נמצאו 461 תוצאות עבור "חיים ויצמן"

יום הולדתו ד,־ 72 של מאיר דלף וייסגל, יליד פולין שגדל בארצות־הברית, בה שימש משך עשרות שנים מזכיר ההסתדרות הציונית ובה הפך איש \] 101£ס ויסגל וידיד אימוניו של חיים וייצמן. וייסגל, אמרגן ומפיק לעת־מצוא, וגייס־כספים בחסד עליון, עלה ארצה ב־ ,1949 העמיד את מכון וייצמן למדע על רגליו. ^ 4נפטר.

תמרורים זכתה • במקום הראשון גתחרויורג נישפי-חנוכח גבית הלוחם שיו אירגון נכי צד,״ל, אי ר ח ׳כרנע, קרובת־משפחתו של נשיא מדיונת־ישראל הראשון חיים וייצמן, מהנדסת בניין ומיכרות בדימום שאיבדה רגל במילחמת השיחרור לאחר ששחתה 30ק״מ.

הם בחרו, כמו בן, בפופיי. פופיי היה פעם ראש לישכתו של חיים וייצמן, הנשיא הראשון של מדי- נת־ישראל.

נפטר בירושלים, בגיל ,83 גיאו־רג יוסף הרליץ, בנו של מנהל מיבשלת־שיכר גרמנית, שהיה משך כמעט 40 שנה הארכיבר של ההסתדרות הציונית, ש פתחה את הארכיב הציוני בחדר צר בברילן של . 1919 הרליץ, אביה של שגרירת ישראל בדנמרק, אסתר הרליץ, היה רוב ימיו גם מזכיר הקונגרס והוועד הפועל הציוני ואחד המעטים שד,ירשה לעצמו לקרוא לנשיא המדינה הראשון, הפרופסור חיים וייצמן בשמו הפרטי. העולם הזה 1585

ביום העצמאות , 1952 שהוא המסמך האחרון עליו חתם חיים וייצמן במו ידיו. לשונים: לשונות שונות. … סדרת מכתבים אחת, שנכתבה משך 51 שנה, ברובה רוסית, עד כמעט יו מו האחרון של חיים וייצמן, כאשר איבד את כוח הראייה בעינו הימנית וניזון רק בו־יקות, איננה כלולה בניירות נשיא אלה, עתידה להתפרסם על־ין י » ק ב *ז המכתבים, העוסקת בהכנתם לדפוס: וורה וייצמן, אלמנת נשיא ישראל הראשון.

ד״ר שדמן, בנו של בעל בית־דפוס וציר לקונגרס הציוני הששי בגיל ,21 בו אמר לאו להצעת אוגנדה (בין אומרי הלאו האחרים: ד״ר חיים וייצמן) ,עלה ארצה ב־ 1911 כרופא באוניית צליינים רוסיים.

רעייתו ישראלה הינד, קרובת משפחה של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן נחוג יום הולדתו ה־ 49 של פרום׳ יגאל תלמי, ראש המחלקה לפיסיקה גר עינית ודיקן הפקולטה לפיסיקה במכון וייצמן למדע, הנחשב כיורשו של פרופ׳ עמוס דה״שליט ז״ל, ואשר קיבל עם דה־שליט את פרס ישראל . 1965 נחוג יום הולדתו ה 48-של עבדול עזיז זועכי, סגן שר הבריאות, תושב נצרת ומי שכיהן כראש העיר נצרת.

בלונדון, בגיל ,73 הרופא היהודי שטיפל בזמנו בד״ר חיים וייצמן ובזאב ז׳בוטינסקי — ד״ר ג׳וז ף כריטן שנולד בווילנה, למד רפואה בברלין ואחר התיישב בלונדון נפטר.

יליד רוסיה, עלה לארץ ב־ 1913 באותה אונייה בה חזרו לארץ יצחק בן־צבי ודויד בן־גוריון, הגיע לתל־אביב ועבד כשוטר רכוב ובמשך תקופה מסויימת היד, שומר ראשו של פרופסור חיים ווייצמן. במלחמת העולם־הראשתד. שירת בגדוד העיברי וב־מלחמת־העולם־השנייד, התנדב לחיל התעופה הבריטי כעובד קרקע והתמחה בפירוק והרכבת פצצות למטוסים.

גילוי הסרט הזה היה אחד ההישגים המרשימים ביותר של הצוות. המיפגש ההיסטורי פגישתו של חיים וייצמן (משמאל) עם האמיר פייצל, ליד עקבה, שנערך על־פי יוזמתו של לורנם איש־ערב.

יום הולדתו ה־ 50־של אלוף (מיל ).עזר וייצמן, בן־אחיו של נשיא מדינת ישראל הראשון, הפרופסור חיים וייצמן, יליד תל־אביב שסיים את בית* הספר הריאלי בחיפה, התגייס בגיל 18 לחיל־האוויר הבריטי המלכותי, היה מפקדו וייצמן חגיגת היובל של חיל־האוויר הישראלי בין השנים 1958—1966 וראש אג״ם במטכ״ל במילחמת ששת־הימים, במסיבת־הפתעה שנערכה לו בביתו של חניכו ויורשו בפיקוד על חיל־האוויר, האלוף (מיל ).מוטי הוד.

בירושלים, בגיל ,85 מי שהיה יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, מעוז ריו הבכירים של חיים וייצמן, חבר הכנסת .השלישית ומועמד ליו״ר הכנסת שנוצח על־ידי קואליצית־ניר — כרל ל וקר.

