חיפוש: "חירות"
נמצאו 5,368 תוצאות (מציג 1,476 עד 1,500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 10
אנחנו התלכדנו כדי ללחום בחוק המאיים להפוך אזרחים לאריסים״. על כן הוחלט כי האגודה להגנת חרויות־היסוד של חברי ה מו שבים בי שראל תציג רשימה נפרדת אך ורק בבחירות להסתדרות הפועלים החקלאיים, אשר ייערכו במקביל לבחירות להסתדרות הכללית. … ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר, מחיר בלתי־נמנע, מחיר מחוייב־מראש: שואה מדינית, שיש לה השלכות שחורות כיותר על בטחון המדינה השלכות שאי־אפשר למדוד את חומרתן בנשק.ב ש\זו ל א ־וו תזא לי ף* מדינה נורמאלית מתפטרת הממשלה אחרי מפלה כזאת, נערכות בחירות חדשות ומסולקת •מפלגת־ד,שלטון מן ההגה למשך שנים ארוכות.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 9
ביום הרביעי האחרון עלתה על סדר היום הצעתה של סיעת חירות, לדון בכנסת בשאלת פיחות המטבע. סיעות הקואליציה הצביעו נגד.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 16
חברי הלהקה הביעו שתי השערות: הזורק התבלבל בגלל צבע עורם של רוב הרקדנים, חשב אותם לאלג׳ירים, או שהפצצה לא היתר, מיועדת ללהקה אלא לבניין התיאטרון לאחר שהפך לכוכב פ סו קי ה שבו ע * הח״ב הליברלי יוסן* ספיר :״הממשלה מלוזה את הפיחות למנוחות עולמים ומקשקשת כבר בקופסה של ,צדקה תציל ממוות׳!״ • ח ״ ב חירות יוחנן באדר, על התפטרותו של שר־התחבורה יצחק בן־אהרון :״איש בממשלה אינו מאמין בתוכנית הכלכלית החדשה — חוץ מהשר בן־אהרון!
גליון 1301 (15 באוגוסט 1962), עמוד 5
״ כי האזרח ומשלם־המיסים הם היינו הך — ולא במיקרו־, רגילים האנגלים והאמריקאים לכנות את עצמם ״משלמי מיסים״ ,במקום ״אזרחים״ ,בבואם לעמוד על חרויותיהם. * * קבל״המענקים אינו יכול להיות אזרח. … אבות המהפכה הצרפתית והאמריקאית, שכינו זה את זה בתואר ״אזרח״ ,רצו להביע בכך כי האדם הוא הריבון, וכי המדינה אינה אלא פריי הסכם חופשי של אזרחים בני״ חורין. האזרחים הסכימו להעביר חלק מחרותם לידי המוסדות המשותפים, הנבחרים על־ידי הכלל, כדי להגן על העצמאות הלאומית והסדר הציבורי.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 15
שעה שהשלטון ואמצעי־הלחץ היו עדיין בידי הוועד המפא״יי, חתמו כ־ 70 אחוז מהעובדים על פטיציה לעריכת בחירות חדשות, מאחר ששוב אינם רואים בוועד הקיים נציגות שהם נותנים בה אמון. … התעד החדשלא חדל מהצהיר, כי אינו מכיר בעובדה המוגמרת, וכי לשפירא לא היתה הזכות לחתום על חוזה לשנתיים נוספות, שעד, שהעובדים התנגדו לו ושעה שהוא עמד בעיצומה של מערכת בחירות. מסעהס כייני םהארוכות שאנשי 1111ך 1 1־| הם באו מוקדם בבוקר, בשיעה שהס רגילים לצאת ל־ ^ ך 1^ 11 עבודה, כשהוועד התכנס לישיבתו המיוחדת, ניצבו ליד 11 >1111111 ) 11104 החלון הפתוח של חדר הישיבות, עקבו בעירנות אחר מהלן הדיונים הסוער, בו תלוי גורלם.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 22
נקודת־החי־כוך העיקרית בינו לבין ההנהגה: דעותיו העקביות בעד השתלבות ישראל במרחב, ותביעתו להנהגת בחירות אזוריות — שהיו מחסלות, לדעתו, מנהיגים תתיקים רבים במפלגה. … ארצי היפנה אותו לכהן־צידון, שהיה פעיל אותה שעה בהופעות בחירות מטעם המפלגה. אילו היה זה תיק של עריכת חוזה מסחרי שמן, לא היה שולח אותו מן הסתם לסהן־צידון, .אבל אם אתה רוצה באלאגא־ניסט שאינו פוחד משערוריות — לך לכהן־ צידון,׳* יעץ.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 5
חמישה שבועות אחרי הגיעה לשלטון, ערכה המפלגה הנאצית בחירות חדשות. בבחירות אלה כבר נעזרה בכוחה של המשטרה, בטרור של פלוגות־הסער, בשריפת בניין הרייכסטאג. … על הממשלה לתת את דעתה על המימרה ׳הישנה, :רק סמרטוטים כיצד אתה מוסיף לשבת בממשלה המסוגלת לחוקק חוק כזה, הפועלת בהתמדה לחיסול חרויות האזרח, שראשה תובע מן הפועלים ״להדק את החגורה״ ומעלה על נם את זכותם של העשירים להתעשר?
