חיפוש: "חירות"
נמצאו 5,368 תוצאות (מציג 1,551 עד 1,575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 9
מאיר וילנר אמר: זהו מישחק משותף של חירות ומפא״י, כדי להסיח את הדעת מן ההס כמה לנאציפיקציה של גרמניה.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 32
כשהיא חוזרת, אני יושב בבית בישיבה בענייני בחירות. אני מביט בידיה. הן ריקות. איני אומר דבר. … במקום הזה אולי יקים תומה שי׳ק, שהוא ראש הסניף הישראלי של אזרחי העולם, את משרדיו.״ בחודשים הקרובים עומד דייווים לארגן בחירות בינלאומיות, שבמסגרתן יבחרו אז- רחי-העולם את מועצת־העולם.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 9
הם העיפו פראזות וחי־צים מורעלים, איש נגד דעהו, כאילו האמינו באמת שישראל עודנה בתולה חופ שית, היכולה להתחתן כרצונה. איש־חירות הודיע שיילחם (בנשק) נגד האמריקאים, איש־מפ״ם הודיע שאנשיו יסרבו למלא פקודות ׳(וסיפק בזאת, במאוחר, את הני מוק המשכנע הראשון לפירוק הפלמ״ח ולפיטורי יקצונת מפ״ם).
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 33
השופט חיים שפירא התייחס אל הקובלנות כולן כאל תרגיל־בחירות, הניח לכל עורני־הדין לטעון כאוות־נפשם, העיר ל פרקליטים שלא ישכחו לדבר גם אל בית- המישפט, לא רק אל נציגי העיתונות שמילאו את הספסלים. … כולם יודעים שידין יקים קואליציה עם המערך.״ זה לא יהיה, * מוקף בוזומנים מאוו־יוזודה. ידין ותמיר בסיור־כחירות כדיזנגוף חיוך מסוייס התריסו כנגדו אנשי ד״ש, אך הג׳ינג׳י התעקש :״אני אצביע עבור אריק שרון, כי אני חייב לו את זה עוד מהמילחמה,״ הסביר בהיגיון מוחץ.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 13
ה״וזחדד שד יגאו ידו * 62ח״ נים שהננו לנותבי־בהשוח * האס ד״ חיווח״..מימון• בחירות״ משלה? * המאמו שגולדה ג1וה הרמטכיל. … ח״בים אינם יכולים לעשות זאת — הם נמצאים מעל לשר־המישפטים ולא מתחתיו, הם יכולים להצביע ולהביא לשינוי כל חוק 62 .ח״כים הם בחינת רוב מיוחס, אלא שמסתבר שבימי מערבת כחירות מסתנוורות עיני ח״כים, או שמא נדטהו אחר סינוור אותן — והם נחפבים לכותבי בקשות ולמריצי דפשות...״ (חותם — על המשמר) חירחז ־ ליין היבט נוסף לאפשרויות למימון־הבחירות, מציג העיתונאי אהרון גבע, ברשימתו ״מקורות המימון של, חרות׳״ ,בה הוא כותב : ״ככל המהומה סביב מימון המיפלגות שוכחים ידידים ותיקים כמרידור.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 31
נראה שאני האדם היחידי במדינה הזאת שמבקרים אותו על התנגדותו לקבל מיליון דולר.״ ן* בחזור מנהיג חירות, מנחם בגין — שהסכים, תחת לחץ חבריו, שלא לפ רוש מהחיים הפוליטיים — ממסע־מרפא בצרפת, גילה כי התפרצו, בעת היעדרו, לדירתו, העלימו שטיח ומקלט רדיו.