אחרי שסיימה את לימודי הכימיה באוניברסיטה, הם נישאו ועלו ארצה ב .1924-בארץ החלה עובדת לצידו של הד״ר (לכימיה) חיים וייצמן. מילאה תפקיד־מפתח ב״פרשת ארלוזורוב״.

.״ זכרונות כל הי הו די ם ה ם ציונים ורה ווייצמן, אלמנת הנשיא הראשון של מדינת ישראל, נראתה לכל כגברת־ראשונה אצילית, שלמטה מכבודה היה להתעניין בעסקי־החולין האפורים של ד״ר חיים וייצמן. כאשר נפטרה לפני פחות משנה, בגיל ,83 התברר כי השאירה בכתובים ספר זכרונות, שד,פריך גירסה זאת לחלוטין. … אך הימים הגדולים שלה היו עוד לפני קום המדינה, עת היה חיים וייצמן מלך היהודים הבלתי־מוכתר, שהיה יכול לזקוף את הצהרת בלפור לזכותו, ושהתקבל כשווה בין שווים אצל ראשי מדינות ומנהיגי עולם.

גיבורי ההיסטוריה הציונית המודרנית : פרופסור חיים וייצמן ובורו־כוב. דניאל אוהב גם מוסיקה, בעיקר מוסיקה קלאסית :״פשוט אינני מבין את המוסיקה המודרנית ואינני נהנה ממנה.״ בילדותו הכריחה אותו סבתו ללמוד נגינה ולפרום על הפסנתר שלה.

גילה למרחב: בעוד שביג׳י כינה את משח מונטיפיורי כ־ ״שוע יהודי דגול מבריטניה,׳׳ לא זכה חוזה הציונות תיאודור הרצל אפילו למילת תואר חיובית אחת, ובשעה שהברון כ״י* מין אדמונד דה רוטשילד היד, רגלי, לדעת ביג׳י, לארבע שורות מלאות של הערכה חיובית, הוזכר נשיאה הראשון של מדינת ישראל ד״ר חיים וויצמן כאלחר־יד בנאום הגדול. אולם את הפגם העיקרי בנאומו של ראש הממשלה ראו כתבי למרחב, בעובדה שישראל גלילי לא הוזכר בו בלל, :אין סעם לתבוע את זכויותיהם של אישים כישראל גלילי ושאול אביגור,״ קבע למרחב, ויצא במאמר הערכה גדול לתביעת זכויותיהם להערכה מלאה זכה, לעומת זאת, נשיא המדינה יצחל, בן־צכי, אשר הסופר כרוף ירושלים־ שפיצמן הקדיש לו, לכבוד יום העצמאות העשירי, את ספרו לולימה, או כוחה-של אהבה הקדשה נוספת על ספר חדש הוקדשה לנשיא המדינה, על־גבי האנתולוגיה החדשה של ספרית פועלים, בשם דור הארץ.

כמה מפירקי ההיסטוריה של המדינה־בדרך ראה מקרוב, בשבתו בלונדון, בה שימש מקשר בין הפרופסור חיים וייצמן לבין מישרדו של ראש־ד,ממשלה דאז, וינסטון צ׳רצ׳יל.

נבחר כנשיא ההסתדרות הציונית בפולין. נלחם נגד תוכניתו של חיים וייצמן להקמת הסוכנות היהודית והקים בפולין הסתדרות דומה בעלת אופי דמוקראטי שנקראה בשם על המשמר.

בלבו של הנער ה ניצב מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף דן טולקובסקי, שעה של ד״ר חיים וייצמן אחר יהודי, שמסביבו יכול היה שראש העיר חיים לבנון מגלה את כתובת ההקדשה בגלעד.

נראה היה כי זהות הקול המסתורי תישאר תעלומה היסטורית, כמו הקול המסתורי שהצביע -נגד חיים וייצמן בשעת בחירתו לנשיא ראשון. אלא שאז היה החשוד העיקרי דוד בן־גוריון עצמו.

מזכיר הקיבוץ, דוד שורך בן ה־ ,22 אף לא הסמיק או התבייש כשדיבר על ״משימה חלוצית,״ ציטט את חיים וייצמן :״אין מדינה ניתנת על מגש של כסף.״ דברים אלה, שיצאו מזמן משימוש יומיומי ברוב חלקי המדינה, עודם בעלי משמעות כאן.

עד להקמת התנועה הרביזיוניסטית, היה ז׳בוטינסקי אחד מבכירי ההנהגה הציונית, חבר ועד־הנשיאות של ההנהלה הציונית, יחד עם חיים וייצמן ונחום סוקולוב. ב־ 1921 החל וייצמן נוקט מדיניות של פשרה, והסכים לספר הלבן הבריטי, שכונן את עבר-הירדן כיחידה עצמאית, בהנהגת האמיר עבד-אללה.

באותה עת ספרה המכונה שטרות של 50 לירות, שעליהם מתנוססות תמונתו של הנשיא הראשון, חיים וייצמן. עובדי הבנק הסבירו לח״כים כי המכונה אינה יכולה לקלוט שני שטרות בבת־אחת.

אם מאסת בעסקנים ואחה בעד מעשים - יגאל בן־נון וחבריו הם הכתובת שלך . ועידת פיינט ׳יימס. כמרכז: חיים וייצמן ודויד כן־גוריון במקום שישבו הנציגים הערבים נ״ל, נוסף לעובדה שפרחה דיוא העיתון היחיד המואיל לפרסם את יצירותיו, משבח בלי הרף בננזר של נייר את כתב־העת המיטיב עימו.