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 9
.״ פירוש הדבר, למעשה: שלטון אישי מוחלט של הנשיא נגו דין דיים 61 בחירות מזוייפות; ביטול חופש האופוזיציה; ביטול חופש־העתונות. … הם אומרים שכדי לעמוד בפני הסכנה הקומוניסטית, אנחנו חייבים להשלים עם אבדן חלק מהחרויות שלנו. אז מה ההבדל בין המשטר הקומוניסטי לבין המשטר הזה?
גליון 1266 (13 בדצמבר 1961), עמוד 17
שום גאון ותיגוק כאשר נשאל השבוע הפרופסור בעל השם הבינלאומי, מארטין כובד על־ידי כתב השבועון הדתי פנים אל פנים, של מה שמיר, מה דעתו על פניה של אישי הרוח לחרושצ׳וב בעניין יהודי ברית המועצות׳ השיב הפילוסוף הישיש :״ידידי, פרופסור אדכרט איינשטיין, נהג בהיותו בגרמניה לחתום על כל כרוז, בו הופיעה המילה חירות. ואכן היה גאון ותינוק כאחד איש רוח אחר שעסק השבוע בעניני ברית המועצות היה המרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב, ד״ר יע־קב יעבץ.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 14
בעיית הטלביזיה היתד, רק עילה ליצירת משבר בכל מחיר. כמו לפני כל מערכת־בחירות, חיפשו הדתיים נושא שיוכיח לבוחריהם שהם עומדים על מישמרת הדת, ושהם שונים מיתר המפלגות. … כי אותו משבר מאפשר לה להשכיח מלב האזרח החילוני את העובדה, שהיא מכרה את חרויותיו האישיות לעסקני הכפייה הדתית. הודות למשברים מבושלים מסוג זה, יכולה היא להופיע כלוחמת אמיצה נגד הכפייה הדתית — ולרמות על־ידי כך את בעלי הזיכרון הקצר.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 13
החשובות ביותר של המפלגה הדתית־לאומית, אשר עשרות רבנים וכלי־קודש אחרים — המקבלים את משכורתם מן המועצות הדתיות וממשרד הדתות — מהווים את חיל־המחץ שלה בכל מערכת־בחירות, ומגייסים קולות למענה. מי זה העז לעורר סוף־סוף את הרבנות הראשית לפעול? … כי במועצת הרבנות ה־ ראשית טצייד יוד׳׳־יי יי* אגו־חצירה נואם באסיפות בחירות, והוא אהד הפולי- טרוקים הפעילים ביותר של המפלגה. • הרב יצחק אבו־חצירה, הרב הראשי לרמלה ולוד, חבר מועצת הרבנות הראשית, אך עיקר פעילותו הציבורית היא כשטח המפלגתי.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 18
במקום השיטה היחסית שהיתר, נהוגה עד סוף שנות ה־סד׳ והשיטה האזורית שהוכנסה בשנות ד,־70׳ ,הונהגה בשנות ד,־80׳ שיטת הבחירות נוסח אמריקה: בחירה ישירה של נשיא המדינה, בעל סמכויות בלתי מוגבלות, המרכיב את הממשלה ומפקד על הכוחות המזויינים. רק אחרי שהונהגה שיטח בחירות זו, הגיע משה דיין לשלטון. יחד עם הבחירות לנשיאות נערכו כמובן בחירות לשני בתי־המחוקקים של ישראל, הכנסת והסנהדרין — זה בית הלורדים לותיקי האומה ולזקניה.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 16
החברה נתבקשה לבדוק מה היה הרכב הכנסת הנוכחית אילו התחלקו הקולות, שניתנו בבחירות , 1965 על־פי שיטת־בחירות אזורית. ועדת־מע״י, היוזמת את שינוי שיטת־הבחירות, קיוותה כי התוצאות ישכנעו את כל עסקני־מע״י עד כמה כדאי לשנות את השיטה. … הוועדה בדקה שלוש אפשרויות: #חלוקת הארץ ל־ 30 איזורי־בחירות שבכל אחד ייבחרו ארבעה נציגים; #חלוקת הארץ ל־ 40 איזורי־בחירה, שבכל אחד ייבחרו 3נציגים; י • חלוקת הארץ ל־ 30 איזורים, שבכל אחד ייבחרו 3נציגים — בעוד שהשאר ייבחרו ברשימות ארציות.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 13