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 49
כך עבר חג־השבועות — הפעם יומיים של בטלה מרגיזה, עקב המחסור המוחלט באפשרויות של נופש והתבדרות. לא הב חירות הקרובות לקונגרס (הציוני) ,לא נאומיו של ראש־הממשלה החוזר, גם לא המישחק הדיפלומטי בעניין (אגם) החו לה, יכלו להפיג שיעמום רווה־זיעה זה.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 47
״ היתד, התשובה הקצרה :״התקציב לא ד,ירשה,״ בתימהון־מד, נוכח האזרח לדעת כי היו בחירות במדינה. התוצאות לא אמרו, למעשה, ולא־כלום: מיספר הבוחרים היה זעום מדי. … על פני ששת עמודי ירחון־המחתרת מוש י מצים גורמים רחוקים זה מזה כמנחם בגין (למרות ש״אין להתייחס לתנועת החירות בלעג״) והעולם הזה( ,״שבועון החיילים המשוחררים, הפוחדים כנראה ממילחמה אשר תחזירם לנשק״).
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 40
התוצאה היתד, סרט שהפך קנד-,מידה בכל הנוגע לסאטירה פוליטית, ללא ספק אחד הסרטים המפורסמים ביותר של שנות ה־,60 והסרט שסלל את דרכו של קובריק לקראת חירות אמנותית מוחלטת. להשלים עם הפצצה.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 22
הדבר היה דרוש לבנק הגרמני כדי להצ דיק את נתינת הכסף, שכן הוא הפסיד בתקופת מנהלו הקודם וילהלם האנקל, 1.8מיליארד מרקים גרמניים בעיסקות שונות, והפסדים אלה בימעט -שגרמו למיס- לגה הסוציאל-דמוקראטית במחוז הסן, בע לת הבנק. לאבד את השילטון במחוז, בב חירות שנערכו לפני כמד. חודשים. אילו היה רבינוביץ מאשר, אז, הש תתפות ישראלית בהצלה, היו הגרמנים נותנים כסף, החברה לישראל לא היתה מאפשרת לברון אדמונד דה־רוטשילד להגיש בשמה אח התביעות המישפטיות נגד רוזנבוים, והבנק היה ניצל מאבדון.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 33
כמוסדות מיותרים אלה, שבהם משובצים אלפי עסקנים של המיפלגה — חלק נכבד של רכבות עסקני המפד״ל החיים על חשבון הציבור, באמצעות המיפלגה, והמספקים לה את עיקר הקולות ככחירות. שחיתות של מיליונים לפני ארבעה חודשים פירסם מבקר־המדינה דו״ח על הביקורת שנערכה במועצה הדתית בירושלים — המועצה שבגללה נסערו עתה הרוחות. … יצחק רפאל 100 :לירות אורי אכנרי ז אס מיפלגה יכולה לשלם לכל בוחר שלה 100 לירות לכל חודש, הרי קיומה מובטח להרבה מערכות בחירות. איך נבחרים האנשים היקרים האלה — יקרים תרתי׳ משמע ז אומר המבקר :״בדיקת תיקים אישיים של הרבנים שבמועצה העלתה כי למרביתם(!)
גליון 1847 (24 בינואר 1973), עמוד 13
וככל מיקרה — הוא יקרב אותם מאוד-מאוד לייעד זח, אפילו יפסיד המערך כמה רבכות קולות ככחירות. אלה הן עובדות. איך ייתכן שהאופוזיציה הראשית, העיקרית, העקרונית, תעניק מתנה כזאת ל־מיפלגת־השילטון הניצחית, אשר במשך שני דורות נשלל ממנה הרוב המוחלט במוסדות היישוב והמדינה? … אז אפשר לשים סוף־סוף קץ לפיצול המעציב של העם למיפלגות רבות, לחסל את הסיעות הקטנות ־והבינוניות על־ידי העלאת אחוז־החסימה ל־ס/ס ,20 ולקיים בחירות על. פי רשימה יחידה אחת. ך* דכרי הנכיא, באותו פרק : 3״אריה שאג, מי לא יירא?
