חיפוש: "חיים חפר"
נמצאו 548 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 17
וכשאני מנסה להעלות בדימיוני אדם שהוא ההיפך הגמור, המוחלט והטוטאלי לאיש כמו יוסי הראל, אני חושב על איש כמו חיים חפר. איש שבכל 15 החודשים של מילחמת־העצמאות לא שמע אף הגג ב סיי ג!! … בתנאי שהם עכוזי השילטון. עכשיו התנפל חיים חפר בחימה שפוכה על יוסי הראל, מפני שהצטלם ליד הספינה.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 5
אילו היו לצי־בור־העיתונאים בארץ מוסדות אחראיים, היה עליהם לפתוח בחקירה יסודית: מי המציא את הידיעד״ לשם איזו מטרד״ מה עשו העיתונאים כדי לוודא את אמיתותה, איזו ביקורת הופעלה על־ידי העורבים, ועוד ועוד. ה סי פו ר הז ה אינו שלם בלי חיים חפר, הפיזמונאי של כל המילחמות, כל מירדפי-וד אדם וכל האינתיפאדות. … מה סוב יותר מאשר לפרסם כמה ד קי ם גזעניים עסיסיים, מתובלים נפורנוגראפיה, שיוכיחו שהם בכל זאת פטריוטים נאמנים? וכך כתב חיים חפר. אני מביא את הד קי ם למען קו רו ת הבאים, לבל יישכחו: ״שבע נשים נאנסו בעזה, וכל פלסטין עדה /שבע נשים נענשו בעזה, כשבעלי הן יבאו לעבודה /הבעלים -עובדי שרו- תים, או שדה, או בניין, כסו רוב בני־יש- מעאל /לא היו, באמור, בבית -הם יצאו לעבודה בישראל /והגיבורים -בשם אללה אכבד שציווה על שיחדור פלסטין /מוודאים שבעל-הבית איננו -ונכנסים לבצע א ת פסק־הדין /וכשכלי-זינם בי דם, בנחישות, ובלי להמתין /הם באים אל החצר, מסתירים פניהם בכפיה, פור צים א ת הדלת /סו ת מי םאת פיה, וא חד, א חד, על המיזרון, או המחצלת / אוחזים בידיה, ברגליה, תוקעים אגרוף לסורדת - /ובל רצועת עזה כבר יודעת הנה, הנה, כך פלסטין משתחררת אף מילה מההנהגה הפלסטינית, שאל השיחרוו׳ א ת נפשה נושאת /אף מישפס תוכחה מאיזה שהוא פרופסור באוניברסיטת ביר־זית /וגם בישראל לא שמענו דבר.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 8
הוא יהיה בעלה השלישי. נחוג יום־הולדתו ה־ 43 של חיים חפר, לשעבר פיינר, אשר עלה ארצה בשנת , 1936 מפולין, למד באוניברסיטה העיברית ובאנגליה — בימוי סרטים.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 62
נראה כי יונה תעבור לעבוד בקרוב בעלי כותרת. ריבקל׳ה מיכאלי ניסתה להצחיק. חיים חפר קרא מאקמה לכבודו של צוקרמן, יעקוב אחימאיר ערך מוקד פרטי עם ה מנהל המודח.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 55
בהצגת־הבכורה השבוע היטיב להגדיר אותה הפיזמונאי חיים חפר. כששאלתי אותו מה דעתו, ענה לי :״לא מוצא חן בעיני.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 7
גולדה לחיים חפר : ״תאסור בחורים ותורידו אותי בכוח !״ אחרי הצגת שירי החו 1 מש של איציק מאנגר, נפגשה ראש־הממשלה גולדה מאיר אחרי הקלעים עם המשורר חיים חפר שתירגם חלק משיריו של מאנגר לעיב־רית.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 4
תקופה בלתי־גשכחת גגקמים לפניך לתחיה ב־ ־ 26 34 משירי הפלמ״ח ומלחמת השחרור של חיים חפר באלבום ־?נ* בן שני תקליטים ארובי־נגן בהוצאת ״בימות״ ו״הד ארצי״, ביצועים חדשים והקלטות חדשות של מבחר אמני ישראל.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 21
״ומה שנוגע לחתונתו של הבתול הזה, הלא מן המודעות הוא שנ-כפה עליו עד שאמר, רוצה אני׳ ,נישא לבתולה אביבה מ־דטרויטפ ויש טעם לפגם בנושא הזה. מנוחת הלוחם רשמי, בו נאמו חיים חפר, נורסל ינקו ובנימין גלאי, נגמר.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 20