אין אנו צד במריבות המשפחתיות בין פורשי־חירות לבין חסידי בגין, או בין גח״ל לבין שאר בני משפחת הליכוד הלאומי.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 9
הוא לא הביע את דעתו על נושא זה בדרך של מישאל־עם או בחירות. כל סקרי דעת־הקהל שנערכו עד כה הוכיחו כי רוב מכריע של הציבור מתנגד לקנוניה זו בתוקף. … • היא העבירה בכנסת, במיבצע־כזק, את חוק מס־המפלגות, המבריח את מרכית אזרחי־המדינה, חברי־ההסתדרות, לקיים כזיעת־אפי הם את המנגנון הנפוח והדורסני של מפלגת- העבודה וגרוריה. • היא העכירה כקריאה ראשונה את חוק־המושבות, חוק המעניק לבוסים של תנועת־המושכים (אנשי צמרת מפא״י) שילטון טוטא־ליטארי מוחלט על משפחתו, ביתו, פרנסתו והשקפותיו של כל אחד מרככות חכרי־המו־שבים בארץ. • ועדה מיוחדת של מפלגת־העבודה החליטה להעכיר בכנסת השביעית חוק־בחירות חדש, איזורי־בביבול, שעיקרו הוא הנהגת אחוז־חסימה של כ*/0״.25 • מזכיר מפלגת־העכודה הודיע בי צמרת המפלגה שוקלת, ובנראה עומדת לקבל, הצעה להנהיג בבחירות הקרובות אחוז-חסימה של שלושה או ארבעה אחוזים. • מזכירות־המפלגה החליטה שלא לאפשר לחכרי־המפלגה עצמם להשפיע ככל צורה שהיא על הרכב מועמדי המפלגה לממשלה ולכנסת בבחירות הקרובות -אלא לקיים את ועידת־המפלגה הנבחרת רק אחרי הבחירות.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 10
• אין במעט ספק, שב־נצרת תמונה מועצה קרואה, אחרי שהנבחרים לא יצליחו להקים קואליציה. התצפית; בחירות נוספות, תוך השנה הקרובה. • מערבת־בחירות סוערת צפויה באגודת העיתונאים כתל־אכיב, בראשית חודש פברואר.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 17
. • ועידה חדשה של חרות תכונס בקרוב. לשם כך ייערכו בחירות חדשות. אנשי בגין מאמינים כי בבחירות אלה יקבלו רוב מוחץ, ה כי מ אי המר גיו עם מי מותר ליהודי כשר לנאוף? … מאחר שהרכב הוועידה האחרונה, שלא נבחרה כלל, חיה מיקרי בחירות אלה יהוו הכרעת סופית. • תוסנית חפירת ״תעלת סואץ הישראלית״ מאשדוד לאילת תזפה מיד לטפול מעשי.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 9
מכיוון שאין זאת עדיין תנועה, וגם לא רשימה ככחירות, אולי כדאי לקרוא לזה פשוט ״סיעה רכיזיוניסטית חדשה״. 8־* שם כזה יש כמה וכמה מעלות, מבחינת הדיוק במשך זמן־מה ניתן לטייח ניגודים כאלה, לגשר על פניהם במליצות מצלצלות. … מכהינות רכות מהווה הפלג החדש המשך ישיר של הרשימה הרכיזיונ-סטית הנפרדת שהתייצכה לכחירות לכנסת הראשונה כ־.1949 נשארים רק הליכרלים.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 9
אם ידרשו 55 מחכרי מוסדות המפלגה המורחבת להרכיב את הוועידה על־ידי הסכם בין העסקנים, לא תתקיימנה שום בחירות במפלגה. כמעט בטוח כי בעוד שנה עדיין יהיד, רוב של 55 לתומכי אשכול, יחד עם אנשי אחדות־העבודה. … ״ קרא בסניף מפלגתו, המצב ולערוך היתד, לסוס עיריית בירת־ ״הגיע הזמן להחליף את השבוע מפא״יניק כאר־שבעי ״צריך להוציא מסקנות מן בחירות חדשות!״ וכוונתו מסויים: אליהו נאווי, ראש הנגב.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 12