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 13
מה ביקשה הגברת הקשי^ שה להשיג בין שער־הניצחון וארמון־הבורבונים? בצרפת נטושה מערכת־בחירות לפרלמנט. אמנם, לפי החוקה הצרפתית חשוב הפרלמנט עוד פחות מאשר לפי החוקה הישראלית, שאינה קיימת. … וראש המיפלגה, ז׳ורז׳ פומפידו, רגיש מאוד. ראש מדינה זרה המבקר בשיאן של בחירות כאלה את מנהיג האופוזיציה, מרגיז, כמובן, את הנשיא.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 37
ביחידות חד ש ורו* בהוגי הליכוד הועלתה השבוע סכרה כי ,מנחם בגין עשוי לנצל את הצלחתו בוועידת קמפ-דייוויד ולהכריז על עריכת כחירות חדשות מיד אחרי שייחתם חוזה־השלום כין ישראל ומצריים. על־פי גירסה זו, יוכל בגין לטעון כי הוא מבקש אמון מחדש של העם ולערוך בחירות בהן צפוי שיקבל רוב מוחלט בכנסת.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 78
הוצאתו לאור של ספר זה מעוררת את התיקווה כי המיפעל לתירגומי מופת מכין את הוצאתם לאור בעברית של שני החל קים הנוספים של דרכי החירות, את החנינה וברזל בנשמה, והקטע הרביעי ידידות מוזרה — שהם מעולים יותר מאשר דרכי החירות ומתארים באופן מבריק את עולמם של המנדרינים הצעירים, ערב מילחמת־העולם השניה, מהסכם מינכן ועד למפלת צרפת בפני גרמניה ועד לסיום הטראגי במחנה השבויים הגרמני.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 24
תקנות אלה, העומדות בניגוד לכל תסיסה דמוקרטית של חירויות האדם, נותרו בתוקף מאז קום המדינה והופעלו בעיקר כלפי ערביי ישראל ותושבי השטחים המוחזקים. … מדושן עונג הציג תמיר את השינוי ה מהפכני כצעד שנועד לעגן את חירויות- הפרט בחוק וכתפנית ליברלית, שמדינות העולם הנאורות כבר מברכות עליה.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 4
לחב ״ ד ת לוו עדת הפשע ״ ע ר בו ה ר בני ם ת רו א שיי ם בכינוסים של רבנים שנערכו באחרונה ברחבי הארץ. הועלתה התביעה לעריכת בחירות חדשות לתפקידי הרבנים הראשיים, בעיקר נוכח היריבות השוררת בין שני הרבנים הראשיים, האשכנזי שלמה גורן והספרדי עובדיה יוסף. … כידי הרב גורן יש התחייבות שד שר־הדתות, אהרון אבו־הצירא, שלפיה לא יתיר לערוך כחירות חדשות לרבנות הראשית. מ ה קי דו ח ראשי מישטרת־ישראל ביקשו משר־הפנים יוסף בורג, הממונה עליהם, לפעול למניעת הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הפשיעה בישראל.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 45
הגיבורה היא גם אשה משוחררת שהסכימה, לפני שנים, יחד עם בעלה, שלכל אחד מהם מותר לנהוג חירות מינית מוחלטת .״איזה מין עולם זה, אם אשה אינה היא קובלת, כשיכולה להתרומם מזמן לזמן להנאתה שואלים אותה, באחד הבקרים, היכן היתה כל הלילה.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 38
ליבליך: נכון ׳שהייתה סדרנות גם בעניינים אחרים, כמו אסיפות־בחירות, למשל? נטש: יכן. ליסליך: בשכונת התיקווה, שכונת שפירא? … לייכליך: אז קראו לך לעשיות סדר באסיפות־בחירוית? ׳מגט ש: לא, רצו סדרנים. ליכליך: ואתר, הבאת סדרנים?
