גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 19
ביבר, איש־כזבים המוזכר בעצמו פעמים אין־
ספור במחזה זה, יעסוק בעיצוב ה״טיפוסיס״
מתקופת הפלמ״ח, בו עוסק המחזה
מחזה שלם תציג בקרוב להקת בצל־ירוק,
המתכוונת לקבל להצגה את המחזה המוסיקאלי
אשר חיים חפר ודן בן־אמוץ עוסקים
עתה בכתיבתו.
גליון 1078, 28 במאי 1958, עמוד 13
בין יתר המוצגים, שנלקחו מתוך
חדר הזכרון המוזנח אשר הוקם לזכרה בקיבוץ
שדות־ים: מכתבה של חנה סנש,
חברת קיבוץ אלמונית, שהתלוננה כי השופט
הגרמני סימון, שדן אותה למוות, מתכונן
לבצע את פסק־הדין עוד לפני שמיעת הערעור
שהגישה תוכנית הדשה
למועדון התיאטרון כותבים חיים חפר ויוחנן
זראי, כשלנגד אוזניהם ועיניהם תוכניתה
של רביעית הפלטרס.
גליון 1428, 20 בינואר 1965, עמוד 26
היא שאלה, בהתפרצות
של ייאוש, ממתי זה מוסרי למדוד בחורות.
קול ישראל שבר את הסרגל.
חיים חפר כתב שיר טאנגו שין־בית לפי קצב
מסעיר וחושני :״אחריכם עקבנו, ביניכם ישבנו,
לשיחות הקשבנו, דו״ח יפה כתבנו, השין־בית,
מכוון אליו.
גליון 1354, 21 באוגוסט 1963, עמוד 19
רפי רכש לאחרונה
את המועדון הטברייני מינוס ,206 עומד לקרוא
לו בשם חדש: מינוס 206 פלוס נלסון
• פיזמון, העתיד להפוך בקרוב ללהיט הוא
פיזמ׳נו של חיים חפר רוצים אך~ לא
יכולים, שיושר בקומדיה החדשה שמעלה
תיאטרון העונות: ארלקינו ושלושת הל!
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 15
כאן הכיר הצייר קסטל את אשתו,
אריק לביא התחיל כאן עם שושיק
שני, אריק איינשטיין עם אידוגה
לשם ויוש הלוי עם מניה, יעני,ל׳ה
כן־סירא, רבקל׳ה מהצ׳יזבסרו! ,חיים
חפר והקריינית רות שפירא -כולם
התחילו את הרומנים שלהם עם בני־זוגם
אצלי.
גליון 1310, 17 באוקטובר 1962, עמוד 16
״ כשאמר שלונ־סקי
:״יכול להיות שדן ראוי שאדבר איתו
רק ברוסית,״ קרא דן לעומתו :״רק לא במשפטים
קצרים חלק אחר של המסיבה
כלל הקראת מברקי ברכה דמיוניים,
שהגיעו לכבוד המאורע, מפיו של המוציא-
לאיור עמיקם גורביץ׳ .מספר דוגמאות:
״לדן בן־אמוץ, ברכות לעבודתו היפה של
חיים חפר בעץ ופלשטיין. בנימין גלאי.״
״שמח שהוצאת ספר לאור העולם ללא קומ־פליקציות.
גליון 1270, 10 בינואר 1962, עמוד 15
הוועדה הפקידה אח הרעיון בידי הפז-
מונאי חיים חפר והצייר קריאל (דוש)
גרדוש והשניים, חרוצים כנמלים, חשו
והכינו את החוברת המצוירת.
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 26
זוכים מן ההפקר — זמר צעיר וארלקינו
הנוכל.
חיים חפר כתב את הפיזמונים, גארי
בארתיני את המוסיקה.
