו 5,368 תוצאות עבור "חירות"
גליון 1843, 27 בדצמבר 1972, עמוד 33
כמוסדות מיותרים אלה, שבהם משובצים אלפי עסקנים של המיפלגה — חלק נכבד של רכבות עסקני המפד״ל החיים על חשבון הציבור, באמצעות המיפלגה, והמספקים לה את עיקר הקולות ככחירות. שחיתות של מיליונים לפני ארבעה חודשים פירסם מבקר־המדינה דו״ח על הביקורת שנערכה במועצה הדתית בירושלים — המועצה שבגללה נסערו עתה הרוחות. … יצחק רפאל 100 :לירות אורי אכנרי ז אס מיפלגה יכולה לשלם לכל בוחר שלה 100 לירות לכל חודש, הרי קיומה מובטח להרבה מערכות בחירות. איך נבחרים האנשים היקרים האלה — יקרים תרתי׳ משמע ז אומר המבקר :״בדיקת תיקים אישיים של הרבנים שבמועצה העלתה כי למרביתם(!)
גליון 1847, 24 בינואר 1973, עמוד 13
וככל מיקרה — הוא יקרב אותם מאוד-מאוד לייעד זח, אפילו יפסיד המערך כמה רבכות קולות ככחירות. אלה הן עובדות. איך ייתכן שהאופוזיציה הראשית, העיקרית, העקרונית, תעניק מתנה כזאת ל־מיפלגת־השילטון הניצחית, אשר במשך שני דורות נשלל ממנה הרוב המוחלט במוסדות היישוב והמדינה? … אז אפשר לשים סוף־סוף קץ לפיצול המעציב של העם למיפלגות רבות, לחסל את הסיעות הקטנות ־והבינוניות על־ידי העלאת אחוז־החסימה ל־ס/ס ,20 ולקיים בחירות על. פי רשימה יחידה אחת. ך* דכרי הנכיא, באותו פרק : 3״אריה שאג, מי לא יירא?
גליון 1846, 17 בינואר 1972, עמוד 13
מה ביקשה הגברת הקשי^ שה להשיג בין שער־הניצחון וארמון־הבורבונים? בצרפת נטושה מערכת־בחירות לפרלמנט. אמנם, לפי החוקה הצרפתית חשוב הפרלמנט עוד פחות מאשר לפי החוקה הישראלית, שאינה קיימת. … וראש המיפלגה, ז׳ורז׳ פומפידו, רגיש מאוד. ראש מדינה זרה המבקר בשיאן של בחירות כאלה את מנהיג האופוזיציה, מרגיז, כמובן, את הנשיא.
גליון 2172, 17 באפריל 1979, עמוד 78
הוצאתו לאור של ספר זה מעוררת את התיקווה כי המיפעל לתירגומי מופת מכין את הוצאתם לאור בעברית של שני החל קים הנוספים של דרכי החירות, את החנינה וברזל בנשמה, והקטע הרביעי ידידות מוזרה — שהם מעולים יותר מאשר דרכי החירות ומתארים באופן מבריק את עולמם של המנדרינים הצעירים, ערב מילחמת־העולם השניה, מהסכם מינכן ועד למפלת צרפת בפני גרמניה ועד לסיום הטראגי במחנה השבויים הגרמני.
גליון 2083, 3 באוגוסט 1977, עמוד 4
לחב ״ ד ת לוו עדת הפשע ״ ע ר בו ה ר בני ם ת רו א שיי ם בכינוסים של רבנים שנערכו באחרונה ברחבי הארץ. הועלתה התביעה לעריכת בחירות חדשות לתפקידי הרבנים הראשיים, בעיקר נוכח היריבות השוררת בין שני הרבנים הראשיים, האשכנזי שלמה גורן והספרדי עובדיה יוסף. … כידי הרב גורן יש התחייבות שד שר־הדתות, אהרון אבו־הצירא, שלפיה לא יתיר לערוך כחירות חדשות לרבנות הראשית. מ ה קי דו ח ראשי מישטרת־ישראל ביקשו משר־הפנים יוסף בורג, הממונה עליהם, לפעול למניעת הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הפשיעה בישראל.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 48
כדי עליו שוות יהיה אחד בהנחת־היסוד העקרונית :״אולם, שאפשר יהיה לקיים את הדו־שיח, להתנהל בין צדדים שווים, בנסיבות ומתוך חירות, שאם לא כן הוא צידוק מזוייף לכפיית רצונו של הצדדים...״ קשת הדיעות של:אנשי הרוח המצריים, מיוצגת במלואה בקובץ זה — בעיקר בפרק שבו הם מתייחסים בהסתייגות ל־נטייתם של כמה אנשי־רוח מצריים ״לשאוב מוטיבים אנטישמיים מהספרות האי רופית ולהשתמש בהם בהקשר של הסיכ- סוד הערבי־ישראלי בקובץ מובאות אנטישמיות ואנטי־ אנטישמיות מבחינה כרונולוגית, המאמר שפרץ את הדרך לגל שבא בעיקפותיו היה מאמרו של אחמד חמרוש, שפורסם באוגוסט 1970 שהופיע החת הכותרת בעיית עקרונית ולא הימור, ובמהלכו הטיף לדרך חדשה בעיקבות מהלכי יוזמת רוג׳רס וציין :״אחרי שנים של מילחמות, כאבים וקורבנות ואחרי גלים כלתי-פוסקיס של תעמולה היוצרת עויינות ושינאח, כאשר האיבה מסתירה את האמת, והרצון באלימות ובנקם הוא השולט.