תוכן האיגרת שפורסמה רק עכשיו: גינוי יחם ברית־ד,מועצות לישראל והודעה שלמרות שאוקראיגה חופשית, לכש־תקום, תשאף ליחסים ידידותיים עם ארצות ערב, הרי ברור כי האוקראינים הרשועב־דים ,״שבויי מוסקבה הקומוניסטית״ מצד־דים בכל לבם בישראל ובעמה שוחר־ד,חירות. ליביצקי ופדורונצ׳וק לא הסתפקו בהבטחה זאת, הסבירו גם לאשכול, מה הוא המניע העיקרי לפעילות האנטי־ישראלית של הסובייטים: האנטישמיות שקיבלו::ירושה מהממשלה הריאקציונית של רוסיה הצארית.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 3
כל השאר בא לאחר מכן, בהמצאות של יחסי־ציבור, תעמולת־בחירות או התיימרות אינטלקטואלית. הדיכורים על אוטומציה ומודרניזציה וקיסרנטיקה. תרופת־הפאטנט הפנטסטית לכל מכאוב וחולי — שינוי שיטת־ר,בחירות. רוח הנעורים. חילופי הדורות. השינוי.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 19
לאחרונה החליט כהן לחסל את הכיבוש הבלתי חוקי, תלה על כסאו פתק האומר :״תפוס, מודיע על זכות ראשונים . . .סיפור מעורר מחשבה סיפר השבוע ח״כ חירות ד״ר יוחנן כאדר. כאשר נשאל על־ידי אישיות צרפתית חשובה מהן הזכויות שהוענקו לחברי־הכנסת בישראל, השיב לו באדר: בישראל אסור לאסור חברי כנסת לפי חוקי החירום, הם רשאים לנסוע לחוץ לארץ בכל עת שירצו וכן הם יכולים לקבל בנקל מכשירי טלפון בביתם.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 7
כ 1ת בנ ד ם גדול 1ה t חשתתד כמיבצע חסר־התקדים של ״העולם חזה,׳ בחירות מיד עם סגירת רשימת המועמדים לבחירות, כעוד שבוע, יפרסם ״העולם הזה״ את טופסי ההשתתפות בטוטו כחירות.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 6
תחת להיות בעל במדינתו, הוא הופך לצאן־בחירות, המובל בידי־רועים, עסקנים המגששים בעצמם באפילה. … אם יתברר כי קלות־דעת מחרידה זו גרמה לשואה לאומית, ולפגיעה בעתידם של רבבות יהודים שהעמידו את עצמם במצב מסוכן במולדתם — הרי יכולה המכה החוזרת לגרום להתפרצות של זעם ציבורי• בשנת בחירות לא היתד, הצמרת הישראלית מעוניינת בכך.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 5
ממשלה זו היתה יכולה, בין השאר: • לנתק, לפחות זמנית, את הזהות ביו מפא״י לבין מנגנון־החושך, • לשים קץ לתעלולי קול ישראל, המנהל מזה שבועיים בגלוי ובחוצפה מדהימה תעמולת־בחירות מפא״יית (כפי שעשה זאת במשך שנים בהתאפקות קצת יותר גדולה), • להטיל את מרות הכלל על המשטרה, • למנוע את השימוש בכספי האומה בידי מפא״י לצרכי בחירות, באמצעות כל משרדי הממשלה, • לבטל את המימשל הצבאי ולאפשר בפעם הראשונה לערביי ישראל — 11% מכלל האוכלוסיה הישראלית — להצביע באופן חופשי לפי מצפונם, דבר שהוא לבדו היה מחולל שינוי מהפכגי בזירה המפלגתית, משה אונא חינו ך ו תרבו ת מרדבי בנטוב פיתוח מים למשרות מסויימות (כגון שר־החוץ), אי־רצון השמאל להתקשר עם הימין.