גליון 1650, 15 באפריל 1969, עמוד 21
״
צ׳ונה ומיני
אחת מע שר האלגנטיו ת
• הפיזמונאי חיים חפר עד הרוסים
:״הם יהרסו את האנושות —
העיקר שיהיה שלום.״
• הבלן פצוע שנתפס כמירדף
כרמת-הגולן:
״אני אוהב את ישראל
גליון 1595, 27 במרץ 1968, עמוד 31
דבר, חי נושם לא משוחזר, בייחוד
כשהמראה שלה מלווה בשיר אנושי מרגש
של חיים חפר ובמוסיקה יפה של יוחנן
זראי.
תדריך
א מנו ת אשה אדיפוס
בחולות (סקסית, תל־אביב),
המלך (צפון, תל-אביב).
גליון 1506, 13 ביולי 1966, עמוד 10
קבעה העתונות הישראלית פה אחד: דברי
פאולס מהווים התערבות בענייניה הפנימיים
של ישראל.
הגדיל להגיב המשורר חיים חפר, בטורו
השבועי בידיעות אחרונות, כשכתב: מצדי
אתה (פאולס) יכול ללכת לעזאזל!
גליון 1549, 10 במאי 1967, עמוד 29
צלמים, טכנאים, מהנדסים
הובאו מחוץ־לארץ עם ציוד חדיש ומצלמות
מיוחדות, החוזים עם השחקנים והעובדים
נחתמו, חיים חפר סיים את כתיבת
התסריט, אריק לביא, הבמאי, התכונן כבר
להגיד אקשן, ופתאום...
גליון 1569, 27 בספטמבר 1967, עמוד 19
הי מנון
ה מדור ה
בשנת 1948 ישבו אנשי המח״ל מסביב
למדורות־הפלמ״ח, שתו קפה מן הפינג׳אן
ושרו את שיריו של חיים חפר, ולפעמים—
את שירי הבריגאדה הבינלאומית של מלחמת
האזרחים בספרד.
גליון 1104, 26 בנובמבר 1958, עמוד 16
החוב נפרע
שלם ובריא בכל חלקי גופו בישיבה מיד כאשר שאלו את יעקב בך
האחרונה של המועצה הציבורית לענייני
פי ר א, איש רביעיית מועדון התיאטרון,
השידור, קם אחד הנוכחים ותבע במפגיע מדוע חוקרת, המשטרה את אנשי הרביעיה
לאסור את שידור שיר הכנסת השליט ת על הצגת הדתיאדה, ולא את בעלי המועדון,
של חיים חפר, המושר בהצגת בצל ירוק. השיב :״זה כמו בכפר קאסם.
גליון 1136, 8 ביולי 1959, עמוד 16
.״ רק בהתערבותו
של אבן עצמו הוכנסה הדודה•
דן כך־אמוץ וחיים חפר בסיאסטה תל־אביבית
המכסיקאים הפכו לאינדיאנים
על ידי הבמאי רב־הכשרון, חברנו יוסף
מילוא בבוקר חם ולוהט׳ דימו
לנפשם דיירי אהד הרחובות הצדדיים בתל־אביב,
כי מקסיקו השתלטה על ישראל.
… רק מי שהתקרב
הצליח לזהות את השניים כצמד הבלתי־נפרד,
דן בך־אמוץ וחיים חפר; שהצטיידו
בתלבושת זאת לפני צאתם לנגב, שם
הם מביימים סרט המשחזר את אחד הקרבות
של מבצע סיני.
גליון 1122, 1 באפריל 1959, עמוד 17
כאשר התבקש דן להשיב על
אחת השאלות, השיב תשובה שהכין לשאלה
שבאה אחריה• המפתיע — למרות שהתשובה
לא התאימה לשאלה, קיבל אותה קהל הסטודנטים
בצחוק רם מתיחה נאה
לפורים הכין חברו של דן, הפזמונאי
חיים חפר. חפר שראה את התכונה המוגברת
בתל־אביב לקראת נשף פורים שנערך
בכפר האמנים עין־הוד, הפיץ את השמועה
שכל מי שנוסע לעין־הוד חייב להתחפש
למלכת אסתר, אחרת ימרח בצבע.