גליון 2284, 10 ביוני 1981, עמוד 55
התברר כי כמה וכמה מפלגות התעניינו באפשרות לשדר באמצעותה תעמולת בחירות לציבור ד,ישראל ולעקוף בעזרתה את החוק המקציב דקות שידוד למפלגות. … זה התחיל בשידור יורם ארידור, שהיה נאום- בחירות מובהק, וזה נמשך בהתנכלויות לכתב רפיק חלפי, שנמנע ממנו כימעט באופן שיטתי, במשך כחודשיים, לסקר את המתרחש בשטחים המוחזקים, והמשיך בהתנפלות על רפיק חלבי, כאשר זה פירסם את סיפרו.
גליון 2444, 4 ביולי 1984, עמוד 10
פגישת סאדאת־בגין באופירה היתה תעמולת־בחירות מובהקת, ואכן שודרה בטלוויזיה רק במיסגרת שידורי־הבחירות של הליכוד. … הפוליטיקאים, שניסו לתפוס טרמפ על האירוע — משה ארנס, שמואל תמיר וגם, משום־מה, לובה אליאב — חזרו כלעומת שבאו. חילופי־שבויים, כתעלול של בחירות. הם חרב־פיפיות. עיתונות הקרב ער השבדים אחרי שגחלצו מידי האוייב הבורי, נחלצו השבויים גם מידי האוייב הסנימי הדגלים התנופפו ברוח הקלה של אחרי-הצהריים, דגלי ישראל ובצידם שבוי יוחנן אלון בתוך המהומה בשדה־התעוסה השבויים וגם כרי להצטלם ולהתראיין לעיתונות מקומית לעיתונות־חוץ.
גליון 2443, 27 ביוני 1984, עמוד 4
אינני נמנה עם הרשימה המתקדמת לשלום, אבל מניעתה מלהתמודד בבחירות היא פגיעה ישירה בכל אזרחי ישראל המאמינים עדיין, שחירות ההצבעה היא חלק ממרכיבי היסוד של מדינתם. … שנת 1984 תיזכר בתולדותיה של מדינת ישראל לדורות, כשנה שבה ננעץ המסמר האחרון בארון־המתים של חירויות־האזרח ד״ר אברהם עוז, תל־אביב במדינה• נר־תמיד מאחורי בריח נאשם שני מחברי אירגון הטרור היהודי הורשע, ודינו נגזר השבוע לעשר שנות מאסר.
גליון 2436, 9 במאי 1984, עמוד 5
ברור גם שהטרור ממנו סובלים אזרחי ישראל הוא טוב מאוד למדיניות הישראלית, משום שישראל — או ליתר דיוק, ממשלת מודעת בחירות 1981 -ולא חשוב מ ה יגידו! הסרט שהוקרן בטלוויזיה ביום״ העצמאות בא להזכיר את עוולותיה של מיפלגת״העבודה -עלילותיו של סאלח שבתי החביב בשנות החמישים לובשות בשנות השמונים משמעות אלקטורלית. … אם הוא ימשיך בתעלוליו, עוד נזכה לראות מודעות בחירות של הליכוד שידברו על ״מרידוד, כדי שהכלכלה תצליח״ ,או משהו אנטי־שמי כמו ״תנו למוח היהודי לעבוד.״ הלעג, הצחוק וההוקעה, כמו בשער המפורסם של העולם הזה.
גליון 2424, 15 בפברואר 1984, עמוד 65
הדוח נגנז, כנראה לפי בקשתו של מנחם בגין, שהיה אסיר־תודה ללוינסון על שהוציא את חירות ימן הבוץ של קרן תל־חי. שני מישפטים האומרים את הכל והמופיעים בסיכום הדוח :״אמפ״ל הפכה ...משאבת־ענק שכל תכליתה היא יצוא־הון משליטת מדינת ישראל ואזרחיה לידי תושבי־חוץ״ ו״נמסרו לתושבי־חוץ זכויות־קניין בנכסים יהדות גולשת ^ גיעה העת שבה היו השופטים 1 1חייבים להחליט מי הן שלוש המועמדות הסופיות.
גליון 2449, 8 באוגוסט 1984, עמוד 26
צלולואיד ^ פתח־תיקווה קיבל ראש ה- * עירייה, הנלחם לפתיחת בית־קולנוע מקומי בערבי־שבת, מכתב רצוף קללות מארצות־הברית, שקילל אותו בעברית מליצית, החל מעוכר ישראל וכלב סרוח ררך בזוי ומבוזה עד הבטחה שעד מהרה בניו יתייתמו, אשתו תתאלמן והוא עצמו ייקבר קבורת חמור. נא לא לעשן! ף* חירות, מושב בשרון, הודיע * חקלאי המתמחה בגידולי ירקות ופירות חריגים, כי הצליח לגדל חסה אדומה, חסה מרירה, תפוזונים ננסיים, לימונונים ננסיים, חמציץ למרק בורשט ופסיפלורה להכנת תרופות להרגעת־עצבים, אף נכשל בנסיונו לגדל אונדיב — חסה דמויית סיגארים קטנים.