כאשר שאל אותו הממונה על מחוז המרכז יהושע (״יבסי״) גוכרניק, המדבר רוסית חופשית במיבסא ישראלי, את מסיבות הפרידה שלו מהארץ ומחיי הרווקות, לפני יציאתו להתחתן בפאריס עט רותי לוי־מורחי ולסייר במזרח הרחוק, ערך המשורר חיים חפר בשתי מהדורות: תל־אביבית וירושלמית. … הם הופתעו נוכח התנגדותו של בעל פינק דייב רוטשילד, שסרב לפתוח את המקלט בהצהירו: ״אצלי הם מוחרמים עוד מאז שפרצו הנה ושבת לי את כל הרהיטים מסיבה נוספת ערך חיים חפר בביתו של דן כן־אמוץ, שנשאר אלמן־קש למשך השבועיים האחרונים, לאחר ששלח את אשתו לשווייץ להחליק בסקי.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 17
״זה לא אני,״ אמר דן ,״זה הדוד של החברה של חיים חפר. הרבה אנשים לקחו ברצינות את מד, שכתוב כאן, ושאלו אותי, :איך זד, שנכנסת למוסד? … נאמר שאני מראיין איזה אדם, נניח שגה דחתן דן בן־אסוץ נושא בהערכה את פשטידת תפוחי־האדנוה, ששימשה אחת המנות בסעודה, בה השתתפו סופרים ואמנים רבים. מימין נראים הפזמונאי חיים חפר, איש ילקוט הכזבים, רב־סרן שאול ביבר והפסל דנציגר.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 10
תזכיר חפר אינו ורדף ביקורת עצמית חריפה, בנוסח הסובייטי המובהק ביותר, מתח השבוע על עצמו המשורר חיים חפר, שמצא לנכון להגיב על הגילוי בכתבה ״קומיסארים לתרבות״ (העולם הזה )1085 בה התגלו לראשונה העובדות האמיתיות על האיסור שהוטל בקול ישראל על השמעת הסלע האדום. :הרשוני להגיב מעל דפי למרחב,״ כתב חיים חפר במכתב לעתונות. ,על הכתבה בהעולם הזה -אשר הציגה אותי בנרדף על־ידי הקומיסארים לתרבות( :א) במשך כל שנות כתיבתי לא נרדפתי מעולם על־ידי קומיסארים לתרבות, וגם כיום אין איש מפריע לי לכתוב ככל העולה על רוחי ולפרסם את יצירותי; (כ) אשר לשיר הסלע האדום, דווקא משום שאני יודע ומעריך כוחם והשפעתם של שירים, נדמה לי שרצוני ששיר זה, בשל תוכנו המיוחד, לא יופץ יותר מדי.״ לא אחר למתוח בקורת עצמית גם המשורר נתן אלתרמן שעיבד לעברית את אנקש של ברתולד ברכט שגם הוא נאסר לשידור בקול ישראל אי לו ידעתי שהשיר משודר בקול ישראל הייתי מבקש, כמובן, להפסיק זאת מיד.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 30
כי אס הוא, הספרי, צחק — לא היתה לאלוף (מיל׳) מאיר פעיל סיבה טובה לצאת בריתחה מצפונית כזאת להגנת חופש האמנויות בוויכוח רדיו עם הפאפואיסט אהרון פאפו מהטלוויזיה (מיל׳) ,ולחיים חפר לא היתה עילה להעמיד את הטור החשוב שלו בידיעות אחרונות לרשותו של הספרי כ״מחווה למילחמתו (של זה) בבערות.״ כי אם מחזאי־הבית צחק — אות וסימן הוא שכל האנשים החושבים כמו מאיר פעיל וחיים חפר (ואני בכלל זה) נפלנו בפח … אבל, למעשה, לא היו אלה מילים שאותן הוציא מפינו (חיים חפר :״יותר ויותר יהודים דתיים שפויים רואים כבר בדת״מטעם את השסע ואת הבקע ואת השיכרון״) ,כי אם קולות אחרים.
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 29
יתוש בראש, היה שיר של אותו בבית ,״כנראה לא אוהבים לבוא אל השררה חיים חפר. הוא כתב לכבוד התוכנית שיר בן הביתה.״ ארבעה בתים, הנקרא הוא היה בחור סבבה, כששאלה אותו עברון אם אינו חושש שהנוגע לחברי אירגון הטרור היהודי: עכשיו, כשהוא יועץ ראש־הממשלה לענייני ״הוא היה בחור סבבה /שש דקות גר מכפר־ תפוצות, הפך חלק מן השררה, ענה שהוא חושש סבא /עם־ישראל־חי בער בעצמותיו / .הוא היה מאוד. … אתה נכנס למיסדרון מסויים, מתלבש בן־ישי חשב ששירו של חיים חפר פוגע בכללי• בבגדים של המיסררון הזה, צוחק על הבדיחות סוב־יוריצה, והציע שלא לכלול אותו בשידור.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 17
בניגוד לאורי זוהר, שאימץ מנגינה משל נעמי שמר, בחר חיים חפר במנגינה המיוחסת לבעל שם־טוב: נאצר מחכה לרבין — איי.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 21
לידו, אשתו צפורה( .בתמו1 | 11 יי • 1י נה למטה) מנדי רייס דייוויס, שבאה לארץ לשבועיים של ביקור. שכתב את המחזה ביחד עם חיים חפר, לא טרח להראות את עצמו במסיבה.