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
כדי עליו שוות יהיה אחד בהנחת־היסוד העקרונית :״אולם, שאפשר יהיה לקיים את הדו־שיח, להתנהל בין צדדים שווים, בנסיבות ומתוך חירות, שאם לא כן הוא צידוק מזוייף לכפיית רצונו של הצדדים...״ קשת הדיעות של:אנשי הרוח המצריים, מיוצגת במלואה בקובץ זה — בעיקר בפרק שבו הם מתייחסים בהסתייגות ל־נטייתם של כמה אנשי־רוח מצריים ״לשאוב מוטיבים אנטישמיים מהספרות האי רופית ולהשתמש בהם בהקשר של הסיכ- סוד הערבי־ישראלי בקובץ מובאות אנטישמיות ואנטי־ אנטישמיות מבחינה כרונולוגית, המאמר שפרץ את הדרך לגל שבא בעיקפותיו היה מאמרו של אחמד חמרוש, שפורסם באוגוסט 1970 שהופיע החת הכותרת בעיית עקרונית ולא הימור, ובמהלכו הטיף לדרך חדשה בעיקבות מהלכי יוזמת רוג׳רס וציין :״אחרי שנים של מילחמות, כאבים וקורבנות ואחרי גלים כלתי-פוסקיס של תעמולה היוצרת עויינות ושינאח, כאשר האיבה מסתירה את האמת, והרצון באלימות ובנקם הוא השולט.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 37
הכישרון מ־ס-א\זרמראך העיקרי של בגין — דמגוגיה המוצאת הד בלב ההמונים — בא לידי גילוי מלא דווקא כתקופת כחירות, ועד כן יש לו יתרון בולט, נוסף. … ואכן, השבוע הופיע פרס בטלוויזיה ב- נאום־בחירות שעשה רושם חיובי. הדבר אושר על־ידי סיקרי־בזק מייד אחרי השידור.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 55
התברר כי כמה וכמה מפלגות התעניינו באפשרות לשדר באמצעותה תעמולת בחירות לציבור ד,ישראל ולעקוף בעזרתה את החוק המקציב דקות שידוד למפלגות. … זה התחיל בשידור יורם ארידור, שהיה נאום- בחירות מובהק, וזה נמשך בהתנכלויות לכתב רפיק חלפי, שנמנע ממנו כימעט באופן שיטתי, במשך כחודשיים, לסקר את המתרחש בשטחים המוחזקים, והמשיך בהתנפלות על רפיק חלבי, כאשר זה פירסם את סיפרו.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 66
־או, מצאתי מפא׳יגיק אחד!״ ת א הצביע אל ח״כ חירות, מרדכי אולמרט, שלא ענב עניבה :־אתה חושב שאתה בן־גוריון?
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 10
פגישת סאדאת־בגין באופירה היתה תעמולת־בחירות מובהקת, ואכן שודרה בטלוויזיה רק במיסגרת שידורי־הבחירות של הליכוד. … הפוליטיקאים, שניסו לתפוס טרמפ על האירוע — משה ארנס, שמואל תמיר וגם, משום־מה, לובה אליאב — חזרו כלעומת שבאו. חילופי־שבויים, כתעלול של בחירות. הם חרב־פיפיות. עיתונות הקרב ער השבדים אחרי שגחלצו מידי האוייב הבורי, נחלצו השבויים גם מידי האוייב הסנימי הדגלים התנופפו ברוח הקלה של אחרי-הצהריים, דגלי ישראל ובצידם שבוי יוחנן אלון בתוך המהומה בשדה־התעוסה השבויים וגם כרי להצטלם ולהתראיין לעיתונות מקומית לעיתונות־חוץ.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 4
אינני נמנה עם הרשימה המתקדמת לשלום, אבל מניעתה מלהתמודד בבחירות היא פגיעה ישירה בכל אזרחי ישראל המאמינים עדיין, שחירות ההצבעה היא חלק ממרכיבי היסוד של מדינתם. … שנת 1984 תיזכר בתולדותיה של מדינת ישראל לדורות, כשנה שבה ננעץ המסמר האחרון בארון־המתים של חירויות־האזרח ד״ר אברהם עוז, תל־אביב במדינה• נר־תמיד מאחורי בריח נאשם שני מחברי אירגון הטרור היהודי הורשע, ודינו נגזר השבוע לעשר שנות מאסר.