גליון 1093, 10 בספטמבר 1958, עמוד 23
דידי מנוסי
תירגם לאנגלית את שירו קול־אורלונין, מת
ו ך סנונית בחוף מיונזבה, מתכונן לשלחו
למפיצים מעבר לים. ואילו חיים חפר
תירגם, בעזרת סופרו של לייף בישראל,
את הסלע האדום.
גליון 1212, 14 בדצמבר 1960, עמוד 10
ואת
השיר לא כתב צעיר יהודי מרוסיה, אלא
הפזמונאי חיים חפר, לצורך המתיחה.
השמועה על המתיחה עשתה לה כנפיים.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 2
בין שאר התמונות שראה, משכה
את תשומת־ליבו של רפאל נוסבאום תמונתה
של דליה לביא. צילמנו אותה יחד עם
חיים חפר ודן בן־אמוץ במסיבה שנערכה
בתיאטרון זירה.
גליון 1201, 28 בספטמבר 1960, עמוד 19
גם במאי הסרטים המצוירים יורם
גרוס, שבמקום גלוית שנה טובה שלח׳
לידידיו חוברת קטנה בת 12 עמודים, שעל
כל אחד מהם מופיעה אות אחת מברכת
השנה טובה, בלווי דמות אחרת מסרטוניו
המצוירים לקראת השנה החדשה החליט
הפזמונאי חיים חפר לשנות את
מקצועו, חכך בדעתו אם לא להיפך לחקלאי.
גליון 2185, 18 ביולי 1979, עמוד 4
דום ועל
* איש דבר־השבוע, דן בן־אמוץ, ופיז־מינאי
הפלמ״ח, חיים חפר.
** העיר קורא משא במיכתב למערכת:
מדוע לא סיפרתם על הזדמנות אחרת, שבה
קיבל שפירא את מיסדר הגדנ״ע והסתפק
בנאום קצר בן מישפט אחד :״אתם נוער,
אתם?
גליון 2219, 12 במרץ 1980, עמוד 67
החי הגנרל הסיני
כשהכינר״בשבוע ישעבר חיים~~חפר י וזן
בן־אמוץ את מדורם השבועי ילקוט הכזביגז
למשא, המוסף הספרותי של למרחב, הח ליטו
לעשותו עוד יותר טוב מן הרגיל.
גליון 1874, 1 באוגוסט 1973, עמוד 7
קי-
דר חגג את סיום הפרשה במסיבה
אינטימית בביתו, בהשתתפות
כ־ 200 אורחים, ביניהם המחזאים
הניד לוין ויוסף
כר־יום ף, השחקנים יענקלה
כן־סירה, ושמואל עצמון,
נער־השעשועים והצייר רס״ן
(מיל ).משה ינוקא, הבמאית
מירי מגנום ועורך־התוכניות
ומבקר התיאטרון של גלי־צה״,
מיכאל אנדלזלץ, שהביא
איתו עשרות תקליטים, ישב כל
הערב לייד הפטיפון ודאג להרקיד
את האורחים.
פ סוקי השבוע
+כעל הטור חיים חפר,
במקאמה היתולית על סקופים:
״...והתברר לי שאברשה אה־רונסון
רצח את ארלוזורוב.״
• בעל הטור דירי מנוסי,
על מצבו הפוליטי של עזר
וייצמן ואלוף הטייסת כל-
כך מקורקע, שניתן לעשות פרצלציה.״
ראובן
בר־יותם
גיבור הסרט המשכנע, המבוסס
על סיפור־חייו של נידון למא־סר־עולם
שהתגורר בצעירותו באותה שכונה עס בר־יותס, וכשיצא
לחופשה, אחרי שבע שנות מאסר, סיפר לו את תולדות־חייו — קיבל
איומים ברצח בטלפון בדירתו החיפאית, מפושעים שדרשו ממנו לא
להציג את הסרט.
גליון 1826, 30 באוגוסט 1972, עמוד 18
לפתע
הופיע בתל־אביב, ניצל את המשורר חיים
חפר כדי לערוך פגישה עם כמה עיתונאים.