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 13
אחרי שהכל ידעו על״כך, גם הסתבר שהם פנטסטיים. הביאו אותם ארצה חיים חפר והאמרגן שמואל צמח, אולם איש האחראי לא פחות לביקורם המוצלח בארץ הוא מי שמדברים בו נכבדות לתפקיד נגיד בנק־ישראל, עדי אמור אי.
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 14
.״) את מסמר התכנית היווה דיזקא נסמן חדש. שלשה גברים ואשה אחת, משורר חיים חפר, סטאטיסטיקן חיים דבשוני, מספר גרשון גרא וצ׳יזבטאית עדה (״השמנה״) בך נחום, התיישבו מסביב למיקרופון, הצחיקו את ציבור הסטודנטים שנאסף באולם בחמישה צרורות של בדיחות חדשות וישנות• למרות כל נסיונות־הכשל בעבר, הצליח הפעם סיפור הבדיחות בצוותא להפליא.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 23
רביעיית המועדון שרה פיזמונים מבריקים של חיים חפר, משחקת בדיחות־קישור של דן בן־אמוץ וחוזה יחד עם הצופים ביומן קולנוע סאטירי.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 23
ת לי א כיזי ה התיאטרון, (מועדון תל-אביב) פזמונים היתוליים של דן אלמגור, ומערכונים בידוריים של מנחם תלמי, במרכזה של תוכנית קלילה על ההודי הישראלי. 0דוד ברגלם ערב מרתק עם איש הקסמים הבריטי, שבהופעה אלגנטית ותרבותית מדהים את קהל צופיו בשפע להטוטים והיפנוטים בלתי נתפשים. 0פצצת הזמן (תיאטרון החמאם, יפו) המימשל הצבאי, הש״ב, היחסים עם גרמניה ופישפש בממשלה — הם כמה מנושאי תוכנית סאטירית חריפה. רביעיית־המועדון שרה פזמונים של חיים חפר, משחקת בדיחות של דן בן־אמוץ וחוזה עם הצופים ביומן־קולנוע מבדח.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 23
• פצצת הזמן (תיאטרון החמאם, יפו) המימשל הצבאי, הש״ב, היחסים עם גרמניה ופישפש בממשלה — הם כמה מנושאי תוכנית סאטירית חריפה. רביעיית־המועדון שרה פזמונים של חיים חפר, משחקת בדיחות של דן בן־אמוץ וחוזר, עם הצופים ביומן־קולנוע מבדח
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 6
היחיד כבן־אדם, מכל הגברדיה המיוחדת הזו, הוא חיים חפר. אמן אמיתי. ואם ישנם בין קוראי העולם הזה עדיין קוראים מהרמה של גבריאל מוקד — ולא של בן־אמוץ — הרי שיבינו במה הדברים אמורים.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 16
עם טקסטים משובחים של דן בן ואמוץ ואפרים קישון ועם פזמונים מבריקים של חיים חפר, נעמי שמר ודן אלמגור, יצאו הבצלצלים הירוקים, שהבשילו תוך כדי 200 הצגות התוכנית הראשונה, לדרך המלך של עולם הבידור הישראלי, בערב ראש השנה הקרוב.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 3
מיבצעי המחתרת, ההכשרות המגויסות ו ־ ימי״הראשית של המלחמה החליפו הווי זה. בא תורם של חיים חפר, חיים גורי, עשרו ת צעירים אלמונים ששיריהם חבקו את קת ה רובד.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 20
מוכן לענות רק בהונגרית: עגי פראסט מי שמבין, מתבקש לשלוח את התרגום אלי, למערכת — ש. צ.). חיים חפר -משורר: אני אומר כן ללא פחד, אבל עד כמה שאני מכיר אותם, הם בין כה וכד, יתעלמו מהאזהרה שלי.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 23
התברר כי ילד בן ,9בשם חיים פייינר, כתב מיכתבי־געגועים לעיתוני- הילדים. היום קרוי חיים פיינר בשם חיים חפר. ילד אחד התמיד לשלוח שירים למער כות עיתוני־הילדים.
